00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פוסטים בבלוג שניים סינים עם כינור.. ואני עם מספריים בתאריך 9-8-2012

דברים שמוצאים כאן לא רואים שם

  כבר 3 חודשים בארץ. ולמרות שיש כמה דברים שחסרים (ממש בקטנות) אני ממש ממש שמחה שהחלטנו לחזור. פתאום יש ים. יש חברים ומשפחה מתי שרוצים. ארוחת שישי בערב אצל ההורים. יש גבינה לבנה 5% וקוטג' תנובה (אפילו שהוא יקר). יש שמש (לפעמים קצת יותר ממה שצריך). ויש מציאות ברחוב. בסין אנשים לא זורקים דברים "שמישים" לרחוב. בכל שלושת השנים האחרונות, לא ראיתי אפילו פעם אחת רהיט זרוק ברחוב. הם שומרים הכל עד המוות/מתקנים/מעבירים לילדים/מוכרים לחנויות בסגנון אלטע-זאכן. אבל לא זורקים. ואם כבר, אז זה משהו שממש עבר זמנו, והוא יאסף עוד לפני שבכלל תספיקו לצחצח שיניים. והאמת היא שהכל כל כך זול שם אז אם רוצים כסא/שולחן/שידה/ארון חדש פשוט הולכים וקונים, לרוב אפילו אפשר ממש להזמין לפי מידה ולפי הצרכיים הספציפיים שלך. אז מי כבר צריך את הזבל מהרחוב? בארץ לעומת זאת החיים אחרים. ואם זה לא משהו שממש חייבים ואי אפשר בלי אז לא קונים (לראיה- עדיין אין לי כסא נורמלי בחדר עבודה כי יש כסא מהפינת אוכל ובינתיים זה בסדר. אה כן, אנחנו גם טוענים שאנחנו לא מספיק עשירים בשביל לקנות כל דבר פעמיים אז מה שקונים- קונים איכות. ואם אין כסף. אין כסא) ולכן אין כמו לקום בבוקר, לצאת אל הרחוב ולמצוא אוצרות. במיוחד כאלה שבדיוק אמרת לעצמך שצריך אבל למי יש כסף? אז אני רק שלושה חודשים בארץ וכבר הבית מלא בחפצים ששודרגו או כאלה שמחכים לי בפינה.   זה התחיל מהדום ששכב שנים על הארונות אצל חמותי והתאים לנו בול ליד הכורסא בסלון. בחרתי בד שאהבתי, מצאתי ספריי צבע תואם ותוך שלוש שעות היה לי הדום חדש. הרשת מלאה בהדרכות איך לרפד מחדש וכמה שזה פשוט.   את המראה אמנם לא מצאתי ברחוב אבל היא נקנתה בצבע שיותר התאים לאולמי בון-טון כאלו או אחרים, ולא כל כך לכניסה לבית שלנו. קצת ספריי צבע והכל בסדר. באותו צבע גם נצבעה המסגרת פלסטיק הזו שנמצאה ברחוב ליד בניין בשיפוצים. הוספתי לה סרט ועכשיו  כל  חלק מהמשקפיים שלי נמצאות במקום גלוי ואני יכולה להחליף ביניהם לפי המצב רוח (כי ברור שאם הכל סגור בקופסאות אני נשארת עם אותו זוג כל הזמן). האמת, אני צריכה למצוא מסגרת גדולה יותר כי ביני לבין בעלי יש לנו לדעתי יותר מ 15 זוגות. ככה זה משקפופרים. את הרעיון למתלה משקפיים הזה מצאתי  בפינטרסט  עוד כשהיינו בסין והיה
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל the real hilonet אלא אם צויין אחרת