00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תחקרתי, עכשיו מה?

שלום לכולם

בשבוע שעבר דיברנו רבות על דרך השתפרות לחיים. בעזרת 3 שאלות קצורות ניתן להסיק מסקנות רבות על איך אנחנו פועלים ואיך אנחנו יכולים ללמוד ולהשתפר אך ישנו עולם שלם שמגיע לאחר התחקיר. נגעתי בו בקצרה בשבוע שעבר והיום אפרט עליו יותר.

ישנה דרך מרכזית שאיתה עובדות כמעט כל החברות בעולם (ומי שלא עובדת כך כנראה לא תגיע רחוק בחייה הארגוניים) שהיא שיטת הצבת יעדים. ליעדים אלה ישנם מספר תנאים שיגרמו להם להיות אפקטיביים ללמידה ולהשתפרות.

יעד חייב להיות מדיד, כלומר יש דרך למדוד את הצלחתו. האם עמדנו ביעד או לא עמדנו ביעד. יעד ללא אפשרות לדעת האם הצלחנו או לא יגרום לכך שלא תתבצע עבודה כלל באותו נושא. לדוגמא, יעד של - "בתקופה הבאה נעבוד יעיל יותר" הוא יעד שאי אפשר לעבוד איתו וממנו צריך לשאול "איך" נוסף ולהוציא יעד כמו - "בתקופה הבאה נייצר 30% יותר מוצרים בכל משמרת" וכך ניתן לדעת במדויק את מידת העמידה ביעד.

בנוסף, יעד צריך להיות מאתגר אך בר השגה. ישנו יחס ישיר בין האתגר של יעד מסוים לבין מדרגת השיפור של אותו ארגון. יעד שאינו מאתגר יכול באותה מידה לגרום לכך ששום דבר לא ישתנה בחברה. אך יעד לא יכול להיות בלתי ניתן להשגה אחרת שוב אנחנו משכנעים את עצמנו שאין טעם להתאמץ כי בכל מקרה לא נעמוד ביעד. ולכן יעד צריך להיות מאתגר מספיק אך בר השגה.

דבר אחרון, יעד חייב להיות מוקצה בזמן. כל דבר הוא בר השגה בזמן אין סופי. הקושי הוא לבצע שינויים גדולים בתחום זמן מוגדר. שנה, שנתיים, תקופה, יום וכו' דוגמאות לתקופות שחייבות להופיע ביעדים. אם לא תהיה הגבלת זמן ליד הוא יכול להימשך לנצח ולעולם לא יגיע למצב של עמידה ביעד.

על כן לאחר תחקיר טוב תמיד יגיעו יעדים שבעזרתם ניתן יהיה לשפר וללמוד בצורה הטובה ביותר.

בנימה זו אציין שהו הבלוג האחרון שאכתוב ואסכם את החוויה כמעניינת מאד.

תודה לכל מי שקרא במהלך הדרך ויום טוב.

 

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך משתפרים בחיים?

שלום לכולם,

אנו חיים בעולם בו אין לארגון או חברה את הפריבילגיה להישאר כמו שהוא, כלומר לעשות את אותו הדבר יום אחרי יום ללא כוונות להשתפר, להרוויח יותר או לייצר יותר. התחרות הגלובלית זורקת החוצה כל אחד שלא חותר בכל הכח להשתפרות והשתכללות תמידית ומשאירה לעצמה רק את אלו הדוחפים את עצמם להגיע לטופ של שוק העולמי.

כדי להשתפר ארגון צריך להבין איך להפוך חבורת אנשים לקבוצה. עובד בודד יכול לשאוף להשתפרות אישית וארגונית אך זה לא יעזור כלל. כדי שארגון יוכל לקחת את עצמו קדימה הוא צריך ליצור לעצמו קבוצה של אנשים שרוצים להשתפר וללמוד, אחרת שם שינוי לא יכול לקרות.

כלי לימודי חזק מאד שאני גם מכיר את יכולותיו מחיי האישיים הוא שיטת התחקור. תחקיר של מצב קיים או משימה שנעשתה יכול לתת לנו תמונת מצב מדויקת של המציאות וניתוח מעמיק שבעזרתו ניתן יהיה לדעת בצורה הטובה ביותר איך יש לבצע את המשימה פעם נוספת רק יותר טוב.

לתחקיר ישנו מבנה מאד ברור שעליו הוא מסתמך והוא מורכב משלוש שאלות בסדר הנ"ל - מה היה? למה היה? איך לשפר?

מה היה? - זהו תיאור יבש אך מדויק של העבר. ההחלטות שהתקבלו, הפעולות שננקטו. יש לציין שאין לנקוט עמדה או לסווג פעולה כטובה או רעה בשלב זה אלא תיאור נקי מעמדה של כל המשימה או פעולה.

למה היה? - כאן יכנס תיאור של הסיבות לפעולות שננקטו. כדי להגיע לשורש של בעיה כלשהי יש לשאול למה כמה פעמים, אחרת מוצאים פתרון לבעיה שהיא שהיא מאד כללית ולא מטפלת באף בעיה ממשית שיש לארגון או החברה. יש לציין שגם בשלב זה אין לנקוט עמדה לגבי הפעולות או ההחלטות שהתקבלו.

דגש מרכזי לשני השלבים הללו הוא כנות. יש לנתח את המצב בכנות הנדרשת אחרת שוב נמצא פתרונות לבעיות שלא קיימות.

איך לשפר? - זה השלב שבו נותנים פתרונות לבעיות שמצאנו בשלב השני. הפתרונות צריכים להיות אופרטיביים ומדידים, זאת כדי שאפשר יהיה למדוד הצלחה והפתרון יהיה מאד ברור.

לאחר כך התהליך אפשר לנתח אם פעלו כמו שצריך והמשימה בוצעה כראוי ובעזרת הפתרונות מהשלב השלישי ניתן לשפר את הארגון או החברה וכך ללמוד ולהצליח לאורך זמן.

ובכן, זוהי שיטה אחת מיני רבות לשיפור החברה או הארגון שלנו אך יש לציין שישטה זו מתאימה לכל מצב בחיים וכאן אני קורא לכם להשתמש בה לחיים שלכם.

אז אם יש לכם תחום בחיים שאתם לא מרוצים ממנו, תתחקרו אותו ונסו לשפר, וככה תתקדמו גם בחייכם האישיים.

שבוע טוב.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תתחילו לשתף!

שלום לכולם,

בבלוגים קודמים הרחבתי רבות על היתרונות הרבים של חכמת ההמונים ומיקור ההמונים, דבר המסמל את ההתחדשות של ניהול ידע  בעולם. היום, כבר לא מסתמכים על דעה של מומחה בתחום מסוים אלא הסתמכות על ידע של פרטים רבים בהנחה ש ניחוש מושכל של רבים מדויק יותר מדעת מומחה בודד ואכן הנחה זו נכונה. שיטה אשר מסתמכת על הנחה זו היא שווקי חיזוי.

שווקי חיזוי עוסקים בסבירות ההתרחשות של אירועים אשר במידה והסבירות תתגשם, המשתתפים יכולים להרוויח כסף אמיתי או וירטואלי. בעולם, ארגונים וחברות משתמשים בשיטה זו כדי לנבא תחזיות שקשורות לבעלי עניין מסוימים כמו קמפיין בחירות, הכנסה של מוצר חדש והצלחתו, עמידה בלוחות זמנים ועוד.

שיטת שווקי החיזוי פועלת בדומה לשוק המניות, כאשר תחזית שהשקענו בה מתממשת אנו מתוגמלים בהתאם וכאשר התחזית אינה מתממשת המשקיעים נקנסים. שיטה זו הוכחה כאפקטיבית ויעילה מבחינת יחס עלות/תועלת בארגונים המעוניינים להשגת את חוות הדעת של בעלי העניין, בנוגע לתוצאות צפויות של אירועים עסקיים עתידיים.

לדוגמא, במערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית  נוצרה תחזית שניתן לומר מי לעדתך ינצח במערכת. ואכן תחילה היה יתרון להילרי קלינטון אך בשלב כלשהו היה מהפך וטרמפ הוביל עד לניצחון בבחירות בדיוק כמו שצפתה התחזית. לעומת הסקרים אשר צפו את המהפך או התוצאות הכלליות באיחור לעומת התחזיות.

שוב ניתן לראות שהעתיד מתקדם לעולם שבו הגלובליות גוברת על הלוקליות גם כשמדובר בחיזוי של העתיד. כבר אין צורך במומחה יחיד אלא חברה.

נושא זה מחבר אותנו לעולם אחר שבו העלום דוחף אותנו למימוש עצמי והעצמה אישית שבו האדם האינדיבידואל במרכז והחברה רק נועדה לשרת את אותו בודד לפתח את עצמו ולהעשיר את עולמו. ומנגד אנו עדים לתנועה שאומרת שאם נוכל לעבוד יחד ולשתף את הידע שלנו בשלל תחומים לא רק שנדע יותר, מהר יותר ויותר בקלות אלא גם נוכל לחזות את העתיד.

אז אני קורא לכולנו להתחיל לצאת מהבועה הקטנה שיצרנו לעצמנו, להסתכל החוצה ולחפש איפה אני יכול לתרום את חלקי? איפה צריך אותי? וכך להפוך את העולם למקום עשיר יותר, כי כולם יכולים.

שבוע טוב לכולם.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ויקילמה?

שלום לכולם,

בהרצאה האחרונה דנו באתרי ויקי. כולנו מכירים את ויקיפדיה אך לא הרבה יודעים מה מסתתר מאחורי שיטה מיוחדת זו של שיתוף מידע  ויצירת מאגרי תוכן במימדים גדולים לצורכי הכלל.

אז איך הכל התחיל. בשנת 95 הגו לראשונה את הרעיון שצבר תנופה רחבה ובשנת 2001 נוצר האתר ויקיפדיה המוכר והאהוב אותו כולנו אוהבים לצטט בעבודות אוניברסיטאיות כאלו ואחרות (סתם, לא באמת). הרעיון המרכזי העומד מאחורי אותה תוכנת ויקי הוא שברגע שמורידים את המגבלות על קבוצה של אנשים הם יפעלו בצורה כזו שהיעילות שלהם תרקיע שחקים הרבה מעבר לקבוצה דומה הנשלטת ע"י מספר קטן של אישים. בנוסף הפעולות של אותה קבוצה יהיו חיוביים יותר ויפעלו יותר לשיפור.

אתם בטח שואלים מי יכול לקחת חלק ולתרום לאותם אתרים ותכניות. התשובה היא כולם. כל אחד המחזיק ברשותו דפדפן סטנדרטי לחלוטין (דבר שיש כיום כמעט לכל אדם בעולם) יכול לקחת חלק ולהשתתף. תוכנות אלא בנויות בצורה נוחה למשתמש כך שגם מי שלא עשה תואר שני במדעי המחשב בבן גוריון  יוכל לערוך ותרום את חלקו.

הדבר הזה גרם לי לחשוב, למה לא להפוך את כל העולם לרשת אחת גדולה שעובדת באותה צורה. למה יש שלל אוניברסיטאות שמתחרות אחת בשניה במרדף אחר הידע והמחקר. הרי אם כל האוניברסיטאות יוכלו לשתף פעולה ולחקור יחדיו במשאבים משותפים הרי התוצאות יכולות להגיע רחוק לאין שיעור. או מחקרי התרופות, כל חברה רודפת אחר השגה של של פריצת דרך חדשה ורישום פטנט על אותה תגלית במקום לשתף את כל העולם בידע שצברנו עד כה וכך לייצר תגליות חדשות מידי יום.

כאן הבאתי רק דוגמאות בנושאי מחק אך הדבר תופס לגבי כל שיתוף פעולה שיכול להיווצר. אם זה בין מפעלים שמייצרים את ותו מוצר או חברות שנותנות את אותו השירות וכך לכל נושא שיש בעולם.

אולי אני נאיבי אחד שמאמין שאם כולנו נהיה חברים טובים ונתחבק כל היום הכל יהיה טוב יותר ויש אלמנט של מניעים תחרותיים ומשאבים מוגבלים שלעולם לא יתחלקו שווה בשווה בשל פוליטיקות. אך אני אוהב לחשוב על הדברים בצורה האוטופית ולשאוף אליה. כזה אני, אופטימיסט.

בכל מקרה ראינו כאן דוגמא נוספת של מיקור המונים וכוחה הרחב, אז אולי אם יש לכם איזה בעיה כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשאול מספיק אנשים, אולי.

שלכם,

יאיר

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור המונים - המלצה

השבוע עסקנו בנושא מיקור המונים שלדעתי, זה עובד כמו קסם, משהו שאני לא מצליח להסביר אותו עד הסוף והיתרונות העסקיים שלו הם אדירים לאין שיעור. אז למה לא כולם עושים זאת?

ראשית נסביר מהו מיקור המונים.
מיקור המונים הוא בעצם דרך של חברה או ארגון מסוים לבצע משימות כלשהן על ידי פנייה לקהל גדול במקום פנייה לעובד ספציפי שהארגון שוכר. בנוסף, זוהי דרך של חברה או ארגון להשתמש בידע של קהל רחב לצרכיה האישיים כמו האנציקלופדיה הידועה ויקיפדיה אשר מסתמכת על עריכות של משתמשים בכדי להעשיר את הידע אשר ברשותה.

כאשר אני חושב על מיקור המונים אני נפעם מהרעיון. איך יכול להיות שחברה מסתמכת על שיתוף הפעולה של אנשים אנונימיים, ללא מטרות רווח, כמעט לגמרי ותולה באותם פרטים את עתידה והצלחתה. הדבר המפתיע באמת, שזה עובד. לחברה אשר משתמשת במיקור המונים בעצם נחסך הון על עובדי הארגון אשר היו אמורים לבצע עבודה זו ובמקום זאת אלפי אנשים עושים את העבודה בשבילה. כמובן שהם לא תמיד עושים זאת המודה ונכון שלרוב הם מקבלים שירות כלהו בחינם אך גם עובדה זו כשלעצמה מדהימה.

אז איך זה אפשרי? היום אנו נמצאים בעידן שכל אחד הוא מקור אין סופי של מידע גם בלי ידיעתו והעולם משתמש בזה. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא גוגל. גוגל בכל רגע נתון יודעת איפה אני, מה אני אומר, לאן אני מתקדם, מה חיפשתי, מה אני אוהב לשמוע, לראות, לאכול ובקיצור - הכל. ויותר מזה, היא שומרת את כל המידע ומוכרת אותו. זאת דוגמא למיקור המונים ללא הסכמה אמיתית של המשתמש (אלא אם כן נחשיב את סימון הריבוע הקטן למעטה שאומר, שקראתי ואני מסכים עם התקנון, הוא הסכמה של ממש) ובכל זאת דרך מרשימה להשתמש במחשב הקטן שיש לכולנו בכיס.

כשאר תהליך זה מתבצע בהסכמה ובממדים גדולים ניתן לראות תופעות נהדרות. כך לדוגמא וויז יכולים לומר לי בדיוק מרשים כמה זמן יקח לי להגיע למקום מסוים ומה הדרך הקצרה ביותר לכך רק בזכות העובדה שמישהו לפני רגע נסע שם וכביכול דיווח בשבילי תמונת מצב עדכנית של המצב הקיים.

חברה היכולה להשתמש בכלי זה לצרכיה תרוויח מכל הכיוונים ותצמח גבוה. אני ממליץ

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל vigimaister אלא אם צויין אחרת