האמת שלי תקציר הרשומהאמת יש רק אחת, אמונות יש למכביר. אדם יכול להאמין במה שהוא רוצה, במי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, בסופו של דבר ובסיכומו של יום הוא נשאר עם אמת אחת ויחידה ואִתה הוא צריך להתמודד. קרא עוד 16/05/2016 | מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
ראיונות ב"יצירה מקומית" ועוד תקציר הרשומה אני שמח להציג ארבעה ראיונות שנערכו עמי באחרונה: שני ראיונות בערוץ 2, לתכנית יצירה מקומית בהנחיית טל מן, ושני ראיונות לרדיו אורנים ולרדיו קול יזרעאל. צפייה נעימה והאזנה ערבה. תודה. 1. ריאיון בנושא עריכה: 2. ריאיון בנושא ... קרא עוד 06/11/2013 | 2 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
סיכום 2011: הלשון העברית 31/12/2011 תקציר הרשומה שנת 2011 מסתיימת והולכת, וזה בדיוק הזמן לסיכום שנתי על מצב העברית. אז מה היה לנו בשפה העברית בשנה החולפת? האמת? לא הרבה, בוודאי לא הרבה דברים טובים, ועדיין ננסה לסכם. עברית או ישראלית? השנה העמיק הדיון באשר לשמה של השפה שאנחנו דוברים. הפרופ' גלעד צוקרמן, אבי ה"ישראלית" עשה נפשות לשיטתו והופיע באירועים שונים, בכנסים, בראיונות בטלוויזיה וברדי... קרא עוד 26/12/2011 | 28 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
קצרצרים לשוניים 27/11/2011 תקציר הרשומה להלן הערות קצרצרות על הלשון בתקשורת: ◘ פשוטו כמשמעו של תרתי משמע הביטוי תרתי משמע מקורו בארמית ומשמעו: שתי משמעויות, שני פירושים לעניין. פשוטו כמשמעו, לעומת זאת מתאר את הדבר כפשוטו, לא בהשאלה ולא כדימוי. לעתים נוטים לבלבל בין שני הביטויים ולומר "תרתי משמע" במָקום שיש לומר "פשוטו כמשמעו." דוגמה : " הוא שבר את הרגל תרתי משמע" פירושו: הו... קרא עוד 03/12/2011 | 30 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
מהו תיקון יתר? תקציר הרשומה שגיאות רבות בעברית מוסברות כאי־ידיעה של הכללים או כחוסר אכפתיות/התעלמות מהם. ואולם יש קבוצה גדולה של טעויות שאינן נובעות מסיבות אלו אלא מעידות דווקא על מודעות לשונית גבוהה, והן מסֻווגות בקטגוריה היפרקורקצייה (תיקון יתר) . במה דברים אמורים? השוגה בעברית בשל היפרקורקצייה - מעיד הדבר על מוּדעוּת לשונית טובה ועל רצון להתנסח בצורה תקנית ונכונה. אז נכון, ה... קרא עוד 30/10/2011 | 10 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
רוח העברית 16/09/2011 תקציר הרשומה מי שמכיר אותי יודע שהעברית היא כל עולמי, אני חי, נושם, אוכל, שותה ועושה אהבה עם העברית מדי יום ביומו. מי שמכיר אותי גם יודע שאני מרבה להשתמש בביטוי "רוח העברית". הגיע הזמן להבהיר מהי אותה "רוח העברית" שאני מדבר עליה. כידוע, העברית שייכת למשפחת הלשונות השמיות. העברית היא לשון שמית צפון־מערבית, להבדיל, למשל, מן הערבית שהיא לשון שמית דר... קרא עוד 14/09/2011 | 80 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
יש לי תחושה... תקציר הרשומה יש לי התחושה שהמילה "תחושה" תפסה מקום של כבוד בחיינו הלשוניים, ואינני יודע על מה ולמה. זה מתחיל בביטוי המאונגלז "תחושת בטן", עובר לתחושת שובע ומסיים בתחושת ביטחון. נטל כבד מדי רובץ על המילה "תחושה", והלוא היא רק תחושה... במה דברים אמורים? האומר "יש לי תחושת בטן שתתקבל לעבודה" נוקט לשון מאונגלזת, ולמעשה מתרגם תרגום בבואה את הביטוי האנגלי. באנגלי... קרא עוד 20/07/2011 | 20 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
הקדמה לחקר השיח תקציר הרשומה תחומי חקר הלשון נחלקים למספר ענפים: תורת ההגה (פונולוגיה), תורת הצורות (מורפולוגיה), תחביר (סינטקס) ותורת המשמעים (סמנטיקה). ענף חקר צעיר יחסית נוסף באחרונה והוא חקר השיח (פרגמטיקה). הפרגמטיקה של הלשון עוסקת במבע שמתבטא בלשון, ובוחנת אותו בהקשר הכולל (הקשר לשוני, חברתי ופסיכולוגי). הפרגמטיקה דנה, למעשה, בעניינים החוץ־לשוניים באמצעים לשוניים שונים. למשל, המשפט "השעה ... קרא עוד 27/04/2011 | 26 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
עלילה עובדתית בעליל תקציר הרשומה מה בין עובדה, בעליל ועלילה? אלו הן שלוש מילים דומות במשמעותן המקורית והן נקלטו יפה אל תוך העברית בשינויי משמעות כאלו ואחרים. ◘ עובדה - השם עובדה הפך בימינו לשם נרדף לאילנה דיין, ואולם במקור הוא עובדא ופירושו - מעשה , דבר שיש לעשות, עשייה. בארמית ידוע הביטוי בדידי הווה עובדא שפירושו: בי היה המעשה , כלומר ... קרא עוד 11/04/2011 | 37 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
מה מורה הפועל מורֶה? תקציר הרשומה הפועל הורָה עשוי לבוא בשני משלימים שונים - 'את' ו'על', כל משלים מכַוון למשמעות שונה שמודגמת יפה במשפטים הבאים: המנהל הורָה על שינוי מדיניות החברה. לעומת: המדריך הורָה את הדרך הנכונה. דוגמה נוספת: המכשיר מורֶה את עָצמת הצלילים, לעומת: המכשיר מורֶה על הדגשת הצלילים. נסביר: המושא הישיר 'את' כשמו כן הוא - הוא מתאר את מושא הפעולה, את מי ש... קרא עוד 16/03/2011 | 35 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
משולחנו של עורך לשון... 09/03/2011 תקציר הרשומה כעורך לשון אני נתקל בטקסטים מסוגים שונים במסגרת העבודה וגם מחוצה לה ובשגיאות אופייניות לטקסטים מסוימים. במאמר זה הייתי רוצה להכניס אתכם ולו לרגע לעולמו של עורך הלשון ולשתף אתכם בדרך עבודתו, בהתלבטויותיו ובהחלטותיו. עבודתו של עורך הלשון סבוכה ומורכבת. עליו לשלוט בקשֶׁת רחבה של תחומים ולדעת ליישם את בקיאותו בדִיוק במקום המתאים. עליו להכיר לא רק את כללי הכתיב חסר הניקוד... קרא עוד 06/03/2011 | 47 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
קצת על ניבים תקציר הרשומה העברית עשירה בניבים מכל התקופות, המשלבים והרבדים. יש לא מעט ניבים שהדוברים שוגים בהגייתם או שמקורותיהם אינם שקופים דיים. הנה כמה ניבים כאלה: רוחץ בניקיון כפיו - ניב שנאמר על מי שמתנער מחלקו במעשה ומנסה להראות כאילו כפיו נקיות. הדוברים משבשים את הניב ואומרים "רוחץ בניקְיון כפיו". השיבוש עצמו מובן והוא נובע מהיקש (אנלוגיה) לניקְיון כפיים אחר: "בְּתֹם־לְבָבִי... קרא עוד 13/02/2011 | 20 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
הגיל שאפשר להתחיל - הערה לשונית תקציר הרשומה מהי צורת הרבים של גיל - גילים? גילאים? האם אני בגיל 35 או שמא אני בן 35? כל הפרטים - מיד. בעברית יש שתי צורות לתיאור תקופת שנים מסוימת: גיל - מתאר מספר שנים, תקופה (ניטרלי) גילַאי - מתאר קבוצה של יחידים בני אותו גיל. כך יוצא, שהרבים של גיל הוא גילים , והרבים של גילַאי הוא גילא... קרא עוד 10/02/2011 | 46 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
