00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ערב יום הכיפורים...

ערב יום הכיפורים


מצוייה בתוך עצמי

תהייה

מחילה

סליחה


תפילה

מבקשת נפשי פיוט ושירת-כהנים


בחזיוני מרצדים זכרונות העיירה אי שם

לופתת בחוזקת-האמונה באל הנשקפת מעיני כל

מתעטפת בטלית אבותיי שלא כולם חזרו משם


ונושאת המיית לבי אל היושב במרומים


מחל נא לי על כל הרע והעוול בהם פשעתי


ושתמחל נפשי לרוחי

על כל העצב, הלחץ וחוסר הסבלנות אשר זרעתי בגופי

לדף הרשומה

חודש אלול...

 

יש בלבי תחושת כבוד כלפי חודש אלול.

אלו הם ימים בהם תמיד לימדתי על האכר החורש, המכין שדותיו לקראת הזריעה.

ימים בהם חינכתי את תלמידיי לעריכת חשבון-נפש למען נפציע בהתחדשות זכה בימי תשרי.

תקופה בה נשאנו עינינו אל השמיים כדי ללוות בקריאותינו את להקות הציפורים המדרימות ליבשת רחוקה.

לימדתי על השופר וסליחותיו,על החצב השולח פרחיו אל-על ועינינו תרו אחר ניתורי הנחליאלי.

עקבנו אחר עננים בשמיים העוטים אדרתם הסתוית הכבדה, ורוח קלילה שנשבה בתוך אדי החום והבהירה: הסתיו כבר כאן, בסביבה.

 

כבר שנתיים שחודש אלול הוא כבר חווייה פרטית, רק שלי.

פניתי לנתיבים אחרים, ותלמידיי – הם זיכרון מחבק ואוהב.

בשנה שעברה, חודש אלול היה שזור בכאב ובעצב.

 

והשנה, אני חשה שכל עוצמת החווייה משתרגת בכל מאודי !

יחד עם נכדיי האהובים, נזמר לאיכר החורש ונשיר ברון לציפורים הנודדות.

מחובקת עם "פשושיי" הקטנטנים – נביט בעבי השמיים, נצייר לנו חצבים פורחים ונצבע ציורי נחליאלים.

והכי חשוב: במלוא הרגש והכוונה, אשוחח עם קטנטניי על הסליחה, על המחילה, על השופר ועל התפילה.

 

יהא לנו חודש אלול השנה – חודש עתיר מחשבה, טבע ואהבה!

 

ולנכדיי האהובים - נדב, אורי, אלון וגיא, אני מקדישה את שיר הנחליאלי.

שרה יעל אילת האהובה עלינו:

לדף הרשומה

את...

היא מתיישבת על פסגת ההר

שיערה מתבדר בין העבים הזעים

ידיה שלובות בחיקה הירוק

עיניה בוחנות ושוצפות תובנות


מישירה מבטה החד

מחדדת לשונה

ומבהירה:


את צריכה להיות את!


חטאך בכך שמנסה הנך להיות כאחרת

וזה מובילך אלי קדרות ועצב


היי את!


זירמי עם נהר כישורייך ששייכים אך ורק לך

עופי עם יכולותייך בהשלמה

והמריאי אל יער איכויותייך בחיוך ובאהבה!


הנהר שבעמק מזרים מפליו בקידה

והיא, רכובה על מטאטא נמוגה אל בין כוכביה

מותירה מילותיה העוטפות עולמי בהארה.

לדף הרשומה

לוקו, מחמל נפשי...

לוקו, מחמל נפשי

צררתי חפציך בשקית

ודמעות זלגו מלבי


עיניך המיוסרות

ניבטות אלי שוב ושוב

איך לא הבנתי?

איך לא פענחתי?


הייתי בטוחה שנכונו לנו יחדיו עוד שנים רבות.


מרגע הגעתך אלינו

הבהרת לכולנו שאתה "לוקו"

מלך הבית והחצר


נכנסת לכולנו לנשמה

דברת

פטפטת

נהמת את הגיגיך ושבית לבבנו


ואיזה עיניים היו לך...

אנושיות

ומלאות הבעה !


וכמה חברותי היית!

כשטיילנו, ניגשת בשמחה לכל עובר ושב

אורחי ביתנו ידעו שבכניסתם אלינו יש להתחבק איתך עד ש"תירגע"...


כה נאמן!

כשהייתי בביה"ח, כמעט ו"נגמרת" בשל הגעגועים

וכשהנכדים הקטנים ישנו אצלנו,

שכבת למרגלותיהם כ"שומר ישראל".


ובמשך הזמן

התרגלנו לאהבתך ללעוס לנו את החיתולים, את הטישיו

ובמיוחד את הספרים הנדירים ששכנו להם בשלווה

על האיצטבה

כעסנו מחוייכים כשחיסלת לי את משקפי הראייה שכה אהבתי

וקינחת בנרתיקם היפה


השלמנו עם אהבתך להפעיל אותנו בכל ערב:

פיתחו נא את הדלת, אני רוצה לצאת לחצר...

פיתחו נא את הדלת, אני רוצה להיכנס...

פיתחו נא... שוב ושוב... כל הערב... כל ערב...

ואנחנו? עפר לרגליך. כל שתבקש – לו יהי...


לוקו

אהוב נפשי

אני מלטפת את דבש פרוותך בדמיוני

מנשקת את ראשך הקט

מסדרת את "בלוריתך" המתנפנפת

ואת אזני הקוקר ספניאל שלך


אני יודעת שאתה שם למעלה

משתובב עם אלוהים

שלקח אותך אליו כי חשקה נפשו בך, המחמד,


רודף אחר ציפורי גן-העדן

ומשתולל בכרי הדשא שמסביב


נפרדת ממך

בכאב, בצער, במכאוב, בעצב


חבר, אתה כבר חסר לי!!!

לדף הרשומה

מכתב למכשפה`לה מפעם...

יקרה שלי,

הבטחתי לך עונג והנאה

 

ממזמן לא טיילנו כך בשבילי הטבע

אני מקפץ בשמחה בין הפרחים

ואת פוסעת לאטך

 

חבריי הציפורים מצייצים בשמחה לקראתך

רוח נעימה נושבת בין ענפי העצים

ורק החתולים, “משום מה",

נסים על נפשם לאחר שראו אותי...

 

את מחוייכת, מהורהרת,

ואני כל כך שמח

שאפילו בא לי להבטיח לך

שלא אלעס יותר גלילי נייר טואלט...

 

יקרה שלי,

כדאי לך להמשיך לטייל עימי עוד ועוד...

ראי כמה מוארות פנייך...

 

שלך, באהבה, לוקו

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מכשפהלה מפעם אלא אם צויין אחרת