00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיים שכאלה

שומרת אחותי

מה הייתם עושים, אילו ביקשו מכם לתרום איבר מגופכם (כמובן מבלי שהדבר יפגע בכם) לאחד מבני משפחתכם האהובים, החולה במחלה?
סביר להניח, שרובנו היינו תורמים, את האיבר ברצון ובשמחה, אם זה היה עוזר להציל אותו..
ואים הדבר היה נמשך שנים? אני מתכוון שבמשך שנים, אתם צריכים להתאשפז כל פעם מחדש, ולתרום מגופכם אברים למען אותו קרוב משפחה?
האים עדין הייתם תורמים בשמחה? 
ואם הייתם מגלים פתאום שההורים שלכם, הביאו אתכם לעולם, כילדים מהונדסים גנטית, רק כדי להציל את אותו קרוב משפחה, הזקוק לאברים, איך הייתם מרגשים אז ?
זהו סיפורה של אנה, ילדה/ נערה בת שלוש עשרה, שהוריה הביאו אותה לעולם, כילדה מהונדסת גנטית, במטרה להציל את אחותה קייט, החולה בלוקמיה. אנה תרמה במשך שנים אברים מגופה, למען אחותה קייט, אף אחד לא שאל אותה מעולם, אם היא מעוניינת בכך, זה היה ברור מאליו, שכך צריך להיות, ההורים של אנה החליטו בשבילה..
עד שבגיל שלוש עשרה, מחליטה אנה לקחת את האחריות על גופה בחזרה,
והיא תובעת את הוריה בבית המשפט, כדי להשיג את זה. כל זאת כשהיא יודעת שהחלטתה זאת, יכולה להיות גזר דין מוות לאחותה קייט.
הספר מעלה לדיון שאלות רבות:
עד מתי, ועד כמה, ההורים יכולים להחליט בשביל ילדם, החלטות בנוגע לגופו, ובכלל?
האם אני הופך להיות אגואיסט, אם אני מסרב לתרום לאחי, איבר מגופי?
האים ההורים אוהבים ומעדיפים ילד אחד על פני שאר האחים?
האם נכון, לעשות הכל כדי להציל את ילדי, גם אם זה גורם סבל לבני האחר, ולהפרת זכויותיו?
הפקרת ילד לגורלו ע"י הוריו, ברגע שאיבדו שליטה עליו, האים נכון לעשות כך? (האח ג`סי)
הספר נוגע רבות, ביחסים שבן אם לבת, הורים לילדיהם, אח לאחותו, ואחות לאחות..
בספר עולה וצף גם סיפור אהבה ישן, שגיבוריו נפגשים פתאום אחרי תקופה ארוכה מאוד של נתק..
הספר מסופר פרקים פרקים, חלקם בזמן הווה, חלקם בעבר, כל פרק ע"י משהו אחר (סה"כ שש דמויות) וכך נפרשות בפנינו נקודות המבט השונות, של ההורים, הילדים, עו"ד, כל אחד ודעותיו, כל אחד ונקודת מבטו, על הסיפור,  
לעיתים הוא קצת קיטשי (כמו שהאמריקאים בדר"כ אוהבים) לעיתים מצליח לגעת ולרגש באמת, אפילו עד כדי דמעות, סה"כ כדאי לקרוא.
ודבר אחרון לסיום, הספר מעלה  שוב את נושא תרומת אברים, בארץ הנושא, לא מפותח מספיק ביחס לשאר העולם, המצב הוא אפילו די קטסטרופלי, יש מעט מאוד אנשים שחתומים על כרטיס אדי: http://www.agudatadi.org.il/ המאפשר לתרום אברים מגופנו אחרי מותנו, כדי להציל משהו שזקוק להם בדחיפות...אז אם עדין אין לכם רוצו לעשות, כרטיס קטן שמציל חיים.
 
שומרת אחותי
ג`ודי פיקו
446 ע"מ
הוצאת כנרת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל laniavi אלא אם צויין אחרת