00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"חתולים" נמצאו 46 פוסטים

פרידה מגארפילד שלנו

 יולי שנת 95. שבוע לפני השחרור מצה"ל. אני חלמתי על חתלתול ג'ינג'י שיעבור לגור איתי ועם בחיר ליבי אחרי השחרור. רחוב אחר רחוב חיפשתי את החתלתול שמחכה לי, שזקוק לי. לא ממש מצאתי. בוקר אחד, אחותי חלמה על גבינה מלוחה. והציעה לי ללכת איתה ברגל למרכז חורב, לקנות שם את הגבינה מהחלום. הלכנו יחד, אני, משוחררת טרייה מהצבא, ואחותי האהובה, חולמת שמגשימה. הגענו לחורב, בשופרסל לא היתה את הגבינה הנכונה. אז בצר לנו עלינו כדרכנו להציץ בחנות החיות להנאתנו. למרבה ההפתעה, בכלוב לבן במרכז החנות היו שני חתלתולים ג'ינג'ים ואחד מהם הסתכל עלי. כשקשר העין נוצר, זו היתה אהבה ממבט ראשון. ביקשתי אותו, שילמנו עליו 50 ש"ח. הוספנו לו קולר אדום בכדי שידעו שהוא שלנו. כי לי מחכה עוד שבוע בצבא לפני שאוכל לקחת אותך אלינו. ואחרי שבוע- אספנו אותו. מוכרי החנות נפרדו ממנו באנחת רווחה. פושטק. הם אמרו. כל לילה הוא ואחיו פשטו על שקי האוכל לחתולים ולכלבים, שרטו ופיזרו וקרעו אותם. ולא שהם רעבים. סתם! בסוף החבאנו את כל השקים במחסן, אמר המוכר. חוץ מכמה ממש כבדים וגבוהים שחשבנו שהם לא יגיעו אליהם. נו, והגיעו? שאלתי. בטח הגיעו, אומר המוכר ומצביע על נתיב ההרס. הגיעו ועוד איך הגיעו. לכל ארוחה הוא הצטרף. אולי הייתי צריכה לחשוד בערב שישי האחרון כשהיה סלט טונה והוא ישן ולא התרגש ולא הצטרף. הוא ישן על המיטה של אדם, כפי שעשה כל השבוע האחרון. התפנק יותר, ישן יותר, גירגר יותר, אכל יותר. חשבתי שהוא מרגיש נהדר! כל כך מוזר. מנהדר לנעדר. מיצור חי לנשמה חופשית וגוף ריק, דומם. דמעות. חנוקות, בורחות, צפות, מציפות. כמה הרבה אהבה יש לנו בשבילך. יליד אפריל 1995, וכל חיינו כזוג- אתה איתנו. וכל ילדותם עד כה של ילדינו- אתה אח ורע, חבר וגם קצת חתול. בעיקר גרפול. ופתאום- פתאום ריק הבית, ריקים הכסאות סביב שולחן האוכל. ריק השולחן. ריק החיק שחיבק אותך. ריקות העיניים המחפשות אותך. ואתה ומוהוק אחיך, אתם בטח מתכרבלים אצל סבתא שושנה בביתה התת קרקעי, על שמיכות הנוצות הכבדות, מקפצים בקלילות ונהנים מאהבתה הנצחית. היית חתול מדבר. ידעת להפיק מילים. היינו אומרים לך- גארפ! והיית עונה - בקול מיוחד- מה? כשלא היו מים
לדף הרשומה

תינוקת בת שנתיים וחצי אוכלת קקי. מה לעשות?

כן, כן, לא נעים. תינוקת בת שנתיים וחצי נתפסה "מנקה" את החול של החתולים, גונבת ואוכלת קקי. האמת, שבגלל שהיא חוסכת לנו ניקוי של ארגז החול, לא ממש אכפת לי. נכון, היא אוכלת קצת פתיתי סילקון או מה ששמים בחול הזה השווה כדי שלא יסריח. נכון שהיא מפזרת גרגרי סילקון שקופים בסביבת הארגז. אבל- החתולים עצמם הפסיקו להשתין בכל מיני מקומות יצירתיים בבית, ונראה שהם דווקא מרוצים ממנה, שמנקה להם את הארגז בכזו עליזות, בדרך כלל בלילה כשאנחנו ישנים ולא משגיחים עליה בארבע עיניים. ורגע לפני שאתם צועקים עלי שלא בריא לאכול קקי, אזכיר לכם ש: 1. זו התינוקת: 2. היא בת שנתיים וחצי. 3. מחקרים מראים שדווקא מאוד בריא לאכול קקי, ושזו אחת הדרכים להחזיר חיידקים טובים למערכת העיכול. 4. לא שהיו לי מחשבות בנושא. אבל אם באמת איזו תינוקת אנושית אכלה קקי- זה לא נורא וזה לא רעיל.   אחרי שקויה אוכלת קקי, אז קוראים לה פה בבית בשם "נשיקקי" מלשון נשיקות+קקי. נשיקות (בלי) עינבל
לדף הרשומה

ממים של חיות הבית

לפעמים נדמה לי שהחיות שלנו ממש מדברות, אבל מישהו צריך לדובב אותן בכדי שנבין. לכן התחלתי להשתמש ב מחולל הממים של אני רוצה פלאפל ואני פשוט נהנית לתת מילים לחיות הבית. הנה כמה פנינים. למען האמת, קויה מוכנה לעשות סדרה מרשימה מאוד של תרגילים תמורת חתיכת נקניק. אפילו לקרוא את הפקודה "שבי" ואת הפקודה "ארצה".   מכירים את הכלבה שיושבת עם עיני כלבה ומחכה שהילדים יזרקו לה כיבודים מהארוחה? אז... ואת ציף שנדחקת לבית הבובות? ואצלנו (ושמעתי שגם בבתים אחרים) יש מסורת לחתולי הבית. מסורת ארוכה ויפה. "בית נקי- הזמנה להקיא" (כדור פרווה). #100happydays #day_25   מחפשת ממש בכוח משהנו שמח, חטפתי כנראה וירוס בטן ואני מתפתלת מכאבי בטן. אה, כן! ירדתי קילו. זה בטח מהתייבשות... שבוע טוב עינבל
לדף הרשומה

מאה ימים: ימים של שמחה 16-17-18

ביום ה16 הכנתי מתנה, ארגתי מנדלה לחברה שעוברת דירה, ססגונית ויפה כמו החברה בעצמה. שילבתי צבעים שרוני אוהבת במיוחד וממש נהנתי מהאריגה. וגם- הבן הכין כרטיס ברכה יפהפה ליומולדת של עדן - מבחוץ (העיצוב שלו לגמרי!) והנה מה שהוא כתב וניסח בעצמו (ריגש אותי!) וזו המתנה- המחברת שהכנתי לעדן ביום ה17 התחלנו את עבודת השורשים של הבכורה, נסענו לקולנוע החדש בנהריה בחברת הדוד הכל יכול (רונן)  וקינחנו בים בשעות שש בערב ועד שמונה. ה-שעות הכי מושלמות לים. תענוג ממש. הרשתי לעצמי להתענג על רכותו של החול הקריר בין באצבעות, על צבעי הטורקיז העמוק של הים ועל הורוד המרחף על המים לעת שקיעה. באמת יום טוב. אה, ולא שמעתי חדשות כל היום! אני בטוחה שזה תרם . ביום ה18 מצאתי מה הבעיה. טוב, כמובן שלא ידעתם שיש בעיה, כי התכתבתי עליה עם הוטרינרית, ועם חברה שלי שאמה וטרינרית, ועם כל מי שהסכים להתכתב איתי בנושא. הבעיה היתה- ששתי הפושטקים/החתולים התחילו לפני כשבוע וחצי להשתין בכל מיני מקומות בבית. על השטיח במטבח (נאלצתי להעיף אותו החוצה, כי לא משנה כמה שניקיתי נשאר לו ריח נורא). על המטאטא (פעמיים!), על סמרטוט הרצפה הנקי ליד המגב (עף!) ועוד. משהבנתי שהם בקטע של "על" שמרתי על רצפה ריקה לגמרי. לא. זה לא עזר. על הרצפה. ליד המים שלהם, ליד הפח, בחדר הרחצה ואפילו סתם ככה באמצע הדרך משם לפה. בחיי שלא מבינה מה קרה להם. החול שלהם נמצא נקי כמעט לחלוטין, רק עם גללים. בלי פיפי. נו בטח. הפיפי בבית. עלי. :-( חשדנו ב: דלקות בשלפוחית השתן (אבל הם לא מייללים כשהם משתינים, ואין סימני דם בשתן, ונותנים הרבה ולא מעט) ב: סתם זיקנה (מה פתאום, מה פתאום קפצה על שניהם ביחד זיקנה?) ג: בעיית התנהגות, אולי קשה להם להגיע לחול? אז בעצת חברתי ואמה והוטרינרית, העברתי את ארגז החול מהחדר שמתחת למדרגות לכניסה לבית. מאז אתמול בערב. לא תענוג גדול בכלל, אבל- כן! כן! כל הפיפי חזר אל החול! גם ציף וגם גארפ. שמחות קטנות. שמחות גדולות! פשפש וזוז. עכשיו צריך מחדש לאט לאט להעביר להם את החול בחזרה למתחת למדרגות. מי היה מאמין? עוד סימני שמחה? סידרתי מחדש את הנישות של החלונות, לשביעות רצוני. בתוכנית המקורית היו שם כריות
לדף הרשומה

אוסף רעיונות בגרביים ליצירה בבית עם ילדים

14/07/2014
קיץ, חופש גדול, צוק איתן, יאללה בלאגאן. נשארים קרוב לבית, קרוב למזגן, ליד הרדיו, והאזור המוגן.   ומחפשים בנרות- מה אפשר לעשות? מה אפשר להכין? איך אפשר להנות? עם הילדים ועבורם? שיהיה קיץ נעים?   אספתי לנו כמה וכמה רעיונות, צילומים וקישורים הכי חשוב שתיהיו בטוחים מוגנים, בריאים ושלמים. פיתחו את מגירת הגרביים, ביחוד זו של הילדים איספו את כל הגרביים שכבר לגמרי לבד איספו חוטים, גומיות, מדבקות וחומרים- כל יום תכינו מגרביים דברים מעניינים. אם על הדרך תוכלו גם להנות- נו, בפולנית, לפחות זאת!     1. בובות ארנב מגרביים בודדות, ללא תפירה, רק קשירה: 2. א. בובות עם כובע בלי תפירה לוקחים גרב, ממלאים אותה בשאריות בדים, או אקרילן או קטניות/אורז/חצץ. מעצבים לתוך עקב הגרב כדור בד או צמר גפן/אקרילן ליצירת פנים. בין העקב לאיזור הבהונות- קושרים סרט/חוט/מנקה מקטרות ויוצרים צוואר. מדביקים עיניים זזות לפרצוף, וקושרים בחוט "קוקו" עכשיו- הכובע. זה בעצם החלק עם הגומי של הגרב. הופכים אותו סביב הפנים. מתקבל כובע. אם רוצים לראות את הדוגמא של הגרב על הכובע, אפשר לגזור בצמוד לקשירה ולהפוך את הכובע. כעת לקשור את הקצה שלו בגומיה או חוט. יתקבל כובע "פונפון" שאפשר לחבוש או להסיר מהבובה. ואז- ממשיכים ומקשטים כיד הדימיון הטובה. מדביקים חלקים מלבד, קישוטים, נצנצים, מה שיש בבית. אצלנו עשינו את הבובות הללו (גרבוביות) כהפעלה לקייטנה בקיבוץ. הילדים העסיקו את עצמם כשעה על בובה כזו, ולבסוף נשארו המון מריחות דבק גוטרמן על השולחן. התקרצף עם סקוצ' ולהבא נשתמש במפת פלסטיק להגנה... 2.ב. בובת הזחל הרעב בלי תפירה: מצרכים: גרב, אקרילן, גומיות, מנקה מקטרות, דבק, עיניים זזות: 3. ינשופי גרב, תפירה וכפתורים זה למעשה איזור הבהונות, ממלאים, גוזרים למעלה ותופרים בתך נסתר או תך שמיכה. רוקמים כפתורים שונים ומקור צהוב. יש! והנה הינשוף ממולא החיטה (שאפשר לחמם במיקרו בחורף) שהכנתי בפרץ של יצירה, הפתעה, לבן שלי- הפנים הם העקב, התפירה למטה, עם גזירת פיקים ליצירת נוצות כפות רגליים, ו"גלימה" משארית הגרב המולבשת על צוואר הינשוף, וגם לה גזרתי שוונצים ליצירת מראה ינשופי נוצתי. הוא עומד
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת