00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"יצירה" נמצאו 329 פוסטים

אתגר מעשי

  יש משהו בעץ שמשדר חמימות - אולי זו הקרבה לאדמה, אולי זה הקשר לטבע, אולי זה טיב המוצר, לא יודעת למה אבל לרוב יש לי חשק לגעת במוצר שעשוי מעץ. לפעמים זה נגמר בקוץ אבל לפעמים זה נגמר בליטוף אוהב והרגשה חמימה בלב.  יש משהו באחסון שמשדר סדר - אולי זה ה-OCD שלי שפורץ במקומות ספציפיים בלבד, אולי זה הרצון לראות איך הכל נמצא במקום, אולי זו האשליה שמישהו יבוא ויסדר את הבלאגן במקומי, לא יודעת למה אבל לרוב יש לי חשק לגעת בכלי אחסון. לפעמים זה נגמר בכלום אבל לפעמים זה גם נגמר בלקחת הביתה עם חיוך על השפתיים. עכשיו תתארו לעצמכם מה הרגשתי כשקיבלתי לידיים ארגז מעץ... גם אחסון וגם עץ, היש שילוב טוב מזה? מפעם היא חנות וינטאג`, עתיקות ויד שניה בשוק הפשפשים בחיפה. יש שם אוסף של כלי בית, טקסטיל ורהיטים שגבי ועינת מלקטות מהארץ ומאירופה. מסוג החנויות שבא לך לגור בהן, או לפחות להשכיר חדר לכמה ימים. בימים האלו אפשר להספיק ללטף את כל החפצים ולדמיין שהם שלך, ואם לא, לפחות לדמיין שיש לך מספיק מקום בבית עבור כולם. לכל מי שמחפשת מגירת דפוס גדולה אותנטית, החנות שלהן היא הכתובת. הבטחתי לעצמי שאחרי הטירוף של היריד של נתנאלה אני אתכנן שבת בשוק בחיפה ואין ספק שזה יכלול עצירה אצלן ועוד כמה דברים לאוטו בדרך חזרה... לפני חודש קיבלתי מייל מהחנות בו הן הציעו לי להצטרף לאתגר הוינטאג` הגדול - הן ישלחו לי מוצר וינטאג` לפי רצונן ואני אעשה איתו מה שבא לי ואכתוב על זה פוסט. מזמן לא נתנו לי אתגר כזה כייפי עם יד חופשית לעשות מה שבא לי. כמובן שהסכמתי ולאחר תיאום טלפוני הגיע השליח עם ארגז עץ חום. כשהארגז הגיע אני הייתי במדריד לנסיעת עבודה קצרה. ביקשתי מבני המשפחה לשלוח לי תמונות של הארגז מכל הזוויות והעברתי זמן בחו"ל בפנטזיות על מה אעשה עם הארגז כשאחזור. כשהגעתי לארץ מיד הלכתי ללטף את הארגז, אבל כיאה לארגז עץ ישן ועצבני קיבלתי קוץ בתור קבלת פנים. החלטתי שמה שחסר לו לארגז הוא קצת תשומת לב והתחלתי להוריד ממנו בעזרת נייר שיוף את השכבה העוקצנית בתוספת אבק, לכלוך וצבע חום.    לאט לאט התחילו להתגלות השכבות התחתונות מבעד להסטוריה שהארגז צבר במשך השנים. בדרך הספקתי גם לשייף את הלק על הצפורניים...    השלב הבא היה לשמן את העץ - השתמשתי בשמן פשתן וחתיכת בד כותנה - הארגז ספג את
לדף הרשומה

