00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מפלצון לאסף

אני שמחה לכל תירוץ לתפור את הבובות האלה. משוגעת עליהן.

ואיזה מזל שנוגה ילדה וסיפקה לי בדיוק את התירוץ הנדרש... wink

 

 

הפעם השקעתי גם ברקע לעיניים.

בהתחלה פחדתי שהוא ייראה קצת כמו גיבור-על (כן, זו תוצאה ישירה של יותר מדי זמן בחברת הבנים שלי... בכל מקום אני רואה גיבורי על...)

אבל הוא פשוט יצא מתוק!

 

 

פליז ופלנל, שילוב פלאפי וכיפי, נכון שמרגישים את הנעימות וההתכרבלות ממש יוצאות מהתמונה??

 
 

ולשמחתי ע"פ הדיווחים הוא עושה את עבודתו נאמנה ומצחיק את אסף הקטן.

אז אסף, ברוך הבא לעולם! ונוגה, ברוכה הבאה לעולם האימהות - העבודה הכי קשה ומתגמלת בעולם.

רוצים לראות מה שאר המוכשרות בחבורה הכינו?

מוזמנים!

כספיתיעלסתיויפעת, וליאת

ופורים ממש פה. מוזמנים לפה לראות רעיונות משנים קודמות.

לדף הרשומה

והזוכה!!

תודה רבה לכולם (כן, היו שם גם כמה גברים...) על התגובות המקסימות שכל אחת ואחת גם תיענה בנפרד.

שמחתי מאוד שאהבתם את המדור לחיפוש קרובים, ושמחתי מאוד שהוזמנתי להשתתף בשרשרת היצירה.

וכן, אני מבינה שככה הילדים מגדלים עצמאות וסטייל משלהם

ולא, אני לא מתעקשת שיילכו כל הזמן עם סטים תואמים של גרביים

אני פשוט משתדלת כמותית לספק להם את האפשרות הזו אם יבחרו בה.

cheeky

והזוכה אצלי היא: lironmama2

אנא שילחי לי את פרטייך בפרטי.

יש עוד 6 זוכות, רוצו לבדוק אם אתם שם.

אצל יעלכספיתסתיונוגהליאת, ויפעת.

תודה וניפגש בפוסט הבא.

 

לדף הרשומה

משהו תלוי - פוסט והגרלה!

כשיעל מ"קונדסונים קטנים" הזמינה אותי להשתתף בבלוג הופ, מאוד שמחתי!

אני עוקבת כבר הרבה זמן אחרי כל הבלוגים היצירתיים בקבוצה, ושמחתי להיכלל במסיבה.

מי ומי במסיבה?

יעל, כספית, סתיו, נוגה, ליאת, יפעת ואני...

כשנבחר הנושא של הבלוג הופ כ"משהו תלוי" תהיתי לעצמי מה אכין? 

נזכרתי שאצלנו אומרים "מה שתלוי - מתייבש ונופל!"

ואז הבנתי - שלט לחדר כביסה heart

אולם כל הניסיונות שלי לעברת את השלטים המקסימים שראיתי ברחבי האינטרנט לא נשאו פרי מוצלח לדעתי ולא ידעתי מה לעשות.

אבל אז הסתכלתי על סלסלת הגרביים והבנתי...

וכך נולד - המדור לחיפוש קרובים!

 

 

מכיוון שישנם כאן שלושה בנים, בגילאים יחסית קרובים מבחינת המידות יש כאן לעיתים קרובות ויכוחים על בגדים... 

"זה שלי", "לא, זה שלי"... וכו'. גם כשזה בן ה4 שצועק "זה שלי" על משהו במידה 8/10... cool

כתוצאה מכך לצערנו, וללא ידיעת רשויות הרווחה, אחד מהם גידל תחביב של הליכה עם גרביים לא תואמים.

לדוגמא, מבחינתו הזוגות שבתמונה - הם יכולים להיות זוגות לכל דבר. מפלצת עם מפלצת ומיקי עם מיקי.

הקטנוניות ההתעקשות החביבה שמאפיינת את אמא שלו, לדעתו, שבה גם שאר הציור צריך להיות דומה - היא באמת מיותרת. wink

אז מה יש לנו פה?

 

 

קרשי מיטה של איקאה שנמצאו ברחוב ונאספו לאחר כבוד הביתה,

חלק מהקרשים נוסרו והפכו למדף שמאכלס את שאר הקרשים (קצת "פרה משוגעת" אם תשאלו אותי... cheeky) ואת שאר המציאות שאני מוצאת ברחוב ולא יכולה להשאיר שם.

בעלי ניסר והדביק, אני צבעתי, הדבקתי אותיות בשתי שכבות, שייפתי אותן קצת למראה קצת יותר מיושן, סרט, אטבים - והופ! אנחנו מוכנים.

 

 

כמובן שהשלט יכול לשמש גם לפתקים ולעוד כל מיני דברים כפי שנראה לכם, אבל אצלנו אין ספק שחיפוש זוגות גרביים יהיה להיט.

 

רוצים אחד כזה גם??

כל מה שאתם/ן צריכים לעשות הוא לעבור בכל שבעת הבלוגים (המופלאים) ולהשאיר תגובה בכולם.

על הדרך תכירו בלוגים מקסימים, אם עוד לא הכרתם אותם, ותשתתפו בהגרלה של 7 פרסים שונים.

ממני אתם ממשיכים לבלוג של יעל המקסימה, "קונדסונים קטנים"

ניפגש בקרוב להגרלה.

לדף הרשומה

כתיבה יוצרת או יצירה כתיבתית

מאז שגיליתי את היכולת לכתוב על דברים, אני כל היום רק מחפשת על מה לכתוב...

אז החלטתי לרכז פה כמה תוצרים שכתבתי עליהם ועוד כמה כאלה שכתבתי עליהם אבל קצת אחרת.

אבל קודם הסוכה!

הקישוטים המסורתיים מהגן/ביה"ס/צהרון היו תלויים בחוץ

 

 

הייתי פשוט מאושרת מהסוכה השנה, 

היו המון קישוטים תפורים כך שכל משב רוח הכי קטן הניע אותן, והסוכה פשוט הייתה בתנועה עדינה ומתמדת.

תענוג!

וגם מקומו של קישוט ה"נצנץ" התורן לא נפקד. יש מקום גם לזה בסוכה שלנו!
 
אנחנו לא "גזענ-צנצים"...

surprise

 

 

 

באמצע, הבן הגדול שלי (9.5) הכין שרשרת אנשים ואת שרשרת העיגולים התלויה הכין האמצעי (7) ואת העיגולים הסמליים בתחתית התמונה הכין הקטן (4).

חג משפחתי!

כאלה היו לי שניים בצבעים שונים, אחד ליד השני, לא יודעת למה אבל רק אחד מצולם... הם בגודל של 30 ס"מ בערך כך ששניים כאלה "כיסו" קיר שבאמצעו חלון.

 

 

מיותר לציין או שאולי לא... הרוב המוחלט נהרס בגשם - כך בשנה הבאה נוכל להכין ביחד (אתם ואני, אני והילדים, הילדים ועצמם) שוב המון שרשראות וקישוטים.

לימונים מלימונדה...

cheeky

והלאה לכתיבה היוצרת

הכנתי כמה דברים בתנור וכולם כאן לפניכם

הראשון היה זוג ספלים שהיו תוספת למתנה לחתונה (כייפית, בלי טרמפיסטים...) שהלכנו אליה.

את המוטיב של המשקפיים לקחתי מההזמנה, והם מייצגים את החתן-כלה מה שהיה מקסים ושובב בעיני.

אני מצרפת פה קצת תמונות מהתהליך עצמו

את הספל אני מנקה לפני ההדבקה של השבלונה, באלכוהול כך שלא יהיה שומן על הספל. 

גם את זה אני עושה כבר על ספל נקי, אני בד"כ שולחת אות לסיבוב מקדים במדיח.

תסלחו לי על צהבהבות התמונות, לילה וכו'...

 

על הספל הנקי אני מדביקה את השבלונה שיצרתי.

לא מעניין אותי כמה מקומטת היא מסביב, כל עוד באיזור של הכתב היא ישרה ודבוקה היטב כך שלא יהיו בריחות של צבע.

לפעמים אם היא לא רוצה להתיישר, אני חותכת אותה לכיוון בועת האויר שנוצרת כך שהיא תידבק טוב, עם זאת יש לשמור שלא ייכנס צבע בחתך שעשיתם.

 

 

 

והופ! הנה התוצר המוגמר

 

רואים את המשקפיים בהזמנה? אז כאלה אבל בגדול...

ואם כבר מכינה לאחרים, לא אכין לבעלי שביקש? ועוד ביקש יפה? בטח שאני אכין!

אז הכנתי לנו ספלים לקפה של שבת בבוקר. זה הקפה היחידי שיוצא לנו לשתות בבית כך שהמלל מתאים.

וכן, הקצה של השורה יצא לי קצת עקום, אבל יצא לי בדיוק אותו עקום גם בספל השני כך שמבחינתי עקום זה הישר החדש!

 

 

 

עוד הכנתי באותו היום, "כזה לדברים חמים" על אריח חרסינה.

אני לא יודעת איך אתם קוראים לזה, אבל אנחנו קוראים לזה "כזה לדברים חמים"

אז הכנתי כזה... לדברים חמים... סירים וכאלה.

