00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"תיק" נמצאו 50 פוסטים

תוכניות לעתיד

כל כך הרבה תוכניות יש לי לשנה הקרובה עד שאני לא יודעת מה לעשות קודם. הפינטרסט שלי מתפוצץ מעודף רעיונות להשראה (אגלה לכם בסוד שיש לי עוד עשרות לוחות סודיים לתוכניות עתידיות), רשימת הסדנאות המתוכננות בדמיון ארוכה מלזכור, רשימת המטלות שאני מציבה לעצמי מתארכת בעודני כותבת את הפוסט ועדיין צריך להמשיך בחיים הנורמליים. להכניס את האוטו לטיפול. אסיפת הורים בבית הספר. לקנות נעליים לילדה. לרשום את השנייה לחוג. לדבר עם המורה. להוציא את הכלב לטיול. לא לשכוח להאכיל את השרקן. למלא דלק באוטו. לקנות עוד חלב וביצים. לעשות ספורט. לאכול בריא. בואו לא נשכח שיש לי בנוסף גם עבודה נורמלית (בערך) בשעות סטנדרטיות. אולי גם לישון לפעמים? השנה הבטחתי לעצמי לתכנן הכל מראש ולעשות את הדברים בצורה מסודרת. לקחת גרפיקאית, לתכנן את הבלוג החדש, להדפיס חומרים לסדנאות, לתכנן סדנאות מראש, לכתוב פוסטים בתדירות גבוהה יותר, להיות נוכחת גם בפייסבוק, לפתוח חשבון אינסטגרם. אומרים שמי שמתכנן מראש יש לו הרבה יותר שקט - נחכה ונראה, אבל בינתיים הכל אצלי בראש בערבוביה גדולה. התחלתי לעשות רשימות - לתכנן סדנאות לפי נושאים וקהל יעד, לבדוק עלויות של בתי דפוס, לחשוב על ציוד תעשייתי יותר לחלק מהסדנאות ובעיקר לחלום ולפנטז. מה אעשה השנה? איפה אני רוצה להיות בשנה הבאה? ובעוד 5 שנים? תמיד יש לאן לגדול ולאן להתפתח ואני עדיין מרגישה שאני בדרך. כבר לא ממש בהתחלה, אבל בהחלט לא לקראת סיום. בגלל שהתוכניות האלו עזרו לי לחלק את הרעיונות לפי נושאים, אני שמחה לבשר לכן על קטגוריות חדשות של סדנאות. עד עכשיו חילקתי את הסדנאות שלי לשלוש קטגוריות - עיצוב אלבומים, תפירה למתחילות ותפירה למתקדמות. שלוש קטגוריות שיש להן עוד הרבה מיץ בקנקן לשנה הקרובה, אבל הנה צצו להן עוד קטגוריות חדשות - סדנאות עור (עם עבודה ביד ולא במכונה), סדנאות נייר (שבהן יש יותר יצירה בנייר ופחות עיצוב אלבומים כדי שיהיה פחות מפחיד מעיצוב מיני אלבום שלם) וסדנאות תפירה למתקדמות פלוס. למי מיועדות סדנאות התפירה למתקדמות פלוס? הן מיועדות לאלו שמגיעות לסדנאות של המתקדמות ומסיימות אותן עם מרץ להמשיך. כאלו שמתאכזבות שהסדנא נגמרה (גם אם המוצר יצא יפיפה) כי סיימנו לתפור. אלו שיוצאות מהסדנא עם חיוך רחב ואנרגיה לכבוש את העולם כי הן יצרו משהו במו ידיהן והן מאושרות עד הגג. כאלו
לדף הרשומה

סיכום ביניים

  חגגתי השבוע יום הולדת 44. משנה לשנה אני מגלה שהקלישאה "הגיל זה רק מה שכתוב בתעודת הזהות" היא נכונה לחלוטין. לא שאני לא מרגישה את החריקות שהגוף מתחיל לשדר, אבל הקצב שלי רק מתגבר, כאילו שאני מפחדת לפספס דברים שעדיין לא עשיתי. כמה תוכניות יש לי לשנה הקרובה - יצירה, עבודה, סדנאות, חומרים חדשים, תחומי עניין חדשים (מי אמר עור ולא קיבל?), נסיעות, משפחה, בלוג חדש - מהר מהר שלא יגמר. אני רק מקווה שאספיק לפחות חצי מהתוכניות ושישארו לי עוד המון תוכניות להמשך הדרך. התמרון בין עבודה למשפחה ליצירה נשאר מאתגר מתמיד, אבל לאט לאט הבנות מתחילות להיכנס גם לעולם היצירה (חלקן לפחות). יש ימים שבהם אני חוזרת מהעבודה ומגלה רמזים שמישהו עשה קצת יצירה - וואשי טייפ פזורים, חתיכות נייר וכל מיני טושים שהולכים לאיבוד. בדרך כלל אני מאוד מעודדת את זה - עד שאני מגלה שכלים מתחילים להיעלם לי כי מישהי לא החזירה אותם למקום.  את החופש הגדול אני מסיימת בגדול עם טיול בת מצווה שלי ושל לי לתפוח הגדול. אמנם מזג האויר שם חם כמו פה, אבל לפחות יש להם פחות לחות ובלילה יש 20 מעלות. אלו יהיו 9 ימים של שכרון חושים עד שצריך להגיע חזרה הביתה ל-1 לספטמבר - בשביל הבנות שלי זה יום שמסמן את סוף החופש - והאמת היא שגם בשבילי. מרגע שהבנות גדלו קצת ונהיו עצמאיות גיליתי שהחופש הגדול מרגיע באופן כללי את כל הבית - את ההורים וגם את הילדים. מעבר לזה שחצי מהחופש עבר בשיפוץ שלא היה רגוע במיוחד, מהחצי השני נהניתי מאוד. לצערי אוטוטו זה נגמר - יגמרו הימים שיכולתי לצאת מהבית בנחת בבוקר לעבודה בלי שכל הבית נמצא בשיא הלחץ של ההתארגנות. תמו הלילות שכל אחד הלך לישון מתי שבא לו בלי מריבות. אין יותר בקרים עם כבישים ריקים וחצי שעה נסיעה לעבודה. ברוכים הבאים לשנת הלימודים הבאה. מי שעוד מתקרבת לה בצעדי ענק היא תקופת החגים. איך זה שאנחנו תמיד יודעים מתי החגים ואיכשהו הם עדיין מצליחים להפתיע אותנו? ראש השנה כבר באמצע ספטמבר - ואני לא הספקתי שום דבר! נראה לי שהשנה אולי אוותר על מתנות סמליות לכולם - אלא אם תנוח עלי רוח יצירתית וחרוצה במיוחד. בינתיים אני מנסה לראות איך מתכננים סדנאות בתקופת חגים - חלק בחו"ל, חלק בטיולים בארץ והשאר מארחים או מתארחים. מי נשאר פה בכלל בחגים? אבל אני לא מוותרת - סדנת תיק איפור בתחילת
לדף הרשומה

הסבון בכה מאוד

תשמעו, ממזמן לא נהניתי ככה מהחופש הגדול! זה לא שהכל מושלם (למה אי אפשר לארגן את החופש הגדול כשמזג האויר משתף פעולה?) אבל זה די קרוב. מאי עושה רונדלים בין הסבים והסבתות וישנה כל יום במקום אחר בו מפנקים אותה עד בלי די, לי ואור קמות ישר לארוחת צהריים (ככה זה כשהולכים לישון אחרי חצות) ומעבירות את הזמן בין חברות למזגן לטלויזיה (כמעט כמו שאני הייתי בגילן, רק שאצלי לא היה עוד מזגן - וגם לא היה כל כך חם...). ארז ואני קמים בבוקר ומתארגנים בנחת לעבודה, לא צריך להסיע אף אחד, להספיק הכל לפני הצלצול, לדאוג שהתיקים יהיו מסודרים, שיהיה אוכל לארוחת עשר ושהשיעורים מוכנים. אין ויכוחים על מתי הולכים לישון ומי מתקלח ראשון. כמעט מושלם, כבר אמרתי? אם היו מפנים לי עוד כמה שעות ביממה כדי להספיק את כל מה שאני רוצה בחופש הזה אז זה היה מושלם לחלוטין.  מה שאני כן מספיקה זה לעשות סדר - לעשות ערימות של משחקים, ספרים וחומרי יצירה לתרומה לבית הספר, לגנים ולספריה העירונית. לארגן את הבלגן במרתף כדי שאפשר יהיה להסתובב בו בנחת, לעשות סדר בבדים שלי וגם סדר ברשימות וברעיונות. כל כך הרבה רעיונות היו לי - לנגר, לעשות איזושהי שרשרת וכמה צמידים, לצבוע רהיט ולרפד רהיט אחר - אבל כשהערב מגיע אני  מוצאת את עצמי מול מכונת התפירה או עם ספר ביד (ספר אלקטרוני, אבל העיקר הכוונה). לפעמים הספר מנצח ולפעמים מכונת התפירה - כמו במקרה הפעם. הרבה זמן תכננתי לתפור לי תיק רחצה חדש - את התיק הקודם תפרתי לפני שנתיים כמעט ומאז אספתי כמה תובנות על השימוש בו. יש לי גם תיק רחצה תלוי (שגם הוא מתישהו יעבור גלגול וימציא את עצמו מחדש) אבל אני רציתי תיק רגיל - כזה שיש בו מקום לכל מה שאני רוצה לסחוב, בלי שצריך יהיה לחפש יותר מדי באיזה כיס שמתי אותו - במילא רוב הדברים יוצאים מהתיק ומסודרים על השיש ליד הכיור. זה כמובן אם נוסעים לבית מלון. אם מתכננים לינה בשטח (רחמנא ליצלן במזג האויר הנוכחי)  אז צריך תיק שיכול לעמוד בזכות עצמו. הוא רק נראה תמים מבחוץ... יש לו כיס חיצוני לשליפה מהירה של מברשת השיער (או כל חפץ גדול שלא יפול סתם כך מהכיס). בפנים יש כיס נוסף שנסגר בסקוטש - אבל השוס הגדול הוא שכל שטח הפנים של הכיס מנוילן... כולו מגוהץ עם ויניל מתגהץ שהופך כל בד כותנה לשעוונית. ככה לא צריך לדאוג אם אחד המוצרים
לדף הרשומה

מגה תיק

 יש כל מיני סוגים של אנשים - ויש כל מיני סוגים של תיקים. לרוב אפשר ללמוד על אנשים לפי התיק שהם נושאים - תמיד כשאני עולה במעלית בעבודה אני משחקת עם עצמי משחק ומנסה לנחש את סוג האדם לפי התיק שלו. מי שסוחבת תיק גדול, מן הסתם סוחבת איתה את כל הבית ועוד כל מיני דברים שהיא אספה בדרך. בדרך כלל מדובר באנשים עסוקים או סטודנטים, שצריכים מקום לקלסרים, סנדביץ`, בקבוק שתיה, ארנק ומליון שטויות אחרות. הם יוצאים בבוקר מוכנים לכל צרה וחוזרים בערב לאחר יום עמוס בעיסוקים. הצד השני של המטבע שמור לכאלו שמסתובבות עם תיק בגודל של כרטיס אשראי - יש שם מקום בדיוק לשלושה דברים בדיוק ואחד מהם הוא הטלפון. אלו רק יוצאים מהבית לסידור אחד ואחר כך חוזרים שוב לתדלק - אין מצב שהם יחזיקו מעמד עם תיק כזה ליום שלם (אלא אם כן הם נוסעים למשרד ושם יש מגירה שבה מחזיקים את כל שאר האוצרות שלא רוצים לסחוב יום יום בתיק). אני נמצאת אי שם באמצע - מסתובבת עם תיק בינוני שמכיל דברים הכרחיים, אבל תמיד יש מקום לדחוף פנימה עוד כמה דברים בלי שהתפרים שלו יתחילו להתפקע. האמת היא שהכי חשוב הוא שהתיק יהיה נוח - שיהיה קל לסחוב אותו, שיהיה נוח להכניס לתוכו את היד בלי שנצטרך להסיר אותו מהכתף, שנוכל לפתוח אותו ביד אחת ולמצוא את הטלפון תוך שניה. בדיוק בשביל זה תפרתי את התיק הבא...  נוח על הכתף ובדיוק באורך המושלם...  יש לתיק ביטנה מלאה ובתוכה כיס פנימי לטלפון - שיהיה נוח לשלוף אותו ביד אחת ברגע האמת.  סוגר מגנטי שמחזיק את התיק סגור כשצריך - אבל נוח לפתיחה בלי שום בעיה.   מה שעוד כיף בתיק הזה, הוא ממש לא מסובך לעשיה. עד כמה לא מסובך? עד כדי כך שאפילו מישהי שלא תפרה מעולם יכולה לעשות אותו. זו גם התשובה שלי לכל מי שרצתה ללמוד לתפור וביקשה סדנת מתחילות נוספת - התיק הזה פשוט מושלם עבור סדנא. עבור כל המתחילות (וגם למתקדמות שמעוניינות לצאת עם תיק שימושי מושלם בלי יותר מדי עבודה)  אני פותחת את ההרשמה לסדנא -  הסדנא מיועדת לחסרות ידע בתפירה במכונה!  מתי?  הסדנא תתקיים במועדים הבאים:   - יום שישי ה-9 באוגוסט   - יום שישי ה-16 באוגוסט    איפה?  הסדנאות מתקיימות בגני-תקוה (בין קרית-אונו
לדף הרשומה

תואר בסבלות

  אני רגילה לסחוב איתי יותר דברים ממה שאני צריכה - במסגרת המוטיב הפולני הידוע "שיהיה". ההרגל הזה גורם לי (וכנראה לרוב הנשים שאני מכירה) לקחת איתי את רוב הבית גם כשאני יוצאת ממנו. כשנוסעים לטיול המצב חמור פי כמה - כי מגוון שדברים שצריך לסחוב רק כדי "שיהיה" גדל עשרת מונים. לכי תדעי מתי תצטרכי מטען לטלפון, אקמול, מגבונים לחים, מברשת שיער, אוזניות וחוברת תשבצים. מעבר לכך שצריך נעליים נוחות, צריך גם תיק נוח - כזה שאפשר לסחוב בלי שהוא כל רגע יחליק מהכתף, כזה שהוא באורך המתאים כך שאפשר לפשפש בו תוך כדי הליכה, כזה שלא מתלכלך אם מניחים אותו על הריצפה לרגע, כזה שלא נפתח כשלא שמים לב כדי שהכייס יוכל לשלוח יד, כזה שקל להגיע לכל כיס בתוכו ושאפשר לפתוח אותו ביד אחת. הרבה דרישות יש מתיק כזה - ומי שתופרת תיק לעצמה יכולה לבנות לה תיק לפי בקשתה.  אומרים שכל מסע מתחיל בצעד אחד - אצלי הוא בדרך כלל מתחיל בתיק חדש... לפני הנסיעה להולנד תפרתי את התיק הזה - וחשבתי שאסתובב ברחובות אמסטרדם כמו תיירת, חמושה במשקפי שמש, תיק צד ופוזה. המציאות היתה יותר עגומה - תיירת בלי משקפי שמש (איזו שמש בכלל?), ידיים עמוסות שקיות קניות ומטריה. ממש גברת עם סלים. בכלל, רוב התיירים שאני ראיתי בכל מיני מקומות בעולם היו לבושים בבגדים הכי נוחים שיש (ג`ינס וטי-שירט) עם תיק גב ונעלי הליכה נוחות. לא פוזה ולא נעליים...  את התיק לנסיעה בשנה שעברה תפרתי מעור - ולשם שינוי הוא התחיל עם תכנונים ושרטוטים. מראש רציתי תיק אלכסון כי הוא משאיר את שתי הידיים פנויות כל הזמן ולא צריך להתאמץ ולעצור כדי להוציא ממנו דברים (כמו שצריך עם תיק גב).   משם זה המשיך לחיתוך של העור על רצפת המרתף שלנו. שמתם לב לפירמה של סרט המדידה? אחר כך ישבתי עם כל הפרזול כדי להחליט על סוגרים, טבעות, ניטים ושאר חיבורי מתכת. ואז התחלתי לתפור - עור לא מחברים בסיכות כי הן משאירות סימן ומאוד קשה לנעוץ אותן בעור - לכן השתמשתי בקליפסים להחזיק שתי חתיכות עור ביחד לתפירה. את הרצועות חיברתי ללולאות שחוברו עם ניטים וחתיכת עור לתיק ללא תפירה בכלל - וטוב שכך! המכונה הביתית שלי לא הייתה עומדת בעומס של תפירת 4 שכבות עור! עור הוא החומר שסופג הכי פחות לכלוך ושקל לנגב אותו עם מטלית (או כך לפחות חשבתי). הביטנה היא מבד
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת