00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"נכדים" נמצאו 3 פוסטים

חודש אלול...

  יש בלבי תחושת כבוד כלפי חודש אלול . אלו הם ימים בהם תמיד לימדתי על האכר החורש , המכין שדותיו לקראת הזריעה . ימים בהם חינכתי את תלמידיי לעריכת חשבון - נפש למען נפציע בהתחדשות זכה בימי תשרי . תקופה בה נשאנו עינינו אל השמיים כדי ללוות בקריאותינו את להקות הציפורים המדרימות ליבשת רחוקה . לימדתי על השופר וסליחותיו , על החצב השולח פרחיו אל - על ועינינו תרו אחר ניתורי הנחליאלי . עקבנו אחר עננים בשמיים העוטים אדרתם הסתוית הכבדה , ורוח קלילה שנשבה בתוך אדי החום והבהירה : הסתיו כבר כאן , בסביבה .   כבר שנתיים שחודש אלול הוא כבר חווייה פרטית , רק שלי . פניתי לנתיבים אחרים , ותלמידיי – הם זיכרון מחבק ואוהב . בשנה שעברה , חודש אלול היה שזור בכאב ובעצב .   והשנה , אני חשה שכל עוצמת החווייה משתרגת בכל מאודי ! יחד עם נכדיי האהובים , נזמר לאיכר החורש ונשיר ברון לציפורים הנודדות . מחובקת עם " פשושיי " הקטנטנים – נביט בעבי השמיים , נצייר לנו חצבים פורחים ונצבע ציורי נחליאלים . והכי חשוב : במלוא הרגש והכוונה , אשוחח עם קטנטניי על הסליחה , על המחילה , על השופר ועל התפילה .   יהא לנו חודש אלול השנה – חודש עתיר מחשבה , טבע ואהבה !   ולנכדיי האהובים - נדב , אורי , אלון וגיא , אני מקדישה את שיר הנחליאלי . שרה יעל אילת האהובה עלינו :
לדף הרשומה

גינה לי...

p { margin-bottom: 0.08in; text-align: right; } סתיו ... בגינה קטנה עץ התפוזים מרכין ראשו בחיוך מטה מטה זעים בדיו בסקרנות רבה סבתא ושני נכדיה עמלים בצהלה בין פרחי הגינה סבתא מחוררת חורים באמא אדמה ומניחה זרעון אחר זרעון בכפות ידיהם הזעירות של הקטנטנים טומן כל נכד את זרעוניו בקרקע לוחש : גדל, צמח, פרח יפהפה יחדיו מכסים את הזריעה ונושאים תפילה כי ירווה הגשם את הפרח התינוק סבתא וסבא כה מרוגשים מעשה בראשית ובריאה חוו היום הנכדים וכמה .
לדף הרשומה

"עיניים" של סבתא...

היום,לראשונה,אספתי מן הפעוטונים,באותה העת,את שני  נכדיי האהובים! כבר מאתמול-כל כך התרגשתי ! רגילה לקחת כל אחד מהם לחוד. קטנטנים,בני שנה וחצי עוד מעט.אחד "הולך" ותיק,והשני-רק עתה מתייצבות פסיעותיו עלי אדמה... התארגנתי לאיסוף כמו אל מבצע צבאי:כיסאות באוטו...תכנון מי יילקח ראשון,מי שני...איך אורידם אחד אחד מן האוטו ואכניסם אל החצר...איך אביא את התיקים... כל כך התרגשתי! הייתה זו חווייה אדירה! שני האוצרות הקסומים ישובים בכסאותיהם שבספסל האחורי,בכל יד-עוגייה (למקרה שדמעה תחפוץ לראות אור .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מכשפהלה מפעם אלא אם צויין אחרת