00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בבקשה, קחי אותנו איתך...

14/07/2013

זוג חתולים ג`ינג`ים נולדו בחצר השכנה

היא חייכנית והוא משועמם

עם שני זנבות משולבים הם הלכו אחרי וביקשו בחתולית "בבקשה, קחי אותנו איתך"

ואני בכלל אלרגית לחתולים כל כך...

לדף הרשומה

יזכור...

יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

לדף הרשומה

שעתם היפה של הטוקבקיסטים

לפני פחות משנתיים כתבתי את הרשומה הזו , אתמול הרגשתי לרגע שלא הכל אבוד...

עכברי הטוקבקים ראו הוזהרתם


שעתם היפה של הטוקבקיסטים...

לקרוא טוקבקים זה סוג של מחקר אנתרופולוגי עבורי, אני יכולה להזדהות, להזדעזע, להתקף בבחילה נוראית וגם לחוש אמפטיה לכותבים אך יש לפעמים שאני חוששת ממה שאקרא...אתמול היה אחד הימים הללו. תאונת המשאית בא נהרגו שישה גברים צעירים ונפצעו רבים כל כך , השמועות של לפני והאמת של אחרי...לא פיגוע אלא תאונת דרכים בסדר גודל אימתני.
בחצות פרסמו את שמות ההרוגים ערבים ישראלים שנדרסו תחת משאית אחת שאיבדה את בלמיה.
כל כך קיוויתי שיכתבו מילות ניחומים ולא שמחה לאיד, לא התחשבנות עם הנהג וכל הערבים באשר הם אלא הזדהות עם המשפחות האבלות . המלה שמחה לא מתאימה אולי אבל שמחתי לראות שהפעם האימה וההזדהות והדאגה של כל אחד מאיתנו שמא מישהו ממשפחתו נקלע לרגע המקולל הזה גרמה לטוקבקים להיות מלאי רגש וצער וחמלה.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בתודה למיזנטרופית...ולאביב

18/03/2013

בתודה למיזנטרופית שהעירה אותי מתרדמת הקיץ - סתיו - אביב וחורף והחזירה לי את המילים והחייתה מעט את הבלוג הגווע בעזרתה של הרשומה המלבבת אני והמצלמה שלי 

את המצלמה המשפחתית הראשונה רכשנו בעלי דאז ואני שבועיים אחרי החופה מכל כספי המתנות 1000 ש"חי (שקלים ישנים) סכום עתק למצלמה ראשונה , ניקורמט מפוארת שבאה בעקבות טראומה בלתי נשכחת אשר בגללה אין לי ולו תמונה אחת מהחתונה...ולמה? כי הצלם ידיד המשפחה החליט לצלם את החתונה כמתנה ורק שבועיים אחרי שהפצרנו בו שוב ושוב לראות את התמונות הוא הודה בדחילו ורחימו שהתמונות יצאו מעט כהות, התמונות והסרט ואפילו הזמין אותנו לראות...אני חושבת שזה היה היום בו הבנתי את משמעותן של צמד המילים "חושך בעיניים", קצת חשוך? שחור משחור, היתה לי שמלה כל כך יפה שלפניי לבשה אותה אחת ממלכות היופי ומכיוון שהייתי רק בת שבע עשרה וטיפה ונראיתי כמו השושבינה ואם אין תמונות איך מראים את אמא וסבתא כלה לדור ההמשך? האמת היא שאחרי יותר משני עשורים עשיתי "תיקון" ונישאתי שוב ואפילו בחרתי לי צלמת מצויינת בכורתי.

המצלמה הראשונה חיה עדיין ומשמשת את בכורתי בשעורי הצילום לדור אשר לא ידע מהי מצלמה אמיתית עם קליקים מדודים וחדר החושך בו פיתחנו את התמונות בעצמנו.  יערה שלי שממש אתמול חגגה 39 אביבים היא ד"ר להסטוריה של הצילום התיעודי והיא גם השופטת הכי נהדרת של ההתמכרות הזו שהשתלטה עלי.

מאז ומתמיד אני מצלמת ומצלמות רבות במשפחה עברו מיד ליד ואפילו היתה לי תקופה סלולארית שבמבט לאחור היא מעט מבישה...סלולארי?

לשמחתי נכדתי הגדולה נדבקה גם היא ב"צלמת" ובכל מפגש ביננו יצאנו לצלם יחד בעיקר פרחים, שקיעות ואותה . גם היום בכל פעם שאנו נפגשות הכי בעולם אני אוהבת לצלם אותה, והיום גם לה יש מצלמה משוכללת.

פעם פעם לפני שנים , הרבה שנים אחרי שכבר הייתי גרפיקאית לפני עידן המחשב הלכתי לאסטרולוגית מפורסמת שהיום היא גם חברתי כדי להוועץ בה ולהחליט האם בחרתי במקצוע הנכון כי המחשב לקח ממני את כל חדוות היצירה ובתשובתה אני נזכרת שוב ושוב...האמנות תמיד תשאר המהות  וכל דבר שתעשי יהיה מיוחד אבל מכל התחומים אני רואה שהצילום הוא המתאים לך ביותר. היא כבר צפתה זאת אז.

