00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"סתיו" נמצאו 15 פוסטים

הגן הבהאי בעכו

הגן הבהאי נמצא בכניסה הצפונית של עכו, מול בוסתן הגליל. הכניסה חופשית, כל יום מתשע עד ארבע. לעומת הגנים בחיפה זהו גן זעיר, אבל מוקפד ומשובב את העין. ביקרנו בו אתמול בבוקר, פעם ראשונה. בפעם הקודמת הגענו עד לשער עם קויה, והוסבר לנו שאין כניסה לבעלי חיים. הפעם באנו מאורגנים, דהיינו בלי אוכל ומים וקויה, עם מצלמה ותשומת לב. הדרכים אינן ישרות. בכדי להגיע לתוך הגן מובלים המטיילים לפינות חמד. ומשם לשער המרשים הזה, שבמרכזו מזרקה. הילדים קראו את עלון המידע וגילו שזו למעשה היתה האחוזה של מייסד הדת הבהאית. משמאלו מצאו הילדים מדרגות והובילו אותי בעקבותיהם וכך נגלתה לעינינו מרפסת תצפית מרהיבה. הגן הזה מגיע עם חוברת הסבר על הדת הבהאית אך ללא מפה. בלי מפה יכולים החושים שלנו לגלות לנו את צפונות הגן. וגם התצפית מלמעלה הראתה לנו את מבנהו של הגן. בירידה למטה התמוגגתי משיחי הקשתות והירוק שנשקף מהן לכיון המדרגות   אני אוהבת מסגרות, השחים יוצרים מסגרות לנוף. זה מעניין יותר. המשכנו לטייל בין השבילים, עד שנעשה לנו חם ומסנוור מדי. צילמתי קצת פרחים והרחנו את כולם. במרכז הגן יש פסל של נשר שמביט ימינה- לעבר המקדש. תחתיות פורח טגטס בתפרחות כתומות מרהיבות, בהמון שמש. ובשביל הישר הארוך לעבר השער המערבי של הגן, יש פרחים של פיטנה - זה עץ, נמוך, עם פרחים גדולים וריחניים לי בחצר יש כזה לבן עם מרכז צהוב שקיבלתי בעציץ מסבתא שושנה. להריח...להפעיל את החושים להתבונן, להתמוגג מהצבעים ואז לחזור בחזרה לחומות עכו הירוקות, לספסל שלו היה בצל היינו מכבדים אותו בישיבה עליו ולצאת מהירוק המאורגן הזה, אל הצהוב היבש של סתיו שמחכה לחורף.   עינבל
לדף הרשומה

פרחים אחרי הגשם

09/10/2012
שש בבוקר, הגורה, הילדה ואני יוצאות להריח את האדמה אחרי הגשם. בין העצים יש ריח של יער, בין השבילים יש ריח של תקווה. הליכת בוקר, הקרקע ספוגה מים, חלזונות שולחים מחושים וקויה מוצאת שלקרקע הרטובה יש ריח שדורש תחיבת זרזובית אל מעמקי האדמה. מה שגורם לה לפרוץ בסדרת התעטשויות משעשעות. אני מבקשת מהילדה להביא לי את המצלמה, הכל נוצץ וזוהר ואני חייבת לנכס אותו איכשהו לעצמי. עם המצלמה, כמובן. האור הזה, של השמש שרק הפציעה והירוק הרענן הזה, מדרבנים אותי לצלם כתמי צבע. מי הגשם של הלילה , שהגשים לנו את החורף בהבטחותיו, טמונים בגביעי הפרחים, מרצדים- על העלים של עשב הלימון, מזמינים פיות על פרח ההיביסקוס ומפזרים זר של הבטחות לירוק רענן, שיכסה את ההר שלנו באהבה שנה טובה.   עינבל
לדף הרשומה

סתיו ישראלי

בין שש לשבע בבוקר, סוף סוף באה שמש. נעימה ומקררת, ואני רק צילמתי, את הטבע נושם לרווחה- בא הסתיו. דרחול השיח מוכן לדור בכל מקום ואני מצידי מתלהבת מהדוגמא המפוספסת ומספירלה טבעית שמיד לוקחת ממני מחשבות כמו מה הסיבה הביולוגית לספירלה הזו  והאם יתכן של דר חול השיח פשוט יש טעם לאסטטיקה?   השיר להערב עבורכם הוא סתיו ישראלי של גלי עטרי לילה טוב מחר נפגשים בשש בבוקר להליכה?
לדף הרשומה

סיפור ומתנות לסתיו

מהם צבעי הסתיו? הזדמן לי להיות בצ'כיה בעונת הסתיו. עלים כתומים, אדומים, ורודים וירקרקים התעופפו מלמעלה למטה כמו עשרות פרפרים בריקוד אהבה. האנשים מהלכים ברחובות ובגנים, נושאים מבט מעלה, אל הצמרות הגבוהות המשנות את פני העיר מירוק לכתום. הקיץ הקצר, המלא בפרחי הבר שאנו, הישראלים, חושבים שהם פרחי חורף - הולך ונושר ויוצר ערימות מרשימות של כל מיני עלים, כל מיני אגוזים דמויי ערמונים וסנאים שאוספים באופן חרדתי כמעט- מעל הבא ליד. האנשים בצ'כיה יפים. כמו שסבתא שלי, הצ'כית, היתה יפה. היו לה לחיים סמוקות מקור וחום, עור מתוח ומבהיק ושיער כהה וחיוני. בצ'כיה ראיתי עוד אנשים ונשים כמותה, ומנהגי היום יום שלה היו לי כחבל הצלה. נדמה היה שהבנתי את התרבות הצ'כית, את הנימוסים וחלק מהניואנסים, למרות שלדבר ממש לא הצלחתי. הבנתי מעט, כי סבתא לימדה אותי כמה שהסכמתי ללמוד. כך יצא שקשרתי שיחה בגן מופלא שנקרא פרוהוניצי פארק בפרברי פראג. ( כל התמונות מהרשת , מפארק פרוהוניצי, עם קישור למקור)   הנה קטע מן היומן שכתבתי באותו היום. נשאתי אותו עימי לכל מקום. כן, פעם, לפני שהיה לי בלוג, כתבתי יומן. בכתב קטן, ברור וצפוף צופפתי זכרונות ומחשבות. 20.9.96 יושבת עתה בפארק האוגד בתוכו את כל קסמיה של אירופה. בצל טירה עתיקה פרוש גן ובו שבילים נסתרים ומדרגות עתיקות, עצים ירוקי-קור ונחל מאגם הברבורים. ירוקת-עד מכסה את גזעי העצים וקרשי הספסלים (על ספסל כזה אני יושבת עכשיו). כאן מי שמחפש שלווה, שמש או צל, מי שמחפש שמחה או סתם להתמסטל יצעד על שבילי אבן עד שיתעייפו כפות רגליו ואז ישב לנוח על ספסל ירוק-עד. כמו בארץ אגדה טיפסתי לראש המגדל (עד שהגעתי לסולם ודלת סגורה ואז ויתרתי) ניכנסתי ויצאתי בשערי הטירה ואני יכולה להגיד בפרוש שמי שאוהב את הגן הזה יודע מהי אהבה. ....(כאן איני מצטטת כמה דברים)... הפעמון של הטירה מצלצל, 10 דקות לפני הזמן- כאילו שיש מישהו שצריך להגיע יותר מוקדם. זה עתה סיימתי שיחה בת עשר דקות עם זקן נחמד וכלבו, שהלך כאן בפארק. הוא סיפר לי שהבן שלו היה בישראל, ובסכר אסואן ובטוניס. הוא הסביר לי את שמות הצמחים ואמר שהיום קר. דווקא יחסית חם היום, אבל הוא הסביר שבישראל "טופלה" (חם) ולכן כאן קר. הוא אמר שפעם הפארק הזה היה שטח
לדף הרשומה

גשמי ברכה ועוד בלוג מומלץ

  ועם כבר נייר- תראו מה הכנתי אתמול בסדנת השובכים של תמי טה טה טה טם , בקומונה הכי שווה ברשת - נישה צפונית יוצרת   והבלוג- המדהים, בתחום הנייר GREEN PARER http://greenpaper.typepad.com/green/   שבת שלום וגשמי ברכה עינבל
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת