00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הרצאה 6 - מיקור המונים (CrowdSourcing)

מיקור ההמונים-

 

הגדרה: הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול.

 

ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעט בכל נושא והן לחובבים, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינם. כך מיקור ההמונים הינה היום דרך מאוד מאוד נוחה ואפקטיבית לקידום מחקרים, תוכנות, מאגרי ידע ומידע ועוד.

 

התפתחות ענף מיקור ההמונים התפתח תוך פנייה לקהל הרחב לצורך ביצוע משימות התבצעה על ידי חברות וארגונים מימים ימימה. למעשה, ניתן לכלול אפילו פעולות כגון איתור נעדרים תחת קטגוריה זו. מסחרית, חברות הציעו תחרויות עיצוב או תחרויות לבחירת שמות ומונחים, אולם על פי רוב מטרת הפניה הייתה לחזק את הקשר עם הלקוחות, ולא בהכרח חיסכון כספי. התפתחות רשת האינטרנט אפשרה פניה לקהל הרחב באופן זול ולצורך ביצוע פעולות פשוטות.

 

דוגמאות בימינו למיקור המונים:

ויקיפדיה - פרויקט זה מפזר בפועל את משימות כתיבת ועריכת ערכים לקהל הרחב, בניגוד לאנציקלופדיות מסורתיות (כגון בריטניקה), אשר העסיקו כותבים ועורכים בשכר. בפרויקט מופעלים מנגנונים רבים לצורך בקרת האיכות, הנדרשים עקב הנגישות לכותבים שאינם מקצועיים בתחומם.

Waze - הוא שמה של חברה ישראלית המשתמשת במיקור המונים לצורך יצירת הוראות ניווט. בניגוד למפות המתעדכנות על ידי עורכים, החברה מנצלת את האנשים המשתמשים בתוכנה (המותקנת על מכשירים ניידים) לצורך צבירת המידע על המסלולים האפשריים.

Fiverr - היא חברה המאפשרת לחובבים להציע שירותים החל ממחיר של חמישה דולר. אנשים (על פי רוב פרטיים) מציעים שירותים, פעמים רבות לא מסחריים (כגון: תמונה של המציע עם שלט עם שם החברה המשלמת), והמעוניינים יכולים לרכוש את השירות תמורת המחיר הנקוב.

 

היום ממשיכים לראות התפתחויות ושימושים רבים במיקור ידע על מנת להמשיך ולפתח את העולם בעיקר דרך האינטרנט הכל כך נגיש לרוב אזרחי העולם. אני מאמין שמיקור המונים יהיה הדרך הכי משמעותית לפיתוח וקידום הטכנולוגיה העתידית של האנושות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרצאה 5 - חוכמת ההמונים

הגדרה: הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה.

 

 

לאורך ההיסטוריה אנשים בחנו את האופציה הזאת ששקלול הממוצע של תשובות של הרבה אנשים יתן את התשובה הכי מדויקת.

המדען פרנסיס גלטון גילה, שאם שואלים המון אנשים שאלה כמותית, הם יכולים להגיע לתשובה קרובה יותר מאשר תשובתו של מומחה. בשנת 1906 גלטון נכח בתחרות חוואים שהתרחשה בפלימות', אנגליה. לקהל הרחב הוצג שור שחוט, ומטרת הקהל הייתה לנחש מהו המשקל המדויק של השור. המשתתפים רשמו את ניחוש המשקל על פתק ומסרו אותו למנחה. כ-800 איש השתתפו בתחרות (13 קולות נפסלו), בה האדם שהניחוש שלו יהיה הכי קרוב למשקל השור – ינצח. לאחר התחרות, גלטון לקח את הכרטיסים המשומשים וביצע ניתוח סטטיסטי שלהם. הוא גילה שהממוצע של כל הניחושים הוא 1,198 ליברות (543.4 ק"ג), בעוד שהמשקל המקורי של השור היה 1207 ליברות (547.5 ק"ג). ממוצע הניחושים היה הניחוש הקרוב ביותר, אפילו בקרב מומחי הבקר שהשתתפו בתחרות.

גלוטן הגה שלושה עקרונות כדי להשתמש ב"חוכמת ההמונים":

  • לכל משתתף מההמון חייב להיות מקור ידע עצמאי (בלתי-תלוי במקורות הידע של שאר ההמון).
  • החלטת המשתתף חייבת להיות אישית וללא כל השפעה מן הסובבים אותו.
  • חייב להיות מנגנון שיוכל לאסוף את כל המידע הבלתי-תלוי מהמשתתפים.

 

גם היום משתמשים בחכמת ההמונים כמו חוקרי החלבונים, פרופסור דיוויד בייקר ופרופסור זורן פופוביץ', גייסו את ההמונים לטובת המדע, כאשר פיתחו את משחק המכונה "Foldit" (קפל אותו). הם הפיצו את המשחק ברשת, כשהם מעודדים את המשתתפים לשחק בו בחינם, ולהתחרות זה בזה ב"קיפול" חלבונים. המשחק עזר לפענח את מבנהו של חלבון מורכב במיוחד, הישג שעשוי להוביל לפיתוח תרופות במלחמה כנגד מגפת האיידס. מבנהו של חלבון זה היה בגדר תעלומה עבור החוקרים בתחום במשך יותר מעשר שנים, אך הגיימרים הצליחו לפתור אותה תוך שלושה שבועות בלבד. זו היא דוגמה נוספת לדרך בה יכולים שחקנים מן השורה לתרום את כוח החישוב של מוחותיהם לטובת המדע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרצאה 3 - נאפסטאר

נאפסטר הייתה מהחברות הראשונות אשר יצרו תוכנת P2P אשר התמקדה בשיתוף של קבצי מוזיקה בנוסח MP3 ברשת האינטרנט. החברה הוקמה על ידי שון פנינג ושון פארקר בשנת 1999 והפסיקה את פעילותה בשנת 2002 בעקבות הסתבכויות חוקיות בנוגע לזכויות יוצרים של המוזקיה אשר הועבר באתרם. לאחר מכן נקנתה וקמה לתחייה בפעם נוספת. נאפסטר הייתה לדעתי חברה מהפכנית אשר באמת הראה את הכוח שיש לצורת הP2P וסללה את הדרך לברות רבות אחריה כגון: Gnutella, Freenet, BearShare ועוד. לדעתי כיום,העולם מתקדם בקצב מסחרר לשיתוף מידע בין אוכלוסיות העולם אשר מתבטא בכל אפשרויות הסטרימינג אשר קיימות בימינו. כולם רוצים לשתף אחד את השני בחוויות אשר הוא עובר ואף לעורר השראה אצל אנשים מסביב לעולם. בנוסף לכך אנשים משתוקקים למידע והשראה מאנשים אחרים. הרצון הזה רק הולך וגדל עם השנים ועם הטכנולוגיות המתקדמות אשר מנגישות לנו את שיתוף המידע והידע יותר ויותר. השיתוף בידע מאפשר לאנשים לחשוב על רעיונות חדשים אשר מקדמים את עולמנו בצעדי ענק מבחינה טכנולוגית. האנשים הללו יכולים ליצור קשרים עם האנשים הרלוונטים תוך דקות מכל העולם, לשתף את הידע אשר כל אחד צבר ולהמשיך וליצור את הדבר הגדול הבא. כך, קיום לדעתי אנשי העולם שואפים בצורה מודעת ובלתי מודעת להרחיב את הידע שלהם, ליצור טכנולוגיות מהפכניות, ליצור חוויות ולתת השראה אחד לשני וכך מקדמים את האנושות בתקווה למקום טוב יותר. ואני רואה את נאפסטר, למרות כחברה אשר רק השתמשו בה כדי להעביר קבצי מוזיקה, סללה את הדרך לשיתופיות וקידופ טכנולוגיית השיתוף ברשת. היא הייתה זו שנתנה את ההשראה לבני האדם להשתמש בכלי המדהים הזה אשר קוראים לו האינטרנט על מנת לחבר בין כלל אנשי העולם. והכל התחיל מהרצון הקטן של לשתף מוזיקה בעזרת המחשבים בצורה חינמית אשר תהיה נוחה וקלה בשביל כל המשתמשים , ושיהיה חופשי עבור כל העולם המרושת. מכאן אני מאמין שהתהליך התחיל, ואפשר לראות את המשמעות הכל כך גדולה אשר יש עבור שיתוף המידע באינטרנט ברחבי העולם המודרני עבור כלל האנושות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yushi11 אלא אם צויין אחרת