00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חמוץ מתוק

חגיגות (3)


בעצם יכולתי לכתוב הכל באותה הרשומה, אבל כייף לפרוס את החוויות, כמו שחוזרים הביתה אחרי יום קניות ופורסים את כל החדשדשים על הספה ומביטים ומתענגים על כל שקית ושקית.

אז היום היתי בבוקר בעבודה, אחרי מעט מאוד שעות שינה והרבה שעות נסיעה, מותשת מבפנים אבל מלאת אנרגיות מבחוץ כדי להעביר את החומר ולענות על כל השאלות, הגלויות והסמויות. בסופו של דבר הגיע הזמן ונסעתי הביתה והגעתי ואכלנו והלכתי לישון (לא לפני שהרבצנו עוד כמה סבבים של המשחק המדהים מאתמול).

אחרי זה קמתי ובנינוחות השלמתי קצת עדכוני אינטרנט, עשיתי מקלחת ארוכה ומפנקת, התלבשתי יפה ויצאנו לסושיה.

יש פה באזור בדיוק סושיה אחת, שמעתי עליה הרבה, קראתי עליה דברים טובים אבל עוד לא ניסיתי. לשם הלכנו. האיש לא יכול לאכול שום דבר שדומה לים, אבל למרות שהסושיה מחוברת לבית קפה רגיל, העדפתי לשבת על הבר ולצפות במגלגלי הסושי ומטגני הטמפורה.

ישבנו על הבר, הינו רק אנחנו וצוות הטבחים וקיבלנו פולי סויה לפיצוח (אדממה, טעים מאוד) המלצר היה סבלני וקשוב, המליץ בעדינות וסילק את הכלים בדיוק בזמן הנכון. מראות הכנת האוכל היו חוויה אמנותית והטעמים... עוד מעט נגיע לטעמים.


הסתכלתי בתפריט, החלטתי לא לדפוק חשבון. תמיד אני זאת שנמצאת עם האצבע על דופק התקציב, אתמול בדקתי וראיתי שאנחנו בסדר אז החלטתי להרשות לעצמי להתפרע לכבודי.
הזמנתי את הקומבינציה הכי מגוונת וגדולה שמצאתי (2 סוגים של סלמון ושל ילוטייל ובנוסף גם דניס ונדמה לי שטונה). יחסית לסושי, מחירים לגמרי סבירים.
כמובן גם מרק מיסו.
לאיש -שתפריט מלא בדגים ואצות ממש לא עושה לו את זה- הזמנתי סלט סובה עם טאמאגו וסושים צמחוניים.

מרק המיסו - טעים ככל שיהיה - הוא בסופו של דבר מרק מיסו. אין הרבה רעש מסביב לזה, הטעם ייחודי ולכן אני מזמינה אותו שוב ושוב, כדי להיכנס לאוירה היפנית, אבל לא נתקלתי במרק מיסו יוצא דופן, כזה שישאיר אותי פעורת פה. פעם אחת הזמנתי, לפני המון שנים, באונאמי מרק שהעיף אותי, אבל אני לא בטוחה שזה היה מרק מיסו. אולי.
סלט הסובה, לעומתו, הוציא אנקות הנאה מהאיש שלא דמיין שאיזשהו יפני יקלע אי פעם לטעם שלו. אבל אני זוקפת את זה לחובתי, שעוד לא היכרתי לו את הטריאקי ושאר מעדני ארץ השמש העולה הבשריים.

ואז הגיעו הקומבינציות. האיש הצליח לגמור הכל וזה מראה בכל זאת משהו על טיבה של המסעדה, אגב, שמה בישראל "מינאטו" והיא ממוקמת בכניסה לקיסריה ומחוברת לבית הקפה "אג`נדה".
והקומבינציה שלי. וכאן נעצור שניה ונאנח בעונג.

כבר טעמתי סושים מתוחכמים יותר, שהשילוב בין המרכיבים לימד אותי דברים שלא ידעתי על טעמים ומרקמים.
הפעם השילובים לא היו בשמיים. לא לגמרי סטנדרטיים אבל גם לא מתוחכמים.
מצד שני, הדגים היו טריים ורעננים וחתוכים בדיוק כך שיצא מהם הטוב ביותר. התחושה הכללית היתה שאנחנו לא מדברים כאן על תחכום ועל שילובי טעמים, אלא על הטעם הבסיסי של הדג הטרי והרענן ביותר.
פשטות. טריות. רעננות.
המרקמים היו מענגים, שילוב הסלמון והאבוקדו נתן שילוב טעמים פשוט וסטנדרטי אבל המרקמים של שניהם היו זהים. בדיוק במידה הנכונה שבה החלק עדין פציח ולא מושי מדי.

סושי הוא לא רק אוכל, בתוך השילובים עוברים מסרים והאסתטיקה היא לא רק יופי אלא גם איזון בין יין ליאנג ברמות השונות.
כאן הרגשתי שהסושי שף אומר לי: עזבי אותך מפלצנות, אם המרכיבים מעולים, אין כמו פשטות, אין כמו אלגנטיות מינימליסטית, אין כמו עדינות ושילובים הרמוניים.
אפילו הספייסי שלהם הצליח להעביר את העדינות והאלגנטיות הזאת.
אפשר לומר שלא מדובר כאן על סושי נובורישי אלא על אצולת הסושי.

נשארתי עם הטעמים בפה ובתחושה של למשוך כמה שיותר עם הטעמים האלו ולא לערבב אותם עם אחרים. עונג גדול.

יצאנו החוצה לסופה והאיש הציע שנרד לים, המשכנו לנמל, הרוח החליפה כיוונים והחול עף באויר, ניסינו להגיע אל המזח אבל הרסס היה עצום והחלטנו להסתכל מהטיילת. הגלים נשברו על שובר הגלים בגבהים של כמה מטרים וקו המים על החוף היה גבוה בהרבה מהרגיל.
נשארנו להסתכל על הים, להריח את הגלים, להנות מאיתני הטבע - וחזרנו הביתה.

אם אתם עוברים על כביש החוף ליד קיסריה, רדו למינאטו וקחו לכם איזה רול סלמון ואבוקדו. בד"כ אני מעדיפה דגים אחרים על הסלמון השחוק, אבל היום מינאטו החזירו עבורי את הסלמון לגדולתו. בפעם הבאה שאהיה שם, אני הולכת על הסשימי.



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Mנטה אלא אם צויין אחרת