אחד הבילויים המועדפים עלי ועל סש"ד האיש שאיתי הוא טיולי צילום...מה שגרם לנו לרכוש מצלמות טובות יותר ולהעביר את הקודמות לדור הצעיר וצרפנו גם את עדן לצלמות בפוטנציה.

המצלמה האחרונה שלי ניקון D 5000 "אשמה" בהתמכרות הטוטאלית ולה אני חייבת הרבה מהאושר אותו אני חווה בכל פעם מחדש. היום כבר מכירים אותי רק עם התיק הגדול אליו אפשר להוסיף עדשות חדשות .

אמא שלי...אמא שלי היא אשה חרדית ואת התמונות החדשות אני מראה לה בכל ביקור, את הנכדים שאותם היא לא פוגשת הרבה ואת צילומי הטבע, שאלתי אותה באחד הימים מה דעתה על התחביב הזה שהשתלט עלי ובתשובה היא אמרה שזה היה כל כך צפוי וטבעי לה שהרי את כל ילדותי טיילתי בשדות והתבוננתי בפרחים ובפרפרים ובשמים הכחולים בהתרגשות וללא מצלמה... מה אהבת לעשות כשהיית ילדה?  המצלמה שמתעדת ומחזירה שוב ושוב את היופי הזה וחולקת אותו גם איתה...וחוץ מזה היא מוסיפה הרי שני האחים שלי צלמים כבר כמה עשורים ואני יודעת כמה זה ממכר.לדודים שלי היה סטודיו לצילום  באותה עיר באותו רחוב אחד בתחילת הרחוב והשני בסופו שם היו באים לצלם את הילדים בפורים על כל מיני רקעים פסיכודליים.

לעמוד מול כיתת יורים...הגלריה שלי בפוטולייט  

באחד הימים בחופש פסח שעבר החלטתי לפתוח לי גלריה משלי בפוטולייט, אתר שכולו צלמים ו"מחזיקי מצלמות" שזו ההגדרה שהמציאו חלק מוותיקי האתר שהאגו שלהם מקביל למחיר המצלמה שלהם ולאורך העדשה למצלמים החדשים ואני ביניהם. בחודשים הראשונים קטלו אותי וכתשו אותי (לא רק אותי) וצלם אחד כתב לי במסר שאני עוד זקנה אחת בעלת ממון שיכולה היתה לרכוש מצלמה יקרה (המצלמה "היקרה" שלי שווה כחמישית מהמצלמה שלו) והרבה זמן פנוי לטייל בגני חיות...בקיצור מהאנשים האלו שלא פגשתי עד אליו, רגע לפני שעזבתי את האתר בתי אמרה לי שצלמים הם אנשים כאלו עם אגו נפוח. חסמתי אותו , נשמתי עמוק והמשכתי הלאה. הכרתי אנשים/צלמים  אוהבי טבע וצלמים מהלב והתחלתי להנות. מאז עברו חודשים ותמונות שלי כבר זוכות לתשבוחות וההתקדמות תוך כדי התבוננות מאד משמחת אותי, יש צלמים המצלמים מהלב ויש את טכנאי הצילום והפוטושופ שאפילו את הטבע סביב הפרפר או הציפור הם מוחקים ומחדדים את התמונה עד מוות ואם אתה/אני מתנגד לעיבוד ולאיבוד הצילום המקורי אתה ממש צלם גרוע וישמור השם אתה מוריד את רמת האתר ואת  הוד רוממותם...

ולסיכום מיזנטרופית יקרה הרשי לי להוסיף את המשפט שבסיום הרשומה שהרי הוא מכיל את התורה כולה:

"ניתן לסכם כי יש חשיבות גדולה לטיבה של המצלמה, אבל עדיין התוצאה הטובה ביותר היא חיבור מצלמה כזו לעינו ולליבו של הצלם."

בברכת חג אביב שמח ופורח

לדף הרשומה

ט"ו בשבט של שוקולד

בכל שנה מחדש אני מחליטה שלא להכין פטיפורים מיוחדים לט"ו בשבט , "ט"ו בשבטים" בפי ילדיי וחבריי. חיתוך הפירות היבשים והתאמת הצבעים והטעמים מכניסים אותי לסחרור וכפייתיות יתר ומבלי להתכוון אני מכינה עוד ועוד סוגים איתם אני יכולה להאכיל את בנימינה כולה.

גם השנה הכנתי פרחים ממשמש על גבעול קוקוס בתוך עציץ שוקולד ו"אדמת" טרפל.

הכנתי גם טרטלטים ממולאים בגנאש שוקולד ופירות יבשים

ו....הכנתי גם פאדג שוקולד עם כל חיתוכי הפירות היבשים ממילוי הגביעים ועליו ציירתי מנדלה שוקולדית להשלמת פרץ היצירה.

ואיך שכחתי גם הפרחים הללו משוקולד

 ט"ו בשבט ירוק ושמח לכולנו

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל 1954טל אלא אם צויין אחרת