00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צו ירושה בבית דין רבני | זמיר שפירא עורכי דין

צו ירושה בבית דין רבני

קיימות שתי ערכאות משפטיות אשר יכולות לדון בדיני הירושה בישראל. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני. הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה יעסוק בענייני ירושות וצוואות, כהמשך ישיר להחלטות רשם הירושות, שהוא למעשה הגורם הממונה על עניינים אלו והסדרתם.

במקביל, כאשר מדובר בנושאים הנוגעים לירושה או צוואה – יוכל לדון בהם בית הדין הרבני. אך שם, בשל עקרונות דתיים מנחים, עשויות לעיתים להתקבל תוצאות שונות, מאשר אלו שמגיעים אליהן בבית המשפט לענייני משפחה. במאמר שלפניכם/ן נסקור מהו צו ירושה ומהי משמעותו של צו זה, בהתאם לפסיקותיו של בית הדין הרבני.

המאמר שלהלן מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהו הדין הכללי באשר לירושות וצוואות במדינת ישראל?

כאשר אדם הולך לעולמו, הדין מתווה  שתי אפשרויות להעברת רכושו הנותר. אפשרות אחת, היא על ידי צוואה שאותה כתב והכין מבעוד מועד, שבה הוא "מצווה" כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. הדרך השנייה על פי דין, היא הירושה. כלומר – כאשר אדם שנפטר, לא ערך צוואה, הדין קובע כיצד יחולק רכושו (או בלשון משפטית – "עיזבונו").

החוק המסדיר זאת הינו חוק הירושה, התשכ"ה– 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה עוסק בכלל העניינים הנוגעים במישרין ובעקיפין, בענייני ירושות וצוואות. החוק קובע כי בהיעדר צוואה, תיעשה העברת הירושה, כברירת מחדל, ליורשים על פי דין. כלומר – בסעיף 10 לחוק הירושה נקבע כי היורשים של אדם, בהיעדר צוואה, יהיו בן או בת זוגו וכן ילדיו, שווה בשווה. כאשר אדם נפטר, אך הותיר צוואה, אזי לא יפנו לברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה, אלא ילכו לפי רצונו של המותיר וזאת במידה וצוואתו תקפה על פי הכללים המתוארים בחוק הירושה.

זאת ועוד, חוק הירושה מתווה נושאים רבים ונוספים בענייני ירושות וצוואות. כך למשל, חוק הירושה קובע כיצד ניתן לערוך צוואה (בכתב, בפני עדים, בפני רשות, או בעל פה). חוק הירושה מתווה את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני וכן את סמכויותיו של רשם הירושה. חוק הירושה מתווה את הדין, באשר לאופן שבו אפשר לממש ירושה או צוואה, קובע מה הדין באשר למנהל עיזבון ועוד.

כיצד ניתן לערוך צוואה כדין?

צוואה, היא כאמור מסמך משפטי, שמחייב עריכה כדין, כדי לממשו. צוואה היא מסמך שבו אדם מצווה מה ייעשה ברכושו. כפי שציינו לעיל, ישנן ארבע דרכים שבהן ניתן לערוך צוואה. הדרך המקובלת והמוכרת היא בכתב. כלומר – מסמך הכולל חתימה ותאריך. דרך נוספת, היא בפני עדים. כלומר – עורך הצוואה עורך צוואה בכתב בפני שני עדים שחותמים על הצוואה. דרך נוספת, היא בפני רשות. כלומר – עורך הצוואה מקריא את צוואתו לשופט או רשם ירושה, או בפני בית הדין הרבני, במידה והוא חפץ בכך. דרך אחרונה ופחות מקובלת, היא לערוך צוואה בעל פה, אך אפשרות זו שמורה רק למקרים שבהם אדם גוסס ומבקש למסור את צוואתו רגע לפני שיאבד את חייו.

כדי לממש ירושה או צוואה, יש לפנות לרשם הירושה. דבר הצוואה או הירושה יפורסם ברבים, כדי לאפשר לצד שלישי להביע את התנגדותו למתן צו הירושה או לקיום הצוואה. ניתן גם לממש ירושה או צוואה, בפני בית הדין הרבני. על כך – בחלק הבא.

צו ירושה על פי בית הדין הרבני:

במידה וירצו לדון בבית הדין הרבני, מסיבה דתית או אחרת, יש להגיש מסמך חתום המאשר את רצונם של כל הנוגעים בדבר, לדון בערכאה זו. כלומר, צו ירושה בבית הדין הרבני, יכול להינתן רק אם כל הצדדים מבקשים לעשות כן. לא ניתן לפנות לבית הדין הרבני, רק אם חלק מהצדדים – הזוכים בירושה – מסרבים. הטעם לכך, הוא כי לבית הדין הרבני אין סמכות מוקנית וחוקית לעסוק בענייני ממונות, לרבות ענייני צוואות. לכן, סמכותו נקנית בהסכמת הצדדים. במקביל, צו ירושה או צו קיום צוואה, יש להגיש, כברירת מחדל חוקית, לרשם הירושה.

סיכום:

צו ירושה ומימושו, מוסדר בחקיקה, כאשר ההליך מתבצע באופן מוסדר ואוטומטי. כאשר רוצים לפנות לערכאה החלופית והיא בית הדין הרבני, חשוב להיוועץ לפני כן בעורך דין לענייני משפחה. האחרון, יוכל לסייע ללקוחותיו, בכל סידורי מימוש הצוואה או הירושה – לפי דין או בפני בית הדין הרבני.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

טוען רבני | שי שפירא משרד לעורכי דין וטוענים רבניים

טוען רבני

בדרך כלל, רוב הציבור נחשף לציבור עורכי הדין, שכן אלו הם בעלי המקצוע אשר מוסמכים לייצג את "העם" בפני ערכאות, בין אם מדובר בבית משפט, בית דין דתי, וועדות רפואיות וכן וועדות ערר מסוגים שונים. עם זאת, ישנם בעלי מקצוע נוספים, אשר מוסמכים לייצג אנשים אשר מתדיינים בבית הדין הרבני. לאותם בעלי מקצוע, קוראים "טוענים רבניים". טוען רבני, הוא אדם אשר מוסמך לרבנות, אשר עבר הכשרה לייצג בעלי דין, בפני בית הדין הרבני. אלו אנשים שבקיאותם בדין העברי–דתי היא רבה ולכן, הם מהווים גם יתרון רב, לבעלי דין, המקיימים הליך משפטי בבית הדין הרבני.

במאמר שלהלן, נסביר מהו טוען רבני, מה תפקידו, מה חשוב לדעת על טוענים רבניים וכן מהי ההסמכה הפורמאלית – שלה נדרש טוען רבני. בסוף, נשיב על שאלה קצרה ועקרונית: האם טוען רבני חייב להיות גבר, או שגם אישה יכולה להיות טוענת? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים:

נעיר, כי המאמר שלפניכם/ן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי ספציפי ופרטני.

מה תפקידו של טוען רבני?

במדינת ישראל, קיים מצב משפטי מאוד ייחודי, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. בארץ, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין העברי–דתי והערכאה הבלעדית המוסמכת לעסוק בתחום, היא בית הדין הרבני. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, קובע כי נישואין וגירושין בישראל, ייערכו לפי דין תורה. בנוסף, ישנם גם נושאים הנלווים לגירושין, לדוגמא – חלוקת רכוש בין בני זוג, מזונות אישה ומזונות ילדים, משמורת ילדים וכן גם תביעות נלוות לגירושין, למשל – תביעה לשלום בית או תביעת כתובה. בית הדין הרבני עוסק גם בדיני ממונות, בתנאי שדיונים בנושא הנערכים בפניו, נערכים בהסכמה של בעלי הדין.

לאור סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לעסוק בענייני גירושין, עולה עד מאוד חשיבותו של הטוען הרבני. התדיינות בבית הדין הרבני, מצריכה ידע רחב בתחום המשפט העברי העשיר, המורכב והפורה, בין אם מדובר בענייני גירושין ונישואין ובין אם מדובר בדיני ממונות.

טוען רבני – ההסמכה הנדרשת:

טוען רבני, הוא בעל מקצוע המוסמך לייצג בעלי דין בפני בית הדין הרבני. אגב, לא אחת, טוענים רבניים, הם גם עורכי דין במקצועם. טוען רבני, יכול  לייצג רק בפני בית הדין הרבני וזאת בהנחה שהוא אינו עורך דין (שהרי עורך דין מוסמך לפי חוק, לייצג בעלי דין בכל ערכאה). את פעילותם, הסמכתם ותפקידם של טוענים רבניים, מסדיר דין ספציפי, שבא לידי ביטוי בתקנות ייעודיות הנקראות "תקנות הטוענים הרבניים, משנת 2001 (להלן: "התקנות")".

טוען רבני, מכוח התקנות, חייב להיות אדם שמוסמך לרבנות, שגם למד מספר שנים בישיבה תורנית, עוד בטרם הוסמך כטוען רבני. זאת ועוד, טוען רבני, צריך להחזיק בתעודה ייעודית לעסוק במקצוע. עליו להיות מבוגר מגיל 18 ולהיות ללא רבב מבחינת עברו הפלילי. טוען רבני, נדרש על פי דין, לקיים אורח חיים דתי. את ההסמכה לפעול כטוען רבני, מקבל האחרון בוועדה מיוחדת, שבראשותה עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בירושלים. טוענים רבניים, מוגבלים לחמש שנים. כלומר – בכל חמש שנים, רישיונם מחודש.

בנוסף, על טוענים רבניים, מוטלים כללי אתיקה, שאגב – דומים מאוד במהותם, לכללי האתיקה שחלים על עורכי דין. למשל, טוען רבני לא רשאי לשדל לקוחות, עליו לנהוג בדרך ארץ כלפי בעלי דין אחרים, להימנע מפרסום לא הולם, להימנע מניגודי אינטרסים בין לקוחותיו ועוד.

האם ישנן טוענות רבניות?

לכאורה, לא ראוי לשלול מאישה את הזכות לעסוק במקצוע מסוים, שהרי ישראל היא מדינה דמוקרטית, אשר האיסור על הפליה מגדרית בה, הוא ברור. כך שלהלכה, התשובה לשאלה בכותרת היא חיובית: ישנן נשים שהן טוענות רבניות. עם זאת, בעבר, האפשרות הזו לא הייתה קיימת מבחינה מעשית. כל זאת, עד אשר בית המשפט העליון קבע, כי דרישות מחמירות שנועדו למנוע מנשים לפעול כטוענות רבניות, בטלות, בשל הפליה מגדרית בוטה. כך שכיום ישנן טוענות רבניות, שעושות את עבודתן נאמנה.

לסיכום:

טוען רבני הוא בעל מקצוע שבוודאי יכול לסייע לבעלי דין, במסגרת הליך משפטי הנערך בבית הדין הרבני. כדאי מאוד לבחון הסתייעות באותו בעל מקצוע, כפי שתואר בהרחבה במאמר.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל zamir shapira אלא אם צויין אחרת