44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"החמצה" נמצאו 45 פוסטים

בחצרו של מלך ארגמן

[1] בתחילת השבוע קיבלתי באאוטלוק בעבודה זימון לפגישה עם יו"ר צב"ג. הפגישה תתקיים במשרדו של מנכ"ל התאגיד, בקומה השלוש עשרה של בניין מטה התאגיד. יחד עם שמי הופיעו עוד ארבעה-חמישה שמות של אנשים שאני לא מכיר. הגבתי לפקידה ששלחה את הזימון, כתבתי שבוודאי נפלה כאן טעות. אולי התכוונה לשלוח את הזימון לשושן פלא ויצא לה שושן פרא, באאוטלוק קל לפספס ככה. אבל לא, הנה הטלפון לידי מצלצל, והפקידה מסבירה שאין כאן טעות. היא מזכירה לי, שלפני שבועיים נעניתי למייל שנשלח לכל עובדי התאגיד, שקרא לתרום ימי חופשה למען מטרה לאומית חשובה. התאגיד תירגם את ימי החופשה שלי למזומנים, והעביר אותם כתרומה למטרה הלאומית החשובה. ועכשיו, התאגיד וצב"ג רוצים להודות לי על כך באופן אישי. חרא, אני חושב לעצמי. אילו רק הייתי מוחק את המייל ההוא מלפני שבועיים בלי לפתוח אותו, כמו שאני בדרך כלל עושה עם מיילים של מחלקת קשרי קהילה, לא הייתי מקבל עכשיו את הזימון הזה. אין לך מעשה טוב ונדיב שאין לו עונש בצידו. אני לא אוהב את מנכ"ל התאגיד שלנו. אף אחד אצלנו בחטיבה לא אוהב אותו. הוא אמנם משחק אותה בן אדם עממי, איש תנועת העבודה ההיסטורית, אבל אנחנו קוראים בעיתון שהוא נמנה עם שיאני השכר במשק, ואנחנו שומעים מחברי הועד שלנו שהוא מתעב את רעיון העבודה המאורגנת. אנחנו שומעים שהוא מפעיל את מלוא כובד משקלו כדי לשבור את העבודה המאורגנת בתאגיד. אנחנו רואים אותו פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, כשהוא בא להרמת כוסית ונושא דברי ברכה. שפת הגוף שלו כוחנית, מאיימת. אני מעריך את הביצועים שלו כמנכ"ל ואת התרומה שלו לתאגיד, אבל אני לא רוצה לעלות על הרדאר שלו. אני ממש לא צריך שהוא ילחץ את ידי, אולי יוסיף טפיחה על שכמי, ויגיש לי איזה פלקט מעוצב שכתוב בו שאני בחור טוב.  אבל הזימון נשלח, ואני לא אברח. [2] ביום המיועד ובשעה היעודה שמתי בתיק צד קטן תעודה מזהה וחומר קריאה, ועליתי למונית, שתיקח אותי מהמשרדים שלנו למטה התאגיד במרכז העיר. יחד אתי במונית ישבה מנהלת פרוייקטים אצלנו, אחת שנוסעת על הקו הזה לעתים תכופות. צותתי לשיחה שהיא ניהלה בנייד, וממה ששמעתי עלה בי החשש, שאולי לא אגיע בשעה היעודה. לא חשוב, הרגעתי את עצמי, זה בטח לא יתחיל בדיוק בזמן, וחוץ מזה, מה כבר יכול להיות, אני אמלמל התנצלות ונמשיך הלאה. בכל זאת, כשהמונית עצרה יצאתי ממנה
לדף הרשומה

מתימטיקה

המתימטיקאי הישראלי אילון לינדנשטראוס זכה במדליית פילדס, אות הצטיינות שווה ערך לפרס נובל. קראתי את הכתבה עליו במוסף. שמתי לב , שגם אבא שלו מתימטיקאי, וגם אמו ושלוש אחיותיו מחזיקים במשרות אקדמיות. קראתי את ההסבר שהוא נתן על תחום המחקר שלו. הוא ניסה להמחיש אותו להדיוטות בעזרת אנלוגיה לתנועת הכדור על שולחן ביליארד. הוא אמר משהו על היופי שיש במתימטיקה, שזה משהו שמתימטיקאים תמיד אומרים. זה משהו שגם אני אומר, למרות שימיי כמתימטיקאי תמו כשסיימתי את לימודי התואר הראשון שלי, ואני כבר מבין שהם לא .
לדף הרשומה

איזהו עשיר, השמח בחלקו

דומה, שאחת ההתמודדויות שימיהן כימי המין האנושי, היא התמודדותו של האדם עם המחשבות על מה שאין לו ושהיה רוצה שיהיה לו. ואין הכוונה רק לנכסים חומריים, אלא גם לנכסים מופשטים (לדוגמא, סיפור משפחתי פשוט יותר, נטול קריעות וצלקות). ההתמודדות הזו כרוכה לעתים קרובות בתחושות של קנאה ורחמים עצמיים. התחושות האלה הן בהחלט לגיטימיות, אבל הן לא כל כך נעימות. לפעמים, ההתמודדות הזו כרוכה בהלקאה עצמית: אם הייתי מתאמץ יותר, היה לי את כל מה שאני רוצה. במהלך חיי פגשתי שתי אסטרטגיות שאנשים נוקטים להתמודדות עם .
לדף הרשומה

אמן הסיפור הקצר

הרומן שלי עם מאיה ערד התחיל בשנת 2003, כשפרסמה את ספרה הראשון "מקום אחר ועיר זרה". נהניתי מהספר כמו שמזמן לא נהניתי מספר. הוא היה מבריק, הוא היה מצחיק, הוא נגע ללבי. הוא נבנה במתכונת קלאסית מהודרת, אבל שפתו הייתה נגישה ותכניו שיקפו בצורה מדויקת את רוח הזמן בישראל של שנות האלפיים. או, אם נדייק, של רוח הזמן בחלק מסוים של ישראל, שכולל גם אותי. זאת הייתה אהבה גדולה ממבט ראשון, ומאז אני מקפיד לקנות כל ספר של מאיה ערד שיוצא לאור. אף אחד מהארבעה שיצאו לא השתווה לראשון בברק ובשנינות, אבל כולם היו .
לדף הרשומה

ימיו ולילותיו של הדודה אווה

ספרו של אמנון דנקנר יצא לאור לפני כשנתיים, וצעד שבועות ארוכים בראש טבלת רבי המכר של העיתונים. סליחה אם אני נשמע פלצן, אבל בדרך כלל אין ליבי נמשך אחר רבי מכר. הנוסחאות שעומדות בבסיסם מעצבנות אותי , גורמות לי להרגיש כאילו מישהו עובד עלי. צריכה להיות סיבה טובה כדי שאכנס למערכת יחסים עם ספר כזה, שאני יודע היטב כמה קשה לנטוש אותו מרגע שמתחילים. הסיבה הטובה הפעם הייתה המלצתה של עדנה, שאת טעמה בספרים אני מעריך. אני מתעבת את דנקנר ואת כל מה שהוא מייצג, אמרה לי, אבל הספר הזה פשוט נפלא. לאחר שסיימתי .
לדף הרשומה
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת