00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העברת משחקי הכדורגל מאירופה לארצות-הברית

1: בסוף חודש אוגוסט דווח ב"בילד" הגרמני כי הרעיון, שעלה לראשונה לפני יותר משלוש שנים, נמצא בשלבים הסופיים שלו.

בשבועות האחרונים אופ"א הודיעה שהיא בודקת סוגיית המפעלים האירופים, ושהיא דנה במספר רעיונות בנוגע לוועדה שלה לכדורגל המועדונים לפני שתקבל החלטה על שינויים פוטנציאליים שעשויים להתבצע.

המפעל החדש יהיה השלישי בחשיבותו אחרי ליגת האלופות,והליגה האירופית, בה ישחקו 32 קבוצות במקום 48.

גם במפעל החדש, ששמו עדיין לא נקבע, יהיו 32 קבוצות, כמו שיש כיום בליגת האלופות.

גם הליגה האירופאית תעבור שינוי מסוים כאשר היא תצטמצם מ-48 קבוצות כיום ל-32 קבוצות בשנת 2021.

אופ"א רוצה לשפר את תדמיתה של הליגה האירופית ובמקביל לתת ליותר מועדונים הזדמנויות לשחק במפעלים אירופאים ועל הדרך גם להגדיל את ההכנסות.

הטורניר אמור לצאת לדרך בשנת 2021.

2: זה לא סוד שלאחרונה נשמעים יותר יותר קולות אשר קוראים לקיים משחקי ליגות מחוץ למדינות עצמן, לדוגמה בארצות הברית.

הצעד הזה הוא כמובן כלכלי בעיקרו, ונועד להגדיל את החשיפה של הקבוצות והליגות בשווקים חדשים.

בשנים האחרונות היינו עדים למעבר של משחקי הסופר קאפ באיטליה, ספרד וצרפת ליבשות אחרות, אבל בקרב השחקנים והאוהדים המקומיים נשמעות גם לא מעט מחאות נגד הרעיונות האלו.

ולאחרונה סיפר מנכ"ל אחד מרשתות הטלוויזיה בספרד ז'אומה ראורס כי מתנהל משא-ומתן לקיים את גמר ליגת האלופות לראשונה מחוץ לגבולות אירופה.

מדובר בגמר ליגת האלופות שיתקיים בשנת 2021 בניו-יורק שבארצות-הברית (זאת מאחר שכבר נקבעו מארחות לשני הגמרים הקרובים).

ראורס גם הוסיף שהדרבי הקטלני בין ברצלונה לג'ירונה ייערך כנראה במיאמי במהלך חודש פברואר (מהלך שיכניס כסף לשתי הקבוצות)

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חייו ומותו של המחזאי היהודי-אמריקני ניל סיימון

בתחילת השבוע הלך לעולמו המחזאי היהודי-אמריקני חתן פרס פוליצר ניל סיימון.

סיימון נחשב לאחד מהכותבים המוכשרים בארצות הברית.

הוא כתב יותר מ-30 מחזות וכ-20 תסריטים לקולנוע, והוא נודע ביכולת כתיבה שנונה, מושחזת ומלאת הומור.

                                          ביוגרפיה

סיימון נולד בשנת ב-4 ביולי 1927 ברובע ברונקס בניו-יורק תחת השם מרווין ניל סיימון בברונקס בניו יורק בתקופת השפל הגדול.

אביו ארווינג היה איש מכירות,ואימו מימי הייתה עקרת בית.

סיימון וגדל בוושינגטון הייטס במנהטן בתקופת השפל הגדול.

ילדותו היתה קשה, הן בעקבות המצב הכלכלי העגום של המשפחה בתקופת השפל והן בגלל נישואי הוריו הסוערים.

בראיונות הוא דיבר רבות על ילדותו הקשה שכללה ריבים קולניים בין הוריו והיעדרויות ממושכות של אביו מהבית.

עם תום לימודיו בתיכון הוא למד תקופה קצרה באוניברסיטת ניו יורק ואחר כך באוניברסיטת דנבר, ומאוחר יותר, בשנת 1945, התגייס לצבא ארה"ב.

במסגרת שירותו המקוצר שימש סיימון כעורך מדור הספורט בעיתון הצבאי.

לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1946,החל סיימון לעבוד כפקיד במחלקת הדואר של חברת "האחים וורנר",והחל במקביל ללמוד באוניברסיטת דנוור,ובאוניברסיטת ניו-יורק.

סיימון לא סיים את לימודיו באוניברסיטה ,ובשנת 1948 החל לכתוב בצוותא עם אחיו דני תסריטים עבור תכניות רדיו וטלוויזיה.

 

סיימון היה נשוי חמש פעמים: נישואיו הראשונים היו לרקדנית ג'ואן ביים, שמתה לפני עשרים שנה מסרטן.

לאחר מכן הוא התחתן עם מרשה מרסון, אולם נישואים אלה לא החזיקו מעמד, ובנוסף הוא התחתן פעמיים עם דיאן לנדר.

בשנת 1999 התחתן עם השחקנית אליאנה ג'ויס, לה היה נשוי עד מותו.

הוא הותיר אחריו שלושה ילדים.

                          קריירה מקצועית

הוא החל את דרכו בשנת 1948  ככותב בצוותא עם אחיו דני תסריטים לטלוויזיה ולרדיו ועבד עם קומיקאים מצליחים כמו ג'רי לואיס וסיד סיזר.

הייתה לו קריירה מוצלחת ,וסיימון היה מועמד שלוש פעמים לקבלת פרס אמי .

בשנת 1961 נפרדו דרכם של האחים,וסיימון החל לכתוב עבור התיאטרון הרפרטוארי.

מחזהו הראשון " לך תקע בחצוצרה" זכה להצלחה מרובה והוצג מעל 700 פעם בבימות ברודוויי .

                                        אפיונו של סיימון ככותב מחזות

מחזותיו של סיימון עסקו בנושאים שעברו עליו במהלך החיים : מזוגיות ועד ילדות בניו-יורק בתקופת השפל הגדול כאשר הם מלווים בשנינות ובהומור רך.

חשוב לציין כי רוב מחזותיו מתרחשים על הרקע התרבותי של יהודי ניו יורק, ולהם גוון משפחתי.

גיבוריו בדרך כלל תשושים מתלאות העולם, המשתמשים בשורות שנונות על מנת להסוות עולם נפשי רעוע.

                          המשך הקריירה המקצועית של סיימון

מחזותיו הבאים של סיימון  – "יחפים בפארק" (1963) ו"הזוג המוזר" (1965) – התקבלו באהדה אדירה על ידי הקהל (עבור "הזוג המוזר" זכה סיימון גם בפרס הטוני).

כל זאת, על אף שרבים מהמבקרים טענו כי מדובר בקומדיות עממיות, פשטניות מדי ולא מאתגרות.

במהלך שנות ה-60 וה-70 התקבע מעמדו של סיימון כמלך הקומדיות וחוקרים מייחסים לו תפקיד מרכזי בעיצוב ההומור האמריקאי בתקופה זו, עם מחזות כמו "מלון פלאזה" (1969) ו"נערי הזהב" (1972).

ב-1975, כבר קיבל סיימון פרס טוני על תרומה מיוחדת לתאטרון.

בסוף גם המבקרים התרככו, כשסיימון החל לכתוב מחזות בעלי מרכיבים אוטוביוגרפיים מובהקים, שעירבבו סלאפסטיק ושנינויות מילוליות עם עקרונות דרמטיים. "פרק ב'" מ-1977 עסק במותה של אשתו הראשונה ונישואיו לשחקנית מרשה מייסון (שכיכבה בגרסה הקולנועית למחזה), ולימים סיפר סיימון כי זהו המחזה האהוב עליו. טרילוגיית יוג'ין – שהורכבה מהמחזות "יומן חוף ברייטון" (1982), "טירונות" (1985) ו"הדרך לברודווי" (1986) – סימנה את השלמת המהפך. בטרילוגיה זו, עוקב סיימון אחר יוג'ין ג'רום, בן דמותו, מנערותו בניו יורק דרך אימוני הצבא בזמן מלחמת העולם השנייה ועד תחילת דרכו ככותב. "טירונות" זיכה את סיימון בפרס טוני למחזה הטוב ביותר.

ב-1991, העלה סיימון את "אבודים ביונקרס", המחזה האינטימי ביותר שלו ואחד המצליחים שבהם.

המחזה, במתרחש ב-1942, עוסק בשני אחים שעוברים לגור עם סבתם ודודתם המוגבלת בשכלה, מכיוון שאביהם שהתאלמן אינו מסוגל לטפל בהם.

בדומה, סיימון ואחיו נשלחו מביתם לגור עם קרובי משפחה לאחר גירושי הוריהם.

"אבודים ביונקרס" זיכה את סיימון בפרס טוני נוסף, ובפרס הפוליצר היוקרתי – שאיפתו של כל מחזאי אמריקאי.

זוהי גם היתה אחת ההצלחות האחרונות שלו בברודווי.

