11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעון הקוקייה

על קיר המטבח היה תלוי שעון קוקייה. צבעו חום כהה, פיתוחי עץ מסולסלים מצדדיו. במפגש של שני שיפועי הגג, מתוך צוהר,  הציצה קוקייה מגולפת כל שעה עגולה. שתי שרשראות משתלשלות מתחתית השעון, בקצותיהן משקולות אשר כובדן  משך אותן למטה באיטיות, מניע את מנגנון השעון למשך עשרים וארבע שעות, שבסיומן צריך שוב למשוך בשרשראות ולהעלות את המשקולות חזרה למסלול נוסף.

על  גג הבית, היה איזור מגודר מכל צדדיו בתוכו התגוררה להקה של יונים, שסבא גידל, וטרח כל יום כששב מהעבודה, לעלות על הגג ולפזר להם בתוך המכלאה, גרגירי מזון. במשך השנים התבלו הרשתות ונקרעו, והיונים פרצו החוצה והתנחלו על גגות הבתים הסמוכים. הן היו מחכות לשמוע את נהמת מנוע המכונית של סבא שעה ששב מהעבודה, אז היו צוללות לעברו ומלוות אותו בטיסה נמוכה לאורך השביל שעוקף את הבית אל החצר האחורית שם היה מפזר להם גרגירי אוכל.

גם להקת ברווזים הייתה על הגג. סבא בנה להם בריכה קטנה מיציקת בטון ומילא אותה מים והניח לוח משופע אל המעקה. הברווזים היו עולים על הקרש והולכים בחזה נפוח אל קצהו וקופצים למים להתרעננות. הם חיו שם באושר ובשלווה עד אשר השכנים התלוננו בעירייה שחברי הלהקה מעירים אותם כשהם קופצים לשחייה לילית והלהקה פוזרה.

אחרי שהאכיל את היונים היה סבא נכנס למטבח ניגש לשעון הקוקייה ומותח את השרשראות. אחר כך הוציא מתוך ארגז הלחם, כיכר של לחם שחור, פרס שתי פרוסות עבות, ומרח עליהן שכבה נדיבה של חמאה ופיזר מלמעלה כמות הולמת של מלח. הוא היה מתיישב ליד השולחן וחותך את פרוסות הלחם בסכין לרבועים שלא היו שווים בגודלם, ומזמין אותי להצטרף אליו לסעודת שחיתות  של פרוסת לחם שחור.

עכשיו אני יושב במטבח של סבא וסבתא ששופץ והוחלפו בו המרצפות, הארונות, השיש והכיור, ומתבונן בשעון הקוקייה שנשאר תלוי בדיוק באותו מקום כמו אז, לפני שישים שנה. מנגנון השרשראות הוחלף במנגנון דיגיטלי,  והספרות הרומיות והמחוגים המעוטרים, הוחלפו במעודכנים.  טעם של לחם שחור מרוח בשכבת חמאה עבה ומלח, עולה בזיכרון, בתקופה שבחנויות כבר אין רק לחם שחור או לבן, אלא מבחר של אינסופי של לחמים בסגנונות ובטעמים שונים, וגם שכבה עבה של חמאה ומלח כבר לא מומלץ.

 

לדף הרשומה

אדום צהוב ירוק

הוא עמד על שפת המדרכה וחיכה לאור האדום.

כשנדלק, הוא ירד אל הכביש, בידו כוס נייר, 

ובמבט ריק החל עובר בין המכוניות הממתינות.

הבחור היה מזוקן. היה לו זקן ארוך אבל לא פרוע.

הוא לבש ג'ינס משופשף וחולצת טי צהובה.

הב.מ.וו האדום היה הראשון, והוא בהה דרכו

אל המדרכה ממול. הבחור היה שקוף.

הפג'ו הצהוב המפונפן רצה לפתוח את החלון,

אבל האישה שליד הנהג ישבה מכווצת ופניה אמרו,

"שלא תעיז אפילו לחשוב לפתוח את החלון.

האנשים האלה מפחידים אותי. שילך לעבוד."

החלון של הסובארו הירוק היה פתוח

בגלל המזגן המקולקל, והנהג הצעיר רק אמר:

"אני מצטער אחי, אבל יש עלי רק שקל וחצי."

והוא טפטף את שתי המטבעות אל תוך הכוס הריקה.

אור ירוק  נדלק. השיירה נהמה אל תוך העיר הנוצצת.

הבחור שב למדרכה, לחכות במבט ריק לאור האדום.

 

 

לדף הרשומה

סליחה

סלח לנו משרתנו, האזרח הקטן.

מחל לנו על כי פשענו, חטאנו, גנבנו,

מעלנו, עשקנו, התעמרנו, התנשאנו.

תן מחילה על גסות הלב וגסות הרוח.

על שבזזנו את הקופה הציבורית

והתעלמנו מהחלש הנזקק החולה והזקן.

על כניעה לקבוצות לחץ, וקומבינות למקורבים.

על כי שיחדנו ושוחדנו, בכסף ובשווה כסף.

מחל לנו על נהנתנות, חזירות, סחטנות,

התבכיינות, התקרבנות, רהבתנות, התנשאות.

סליחה על עבירה על החוק, ועצימת העיניים,

על בידוי ראיות, ועל הסתרת ראיות.

על התקרנפות והתבהמות.

על התנהלות כאדונים ומשרתים.

על כי רשמנו את המדינה על שמנו בטאבו,

ורמסנו את הדמוקרטיה וסתמנו פיות.

תן לנו סימן האזרח הקטן שאתה סולח,

כי מחר מתחילה שנה חשבונאית חדשה,

אנחנו חייבים שולחן נקי ודף חדש

כדי להתחיל את כל הסיפור הזה מהתחלה.

לדף הרשומה

בוקר

בעיניים חצי עצומות שותה ספל של קפה.

נוטל רצועה שקית ניילון וכלבה, יוצאים.

תנועה דלילה. שש בבוקר. שמש מהססת.

חוצים את הכביש נכנסים לפארק.

שני גברים חשודים סורקים במבטיהם את הדשא

ליד חומה שמסתירה בית קברות מוסלמי נטוש.

בוחרים את המקום המוצלח, פורשים מחצלות תפילה,

כורעים בתנועה חשודה ופותחים בטקסטים קדושים.

תיירת יפנית יוצאת מהמלון לריצה בשבילי הפארק.

מראה רגוע נגלה למכורים, הים השקט הכחול

משיק לקו רקיע של ענני נוצה כתומים.   

תחילתו של סתיו ידידותי. בריזה מפנקת.

גן השעשועים ריק. הילדים עדיין הילדים ישנים.

בחורה מגיעה על אופניים חשמליים לשיעור פרטי.

מדריך כושר גופני מתרומם על קצות אצבעותיו

במאמץ לחבק ולנשק, היא גבוהה ממנו בראש.

על במת האבן, מדריכה ותלמיד בשיעור יוגה.

זו הבמה עליה רקדנו לפני עשרות רבות של שנים

One night with you  לצלילי תקליט ויניל שהונח

על פטיפון בטריות שחברתנו לידיה הביאה מהבית.

בחור גדל גוף משחרר את זרועו מנחשי התפילין,

זה עתה הוא סיים לקרוא  טקסטים  קדושים.

טלית עוטפת את מידותיו הטובות כמו עבאיה גדולה.

בוקר טוב תל אביב. בוקר טוב עולם.

מכאן אתם נראים הרבה יותר יפים.

לדף הרשומה

אישה גבר כלבה כלב

 

הבריזה הקרירה שעלתה מהים בערבו של יום,

הוציאה אנשים מהבתים, פיצוי על קיץ מעלף.

 

גבר צעיר בחולצה אדומה שיחק עם כלבו החום.

זרק כדור אל תוך הים והכלב נכנס ללא היסוס.

 

הוא התמודד עם הגלים והחזיר את הכדור.

"כלב טוב, דיק" הבחור ליטף את ראשו.

 

הכדור נזרק,  הפעם לעבר החול הרך

ודיק רץ אחריו בנחישות להביאו לבעליו.

 

אישה צעירה בחולצה לבנה ירדה אל החוף

איתה כלבתה החומה קשורה ברצועה.

 

דיק נטש את הכדור ורץ אל הכלבה

שרצתה להיענות ומשכה בפראות לכיוונו.

 

הבחורה שיחררה בזריזות את הרצועה

ושני הכלבים החלו להתרוצץ על החוף.

 

מתנפלים זה על זו וזו על זה  ברגליים קדמיות

משחקים בנשיכות קלות בצוואר.

 

הבחור הסיט עיניו ממשחק הכלבים,

הגניב מבט אל הבחורה, היא מאוד נחמדה.

 

הבחורה זרקה מבט חטוף בבחור החסון.

גוף אתלטי, הוא בטח ספורטאי.

 

הם התנועעו לאיטם על החול בתנועה מעגלית

סביב הכלבים עד שמצאו עצמם עומדים זה ליד זו.

 

הוא חייך, האם היא באה הרבה לחוף הכלבים?

לא הרבה, כי ליידי נרתעת מהמים מהגלים.

 

דיק דווקא אוהב מאוד את הים.

באמת? מה אתה אומר? בן כמה הוא?

 

דיק בן חמש הייתה התשובה, ובת כמה ליידי?

ליידי בת שבע, והבחורה תהתה איך להכניסה לים.

 

חלצה סנדלים שכשכה כפות רגלים במים הרדודים.

גם הוא נכנס למים הרדודים, נעמד, גבוה ממנה בראש.

 

הוא הגניב בה מבט מהיר,  והיא היטיבה את שיערה.

הושיט לה כדור, אולי  היא רוצה לנסות לפתות את ליידי.

 

הכלבה דווקא אוהבת כדורים, היא נופפה בכדור

קראה לכלבתה מרחוק, אבל ליידי הייתה עסוקה.

 

דיק ניצב מאחוריה רגליו הקדמיות על גבה

והכלבה   התפתלה והתנערה מהכלב היוזם.

 

אוהוו הדיק שלי מאוד זריז, אמר בליבו הבחור.

הבחורה יצאה מהמים והתיישבה על החול פניה לשקיעה.

 

ליידי חפרה במרץ בחול הרך בשתי רגליים קדמיות

מעיפה חול על ראשו של דיק שהתבונן בה בהערצה.

 

הבחור יצא מהים סקר מלמעלה את הפנים החמודות.

התקרב אל היושבת באיטיות, בצעדים מהוססים.

  

זו  בעיה להרגיל כלבים להיכנס למים. גם דיק שלו לא נכנס

בקלות בפעם הראשונה, צריך הרבה סבלנות עד שזה מצליח.

 

הכלבים המשיכו להתרוצץ על החוף במרץ ששמור רק לכלבים.

הוא התיישב על החול לידה, לא קרוב מדי אבל גם לא רחוק מדי.

  

והם המשיכו לשוחח על כלבים על חתולים ועל מה שביניהם,

התמזגו בהדרגה בתוך החשיכה שהשתררה אחרי השקיעה.

 

הכלבים שיטחו גופם על החול  ראשיהם מונחים בין רגליהם הקדמיות.

והבריזה שלא רצתה להיות גלגל חמישי הלכה לרענן במקום אחר.

 

 

 

 

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל oded1947 אלא אם צויין אחרת