00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"נייר" נמצאו 184 פוסטים

התאווה לנייר

יש אנשים שאוהבים אוכל, ויש כאלו שאוהבים שוקולד. יש כאלו שמשתגעים מנעליים וכאלו שאוספות תכשיטים. אני מכירה כאלו שגאדג`טים מדליקים אותם וכאלו שלא יכולים בלי קפה. ואני? אני מכורה לנייר. תנו לי להתסתובב וללטף נייר ואני בגן עדן. מכל נסיעה בעולם אני מחזירה הביתה ניירות - אפילו מהודו הבאתי כמה דפים. מהנסיעה האחרונה למדריד חזרתי עם אוסף של מחברות, מעטפות וניירות: מזמן הפסקתי לספור כמה מחברות יש לי וזה גם ממש לא משנה כי תמיד יש מקום למחברת נוספת באוסף, אני פשוט לא עומדת בפיתוי. נייר הוא פשוט תאווה - בין אם קוראים משהו שהודפס עליו (וזה מתקשר לעובדה שאני תולעת ספרים) או יוצרים ממנו משהו. לפני כשבועיים הלכתי ללמוד איך יוצרים מוצרים בכריכה קשה עם נייר בסדנא של הסדריה . חזרתי מהסדנא מאוהבת לחלוטין - ואין הרבה סדנאות שאני חוזרת מהן ככה. התחלנו את הכל עם נייר וכמה חתיכות קרטון: תראו איזה יופי של דברים יצאו לנו!  מה שהכי אהבתי בסדנא היתה העובדה שלמדנו טכניקה שאותה אפשר ליישם להמון דברים אחרים - במשך כל הסדנא הדמיון שלי עבד שעות נוספות בלדמיין מה עוד אעשה בטכניקה הזו. עוד הייתי באשליה הזו גם בנסיעה הביתה אחרי הסדנא, אבל אז הגעתי הביתה והמציאות טפחה על פני כשראיתי את כל שאר הפרוייקטים שעדיין מחכים לי... את הסדנא אירחה חגית מ הסטודיו בכפר סבא ויש מועד נוסף אצלה גם בדצמבר למי שנייר גם עושה לה את זה - מומלץ בחום! יום אחד עוד אחזור לעשות מחברות אבל סדנת נייר לא היתה לי כבר יותר משנה. אמנם הבדים תפסו את מלוא זמני אבל לא המעיטו את אהבתי לנייר - יעידו על כך מאגרי הנייר שלי שממשיכים להתמלא גם אם אני לא עושה איתם שום דבר. בשנה הזו חגגנו כל מיני אירועים ובדרך כלל אני הייתי זו שביקשו ממנה להביא כרטיס ברכה. נראה לכם שאני משחררת כל כך בקלות עבודות שעשיתי? האמת היא שלפעמים סתם משעמם לי לעשות כרטיס ברכה - כזה סטנדרטי שבחלק החיצוני יש את יצירת האומנות ובפנים כותבים את הברכה, מן משהו כזה שאפשר להכניס למעטפה ולצאת ידי חובה. אני חשבתי לעצמי על כרטיסים שהם טיפה לא סטנדרטיים - כאלו שהם יותר מסתם קארדסטוק מקופל לשניים ויש להם פונקציונליות נוספת. הדרך משם לסדנת כרטיסים היתה קצרה, אבל היה לי קשה להחליט אילו כרטיסים אני רוצה להכניס לסדנא. בסוף החלטתי והנה הנבחרת שלי:
לדף הרשומה

בתים

על מה אתן חושבות כשאתן שומעות את המילה "בית"? בניין רב קומות? חצר עם כלב? קופסא עם גג אדום? אני לא יודעת מה מושך אותי בצורה של בית - אבל בית בעיני הוא משהו רגשי לחלוטין. המשפט "בית הוא היכן שהלב נמצא" הוא הכי נכון מבחינתי. לא סתם אחת הצורות הבסיסיות שילדים מציירים זה ריבוע עם גג מעליו. פשוט בית. כשהייתי בצבא גרתי בדירה עם שותפים אבל תמיד זה היה "לחזור לדירה" ולא "לחזור הביתה". הבית היה עדיין איפה שההורים שלי גרו, איפה שהיה את אוסף המזכרות שלי על המדף בחדר, צנצנת של פתקים מהתיכון על השולחן ופוסטרים על הקירות. באיזשהו שלב השתנו הדברים ופתאום הבית הפך להיות איפה שאני גרה עם בעלי, הילדות ולאחרונה גם עם כלב ושרקן. הבית של ההורים ישאר תמיד הבית המיתולוגי אבל הוא כבר לא הבית שלי אלא יותר הבית שלהם. בית הוא גם היכן שהבלאגן נמצא. אני אמנם אחראית לחלק מהבלאגן הזה, אבל בעיקר אני חלק מהצוות האחראי על סידור הבלאגן. בית הוא מקום המפלט, מקום המרגוע (בשעות מאוחרות בלילה בעיקר), המקום בו אפשר להסתובב בשקט בלי איפור עם שיער מעוך וסימני כרית על הפנים. המקום שאפשר ללבוש את כל הבגדים שהפכו עם השנים לפיג`מה בלי לעשות חשבון לאף אחד. המקום בו אפשר לשים את הרגליים על השולחן בסלון למרות שזה לא מנומס. המקום בו אפשר לסגור את הדלת, לקחת נשימה עמוקה ולהתקלף מכל המסכות. להוריד את האיפור, את העקבים ואת החזייה ופשוט להיות את. בשמונה השנים שאני כותבת בבלוג הזה עשיתי לא מעט עבודות שקשורות בבתים. חלקן כבר ממש ותיקות ולקח לי די הרבה זמן למצוא את התמונות שלהן. היה לי ספסל בתים שנעשה בתור תרומה לעמותת זכרון מנחם בנמל תל אביב (הנה  כאן ) תפרתי לי אוסף של מיני בתים רקומים (גובה כל בית הוא 5 ס"מ) שניתן בהחלפת בתים (הנה  כאן ) עשיתי פעם אלבום בתים של כל הבתים שאי פעם גרתי בהם עם תמונות והזכרונות שהכי זכורים לי מהם (הנה  כאן ) ועשיתי גם פעם אלבום עץ של בתים בסדנא שנתנאלה העבירה לפני 7 שנים (WOW, עבר כל כך הרבה זמן?) בבית של ההורים שלה (הנה  כאן ) בתחילת הקיץ הקודם תכננתי סדנת בית מגירות שהתבטלה בגלל המצב הבטחוני (הנה  כאן ) בניתי עם אבא שלי בתי שובך לתליה בתור ידיות (מה שמזכיר לי שעם חלק מהם עדיין
לדף הרשומה

