00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זהירות ילדים בדרך (חלק א)

אז חשבתי שאני אצא מבי"ח לאחר הלידה עם בטן קטנטנה, אז חשבתי שהבייבי שלי יישן כל היום, אז חשבתי שהזוגיות שלי לא תשתנה, ואם כבר אז רק לטובה, אז חשבתי שהחיים שלי לא יסתובבו סביב הבייבי, אלא שהוא ישתלב בחיים שלי, אז חשבתי.... אז זהו שלא.

יום אחד, פגשתי את הנסיך שלי. נסיך החלומות אליו התפללתי שנים וכך זה התחיל.

באופן מדהים התאהבנו אחד בשניה וריחפנו על עננים, ממש כמו בסרטים. כמה חודשים אח"כ הוא כבר כרע על ברכיו וביקש ממני להינשא לו. ואני הסכמתי. עוד כמה חודשים אח"כ נכנסתי להריון והתחלתי לגדל כרס שהסתיימה בתוספת של יותר מעשרים קילו פלוס כמה חתכים ): ועוד יצור אחד מתוק ששקל רק 2.5 קילו.

במהלך ההריון, בעלי דאג וביקש ממני שלא אשכח אותו אחרי שהתינוק יוולד. לא לשכוח שגם הוא התינוק שלי ושאני צריכה להמשיך לדאוג גם לו. "איך אוכל לשכוח אותך?". עניתי. ובאמת לא הבנתי. לא הצלחתי לדמיין לעצמי עתיד כזה, בו בעלי כבר לא יניח את ראשו עלי לפני השינה כדי שאלטפו ואלחש באוזנו מילות אהבה. בלי נשיקת לילה טוב בלילה, בלי נשיקת להתראות בבוקר, לפני שהוא יוצא לעבודה. לרגע, לא חשבתי שאהיה מאלו שלא עושות סקס אחרי הלידה ואף בזתי לנשים אלו. תמיד בערה בי התשוקה. תמיד הייתה בי מוכנות למעשה אהבה. לא חשבתי שאהיה מאלו שזורקות על הבעל את הילד איך שהוא נכנס בדלת.

אז חשבתי....

אני זוכרת שכל כך רציתי כבר ללדת, לראות את העובר שגודל בתוכי וזז ומשהק... לא הקשבתי לאלו שאמרו לי: "עדיף לך שיצא כמה שיותר גדול.  ככל שהוא קטן, הוא פחות מוכן ובשל, הוא יבכה לך כל היום. מה את רוצה לשמוע אותו בוכה כל היום, תחכי קצת....תיהני לך מהשקט...".

אבל אני חשבתי לעצמי, בטוחה בעצמי... "לבכות? התינוק שלי לא יבכה, הוא לא יצטרך לבכות. הוא יתקשר איתי בטלפתיה ואני אבין כל מה שהוא רוצה.. חוצמזה, הוא בטוח יישן כל היום.. כמו אמא שלו... כמה שאני אוהבת לישון, גם הוא בטוח ישן. זה יהיה קל, החיים שלי לא ישתנו, רק ישתדרגו קצת". 

אז חשבתי...

חשבתי שאני אהיה מאלו שמורידות את כל שהעלו מייד לאחר הלידה ושביציאה מביה"ח תהיה לי כרס קטנטנה ולא בולטת. בחיים לא חשבתי שאהיה מאלו שלבושות באותם סמרטוטים מלוכלכים מהפליטות של התינוק, בגלל שאף בגד אחר לא עולה עליהן. בחיים לא חשבתי שלא יהיה לי זמן להתקלח או ללכת לשירותים. חשבתי שאנשים מגזימים ומתלוננים סתם.

חשבתי שתינוקות יושנים כל היום.  וחשבתי שגם אם הוא לא ישן, אז לא יקרה כלום.  שלא ישן...מה הלחץ?".  לא הבנתי אז, שאם הוא לא ישן, זה אומר בהכרח שגם אני לא ישנה...

אז חשבתי שלי זה לא יקרה, שאצלי הכל יהיה מושלם... אז חשבתי....

ועל מה שבאמת קרה, בפעם הבאה (-:

surprise

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

זהירות ילדים בדרך (חלק ב)

בפרק הקודם, על איך שפינטזתי שחיי יראו לאחר הלידה...ועכשיו על מה שקרה באמת...

בלידה קצרה ומהירה (בלי אפידורל)הגיח לעולם תינוק קטן ומתוק  ששינה לי את החיים ב- 180 מעלות.

למרות גודלו המזערי (של התינוק..(-:)), הפרינאום השתפשף ונקרע קצת... ה"קצת" הזה, עלה לי בכאבים איומים של שבועיים, בכל פעם שרציתי לשבת או לקום. ממש סיעודית. בעלי המסכן, שלא היה ממש מוכן לזה, לא ממש הבין את גודל מוגבלותי והזדקקותי לעזרה (סיעודית)  כך שלא חלף זמן רב (כבר במלונית..), עד שריבים אכזריים ביננו קרעו את הלילה ביחד עם עם צרחותיו של התינוק..laugh

מאז שנולד ועד היום, חלפו כבר שבעה חודשים ועדיין ספורות ביותר הן הפעמים, בהן ישנתי (וגם התינוק..) יותר משלוש שעות רצוף בלילה!! smiley smiley (שלא לדבר על כך שבמהלך היום הוא גם כמעט ולא ישן....וכמובן שגם לא אני). מסתבר שחוסר שינה ממש משנה אותך כבן אדם. (ולא לטובה...) ישנם מחקרים שמוכיחים כי חוסר שינה גורם למחלות לב ושבץ ופוגע בד.נ.א. (וזה עוד לפני שהנישואים שלך מתפרקים...) וידועה לכל גם שיטת "מניעת השינה" כעינוי חביב. 

במקרה שלי, אני ממש עצבנית ולעיתים אף מרגישה מטומטמת. אין לי שום חשק להפגין גילויי חיבה לבעלי, גם בגלל תשישותי הפיזית והנפשית וגם מכיוון שכמעט כל דבר שהוא עושה (או יותר נכון, לא עושה....) מעצבן אותי.crying בכלל אני מעדיפה לרבוץ כמה דקות על הספה, להרים את הרגליים למעלה ולהחזיר את נשימתי (או להתעדכן את מי הדיחו מהאח הגדול...).

מחקרים אחרים קובעים כי חוסר שינה מעלה את הסיכויים לגירושים, הגבוהים ממילא, בשנה הראשונה להולדת הילד. יש לומר שעם כל האהבה לתינוקי המתוק (שהייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו, כולל לחתוך את ידיי ורגליי ורק שיהיה בריא ומאושר), הוא לא מוסיף לזמן איכות זוגי. וזה עצוב ומפחיד כאחד... ועל כך גם בפוסטים הבאים.blush

גם להנקה ממושכת חיסרון, היא מורידה את החשק המיני, אם נשאר משהו ממנו בכלל, אחרי יום שלם של טיפול מתיש בתינוק מצווח ודורש יחס, אחרי לילה ללא שינה, ואחרי שזמן לעצמי עם עצמי אין. ואני הייתי מאילו שהיה להן חשק מיני ואפילו ראיתי סרטים (לגילאי 18 +), להנאתי הבלעדית...indecision

רק היום, השלתי כמעט את כל הקילוגרמים (נותרו עוד חמישה)... רק לפני יומיים הסתפרתי פעם ראשונה, אחרי כמעט שנה. סופסוף יש קצת בגדים שעולים עלי (שעליהם אני חורשת ועליהם יש כתמים מהבייבי). אבל כל הבגדים שלי בארון צמודים כיאה ל"חתיכה" שהייתי... מה קורה פה, לעזאזל? אני כבר לא בת 12 (?) אולי הגיע הזמן להתבגר?sad

עד היום, כמעט ולא נפרדתי מהתינוק ליותר משעה.. מי אני בכלל? האם "אני" קיים? ובואו נגיד שהחלטתי שאני רוצה לצאת קצת מהבית, אז.... אם אצא עכשיו, אז מתי הוא ישן? אם הוא לא ישן אז הוא ישגע אותי ויהיה עייף ויסבול ואז אולי הוא גם לא ישן בלילה ועוד פעם אני אסבול... אם אני כן יוצאת איתו מהבית, אז צריך לזכור לקחת לו: מוצצים, חיתולים להחלפה, בגדים להחלפה, מים, דייסה, חיתול טטרא, סינר הנקה, צעצועים, סל קל לאוטו, עגלה, קרם הגנה מהשמש, כובע. משקפי שמש לאמא, (צריך לקנות גם לתינוק...) ארנק של אמא (אה, כן. אמא זאת אני.), כל זה לוקח חצי שעה לפחות. הי, מישהו אמר ספונטניות? הספונטניות מתה? יהי זכרה ברוך..

רק לאחר הלידה, הבנתי כמה שאלה שאמרו שלגדל ילדים זה קשה צדקו,  ועד כמה נחוצה התמימות של אלו שעדיין לא יודעים את האמת, לשכנע את עצמם שאצלם יהיה יותר קל. בואו נגיד את זה ככה: "חשבתם שההריון קשה ואתם מפחדים מהלידה? אתם לגמרי לא בכיוון, כי זה הוא החלק הקל... בהצלחה!"

ד.א. רוצים טיפ לזוגיות טובה? אל תביאו ילדים לעולם.wink

בפרק הקודם, איך שפינטזתי שחיי יראו לאחר הלידה...

בפרק הבא.. סיפור הלידה של קטנצ'יק.

 

 

 

לדף הרשומה

איך אהבתי אותו פעם, הרגשתי שדבר לא יכול להפריד ביננו

איך אהבתי אותו פעם, הרגשתי שדבר לא יכול להפריד ביננו. ואז הגיע התינוק.

דווקא התינוק, הדבר המדהים שיצרנו יחד. הדבר שבעט אצלי בבטן תשעה חודשים. שבשבילו אכלתי ושתיתי. ודאגנו כל כך שיחיה, שהלב ימשיך לדהור כמו סוסים, שיאכל שם בבטן, כי הרופאים אמרו שהבטן שלו קטנה. כל כך חיכינו שיצא ועכשיו הזוגיות שלנו מתפרקת. מרגישה שהוא לא אוהב אותי כמו פעם. פחות. גם אני. לא דואג לי כמו פעם. לא כיף לנו כמו פעם. נגמר. אני כל הזמן חושבת שזה יסתדר, שנפסיק לריב. אבל כל פעם יש ריב חדש. אנחנו חייבים ללכת לטיפול זוגי. עוד מעט לא יהיה את מה להציל.

אני חושבת שאני בדיכאון. עכשיו עשרה חודשים אחרי הלידה. לא בגלל התינוק, בגלל הזוגיות. למרות שאחד משפיע על השני, ברור. אבל קשה לי להאשים את התינוק. בגלל זה מאשימה אותו. לא יכולה להתעצבן על התינוק. אז מתעצבנת עליו. הוא. אין לא שם. ההוא. שהתחתנתי איתו. ההוא שפעם קראנו אחד לשניה רק בשמות חיבה ואף פעם לא בשמות האמיתיים. היום שמות חיבה זה רק לתינוקי.

תקבעי טיפול זוגי, תלכי לבד.

לך לא אכפת ממני, לכייייייייייי.

אוף. לא מעניין אותי יותר.

את לא נורמלית. עוד פעם את עם הדכאונות שלך.

לא מזיז לי שאת בוכה, את לא מבינה, זה לא מזיז לי שאת בוכה.

אמרתי לך שאני רוצה לנוח, תקעת לי את הילד.

צאי לי מהווריד.

אני עושה כל מה שאת אומרת, כמו חייל. את פשוט מפונקת. פעם אחת שלא עושים מה שאת רוצה וזהו.

אני חושב שהכל בסדר ביננו. אני לא מבין מה את רוצה.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אין יותר אני, כפי שהכרתי את עצמי, יש אימא

כשהוא נולד נולדה אימא, אי אפשר לתאר את השינוי שהתרחש בי. אין יותר אני, כפי שהכרתי את עצמי, יש אימא, אימא של תינוקי.

לא מבינה איך אין לי זמן כל הזמן. בעצם אני כן מבינה , אני כל הזמן סביב תינוקי. מאכילה אותו, הוא אוכל ואז משחק, מחכה, מאכילה שוב, אוכל ואז משחק וחוזר חלילה. איבוד סבלנות ואיבוד זמן. מתיש. נפשית ופיזית.

רואה שהוא עייף, לוקחת אותו למיטה. שם את הראש על המיטה, נראה כאילו נרדם ואז מתרומם ומשחק, מדבר ואז שוב נראה כאילו נרדם, ואז לא. איבוד סבלנותי ואיבוד זמן.

אחרי שנרדם סוף סוף, מעדיפה להישאר לצידו. גם כדי לנוח בעצמי, אחרי חודשים רבים ללא שינה, וגם כדי שאהיה שם כאשר הוא מתעורר לרגע, אעשה לו שששששששש ובתקווה הוא יחזור לישון. אם אני לא לידו, יש סיכוי גדול שהוא יתעורר אחרי חצי שעה וזהו. לא יחזור לישון.

מה שאני באמת לא מבינה הוא איך לאמהות אחרות יש זמן. לא מבינה איך יאיך מסתדרים עם עוד תינוקות/ילדים. לא יודעת . אני לא עובדת ועדיין אין לי זמן לעצמי. 

קשה לי לצאת מהבית איתו כי בד"כ הוא לא ישן בחוץ ואם הוא לא ישן במהלך היום, גם שנת הלילה שלו (ושלנו) תיהרס. קשה לי גם לצאת לבד מהבית, כי אין לי מי שישמור עליו.

אני באמת אוהבת אותו, אין דבר יותר מדהים ממנו. אני שמחה שהוא בחר בי להיות אימו ואני מרגישה ברת מזל. ויחד עם זאת, אני מרגישה שנגמרו לי החיים כפי שהכרתי אותם.

להיכנס לאוטו ולנסוע. לנסוע לאמסטרדם. לנסוע לים עם בגד ים, קרם הגנה ומשקפי שמש. לצאת מהבית, ככה, כמו שאני. ללכת לישון ובאמת לישון, שינה רצופה. יקיצה טבעית.

בלי מחויבות ואחריות.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

זוגיות עדין במשבר

אהובי היקר, חיכיתי לו 30 שנה ולא התפשרתי על אף אחד אחר. גם הוא כמוני, חיכה לאחת ולא התפשר.

רק כשהכרתי אותו, התחלתי לרצות ילדים, לפני כן לא רציתי בכלל. אני לא מהסוג שאוהב ילדים. אני בכלל רציתי קריירה. עורכת דין מסחרית. הכרנו והתאהבנו עמוקות, עד אינסוף! לא יכולנו רגע אחד בלי השנייה. רצינו רק עוד ועוד. ישנו מחובקים. נשיקות, סקס. מילות חיבה.

ואז הגיע תינוקי ואיתו כל הקשיים. לפתע נעלמו כל גילויי החיבה, כל המגעים, נגיעות, נשיקות, ליטופים. לאן הם נעלמו?

בחלומות הכי גרועים שלי לא תיארתי לעצמי שזה יקרה. כן, אני יודעת טוב מאוד שאנחנו לא היחידים. למרות שאף אחד לא מדבר על זה. מי רוצה להודות שהזוגיות שלו במשבר? הגבר לא מוצא את עצמו יותר והאישה הופכת להיות אמא של. וזהו. 

איך זה קורה? למה זה קורה? למה זה כל כך קשה? היינו צריכים להישאר בקומונה כמו פעם. רק ככה אפשר לשרוד גידול ילדים.

איך אפשר לדבר על הריון נוסף? בקושי מסתדרים עם תינוקי. עדיין לא חזרתי לגוף שלי. עוד לא הספקתי להינות מזה שהגוף שלי שוב ברשותי. עוד לא הספקתי להינות משנת לילה טובה ורצופה.

לחץ לחץ. הילד לא אוכל מספיק, לא ישן מספיק, עדיין לא זוחל/מדבר/נעמד/השלימו את החסר.... רגע, עכשיו הוא כבר זוחל ושוב לחץ. אי אפשר להסיט ממנו את המבט לרגע. הופ, הוא אוכל את הכבלים החשמליים. הופ, הוא מלקק את הרצפה. הופ, הוא אוכל את הנעליים, הופ, הוא משתעל כי הוא שם שערה או משהו כזה בפה. אאאאאאאאאאאההההההה!

תינוקי עדיין לא בגן (10 חודשים) ואני לא עובדת. כל היום סביבו. אאאאאאאאאאאאהההההההה כבר אמרתי? זה מצד אחד. מצד שני איך אפשר לעזוב אותו עם אדם זר כל היום? אאאאאאאאאאאאהההההההה כבר אמרתי? אאאאאאאאאאאאהההההההה אאאאאאאאאאאאהההההההה אאאאאאאאאאאאהההההההה 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Zאן דארק אלא אם צויין אחרת