מחזהו האחרון שהופק בברודווי היה Rose's Dilemma, ב-2003.

בשנותיו המאוחרות, דעך מעט אורו, והפקות מחודשות למחזותיו לא הצליחו כבעבר.

ב-2009, גרסה מחודשת ל"יומן חוף ברייטון" נסגרה במהירות על אף ציפיות גבוהות של המפיקים והעיתונות.

בשנת 1983 נחנך תיאטרון ניל סיימון עם מחזהו הנודע "יומן חוף ברייטון" שבו שיחק השחקן האמריקני מת'יו ברודריק.

בשנת 1996 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי של ניל סיימון העונה לשם "ניל סיימון כותב מחדש" המתאר את מה שקרה לו בין השנים : 1973-1961.

רוב הצגותיו של סיימון הועלו בישראל בתיאטרון הלאומי "הבימה" ,ובתאיטרון "הקאמרי".

                                      פרסים בהם זכה ניל סיימון לאורך הקריירה שלו

סיימון זכה פעמיים בפרס "האמי" בשנים 1957\ו1959 על כתיבה למופעים של הקומיקאים סיד סיזר, ופיל סילברס.

הוא זכה שלוש פעמים בפרס "הטוני" עבור הצגותיו "הזוג המוזר" ,"טירונות" ,ו"אבודים ביונקרס".

הוא זכה בשנת 1991 בפרס הפוליצר אודות המחזה "אבודים ביונקרס".

סיימון זכה גם בפרס "גלובוס הזהב" ,ובפרס "הקומדיה האמריקנית".

בן 91 היה סיימון במותו.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

המאבק סביב הזזת שעון הקיץ באירופה

בשנים האחרונות מתקיים דיון באירופה בדבר השארת שעון הקיץ.

הנציבות האירופית רוצה שביבשת יפסיקו להזיז את מחוגי השעון שעה קדימה באביב, ושעה אחורה בסתיו.

היא טוענת שהמנהג גורם לשיבושים בלתי מוצדקים.

ולכן, התבקשה כל מדינה החברה באיחוד  להחליט באיזה שעון היא רוצה להישאר באופן קבוע - בשעון החורף או בשעון הקיץ.

ההחלטה אמנם תפסיק את החלפת השעון - אך מעלה חשש שארצות שכנות כמו בלגיה והולנד יהיו בפער של שעה אחת מהשנייה.

כזכור, נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, הודיע במפתיע על התוכנית בחודש שעבר אחרי משאל באינטרנט שכלל 4.6 מיליון נשאלים שחיים באיחוד האירופי - בעיקר בגרמניה, שם מייחסים לנושא חשיבות רבה.

בנציבות האירופית, הרשות המחוקקת של האיחוד, רוצים שהשינוי יתבצע לכל המוקדם בשנה הבאה.

חשוב לציין כי כדי שיוזמה זו תצא לפועל,היא חייבת לקבל את אישור הפרלמנט האירופאי בו חברות 28 מדינות.

 

ניתן לראות כי תוצאות הסקר הינן מנוגדות לתוצאות מחקר שפרסמה הנציבות האירופית ב-2014, אשר העלה כי רוב מוחץ ממדינות האיחוד מרוצות מהמצב הקיים.

כזכור, כדי שהתקנה תבוטל נדרשת תמיכתן של כל 28 המדינות החברות באיחוד - תהליך שעשוי להימשך שנתיים מלאות.

כך, למשל, בינואר השנה הודיעה פינלנד כי תנסה לקדם את ביטול התקנה, אחרי שיותר מ-70 אלף מאזרחיה חתמו על עצומה בנושא.

ואילו בפולין, בשבדיה ובליטא נשמעו בעבר הצעות דומות.

חשוב לציין כי רק 70 מדינות ברחבי העולם משתמשות בשעון קיץ.

                                    הרקע להחלטה

כזכור, עצם המעבר לשעון קיץ  זכה לפופולריות במדינות רבות בצל משברי האנרגיה בשנות ה-70, ובאותן שנים הוא שימש כדרך לחסוך בחשמל ובכסף על-ידי הזזת שעות האור מהשעות המוקדמות של הבוקר, שבהן עוד ישנים, לשעות הערב, שבהן אנשים רבים עדיין פעלתניים.

המטרה הייתה לנצל עוד שעה של אור שמש טבעי לצורך עבודה ובילויים.

קווי רוחב צפוניים מאוד, כמו בפינלנד, השמש כמעט אינה שוקעת בקיץ וכמעט אינה זורחת בחורף, ולפיכך לתושבים אין תועלת נראית לעין מהזזת השעונים.

פוליטיקאים בפינלנד טענו כי עצם הזזת מחוגי השעון שעה אחת קדימה ואחורה באביב ובסתיו רק משבשת את שעות השינה והעבודה של הפינים, ועלולה לגרום בעיות בריאות בטווח הארוך.

חוקרים פינים גילו למשל כי בשנת 2016 חלה עלייה של 8% במקרי השבץ אחרי הזזת השעון.

גם שר הכלכלה האסטוני הזכיר היום מחקרים רפואיים התומכים בביטול שעון הקיץ.

הזזת השעון גורמת גם לשינויים בהפרשי הזמן בין פינלנד והמדינות הבלטיות לבין שכנותיהן שאינן חברות באיחוד האירופי - רוסיה, בלארוס ואוקראינה, ועובדה זו אף היא יוצרת קשיים.

שלוש המדינות הללו זנחו את שעון הקיץ בעקבות החלטה שקיבלה מוסקבה בשנת 2011.

                                          עמדת התומכים והמתנגדים  להחלטה 

אלא שכיום חוקרים רבים מפקפקים בתרומתו של שינוי השעון לחיסכון באנרגיה ומציינים את העובדה שכניסתם לבתים של מזגנים ושל מכשירים אלקטרוניים שינתה את הרגלי הצריכה.

התומכים, מנגד, טוענים בין השאר כי המעברים מפחיתים את הפשיעה ואת תאונות הדרכים.

                                             המצב כיום

לפי תקנות אחידות שקבע האיחוד האירופי בשנות ה-90, בכל שנה ביום ראשון האחרון של חודש מרס חייבות כל מדינות האיחוד להזיז את השעון שעה אחת קדימה כשהשעה היא אחת בלילה לפי שעון גריניץ'.

כלומר,עליהן להזיז אותו שעה אחת אחורה בכל שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.

ההקפדה על הזזת השעון באותו הזמן נועדה למנוע פגיעה בסחר ובתחבורה ברחבי האיחוד האירופאי.

הרבה ארצות באירופה התחילו לעבור לשעון קיץ במלחמת העולם הראשונה כדי לחסוך אנרגיה.

המנהג צבר תאוצה במלחמת העולם השנייה ובמהלך משבר האנרגיה בשנות השבעים.

חשוב לציין כי באותן שנים המעבר לשעון הקיץ שימש כדרך לחסוך בחשמל ובכסף.

כזכור, בפברואר השנה הגיעה סוגיית שינוי הזמנים לדיון בפרלמנט האירופי ועוררה את זעמו של חבר הפרלמנט אנג'לו צ'וקה, איש מפלגת הימין האיטלקית "הליגה".

צ'וקה הביא לדיון שעון גדול מכוון על השעה 9:15 ולגלג על העובדה שבאולם חשוב כל כך כמו זה של הפרלמנט האירופי - במקום לדבר על העניים והמובטלים באיטליה או על בעיית המהגרים הבלתי חוקיים ליבשת דנים חברי הפרלמנט בשאלה אם לבטל את שעון הקיץ או לא.

הוא אמר כי מדובר בדיון "משוגע ומגוחך", ואז הזיז את השעון שעה אחת אחורה – לכאורה כדי לחסוך את כספי משלם המסים המבוזבזים על הדיון חסר הטעם.

                                             אחת הבעיות שדבר זה יוצר

אחת השאלות סביב ביטול שעון החורף (או הקיץ) היא איך תגיב בריטניה אחרי שתפרוש מהאיחוד.

בממשלת בריטניה אמרו שאין לה כוונה להצטרף ליוזמה.

אירלנד, שחברה באיחוד, תפסיק להזיז את מחוגי השעון,אבל צפון אירלנד - חלק מבריטניה, תמשיך לעשות זאת.

משמעות החלטה זו היא,כי  במשך שישה חודשים בשנה יהיה פער של שעה בין אירלנד לצפון אירלנד.

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרטי עסקת מכירת חברת החדשות בין "קשת" ל"רשת"

בימים אלו מסוכם המחיר שתשלם "קשת" ל"רשת" על חלקה בחברת החדשות.

הנתונים מראים כי שווי חברת החדשות המשותפת של קשת ורשת, לשעבר חדשות 2, יעמוד על כ-280-300 מיליון שקל אחרי העסקה.

כזכור, במסגרת אישור המיזוג בין רשת ובין חדשות 10 סוכם כי קשת תרכוש את חלקה של רשת בחברת החדשות.

מכירת חלקה של רשת בחברת החדשות היא תנאי להשלמת המיזוג שלה עם ערוץ 10, שכבר מחזיק בחברת חדשות משלו. 

תווה המכירה המסתמן יכלול תשלום מידי של 120-130 מיליון שקל לצד תוספת של כ-20-30 מיליון שקל שיותנו בביצועי חברת החדשות בטווח הזמן הקרוב (עד כשנה).

לפי פרמטרים שיוגדרו בהסכם הרכישה דוגמת נתחי השוק והרייטינג תיקבע אותה תוספת.

אחרי התוספת הצפויה שווי חברת החדשות יגיע לכ-280-290 מיליון שקל.

תנאי אחר שייכלל בהסכם הרכישה יכלול רשימת טאלנטים שאליהם לא יוכלו החברות לפנות באופן הדדי ולפרק זמן קצוב, ככל הנראה שנתיים (עד לסיום תקופת הזיכיון המשותף). 

                                                              תקציר הפרקים הקודמים

לפי פרטי הסכם המיזוג בין רשת ובין ערוץ 10, בעלי המניות של רשת הם אלה שיהיו הדומיננטיים בגוף הממוזג ויחזיקו כ-60% מהחברה הממוזגת, בעוד שבעלי ערוץ 10, קבוצת RGE, יחזיקו ב-40% מהחברה הממוזגת.

בחברת "רשת" בעלי השליטה הם  אודי אנג'ל ועידן עופר (51%), הענקית הבינלאומית אנדמול (33%), ומיכאל שטראוס (16%).

ואילו ב-RGE, השליטה מתחלקת בצורה שווה בין לן בלווטניק, אודי רקנאטי ואביב גלעדי.

השיחות בין הצדדים נערכות על רקע האינטרס של כל אחת מהחברות.

בתחילה הציבה קשת תג מחיר של 100 מיליון שקל לקנייה החלק של רשת (המשקף שווי של 200 מיליון שקל לחברת החדשות) שאותו דחתה רשת.

זו מבחינתה הציגה מחיר המשקף שווי של 300 מיליון שקל לחברת החדשות, כלומר תשלום של 150 מיליון שקל מצידה של קשת, הצעה שהיא סירבה לה.

אולם משהמועד קרב, המכירה המהווה כאמור תנאי לקיומה של העסקה חייבת להתממש והצדדים מצויים בימים אלו בדיונים מתקדמים.

השלב הבא בעסקת המיזוג כולל את פתיחת הדיונים לטובת אישור מצד מועצת הרשות השנייה, כאשר לא ברור אילו טאלנטים יעברו בין שתי הזכייניות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרף הגבוה שמסמן ראש-הממשלה נתניהו

ראש הממשלה נתניהו הפתיע בכנס מועמדי "הליכוד" ברשויות המקומיות, כשהצהיר כי היעד של המפלגה בבחירות הקרובות הוא לא פחות מ-40 מנדטים. 

האמירה המפתיעה, שמציבה רף אימתני לכל הישג עתידי של הליכוד בבחירות, מפתיעה במיוחד נוכח העובדה כי ההישגים המרשימים של "הליכוד" לרוב מגיעים בזכות קמפיינים "געוואלד" – קמפיינים בהם מפציר נתניהו במצביעיו לצאת לקלפיות, אחרת קיים חשש שהשמאל יעלה לשלטון. אז מדוע בחר ראש הממשלה דווקא בה?

ההסבר לכך הוא ככל הנראה, מדובר באמירה שנועדה דווקא לעכב את קיום הבחירות.

ניתן לראות כי ראש הממשלה נתניהו למעשה מזהיר את שותפיו – שעם עליית "הליכוד" ל-30 מנדטים בבחירות האחרון סבלו מנגיסה קשה במספר המושבים שלהן בכנסת – מפני הקדמת הבחירות.

 הוא מאותת לשותפות הקואוליציוניות , להגיע לפשרות במהירות האפשרית בנושאי הפונדקאות והגיוס עוד במושב הקרוב, אחרת הן עלולות להיפגע בבחירות מוקדמות בהן "הליכוד" יכוון גבוה.

אבל אם אחת המפלגות תהיה חכמה מספיק ותנהיג קמפיין "אשק" שבו יוצגו מפלגות הימין כמפלגות הנוקטות בקו קיצוני אשר גורם סבל רב לאזרחי ישראל, לא רק שהליכוד לא יזכה ב-40 מנדטים אלא הוא יירד לפחות מ-20 מנדטים.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יואב 230 אלא אם צויין אחרת