יצירה בלחץ

מה קורה כשמקבלים פאנצ`ים, חותמות ודפים נחשקים ונותנים לך רק סופשבוע אחד לעבודה? במקרה שלי זה אומר לישון עוד פחות ממה שאני גם ככה לא ישנה. האמת היא שגלגלתי רעיונות בראש במשך השבועיים האחרונים בציפיה לסוף השבוע הזה. אפילו אחרי שאספתי את כל הדברים והייתי תקועה בפקק בדרך הביתה הדמיון לא הפסיק לעבוד ומרגע ששמתי את השקית הזו בתא המטען, החיוך לא עזב לי את הפנים לרגע. לא הספקתי לשחק עם כל הפאנצ'ים, החותמות והדפים - אבל אני מקווה שאתן לכם טעימה קטנה ממה שאפשר לעשות איתם. הפאנץ' הראשון שלקחתי ליד הוא פאנץ' העץ - עץ הוא צורה שימושית שניתן לקחת לכל מיני סוגי כרטיסים. הכרטיס הראשון שעשיתי הוא כרטיס אופטימי - את צמרת העץ אפשר ליצור בהרבה צורות - עיגול גדול, אליפסה או אפילו אוסף של עננים בגווני ירוק. אני החלטתי לייצר צמרת מצויירת באמצעות מקלון אוזניים ודיו בגוון ורוד. את הקרקע הירוקה יצרתי ע"י מכחול וצבע מים ירוק. את הרקע הבלטתי עם תבנית הבלטה בקאטלבג והכיתוב הוא חותמת מאחד הסטים החדשים. בכרטיס השני השתמשתי באותו העץ אבל לכרטיס יותר עצוב בלי צמרת בכלל. האדמה נוצרה גם פה מצבע מים שחור ומכחול, החותמת מאחד מהסטים והרקע האפור הוא מהסטאק "Gray Shabby". מכאן עשיתי תפנית חדה ועברתי לנושא התינוקות - יש שני פאנצ'ים חדשים של 3 אינטש בנושא תינוקות, האחד הוא של בגד גוף והשני מוצרים לתינוק. בעזרת שניהם יצרתי את הכרטיס הקופץ הזה: הכרטיס מכיל גם מדבקות של יעל יניב מאחד הדפים החדשים שלה, דפים מהסטאק החדש "לימונדה", חותמות מהסטים שימכרו ביריד עם הבלטה באקדח חום ואבקה לבנה. השתמשתי פה גם בפאנץ' הבלונים החדש ובפאנץ' הענן הקטן. הנה הצצה קצת יותר מקרוב: מהשלישיה הבאה של הפאנצ'ים הספקתי להשתמש רק בשניים הימניים. מפאנץ' פתיתי השלג יצרתי כרטיס קופץ נוסף והפעם בנושא חורף. הדפים אף הם מהליין "Grey Shabby" והחותמת מורכבת מסט חותמות האותיות (ואז אפשר להרכיב כל משפט שרוצים) עם הבלטה כסופה באקדח חום. תראו איזה יופי הם פתיתי השלג האלו... פאנץ' הבלונים עשה לי חשק ליום הולדת וזה נושא שני הכרטיסים הבאים. הראשון הוא מאוד פשוט עם בלונים שהוספתי להם חוטים תפורים במכונת תפירה.
לדף הרשומה

התאווה לנייר

יש אנשים שאוהבים אוכל, ויש כאלו שאוהבים שוקולד. יש כאלו שמשתגעים מנעליים וכאלו שאוספות תכשיטים. אני מכירה כאלו שגאדג`טים מדליקים אותם וכאלו שלא יכולים בלי קפה. ואני? אני מכורה לנייר. תנו לי להתסתובב וללטף נייר ואני בגן עדן. מכל נסיעה בעולם אני מחזירה הביתה ניירות - אפילו מהודו הבאתי כמה דפים. מהנסיעה האחרונה למדריד חזרתי עם אוסף של מחברות, מעטפות וניירות: מזמן הפסקתי לספור כמה מחברות יש לי וזה גם ממש לא משנה כי תמיד יש מקום למחברת נוספת באוסף, אני פשוט לא עומדת בפיתוי. נייר הוא פשוט תאווה - בין אם קוראים משהו שהודפס עליו (וזה מתקשר לעובדה שאני תולעת ספרים) או יוצרים ממנו משהו. לפני כשבועיים הלכתי ללמוד איך יוצרים מוצרים בכריכה קשה עם נייר בסדנא של הסדריה . חזרתי מהסדנא מאוהבת לחלוטין - ואין הרבה סדנאות שאני חוזרת מהן ככה. התחלנו את הכל עם נייר וכמה חתיכות קרטון: תראו איזה יופי של דברים יצאו לנו!  מה שהכי אהבתי בסדנא היתה העובדה שלמדנו טכניקה שאותה אפשר ליישם להמון דברים אחרים - במשך כל הסדנא הדמיון שלי עבד שעות נוספות בלדמיין מה עוד אעשה בטכניקה הזו. עוד הייתי באשליה הזו גם בנסיעה הביתה אחרי הסדנא, אבל אז הגעתי הביתה והמציאות טפחה על פני כשראיתי את כל שאר הפרוייקטים שעדיין מחכים לי... את הסדנא אירחה חגית מ הסטודיו בכפר סבא ויש מועד נוסף אצלה גם בדצמבר למי שנייר גם עושה לה את זה - מומלץ בחום! יום אחד עוד אחזור לעשות מחברות אבל סדנת נייר לא היתה לי כבר יותר משנה. אמנם הבדים תפסו את מלוא זמני אבל לא המעיטו את אהבתי לנייר - יעידו על כך מאגרי הנייר שלי שממשיכים להתמלא גם אם אני לא עושה איתם שום דבר. בשנה הזו חגגנו כל מיני אירועים ובדרך כלל אני הייתי זו שביקשו ממנה להביא כרטיס ברכה. נראה לכם שאני משחררת כל כך בקלות עבודות שעשיתי? האמת היא שלפעמים סתם משעמם לי לעשות כרטיס ברכה - כזה סטנדרטי שבחלק החיצוני יש את יצירת האומנות ובפנים כותבים את הברכה, מן משהו כזה שאפשר להכניס למעטפה ולצאת ידי חובה. אני חשבתי לעצמי על כרטיסים שהם טיפה לא סטנדרטיים - כאלו שהם יותר מסתם קארדסטוק מקופל לשניים ויש להם פונקציונליות נוספת. הדרך משם לסדנת כרטיסים היתה קצרה, אבל היה לי קשה להחליט אילו כרטיסים אני רוצה להכניס לסדנא. בסוף החלטתי והנה הנבחרת שלי:
לדף הרשומה

שארית של שארית

בשבוע שעבר נפגשתי עם ליאור (הידועה בכינויה גם כ חתולי8 ) לערב של יצירה. סתם ככה, בספונטניות בלי שום סיבה חוץ מאשר להעיר קצת את המוזה. אני החלטתי שאני מתלבשת על אוסף השאריות שלי ויוצרת מהם כרטיס - עברו שלוש שעות, הרבה פטפוטים וצחוקים ויצא כרטיס אחד. אני לגמרי מאשימה את ליאור בקצב האיטי הזה - כשהחברה נעימה כיף ליצור אבל עוד יותר כיף לפטפט... השתמשתי באטב בצורת מצלמה ופאנץ' בורדר עבור הדף האדום. על חתיכת דף צהוב מרחתי דיו versamark סימן מים, פיזרתי אבקת אמבוסינג שקופה וחיממתי עם אקדח חום. לאחר מכן פינצ'צ'תי את הלב. שולחן העבודה שלי נשאר באותו סטטוס מבולגן במשך כמה ימים עד שהחלטתי שאני מסדרת אותו, אבל רגע לפני הבטחתי לעצמי שאם כל השאריות כבר מפוזרות אז שווה לנצל את המומנטום ולהוריד את המפלס. הפעם לא היתה לי את ליאור לארח לי לחברה - אני אירחתי חברה לעצמי. אין לי שם בעיה עם זה מעבר לעובדה שאם את מדברת לעצמך נוצר דו שיח די צפוי מראש כי את כבר יודעת מה הצד השני יענה (-: הפעם הקצב היה הרבה יותר מהיר אבל הלילה היה הרבה יותר ארוך. הלכתי לישון בשלוש לפנות בוקר עם עוד 8 כרטיסים וחיוך על השפתיים.   עבור הכרטיס הבא השתמשתי בדוילי צהוב על רקע ורוד מנוקד. מסביב לצנצנת פשוט קשרתי חוט ורוד - לא צריך יותר מדי... בכרטיס הבא השתמשתי בשתי חתיכות נייר וחץ שפינצ'צ'תי מקארדסטוק אדום. מסביב הוספתי מסגרת ביד חופשית - תראו כמה שהיא מוסיפה לכרטיס וסוגרת אותו יפה. הכרטיס הבא הוא האהוב עלי מכולם - מסגרת בצבע מנתה, דף בדוגמת עץ עם לבבות שעליו הדבקתי אותיות אדומות. הרקע הוא עם משושים בצבע ורוד ועליהם 3 פסים של וואשי טייפ ברוחבים שונים. את המסגרת הדבקתי עם דבק ספוג כדי לתת קצת עומק ונפח לכרטיס - ובל נשכח שוב את המסגרת בשרבוט חופשי. כמה פשוט הוא הכרטיס הבא - שתי חתיכות נייר, לב ואותיות. מאחורי הכל שמתי רקע שחור כדי שיצור מסגרת ואת הכל הנחתי על דף עם שורות. הלב עשוי מתכת שחורה ויש לי אותו 5 שנים לפחות. יש קישוטים שאני פשוט יודעת שמחכים לזמנם... ומה עם קצת זהב? רקע של פסים מוזהבים מהליין האחרון של נתנאלה, עץ דק עם הדפס מצלמה וקצת כיתוב. בכרטיס הזה השתמשתי בכיס עם חוט ואותיות באדום - פשוט ונחמד.
לדף הרשומה

רשימות

  אחד הרעיונות שתמיד רציתי לנסות הוא נרתיק שנראה כמו דף נייר ועליו כיתוב. זה רעיון נהדר עבור קלמר אבל בעצם אפשר לכתוב עליו כל דבר - החל מ"אני אוהב אותך" וכלה ב"סתם שטויות". אפילו אפשר לכתוב עליו בית משיר או חרוז שאוהבים, משפטי חוכמה או סתם מילה שווה. התחלתי עם מלבן בד קנווס עבה בצבע קרם: קיפלתי אותו לשניים ולאחר מכן שוב לשניים: סימנתי קו אלכסוני בחלק הפתוח של הבד וגזרתי לפיו את כל השכבות. כשפתחתי את הקיפולים נוצרה הצורה הזו: סימנתי קו לרוחב הצורה כולה - זה יהיה הקו האדום של שולי המחברת. לאחר מכן סימנתי את קוי השורות שיהיו בכחול. אגב, העט איתו סימנתי הוא ההמצאה הכי נהדרת שגיליתי בשנים האחרונות בתחום התפירה. העט הוא עט של פיילוט מסוג Frixion - העטים הללו הינם עטים מחיקים ע"י חיכוך (למשל ע"י מחק). מכיוון שחיכוך יוצר חום וזה בעצם מה שמעלים את הסימון, הרי שגם בגיהוץ הסימנים נעלמים. אגב, לא מומלץ להשאיר באוטו מחברת שכתבתם בה בעט הזה כי במזג האויר החם שלנו כל הכתב יעלם - אומרים שאם שמים את המחברת בפריזר חלק מהכתב חוזר אבל לא הייתי בונה על זה. בקיצור, העט הזה עולה בערך כ-15 ש"ח ברוב חנויות הכתיבה בארץ והוא עושה עבודה נפלאה. אני משתמשת בו כבר כמה שנים וגם הבנות בסדנאות שלי משתמשות בו והתגובות נלהבות. מציירים איפה שרוצים, שניה של גיהוץ (באמת שניה!) והופ - הכל נעלם כאילו  לא היה מעולם. פשוט קסם! נחזור לנרתיק - ככה נראה הבד לאחר שתפרתי עליו בכחול ואדום וגיהצתי כדי להסיר את סימוני העט: ומקרוב: חתכתי את הבד לשניים במרכז: וגזרתי שתי חתיכות זהות מבד כותנה חלק עבור הביטנה: על חלק אחד של בד השורות ציירתי ולאחר מכן תפרתי את השם של מאי בעברית (רואים את סימני העט?) ואילו על הצד השני את השם שלה באנגלית. וכך זה נראה לאחר גיהוץ:   את הכיתוב עצמו אפשר לתפור במכונה כמוני או לרקום ידנית (או באמת סתם לצייר עם טוש). מפה והלאה תפרתי נרתיק עם רוכסן כמו באלפי הדרכות ברשת - שום דבר לא שונה פה חוץ מאשר הבד החיצוני. והשתדלתי במיוחד להתאים את סימוני השורות בין שני הצדדים: אני רק מקווה שלא יתחשק למאי להוסיף עוד כיתוב עצמאית - אני דוקא אוהבת את המראה המינימליסטי אבל בסוף זה הרי הקלמר שלה. אולי אתפור גם תיק תואם - מה דעתכם על תיק
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת