00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיים שכאלה

האי ברחוב הציפורים

"לפעמים כשהייתי שוכב לבד במחבוא הייתי חושב על האנשים האלה שיכולים להעניק למישהו תעודת חיים. הייתי חושב אם, למשל, אני הייתי כזה. אם, למשל, רק מי שיש רווח בין שיניו הקדמיות יכול להישאר בחיים. זה מפני שהיה לי רווח כזה. אבל לאבא ולברוך לא היה. אז משהו אחר. למשל, למי שיש עיניים כחולות מקבל תעודת-חיים. אבל מותר לי לבחור שלושה אנשים שעיניהם חומות ולהציל אותם. אז הייתי בוחר באמא. אבא היה ממילא בסדר. ובברוך, כמובן. כל האנשים עם העיניים החומות היו עוברים על פני. אז הייתי בוחר ביוסי הקטן. הוא היה הכי נחמד ממשפחת גרין. שטויות. איך אפשר להפריד ילד ממשפחתו? והייתי נותן לעצמי עשר תעודות-חיים כאלה. לבסוף הייתי מקבל מצב-רוח מן המחשבה הזאת. אולי משום שאבא לא היה חוזר כל כך הרבה שעות."
 
*קטע מיתוך הספר "האי ברחוב הציפורים"
 
האחיינית שלי חגגה יום הולדת עשר, בכל שנה ביום הולדתה , אני קונה לה ספר במתנה, היא שומרת בהדיקות על כל הספרים שקניתי לה עד היום..
השנה החלטתי שהיא כבר מספיק בוגרת כדי להתמודד עם ספר שואה,
כמובן שהבחירה שלי הייתה על ספר שואה לילדים, עוד לפני שנכנסתי לחנות הספרים, כבר ידעתי באיזה ספר אבחר, זהו ספר שקראתי אני לפני למעלה מעשרים וחמש שנה, כשהייתי בעצמי ילד- נער, ואפשר להגיד שהוא עיצב את חיי. (הספר גרם לי להתעניין יותר ויותר בנושא השואה..)
קראתי בחיי מאות ספרים, את רובם כבר שכחתי, משום מה אני יודע שאת הספר הזה אני לעולם לא אשכח.
זהו סיפורו של אלכס, ילד יהודי שחי בפולין, בתקופת מלחמת העולם השניה,
אלכס חי עם אביו, אימו נעלמה יום אחד, בזמן שיצאה לבקר חברים בגטו, ומאז לא חזרה הביתה, אביו של אלכס עובד במפעל לחבלים, ביחד עם ברוך הזקן.
לאלכס יש חיית מחמד, עכבר לבן בשם שלג, איתו הוא משחק במשך היום בזמן שאביו, נמצא בבית החרושת לחבלים,
בוקר אחד מקיפים חיילים גרמנים את המפעל, ועוצרים את כל העובדים במקום
גם אלכס ואביו וברוך הזקן נלקחים..
אביו של אלכס, הכין תוכנית, בדיוק בשביל היום הזה, הוא  הכין לבנו תיק ובו כל הציוד הדרוש: מעט אוכל ומים, פנס וגם אקדח..
הוא מבקש מאלכס, לברוח, לרוץ ולהתחבא באחד הבניינים ההרוסים, ושם לחכות לו, עד שיבוא לאסוף אותו, לא לזוז משם, אפילו אם זה יקח שבוע, חודש או שנה..התוכנית מצליחה, אלכס מצליח לרוץ מבן השורות, ולהתחבא בתוך הבניין ההרוס, שנמצא ברחוב הציפורים..
מכאן ואלך מתחיל אלכס להתמודד לבדו עם החיים הקשים בתוך הריסות הבנין, הוא צריך לארגן לעצמו מקום מחבוא, למצוא לעצמו מזון, להישמר מהחיילים הגרמנים, ומהילדים הפולנים שבאים לשחק בהריסות הבניין,
(הוא אפילו נאלץ להשתמש פעם אחת באקדח שאביו נתן לו..)
והוא צריך כמובן לחכות לאביו, שהבטיח לו שיבוא לקחת אותו..
 
זהו סיפור התמודדות של ילד בימים הקשים של מלחמת העולם השניה,
סיפור על אומץ, תושיה, בדידות, ופחד, אבל יש בו גם אהבה נפלא, בכי וגם צחוק..
ספר חובה לבני הנוער, וגם אם אתם כבר לא בני נוער, אלה קצת מבוגרים יותר, ועדין לא קראתם אותו, מומלץ ביותר לקרוא, ואחר כך להעביר הלאה לילדים..
 
האי ברחוב הציפורים
אורי אורלב
156 ע"מ
הוצאת כתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל laniavi אלא אם צויין אחרת