נא להזדיין (בסבלנות!) תקציר הרשומה מעתקים סמנטיים ובידולי משמעות הם תופעות ידועות בלשונות, ומתרחשים גם בעברית. אתחיל בהגדרה: מעתק סמנטי הוא שינוי משמעות של מילה או של ביטוי במהלך התקופות או בין משלבים שונים. בידול משמעות הוא יצירת משמעות נוספת למילה בהקשר מסוים כדי לבדל אותה ממשמעות זהה בהקשר אחר. למשל, המילה תינוק בלשון חז"ל משמעהּ ... קרא עוד 24/01/2011 | 17 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
כשגאון פוגש... תקציר הרשומה האם לכל שם עצם יש צורות יחיד, רבים, זכר ו/או נקבה? ברשומה זו אני מבקש לסקור כמה שמות עצם יוצאי דופן מהבחינה הזאת, שמות שחסרות בהם צורות הרביםאו היחיד מסיבה זו או אחרת וכן שמות ללא צורת נקבה. השמות שאביא ברשימה זו לקוחים מכל רובדי השפה ותקופותיה ואף מהלעז שנכנס אל העברית. שמות חסרי צורת רבים או שצורת הרבים שלהם אינה בשימוש אֵשׁ, בְּכִי, יְקוּם,.. קרא עוד 13/01/2011 | 15 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
יוצא מגדרו המסתייג תקציר הרשומה " אפשר לומר שתפיסתך היא בגדר 'תפסת מרובה - לא תפסת.'" " הגדרה נאה הבאת למצב.", "נהרסה הגדר הטובה", "יצא נכלל גדר טמא." - מה משותף לכל הביטויים הללו? בכולם מופיע השורש גד"ר ולא בכדִי. במה דברים אמורים? השורש גד"ר מציין בעברית גורם מפריד בין א ל־ב. הגורם המפריד הזה עשוי לבוא באופן פיזי־ממשי בצורת מחיצה, קיר או יריעה מפרידה אחרת, או באופן מו... קרא עוד 28/12/2010 | 11 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
קִראו את המאמר! תקציר הרשומה רבים הספידו אותה, אמרו שעבר זמנהּ, שאבד עליה כלח ושנעלמה ואבדה מנוף חיינו. אחרים טענו - ואולי במידה מסוימת של צדק - שהיא הפכה צורה ושינתה את תבניתהּ מכורח המציאות. דבר אחד משותף לכל הוגי הדעות באשר הם - כולם תמימי דעים באשר להיעלמותה. והנה, משיטוט מהיר במרשתת, נמצאה האבֵדה, היא מופיעה כמעט בכל מקום ברשת. אם תהיתם על מה אני שׂח, הלוא על צורת הציווי אני מדבר. ... קרא עוד 22/12/2010 | 33 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
הערה משודרגת תקציר הרשומה רבים משמיצים את האקדמיה שמנסה להחדיר ללשוננו מילים משונות ולא הגיוניות לכאורה. רק מקצת המילים שהאקדמיה מחדשת נקלטות בציבור הרחב עד כי המילה הלועזית נשכחת ואיננה. כך היה בשם קַלֶּטֶת שהחליף את קָסֵטָה וכך מסתמן להיות בשם מִסְרוֹן שעתיד להחליף את האס־אם־אס. דוגמה מובהקת למילה עברית שנט... קרא עוד 14/12/2010 | 16 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
בנייני ש` תחילית תקציר הרשומה כל מי שלמד לשון יודע שבעברית פועלים שבעה בניינים והוא גם יודע לדקלם אותם יפה - פָּעַל, נפעל, הפעיל, הֻפעל פִּעל, פֻּעל והתפעל. אלא מאי? שלא תמיד היו כך פני הדברים. ללשון חז"ל הוכנסו לשימוש בניינים סדירים ולא סדירים (וכל סטודנט מתחיל לתואר ראשון בלשון קרא את מאמריו המאלפים של הפרופ' משה בר־אשר בעניין), וחלק מהם נמצאים בשימוש עד ימינו. ... קרא עוד 14/12/2010 | 23 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
שמות הבנויים כפעלים תקציר הרשומה אחד הדברים הראשונים שמלמדים תלמיד בלשון הוא ההבחנה בין שמות לפעלים. התלמיד לומד שלפועל יש גוף וזמן והוא מתאר בדרך כלל פעולה, ואילו השם אינו כולל זמן ואפשר להוסיף לו ה"א הידיעה. עוד לומד התלמיד, שצורת ההווה מכֻנָּה בינוני מפני שהיא עומדת בין פועל לשם, תלוי בהקשר (וידועה הדוגמה: השומר שומר על הבית). למשל, שברתי - פועל בזמן עבר ב... קרא עוד 02/12/2010 | 11 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
