00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
קוד חופשי

ההיבט המשפטי של פונדקאות בישראל

זוגות רבים אשר מתחילים בתהליך פונדקאות לא מודעים עד כמה מורכב הדבר מההיבט המשפטי. הם מגלים פתאום הר של ביורוקרטיה הניצבת מולם, כזו שממש לא מתכננת לעשות להם חיים קלים. מבחינת ההיבט המשפטי ישנה פרוצדורה ארוכה ומורכבת אשר ההורים צריכים לעבור עד אשר יגיעו לסיומו של התהליך.

חשוב לדעת כי בארץ ישנה שורה של הגבלות על הנושא, זאת למרות שבבסיסו מדובר במהלך חוקי.

מה חשוב לדעת על הליכי פונדקאות בארץ מההיבט המשפטי?

להלן הדברים החשובים ביותר שכדאי לדעת לפני שמחליטים לבדוק בכלל את הנושא של פונדקאות באופן מעשי.

  • פונדקאות מלאה – ההגדרה של פונדקאות בישראל היא אך ורק כאשר מדובר בפונדקאות הריונית מלאה. זה אומר שמדובר בהיריון המורכב מזרע וביצית של ההורים לעתיד. הפונדקאית למעשה אמורה לשמש אך ורק כ"אם נושאת". כלומר ברחמה יתנהל ההיריון בפועל. זה אומר שאין כאן כלל שימוש בביצית של הפונדקאית כאשר שימוש כזה הינו אסור בתכלית מבחינת החוק הישראלי בכל מצב.
  • מצבה של האם הפונדקאית – בחירתה של האם הפונדקאית אינה יכולה להתבצע באופן אקראי. גם כאן ישנה שורה של הגבלות.

הפונדקאית לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מההורים. היא אמורה להיות בת אותה דת של ההורים. (חשוב לציין כי מבחינת הדת היהודית, יש הסבורים כי האם צריכה להיות דווקא גויה ולא יהודייה, כאשר התינוק שייוולד יצטרך לעבור תהליך של גירות)

היא אמורה להיות בגיל שלא עובר את ה-38.  היא גם צריכה להיות עם עבר של היריון אחד מוצלח אך לא יותר משלושה כשזה כולל גם את ההיריון המתוכנן כפונדקאית.

כמו כן מתיר החוק הישראלי את השימוש באם פונדקאית אך ורק בנשים שההיריון לא יסכן את חייהם. זה אומר נשים בריאות שהן בגיל הפוריות.

הפונדקאית אמורה להיות לא נשואה, למעט מקרים מסוימים חריגים במיוחד.

  • פונדקאות בחו"ל – כאשר התינוק ייוולד בחו"ל ויובא לאחר מכן לארץ, יהיה על ההורים להמציא את תעודת המסע של היילוד. כמו כן יהיה עליהם לבצע בדיקות אבהות ואימהות על מנת שאכן יוכח כי קיים קשר גנטי בין ההורים לבין התינוק וזאת על מנת שהוא יוכל לקבל אזרחות ישראלית.

קצת היסטוריה

בשנת 1987 נאסרה לגמרי  הפונדקאות על פי חוק. החוק קבע – "לא תושתל ביצית מופרית אלא באישה שתהיה אם היילוד". למעשה נעים ההיבטים המוסריים של נושא הפונדקאות בין הערך של זכות האדם להעמיד צאצאים לבין הערך של קידוש החיים והחירות אשר אלו למעשה נפגעים כאשר מתבצע הליך הפונדקאות. כמו ניתוחים או טיפולים הורמונליים אותם האם הפונדקאית צריכה לעבור לצורך ההליך כמו כן החשש שקיים תמיד שמא היא לא עושה את זה מתוך רצון חופשי אלא בגלל מצב כלכלי דחוק אשר מניע אותה להעמיד את רחמה לצרכי מסחר כביכול.

שנים רבות התנהלו מאבקים בעניין למען הסדרת ההליך בחוק הישראלי. בשנת 1995 בוטל האיסור ובשנה שלאחר מכן - 1996 נחקק החוק שהגדיר את המקרים אשר בהם יהיה מותר לבצע את השתלת הביצית באם הפונדקאית. החוק כונה – "הסכמים לנשיאת עוברים".

ייעוץ עם עורך דין – המלצה שהיא כמעט חובה

על מנת שניתן יהיה להיות רגועים כי מהבחינה המשפטית יוכל התהליך לעבור בשלום מבלי שתתעוררנה בעיות באמצע הדרך או גרוע יותר עם סיומו, מומלץ מאוד לפנות אל עורך דין. היות וישנן בעיות אשר עשויות להתעורר לאחר הלידה כמו ערעורים בדבר שייכות התינוק להוריו, או לחילופין צורך לבצע תהליך של אימוץ ועוד. עו"ד יסייע לבדוק האם ההורים אכן עומדים בכל ההגדרות.

לעיתים יהיה קל הרבה יותר לפנות לאפיק שונה ולבצע את התהליך בחו"ל. כך ניתן יהיה במקרים רבים לצלוח את המהלך בקלות רבה וגם בעלויות נמוכות יותר.

פרטי החוק

לצורך אישור התהליך מחייב החוק במספר צעדים.

  • הסכם בין הזוג לאם הפונדקאית – ההסכם בין ההורים לבין האם הפונדקאית אמור לכלול חתימה על הסכם שמבהיר בצורה ברורה את ההסכמה של הפונדקאית לשאת ברחמה עובר אשר הופרה באמצעות זרעו של האב המיועד, לשאת אותו עד לעת הלידה אך למסור אותו מיד לאחר הלידה לידי הוריו הביולוגיים. קיימים דיונים מורכבים מאוד בעניין תוקף ההסכמה הזו כאשר ביכולתה של האם הפונדקאית לקבוע כי היא יכולה לוותר על העובר טרם ייוולד.
  • התחייבות בין הצדדים על כל הפרטים – יש לסכם מראש את כל ההתחייבויות של שני הצדדים זה לזה. זה כולל גם את ההתחייבות לתשלום לאם הפונדקאית בסיום התהליך.
  • מסמכים – ישנה וועדה מיוחדת אשר פועלת תחת שר הבריאות והיא אמורה לבדוק את חוקיותם של כל ההסכמים. יש להעביר אל הוועדה את כל הטפסים על מנת שהיא תעניק את האישור המיוחל לביצוע ההליך. הוועדה אמורה לשלול חשש להפרה חוקית או לניצול שלא מרצון. על מנת זאת היא תבצע ראיונות מול המעורבים בהסכם. לאחר שניתן ההסכם הוא יישאר בתוקפו למשך שמונה עשר חודשים והאם הפונדקאית לא תוכל לחזור בה, זאת מלבד במקרים יוצאי דופן.

חשוב לדעת

הליך פונדקאות אינו הליך קל. מדובר במסע ארוך ומורכב אשר דורש הרבה מאוד כוחות נפש והוא משפיע מאוד מבחינה נפשית ורגשית על כל המעורבים. ההיבט המשפטי תורם אף הוא את חלקו ללחצים והמתחים סביב העניין ואלו עשויים להוביל את כל המעורבים לקצה כגבול היכולת עד כדי רצון להרים ידיים ולוותר.

מסיבה זו מומלץ להיעזר בליווי משפטי ומקצועי, ליווי של צוות סימפטי ומבין, צוות שיתמוך לאורך כל התהליך עד לסיומו של הטוב כשבני הזוג יקבלו סוף סוף לידיהם את התינוק המיוחל!

קריאה מומלצת: תרומות ביצית בישראל

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שאלות ותשובות בנושא פונדקאות

הכמיהה לילד היא צורך בסיס ואנושי של כל אדם באשר הוא, גם אם זה יבוא על חשבון הקריירה או ההתפתחות האישית אנחנו מרגישים את הצורך הזה.

כידוע, כל תהליך ההתעברות תלוי במערכות גוף בריאות, תפקוד ביולוגי תקין הן בגופה של האישה והן בגופו של הגבר. לא כל זוג מצליח להגיע לכדי היריון באופן טבעי. במקרים רבים, לאחר שבני הזוג כבר נואשו מטיפולים כואבים, קשים ומאכזבים הם פונים לבדוק את הסוגיה של פונדקאות.

כאן מתעוררות כמובן שאלות רבות הדורשות מענה.

בדיוק לשם כך אנחנו כאן. ננסה לענות על השאלות הנפוצות ולפשט במעט את התהליך.

מהי פונדקאות?

המשמעות של פונדקאות היא למעשה הפרייה של ביצית האישה יחד עם זרע של הגבר ולאחר שהביצית הופרתה היא מושתלת ברחמה של הפונדקאית. הפונדקאית היא אישה אחרת שתישא את ההיריון ברחמה. על פי חוק היא "אם נושאת" היא זו שגם תלד את התינוק בבוא המועד. למעשה הילד שייך להוריו הביולוגיים. בדרך כלל ייבדק התינוק לאחר הלידה, בבדיקת DNA על מנת לוודא כי אכן התינוק שייך להורים.

מי יוכל להסתייע בשירותיה של פונדקאית?

על פי החוק הישראלי, יכולים להיעזר בשירותי הפונדקאות רק בני זוג המורכבים מגבר ואישה. החוק אינו תומך בזוגות חד מיניים. אלו מחפשים וגם מוצאים את הפתרון בחו"ל.

מהו הסכם פונדקאות?

על מנת שניתן יהיה להסתייע בפונדקאית, יש לערוך הסכם מפורט בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית. בהסכם מסדירים את התחייבויותיהם של הצדדים. כלומר את התחייבות ההורים כלפי הפונדקאית ואת התחייבות הפונדקאית כלפי ההורים. מדובר בהסכם אשר אמור לעבור את האישור בוועדת האישורים של משרד הבריאות. וועדה זו תבדוק את כל הפרטים המרכיבים את הבקשה לפונדקאות ואת ההסכמים בין שני הצדדים.

הליך הפונדקאות בישראל – יש הגבלות?

חשוב לדעת כי בישראל קיימת שורה של הגבלות לביצוע הליך הפונדקאות. (אלה אינם בהכרח עונים על דרישות ההלכה היהודית)

  • הגבלת תושבות – הן הפונדקאית והן ההורים אמורים להיות תושבי ישראל.
  • הגבלת גיל – הן הפונדקאית והן ההורים המיועדים צריכים להיות מעל גיל 18.
  • מקור הזרע - הזרע אשר מיועד להפריה, חייב להיות של האב המיועד בלבד.
  • מקורות הביצית – הביצית אמורה אף היא להיות של האם המיועדת, למעט במקרים מיוחדים.
  • הגבלת דת – האם הפונדקאית צריכה להיות בת אותה דת של האם המיועדת, אך במקרים מיוחדים ניתן יהיה להקל בדבר.
  • תרומת ביצית – במקרים אשר בהם האם אינה פורייה היא תוכל להיעזר בביציות של אישה אחרת אך חשוב לציין כי בשום אופן לא יהיו אלה ביציות של האם הפונדקאית.

פונדקאות בחו"ל – למי ולמה?

באותם המקרים אשר בהם בני הזוג אינם עונים על הקריטריונים הנדרשים בוועדה בישראל, הם יפנו לחו"ל. הפתרון הפך בשנים האחרונות למקובל בקרב רבים אשר מבקשים להיעזר בהליך.

חשוב לדעת כי קיימים פערים גדולים מבחינת העלויות בין המדינות השונות ושווה לבדוק היטב בטרם פונים לבצע הליך כזה במדינה זו או אחרת.

נכנסים לתהליך

אז החלטתם ללכת על זה. כאן מתעוררות שאלות מעשיות נוספות. איך בדיוק עומד ההליך להתקיים וכיצד הוא ייראה?

כאן ישנה משמעות רבה למיקום אשר בו אתם עומדים לעבור את התהליך. אם בחרתם לצורך הדוגמא בגיאורגיה. לשם תוכלו להגיע בקלות רבה. גיאורגיה אינה נמצאת רחוק כל כך מישראל. מדובר למעשה בשעתיים וחצי של טיסה וכך, תוך זמן קצר אתם נמצאים במדינה ידידותית ונעימה. מדינה מפותחת ומתקדמת שמציעה לכם את כל מה שאתם צריכים על מנת לשהות שם למשך כל התקופה שתידרש.

מי הפונדקאית?

הפונדקאית בדרך כלל תהיה אישה בוגרת מעל גיל 22 עד גיל 38. כזו שעברה כבר היריון אחד והיא בריאה לחלוטין, אינה שותה ואינה מעשנת.

על פי רוב תהיה זו אישה שאינה נשואה וכן כזו שעברה לא יותר מהיריון אחד בתור פונדקאית. הפונדקאית לא תהיה קרובת משפחה של אחד משני ההורים.

האם ניתן להחליף אותה במרוצת התהליך?

ישנם מקרים אשר בהם יעלה צורך להחליף את האם הפונדקאית מחוסר התאמה. במקרים מעין אלו יתבצע הדבר במסגרת החבילה אותה בקשו בני הזוג לקראת התהליך.

איך ניתן לשמור קשר עם הפונדקאית?

כיום ישנן דרכים רבות אשר בהן ניתן לשמור על קשר בין ההורים לבין האם הפונדקאית כאשר הם לא חייבים לשהות באופן פיזי במקום. כך הם יכולים לקבל עדכונים אונליין על מצבה של האם ועל התקדמות ההיריון. זה כולל את תוצאות כל הבדיקות כאשר מובן כי ניתן ליצור ולשמור על קשר רציף גם עם האם הפונדקאית. התקשורת תלויה ברצון ההורים ובצרכיהם כאשר היא עשויה להתבצע באמצעים מקוונים כמו וואטסאפ, סקייפ, פייסטיים ועוד. מובן שאין כל הגבלה לביקורים אישיים פיזיים במקום. הורים רבים אכן בוחרים להגיע לבדיקות המשמעותיות כמו סקירת מערכות וכמובן שהם לא יוותרו על שהות במקום בהתקרב מועד הלידה ובלידה עצמה.

למה בגיאורגיה?

אז נכון שניתן לעבור כיום את ההליך בכמה וכמה מדינות בעולם כאשר שם מקלים מאוד את כל ההליכים הבירוקרטיים על ההורים. אך בגיאורגיה מציעים יתרונות נוספים כמו את המחיר הנמוך יחסית לצד קיצור ההליכים ואת האפשרות להגיע למטרה ללא כאב ראש מיותר כאשר ההליך מאושר במהירות יחסית. התינוק שייוולד יירשם בתעודת הזהות של ההורים ועניין הפונדקאות או אפילו תרומת הביצית לא יוזכרו כלל.

מזל טוב! תינוק נולד

מה קורה לאחר הלידה? כאשר התינוק נולד, עובר התינוק ישירות לידי הוריו הנרגשים שזוכים סוף סוף להחזיק בפלא העצום.

אין ספק, כי שווה להשקיע את המשאבים הנדרשים עבור האוצר הגדול בעולם כאשר אין את הדרך הטבעית להשיג אותה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הכל אודות פונדקאות בחו"ל

מול הרצון העז להביא ילד לעולם, לא מעט זוגות עומדים אל מול חומה של קשיים, אשר מתחילה להיבנות כאשר מתבהר שהם בעצמם לא יכולים באופן טבעי להביא ילד לעולם, וממשיכה להיבנות כאשר הם מהר מאוד למדים שבארץ רק זוגות הטרוסקסואליים נשואים, או לחלופין זוגות הטרוסקסואליים אשר חתמו על הסכם חיים משותפים, יכולים לעבור הליך פונדקאות. מכאן שאין זה מפתיע שלא מעט אנשים מבקשים לעבור הליך פונדקאות בחו"ל, ולו פשוט מאוד כי הצעד הוכתב עבורם.

כתבה מומלצת: פונדקאות וההלכה

אם גם אתם מבקשים לעבור הליך פונדקאות בחו"ל, מוטב שתכירו מספר עובדות חשובות, ולו כי ככול שתגיעו יותר מוכנים לתהליך, כך הוא יהיה פחות מפחיד, יותר מושג, יותר פשוט – יותר מציאותי. סקרנים? נתחיל!

הוצאות של הרגע האחרון

לצד העובדה שפונדקאות בחו"ל עשויה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים, יש לקחת בחשבון שבסוף התהליך, רגע לקראת הלידה ומעט גם לאחריה תאלצו לגור בחו"ל, משמע תצטרכו לשלם על טיסה, מלון, מוניות וכדומה, כך שיש להכניס למשוואה שלפחות חודש ימים עליכם לשהות בחו"ל, ולו כי יש להוציא דרכון ישראלי לרך הנולד. מסקנה? חשבו היטב את סך ההוצאות, גם את אלו שמחכות בסוף התהליך.

רגע לקראת החזרה ארצה

כאמור יש להוציא לרך הנולד דרכון ישראלי, ואכן כל עוד שני ההורים ישראלים לא מדובר בבעיה, אך יש לוודא שהתינוק אכן שייך להוריו מבחינה ביולוגית (מראש ניתן לעבור הליך פונדקאות בחו"ל, רק אם העובר נושא גנים של אחד מההורים), כך שיש לבצע בדיקת רקמות, כאשר בדיקה נוספת שיש לבצע רגע לפני החזרה ארצה מתמקדת בבחינת חוקיות ההליך. מה בארץ מחכה לכם? ובכן אם הילד קרוב ביולוגית רק לאחד מההורים, על ההורה השני להתחיל תהליכי אימוץ.

דגימת DNA

ציינו שלאחר שהתינוק נולד בחו"ל , יש לבצע בדיקת רקמות בסמיכות למועד הלידה. פה יש לציין שמדובר בסה"כ בבדיקת רוק, אותה יש לבצע בנציגות הישראלית המקומית. בין היתר, גם יש להציג תעודת לידה לצד ליווי של חותמת אפוסטיל ולצד ליווי של עו"ד דובר שפת מדינת הלידה. אל הבדיקה מוסיפים תמונת פספורט של ההורים הטריים ואלו נשלחים ארצה, ומושווים אל מול בדיקת הרוק שהושארה בארץ לפני הטיסה. את תוצאות הבדיקה מעבירים אל בית המשפט לענייני משפחה אשר מתעסק בתיקים מעין אלו. רק לאחר מעמד פסק הדין התוצאות יוצגו לראווה לעיני עורך הדין מטעם ההורים.

מדינות יעד

יש מספר מדינות שניתן לפנות אליהן, כאשר המדינות היותר פופולאריות הן גיאורגיה, קנדה, ארה"ב, בלארוס ואוקראינה. כמו כן, מדי כמה שנים המדינות משנות את המדיניות שלהן בנושא. להלן סיכום קצר של מאפייני המדינות השונות:

  • גיאורגיה - גיאורגיה יחסית קרובה לישראל, מחירי המחיה בה נחשבים זולים, הטיסות אליה זולות וחשוב מכל רמת הרפואה בה מאוד גבוהה. עם זאת, פונדקאות בגיאורגיה רלוונטית רק עבור זוגות דו מיניים, אך להבדיל מהמצב בארץ, הזוגות אינם חייבים להיות נשואים.
  • קנדה – העלות דומה לזו של הארץ ואילו התנאים הרפואיים נחשבים טובים.
  • ארה"ב – כאשר מדובר בארה"ב יש להבין שלכל מדינה יש חוקים מעט שונים בנושא, אך באופן כללי היא פותחת את שעריה עבור כל מי שמבקש - בין אם מדובר בזוג דו או חד מיני. היתרון הגדול ביותר בארה"ב טמון בעובדה שאיכות הרפואה והקדמה מאוד גבוהים, כך שכל המעורבים מקבלים את התנאים האיכותיים ביותר. כמו כן, קיים בארה"ב היצע נרחב של נשים אשר מוכנות להיות אימהות פונדקאיות, כך שאין צורך לחכות זמן רב. עם זאת, לצד שלל היתרונות, יש לקחת בחשבון שההליך בארה"ב נחשב ליקר – בערך פי 3 מעלות ההליך בארץ, עובדה שמבהירה את תסכולם של שלל הורים חד מיניים. קרא עוד: מדריך לפונדקאות בארה"ב.
  • בלארוס – עם המהפכה האחרונה בתחום, ניתן למצוא בבלארוס מרכזי פריון מהשורה הראשונה, ואך מענה מקיף עבור אימהות יחידניות. כמו כן, עבור הגעה לבלארוס אין צורך להוציא ויזה ואף אין צורך להתעסק עם ניירת מיותרת, וזאת כי באופן אוטומטי הרך הנולד משויך להוריו הביולוגיים, כך שבין היתר יש פחות הוצאות כספיות.
  • אוקראינה - מדינה שזול להגיע אליה ולהשתכן בה, ותחום הפונדקאות בה נחשב למאוד מפותח.

יעדים לא רלוונטיים

יש לא מעט יעדים פופולאריים עבור פונדקאות שממש לאחרונה סגרו את שעריהם. מכאן שאם שקלתם יעדים כגון נפאל, הודו ואפילו תאילנד, יש לדעת שמעתה הדבר אינו אפשרי עבור ישראליים, אלא רק עבור אזרחים מקומיים. מסקנה? יש לבחון באלו מדינות ההליך עדיין אפשרי, יש לבחון באלו מדינות ההליך מותאם עבורכם  (ולו כי אתם הורים יחידניים או זוגות חד מיניים) ויש לבחון עד כמה חשוב לכם איכות שירותי הרפואה לצד הפן התקציבי.

פונדקאות בחו"ל מול פונדקאות בארץ

אחד מהיתרונות של פונדקאות בחו"ל, לעומת פונדקאות בארץ, טמון בעובדה שבעוד שבארץ לא ניתן לקבל תרומה של ביצית, הרי שבחו"ל הדבר כן ניתן. כמו כן, בארץ יש לא מעט בדיקות, ומצד שני יש פחות נשים אשר מגישות מועמדות כאימהות פונדקאיות. אי לכך מי שמבקש לעבור את ההליך בארץ צריך לחכות הרבה יותר, בערך כחצי שנה יותר רק על מנת להתחיל בתהליך.

חשיבות ליווי צמוד

לאור הדברים ניתן לראות עד כמה פונדקאות בחו"ל מצריכה התנהלות רבה מול מספר גופים, מחקר לגבי היתרונות והחסרונות של המדינות השונות, ייעוץ משפטי וכדומה, ועל כן הרוב הגדול של ההורים המיועדים בוחרים להתנהל מול גופים מלווים, ולו על מנת להיות כמה שיותר רגועים, להימנע מקשיים מיותרים, למצוא מענה מדויק בין רצוי ומצוי וכמובן על מנת שיתאפשר להתמקד בדבר החשוב ביותר - בואו של הרך הנולד. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אודות פונדקאות בארץ

תחום הפונדקאות לא פעם עולה על הפרק ומעורר סערה גדולה, ולו כי אין נושא יותר מרגש מאשר להביא חיים חדשים לעולם, ועל כן כל קושי קטן מהווה מטרה לשלל תגובות. ההסכם לנשיאת עוברים נחקק כבר לפני כ22 שנה (בשנת 1996) והוא פתח את הדלת להליך הפונדקאות בארץ - לאינספור הורים מאושרים. החוק קובע שזוג אשר מורכב מגבר ואישה ושמצוי במערכת זוגית (לא צריכים להיות נשואים, מספיק שיהיו ידועים בציבור) רשאי לעבור הליך פונדקאות בארץ – אם באופן עצמאי ואם באמצעות גוף מתווך, כאשר לפני מעמד החתימה על שני בני הזוג לעבור אבחון מקצועי – הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הפיזי, ולו על מנת להבטיח את עתיד חיי היילוד.

יישור קו

אם לרגע נעצור ונבהיר במה בדיוק עוסק ההליך, נציין שמדובר בהליך בו זוג בגירים מבקש להביא לעולם ילד באמצעות גורם שלישי - באמצעות אישה בריאה אשר מסכימה לשאת ברחמה ביצית אשר הופרתה מזרע האב בתנאי מעבדה. את הביצית המופרית משתילים ברחם, כאשר כל עוד אותה אישה אינה מתכוונת להיות האם, היא מכונה "אם פונדקאית", או בהתאם לעגה המקצועית "אם נושאת". בתום תקופת ההיריון האם הנושאת מעבירה את הרך הנולד לחזקת ההורים, כאשר חוק הפונדקאות קובע שבין היילוד לבין האם הפונדקאית לא יתקיים שום סוג של קשר עתידי (ולו קשר גנטי).

מתפקידי הוועדה המפקחת

על מנת לצאת לדרך יש לעבור הליך שלם, במהלכו דנה וועדה מקצועית וייעודית בשורת הסעיפים הבאה:

  • בחינת המסמכים
  • דיון ראשוני בוועדה
  • בחינה של זוג ההורים בתנאי הסף
  • ראיונות אישיים
  • חתימת סך הגופים המעורבים על החוזה
  • מעבר על הערות שנוספו להסכם (בהנחה ויש)
  • קבלת ההחלטה שהתקבלה

חלופה בחו"ל

מה קורה כאשר אישה רווקה מבקשת להפוך לאם, או מה קורה כאשר בני זוג מאותו מין מבקשים להפוך להיות הורים? ובכן נכון להיום אין באפשרותם לעבור את ההליך בארץ, אלא עליהם להתחיל בהליך פונדקאות בחו"ל. באותה נשימה נציין שגם בני זוג שכן רשאים לעבור את ההליך בארץ עשויים להעדיף לעבור אותו בחו"ל - בהתאם לשורת קריטריונים משפיעים.

ההבדל שבין הליך פרטי לעצמאי

כאשר עומדים לעבור את ההליך בארץ, יש להיות מוכנים נפשית להתמודד מול בירוקרטיה משמעותית, שבין היתר כוללת שלל משרדי ממשלה. אי לכך יש להחליט האם מבקשים להתנהל באופן עצמאי, או לחלופין לצד גוף שמתמחה בתחום. עם זאת, אין להתבלבל שניתן לנהל את כל ההליך באופן עצמאי ללא אישור המדינה, וזאת כי א' ב' של הליך הפונדקאות בארץ הוא לעבור דרך הוועדה לנשיאת עוברים ולהשיג "אור ירוק". מי שיתנהל ללא אישור הוועדה (הן ההורה העתידי והן האם הפונדקאית) עשוי לעמוד לדין, ולו כי מדובר בעבירה על החוק, ועל כן יש להבדיל בין לעבור את ההליך באופן עצמאי (ללא תמיכה מקצועית) לבין לעבור את ההליך באופן פרטי (ללא אישור).

אודות האם הפונדקאית

כמתבקש, לא כל אישה יכולה להוות אם פונדקאית, אלא בהתאם לחוק עליה לעמוד בשלל סעיפים. מבקשים הצצה? עברו על רשימת הדרישות (החלקית) הבאה:

  • על האם הפונדקאית להיות בין הגילאים 22-38.
  • על האם הפונדקאית להיות תושבת הארץ.
  • האם הפונדקאית אינה יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מבני הזוג.
  • על האם הפונדקאית להיות אם לפחות לילד אחד.
  • האם הפונדקאית צריכה להיות אישה שטרם עברה יותר משני הליכים מסוג זה.
  • על האם הפונדקאית להיות ללא עבר של ניתוח קיסרי.
  • אם פונדקאית לא יכולה להיות אישה שכבר עברה שלוש לידות.
  • אם פונדקאית צריכה להיות אם לילדים שנולדו באופן תקין ובמשקל תקין.
  • על האם הפונדקאית להחזיק באותה הדת של הזוג שמבקש לעבור את ההליך.
  • על האם הפונדקאית להיות ללא עבר פלילי.
  • על האם הפונדקאית להיות בריאה.
  • על האם הפונדקאית לעבור מגוון בדיקות אצל רופא המשפחה, אצל רופא נשים ואצל פסיכולוג.
  • האם הפונדקאית אינה יכולה לעשן.

יתרונות ליווי מקצועי

ציינו שניתן לעבור את ההליך באופן פרטני ובאופן עצמאי, ופה נרחיב מדוע התשובה המתבקשת היא סיוע מקצועי, לפחות עבור רוב המקרים. ובכן אחד הקשיים המרכזיים בתהליך הוא למצוא אם פונדקאית אשר עונה על סך הדרישות - הן הפיזיות והן הנפשיות, וכיוון שרצון להביא ילד לעולם מייצר רצון למענה מידי, טוב להיעזר בגוף ייעודי אשר מגדיל את הסיכויים. כמו כן, מבחינת עלות אין בהכרח מדובר בהוצאה יותר גבוהה, וזאת כי גוף מקצועי מסייע לפקח על גובה התשלום ואף מונע השקעה שגויה. כמו כן מרכז מקצועי מסייע הן בהיבט הרפואי והן בהיבט המשפטי - שני נדבכים שכל עוד מטפלים בהם במקצועיות, חוסכים לא מעט עוגמת נפש. אי לכך, אם מבקשים לחסוך זמן, להימנע מעוגמת נפש ולהתנהל באופן מקצועי – הרי שיהיה נכון לחבור לליווי ייעודי. 

פרק זמן

היריון אורך כתשעה ירחים, ואילו הליך פונדקאות בארץ אורך בממוצע בין חצי שנה לבין שמונה חודשים, כאשר בתקופה זו מאתרים את האם הפונדקאית, אוספים ועורכים את סך המסמכים הדרושים ועוברים דרך הוועדה, כאשר יש לקחת בחשבון שלאחר מכן מתחיל ההליך הרפואי, בו על האם הפונדקאית לקלוט את ההיריון.

עלות

פונדקאות הנו הליך שמוגדר כיקר, כאשר תמיד יש משתנים שעשויים לייקר את ההוצאה, משתנים כגון טיפולים פסיכולוגים של האם הפונדקאית, צרכים של האם הפונדקאית בתקופת ההיריון (בגדי היריון, שירותי שמרטפות..), ניתוח קיסרי, תאומים (תוספת כסף) וכדומה, כאשר יש לדעת שמפקידים את הסכומים השונים בחשבון נאמנות, והם מועברים בהתאם לקצב התפתחות התהליך.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מה כלול בתהליך הפיכה לאם פונדקאית?

מה כלול בתהליך הפיכה לאם פונדקאית?

נוטים להסתכל על אמהות פונדקאיות כעל מגשימות חלומות, נשים שעוזרות לזוגות להקים משפחה משלהם, לצלוח אתגר שאיננו מאפשר להם להוליד ילד משלהם בעצמם. כל זה נכון, אבל הוא רק חלק (החלק הזוהר יותר, אולי) מתמונה מורכבת ומסובכת בהרבה יותר.

מי יכולה לשמש כאם פונדקאית - מה אומר החוק הישראלי?

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 הינו החוק המרכז את הקווים המנחים לכל נושא הפונדקאות בישראל. להלן עיקריו:

  • אישה יכולה לשמש כפונדקאית רק פעמיים לאורך חייה (גם הליך פונדקאות שהסתיים בהפלה נחשב, לצורך זה, כפעם אחת, כמו גם חתימה על ההסכם ללא ביצוע הטיפולים)
  • הפונדקאית איננה קרובת משפחה בקשר דם של אחד מן ההורים המיועדים, היא יכולה להיות קרובה בדרך של אימוץ
  • הפונדקאית הינה בת דתה של האם המיועדת
  • גילה של האם הפונדקאית הוא בטווח הגילאים שבן 22 ל-38
  • האם פונדקאית הינה תושבת ישראל לפחות שלוש שנים
  • היא אם ביולוגית לפחות לילד אחד ולכל היותר לשלושה ילדים
  • בין לידתה האחרונה של האם הפונדקאית ועד ליום אישור הסכם הפונדקאות, עברה לפחות שנה
  • הפונדקאית עברה ניתוח קיסרי אחד לכל היותר (מי שעברה שניים או שלושה ניתוחים קיסריים איננה עומדת בתנאי זה)
  • אין בהיסטוריה הרפואית של האם הפונדקאית הפלות טבעיות, סיבוכים בהריון או לידת עוברים קטנים מהרגיל
  • היא חסרת עבר של רישומים פליליים
  • היא בריאה פיזית ונפשית
  • היא איננה מצויה בעיצומו של משבר כלשהו (כגירושין, מחלה קשה במשפחה וכד')
  • היא קיבלה הסבר מרופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה על כל ההליכים, ההשלכות, המשמעויות והטיפולים ההורמונאליים הנכללים בתהליך הפונדקאות
  • היא חותמת על הסכם הפונדקאות בדעה צלולה ולא תחת הפעלת לחץ כלשהו

כתבה מומלצת: מה נדרש כדי לשמש כאם פונדקאית?

מי פסולה לשמש כאם פונדקאית?

חלק גדול מהפסילות למועמדות לאימהוּת פונדקאית מתבצע על דרך השלילה (למשל, הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האם המיועדת, לכן, מועמדת לפונדקאות שהיא איננה בת דתה - תיפסל), אולם, ישנן ספציפיקציות נוספות אשר עלולות לפסול מועמדות לאימהוּת פונדקאית:

  • מועמדת שחוותה לידה מוקדמת בהיריון האחרון - לידה מוקדמת במועד המוקדם מהשבוע ה-35 של ההיריון האחרון פוסל מועמדת
  • מועמדת שילדה תינוק במשקל נמוך הנמצא מתחת לאחוזון החמישי לגיל ההיריון בלידה האחרונה
  • מועמדת בעלת היסטוריה של היריון חוץ-רחמי
  • ההיריון האחרון של המועמדת הסתיים בהפלה יזומה עם הרחבה של צוואר הרחם
  • ההיסטוריה הרפואית של המועמדת כללה הרחקת שאריות הריון או חלל רחם פגום, ואין הוכחה של רופא מומחה כי הפגם תוקן
  • המועמדת עברה ניתוחים מסוגים העלולים ליצור בעייתיות למהלך הריון תקין
  • מועמדת בעיצומו של טיפול פסיכיאטרי או עם עבר של טיפול כזה
  • מועמדת איננה יכולה להיות מעשנת כבדה, שותה אלכוהול או משתמשת בסמים
  • במידה והמועמדת סובלת (או סבלה) מאחד המצבים הרפואיים הבאים:
  • יתר לחץ דם
  • השמנת יתר
  • סכרת הריונית
  • רעלת היריון בהריון שני או שלישי
  • הרפס או קונדילומה
  • דיספלזיה של צוואר הרחם
  • מחלות כרוניות העלולות לגרום סיכון לאם הפונדקאית או לעובר

בדיקות ואישורים רפואיים

לצורך קבלת האישור של הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים של משרד הבריאות, על המועמדת המעוניינת להיות פונדקאית חובה לצרף לבקשה גם תוצאות של מספר בדיקות מעבדה ספציפיות:

  • סוג הדם + RH
  • ספירת דם
  • בדיקת קריאטינין (Creatinine)
  • העמסת סוכר בצום
  • בדיקה לדלקות כבד מסוגים B ו-C
  • בדיקת איידס - HIV
  • בדיקת נוגדני אדמת- Rubella
  • בדיקת עגבת -VDRL
  • בדיקת משטח צוואר הרחם - Pap Smear

האספקט הנפשי

עד כאן, דיברנו על דרישות ונתונים מוצקים. אבל, לתהליך הפונדקאות ישנו גם אספקט נפשי, אשר מתוגבר ומתומרץ על ידי השינוי ההורמונאלי שחווה הגוף הנשי בהיריון. לכל דקה בתהליך ההיריון, כאשר ההיריון נעשה עבור עצמך, ולא כאם פונדקאית, ישנה חשיבות בקשר בינך לבין העובר. את שרה לו, מדברת אליו, מדמיינת כיצד ייראה כשייוולד, ובאופן טבעי - מתכננת את העתיד המשותף שלכם. הקשר הזה שנבנה ומתחזק, במקרה של פונדקאות, עלול להסתיים במפח נפש, מאחר ואת, האם הפונדקאית, רק לעיתים רחוקות מאד, עתידה לקחת חלק בעתידו של הילד שנשאת ברחמך תשעה חודשים. כך שהקושי שבפרידה, כמעט תמיד עלול לצוץ ולהכות במלוא עוצמו.

כתבה מומלצת: מידע כללי על תרומת ביציות

המצב המשפחתי

למרות שבעת שהחוק גובש, מבחינה דתית, הייתה בעייתיות הלכתית בנוגע להיותה של אם פונדקאית אישה נשואה, כיום, נשים נשואות וגם נשים פנויות משמשות כאמהות פונדקאיות, כשלכל אחד מהמצבים ישנם יתרונות וחסרונות משלו. למשל, אם פונדקאית נשואה עשויה ליהנות מסביבה תומכת יותר מזו הקיימת עבור אם פונדקאית רווקה, אולם, במקביל, היא עלול להתקשות להסביר את הקונספט לילדיה הביולוגיים, בעיקר במקרים בהם הם צעירים.

מתי כדאי (אם בכלל) להפוך לאם פונדקאית?

היריון ולידה הינם דברים קסומים ופונדקאות הינה הזכות הגדולה ביותר שישנה, אבל, למרות זאת, היא איננה מתאימה לכל אחת. כאשר השיקול העיקרי שמנחה אותך הוא הרצון לעזור ולאפשר לזוגות להגשים את החלום שלהם, חלק מהאתגרים (בעיקר הנפשיים שבהם) קלים יותר להתמודדות. את נמצאת במצב בו את עושה את הכל על מנת לדאוג שההורים המצפים יקבלו לידיהם ילד בריא, ומאידך, יודעת וזוכרת כל הזמן שתפקידך בחייו של הילד הספציפי הזה מסתיים לאחר הלידה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל surmom1 אלא אם צויין אחרת