 

 

פה ניסיתי טכניקה של צביעה עם ספוג בתנועות הברשה ויצא מאוד חמוד לדעתי.

שמתי לזה מדבקות לבד (FELT) מתחת כדי שלא ישרוט את השולחן וזהו, הוא בעבודה רציפה מאז.

 

 

טוב, גמרתי לכתוב על דברים שצריך לאפות בשביל שהכתב יחזיק מעמד... לבינתיים

אז התחלתי להכין שלטים.

ראשון, הכנתי לנו שלט חדש לדלת, הרבה יותר צבעוני מהקודם והכי חשוב - מעשה ידיי ולא קנוי.

בשבילי זה הרבה.

 

 

 

חברה אהובה שלי ראתה כי טוב ומיד הזמינה לעצמה ואז עשתה את הדבר המשתק ביותר... נתנה לי יד חופשית.

ממש אמרה לי "תבחרי לבד, אני סומכת עליך".

frown

 

טוב, אז זה לקח לי כבר קצת יותר זמן... אבל בסוף יצא השלט המתוק הזה.

מכיוון שהם בית עם רוב מוחלט של בנות, השתדלתי שהוא לא ייצא נשי מדי.

ניתן לראות שבשלט שלנו, עם הרוב הגברים השולט בבית, ממש לא היה אכפת לי. לבבות והרבה!

ולא, זה לא בלגן מאורגן חינני כזה, זה נייר כזה.

את הנייר ציפיתי בתערובת של דבק פלסטי לבן ומים (בערך 1:1) ונתתי לזה להתייבש. נוצרת שכבת מגן ששומרת על השלט.

 

 

 

 

טוב, זהו להיום.

די, לא?

אז רק בסוף נגיד תודה ליעל המקסימה מהבלוג הכה מקסים לא פחות "קונדסונים קטנים" על הפרגון שפתח לי את השבוע ואת החזרה ל"אחרי החגים".

לכו לשם, לא תצטערו...

לדף הרשומה

עוד שרשרת לסוכות - הפעם מחומרים מפתיעים!

קודם כל נפתח בתשובה לשאלה שנשאלתי כבר כמה פעמים

 איך אני מאחסנת את השרשראות?

כל מה שמספיק ישר בשביל להתקפל, נכנס לגליל נייר מגבת סגור

מה שלא, מלופף בחוץ.

 

 

 

שרשראות עיגולים מהסוג הזה או כמו זו החדשה...

נכנסות לתבנית ביצים נקיה.

 

 

מעבר לזה עוד לא יצא לי לאחסן שרשראות שלא מתקפלות כי כמו שמיד תבינו... הן נהרסו בגשם.

 

אבל קדימה לפוסט המקורי...

הכי אני אוהבת לגלות חומרי גלם ליצירה שלא העליתי בדעתי שקיימים בבית ככה סתם.

אוהבת!

כשבאתי להוציא את השרשראות מהשנה שעברה גיליתי לצערי (ולמיטב הדחקתי) כי חלק גדול נהרס בגשם שהיה בשנה שעברה, מיד ישבתי ולכן נאלצתי להכין עוד...

רציתי לפנצ'ץ' לי צורות ולהכין חדשות, אבל זכרתי שלא מזמן הפאנצ' סירב לעבוד ועשה בעיות.

בזמנו, כתבתי לחברה (Marth Stewart) לשאול אותם מה לעשות - הם יעצו לי בחזרה לחורר נייר כסף ואז לחורר נייר אפיה.

OK.

מי אמר תרופות סבתא ולא קיבל? cheeky

אז עשיתי מה שהם אמרו, למחורר זה לא עזר... wink

אבל תוך כדי גיליתי חומר גלם מהמם!

נייר אפיה.

מיד חוררתי לי לבבות, הרבה הרבה לבבות, ותפרתי שרשרת חדשה לסוכה.

 

 

אני לא יודעת אם האווריריות שלהם עוברת בתמונה אבל הן כ"כ עדינים ומתוקים.

מאוד נוח גם לחורר נייר אפיה כי הוא כבר מקופל, אז בכל חירור יצאו לי בין 4-6 לבבות.

זריז! indecision

בקיצור, לא צריך מחורר והאמת לא חייבים גם מכונת תפירה, 

פשוט תגזרו צורות, תדביקו על חוט ותתלו, הרוח והשקיפות החלקית הזו יעשו את כל שאר העבודה.

אילצתי את אחד הבנים לדגמן כי רק ככה רואים את השקיפות והאוויריריות שלהן.

אתם שומעים אותו מקטר או שזה רק אני...?

 

 

מקסימות בעיני!

שיהיו לכולם חגים שמחים.

ואם אתם מכינים משהו בעקבות ההדרכות בבלוג - אל תשכחו לחזור להראות.

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hamudale אלא אם צויין אחרת