מעשה בנייר

אחת השאלות הכי נפוצות ששאלו אותי כשעמדתי מאחורי הדלפק בדוכן של נתנאלה (חוץ מאשר "נתנאלה פה?") היתה "מה עושים עם זה?". בדך כלל שאלו על חותמות אבל היו גם הרבה ששאלו על הנייר. חלק גדול מהמבקרות בדוכן כבר הגיעו עם רשימת קניות מוכנה מהבית ולא היה צריך להסביר להן כלום, אבל היו לא מעט משוטטות שפשוט באו לבדוק מה מוכרים במקום הזה שיש בו כל הזמן תור. הגדילו לעשות שני השוטרים שהסתובבו לאבטח שלא הבינו למה יש תור בדוכן שמוכר סלוטייפ. לך תספר להם שוואשי טייפ יכול להיגמר בהתמכרות קשה... אז נכון שהמחשבה האוטומטית לכל יוצרת שרואה דפים מדוגמים זה דפי אלבום או כרטיסי ברכה, אבל אפשר עוד הרבה מעבר. הנה דוגמא לעבודה נוספת שאפשר לעשות עם נייר - למרות שהנייר לא המרכיב העיקרי כאן, הוא בהחלט מקפיץ את העבודה לטעמי. שנים אני זוכרת את קופסת התפירה של אמא שלי אצלינו בבית מלאה בכל מיני אביזרים. זה היה כשעוד היתה לנו מכונת תפירה זינגר בתוך ארון נפתח, כזה שבדלת שלו יש תאים לסלילים ומחטים. מאז אמא שלי עברה לברנינה על השולחן, יש לה חדר עבודה משלה עם מספיק מדפים ומקומות אכסון לכל דברי התפירה ואני ירשתי את הקופסא. חלק מהכיף בעבודה הזו בהחלט היתה העובדה שאני מעצבת משהו שיש לו גם הסטוריה פרטית אצלינו במשפחה. אגב, אפשר למצוא קופסאות חדשות כאלו במגוון מקומות בארץ בעלות של כ-300 ש"ח. לא זול במיוחד אבל גם לא מחיר מטורף מדי.  לא רציתי לצבוע את כל הקופסא כי מאוד אהבתי את צבע העץ (וגם כי לשייף את כל הלכה מכל הפינות והחלקים זה יותר מדי עבודה). החלטתי בסוף לצבוע רק חלקים מסויימים, לשדרג את הידיות ולרפד את תוכן התאים. זה התחיל בקטן... הדבר הראשון שעשיתי זה מילולית לפרק לקופסא את הצורה. הכלי הכי חשוב פה זה מברגה חשמלית (או מברג למי שיש כוח ומרץ). את המיני מברגה הנטענת הזו ארז קיבל במתנה לאחד מימי ההולדת אחרי שהתחתנו. את מספר הפעמים שהוא השתמש בה מאז אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אני, לעומת זאת, לא עוזבת אותה במנוחה. היא נהדרת לרהיטי איקאה ולרוב עבודות ההברגה - כולל הברגה בקירות גבס. קודם כל פורקו הדלתות. מהדלתות פירקתי גם את ידיות האחיזה וקדחתי עבורן שני חורים חדשים בצידי הקופסא כדי שאפשר יהיה למשוך אותה לצדדים ולפתוח אותה בנוחות. אחר כך התפניתי לפרק את כל
לדף הרשומה

למקומות, היכון, צא!

הנה זה בא שוב - היריד של נתנאלה... בכל פעם היא מעלה את הרף - ובכל פעם אני מתעלפת מהליין החדש שהיא מוציאה. הצלחתי לשים את ידי על חלק מהמוצרים ואני כבר רואה שתהיה לי תעסוקה לעוד הרבה שבועות... רוצים הצצה? זהירות - פוסט פרסומי במיוחד - אני פשוט משוחדת! הפעם מדובר בשילוב מנצח במיוחד של חותמות - סט חותמות ענק של 160 חותמות. הסט כולל 2 פונטים מלאים בעברית, 2 פונטים של מספרים, חותמות תואמות לפאנצ'ים החדשים ועוד המון כיתובים וחותמות שמדגדגות באצבעות. ממבט ראשון כבר יש כמה רעיונות שצצים ואם לא, הכנתי לכם כמה שיפעילו את בלוטת היצירה.  המחיר לצרכן של הסט הזה (ששווה ערך ל-10 סטים סטנדרטיים מבחינת הכמות) הוא 400 ש"ח אבל ביריד הוא ימכר ב-250 ש"ח. וכאילו זה לא מספיק, תראו את הפאנצ'ים החדשים.... סט חדש של פאנצ'ים ג'מבו של 3 אינטש - סט מלא של אותיות בעברית - גודל של אות כ-2.5 ס"מ.  הסט ימכר ביריד ב-350 ש"ח. עוד ג'מבו? תראו את השילובים האלו - עלים, פרחים ונוצות - לפרחים ולנוצות יש חותמות תואמות בסט. גודל של פאנץ' 3 אינטש (7.5 ס"מ). ותראו את זה - פאנץ' צנצנת עם מכסה ופאנץ' מילויים לצנצנת - תויות, דובדבן, תות, סליל, לב, כפתור וסוכריה - ולשני הפאנצ'ים הללו יש חותמות תואמות גם כן. כל הפאנצ'ים הגדולים הורודים ימכרו ב-60 ש"ח לפאנץ' ביריד. ככה הם נראים מאחורה - רק שתבינו מה יוצא מהמכשיר הזה... אחרי הפאנצ'ים הגדולים מגיעים הפאנצ'ים הבינונייים - בגודל של 2 אינטש (5 ס"מ). פאנץ' ינשוף (יש!) ופאנץ' עלים (שיש לו גם חותמות תואמות בסט). כל הפאנצ'ים הבינוניים הירוקים ימכרו ב-50 ש"ח ביריד. והנה סט מיוחד - פאנץ' צנצנת דבש עם כף ודבורה ב גודל 2 אינטש (5 ס"מ) בשילוב עם שני פאנצ'ים קטנים של רימון ותפוח. נתנאלה סידרה אתכם לראש השנה. הנה מתנה נהדרת גם לגננות... הסט הזה ימכר ב-65 שקלים לכל 3 הפאנצ'ים. וכדי לסיים את נבחרת הפאנצ'ים, הנה הפאנצ'ים הקטנים בגודל 1.5 אינטש (3.75 ס"מ) - הפאנצ'ים הללו ימכרו ב-30 ש"ח. לפאנצ'ים בשורה התחתונה (משושה, ציפור ושובך) יש גם חותמות תואמות בסט. רגע, אבל מה
לדף הרשומה

מסדר זיהוי

באיזשהו שלב כשאוסף כריות הדיו שלי עבר את ה-20 הבנתי שאני בבעיה. כמה כריות דיו שחור בן אדם צריך? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו אותי, התשובה תהיה כנראה שצריך יותר מאחת ותלוי על מה רוצים להחתים ומה רוצים לעשות אחר כך עם ההחתמה. מסובך? דוקא לא ממש, אבל צריך להבין את ההגיון מאחורי סוגי הדיו ואז דברים מתחילים להיות יותר ברורים. הסתבכתם עם כל סוגי הדיו? בדיוק בשבילכם הכנתי את הסרטון הבא שמראה ומסביר את ההבדל בין סוגי הדיו הנפוצים ואיך נראית ההחתמה עם כל אחד מהם. לסיכום: דיו Stazon הוא דיו Solvent (ממס) המחתים על כל סוגי החומרים (נייר, פלסטיק, שקף, עץ צבוע, קרמיקה, מתכת) והוא קבוע (פרמננטי). הוא הדיו המועדף לצביעת ההחתמה עם צבעי מים. ניתן לנקות אותו מהחותמת (אם בכלל) רק ע"י נוזל ניקוי מיוחד ל-Stazon. דיו Memento הוא דיו Dye שמחתים על נייר. הוא הדיו המועדף לצביעת ההחתמה עם טושים אלכוהוליים כמו קמיליון וקופיק. דיו Distress הוא דיו Dye שקוף. הוא מיועד בעיקר ליצירת רקעים ויישון הדף. ניתן להחתים איתו גם חותמות אולם ההחתמה לא אמורה לצאת ברורה אלא מטושטשת מעט. הוא רגיש למים וניתן לייצר איתו אפקטים מעניינים של שילוב צבעים ורקעים ע"י התזה עליו. רוב סוגי הדיו הפיגמנטיים הם על בסיס מים ולכן הם רטובים וסמיכים. הם מחתימים על משטחים סופגים (כגון נייר) בלבד. לא ניתן לצבוע איתם בצבעי מים. דיו Briliance הוא דיו פיגמנטי אטום עם מראה פנינתי שהוא טיפה מבריק ומנצנץ.  ניתן להחתים איתו גם על נייר כהה. דיו ColorBox הוא דיו פיגמנטי בצבעים ברורים וחדים. ההחתמה תהיה בצבע המדוייק של כרית הדיו. דיו Versa Magic ו-ColorBox Chalk הם סוגי דיו פיגמנטי אטום במראה גירי והמראה של ההחתמה טיפה מרוכך ועדין. ניתן להחתים איתם גם על נייר כהה. דיו VersaCraft הוא דיו פיגמנטי שניתן להחתים איתו (בנוסף לנייר) גם על בד. כדי לקבע את ההחתמה כדי שלא תרד בכביסה יש לגהץ את ההחתמה. טיפים חשובים: לא לשכוח לנקות את החותמת עם מגבון לח מיד לאחר ההחתמה. מומלץ לאחסן את כריות הדיו כשהן הפוכות. אם כבר הפכתם אותן, הדביקו מאחורה מדבקה עם צבע הדיו כדי שיהיה קל לזהות את הצבע הרצוי מבלי להפוך את כל הכריות. אם יש לכם כרית דיו שלא
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת