00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"חגיגה" נמצאו 5 פוסטים

בת מצווש לחתולה תות

היינו חייבים הפוגה. הפסקת אש אמיתית, משהו אחר, איזו שמחה טהורה, בלי חרדות, בלי חדשות, בלי מתחים. איזה יומולדת נחמד, עם יצירתיות, הפתעות וחתולים. וילדים. והרבה סוכר. טוב, גם טונה ותירס הולך, כי זה מה שתות הכי אוהבת, וזו הבת מצווש שלה. מי זו תות? תות היא חתולת הטריקולור של חברתי הגר. השנה תות הגיעה לגיל 12 וכל מיני נסיבות הגבירו את הצורך שלנו לחגוג משהו. ערב קודם (שישי) חגגנו ארוחה משותפת אצלנו ושוב הבנתי עד כמה אני נהנית להתקין מטעמים בסטודיו/מטבח שלי ועד כמה אני אוהבת לארח בבית הזה. בתקופה האחרונה,  יזמה חברתי ותיכננה ביחד עם הילדים שלי והילדות שלה- מסיבת בת מצווש לחתולה. במקור היתה אמורה להיות בת מצווה כפולה, לתות ולבר, החתולות האחיות. אבל לצערנו הרב בר הלכה לעולמה בערך כשמוהוק הלך לעולמו. ונשארה תות. זו בר: וגם זו בר: מקסימה אמיתית, היא היתה. הנה שתי האחיות ביחד אבל בר איננה. נשיקות לזכרה. ותות- כבר לא ילדה. מעכשיו- בת מצווה. ביחד הילדים והילדות תיכננו והפיקו- ולבסוף הרימו בת מצווה שלא היתה מביישת אף חתולה בישראל. מדבריה של הגר: "היא קיבלה עוגת סלמון שהילדים עיצבו עבורה" (העוגה עשויה מאוכל רטוב משובח - מצופה בגרגרי אוכל יבש) הנה הילדים מקשטים את העוגה של תות: והנה תות מלכת הארוע אוכלת מן העוגה אבל חתולים שונאים כתרים ולכן היא אוכלת באמת ככה- עוגת שוקולד פרפר לילדים (הפרפר נבחר כי תות אוהבת פרפרים) שכל הילדים השתתפו ביחד בהכנתה וקושטה בהמון פיסולים מבצק סוכר (הוכנו עכברוני סוכר ופרחים) ונאכלה ע"י האורחים המכובדים זלילת פנקייקים, צ יור על חולצות (וזו החולצה החתולית שציירה ליה) ולבסוף- צפיה בסרט "חתולים בצמרת". היה ממש כיף " ציטוט מדברי הגר, שאגב- כל הצילומים שלה. זו היתה מסיבה! אספתי את הילדים עם העמסת סוכר והרבה שמחה וכוכבים בעיניים. היה כייף, הם סיכמו.   מזל טוב לתות!     באהבה עינבלית
לדף הרשומה

אהיל על כוס יין

ראיתי את האהילים היפהפיים העשויים קונוס של נייר מעוצב המונח על כוס יין. בכוס היין מצוי נר ואהיל הנייר הופך את כוס היין לתאורה שולחנית חגיגית ומקסימה במיוחד. על המוצר כתוב: אהיל מאויר שהופך לגוף תאורה שולחני כשהוא מונח מעל כוס יין ובתוכה נר דולק 3 אהילים במארז לא כולל נר וכוס יין לצרכי בטיחות שולבו בתהליך הייצור חומרים מעכבי בעירה באתר דורנת 3 מעצבים לאהילי-כוס-יין: בעיצוב מיכל פיירמן Gal Designs ובעיצוב מיכל נגרין וכמובן, כמו שאנשים יצירתיים חושבים, חיפשתי ברשת הדרכות ותבניות לעיצוב עצמי של המוצר. אני מציעה לעבוד על נייר פרגמנט כבד או על קארדסטוק/בריסטול. ומצאתי: לחיצה על התמונה תפתח אותה בגודל מלא המתאים להדפסת הגזרה: 1. התמונות  מכאן 2. סרטון הדרכה להתאמת האהיל לכוס שברשותכם- כאן   שילוב של נייר פרגמנט וחותמות יוצר אפקט נהדר: 3. התמונה והדרכה- כאן   4. הדרכה עם גזרה ותמונות 5. ה דרכה חגיגית במיוחד 6. הזהב זה יותר מדי בשבילי ולכן את אלו אני הכי אוהבת: 7. ואיך נראה היה שולחן החג שלנו? זה היה ליל הסדר הכי נפלא, משמח, מאושר וחגיגי שחוויתי אי פעם. חג חירות שמח! יוצאת לטייל בסביבה עינבל
לדף הרשומה

הרשומה ה800!!!

בצעד חינני פולני או תימני היא עוברת בפתח והנה היא כאן הרשימה ה800 בבלוג. ולכבוד הארוע המרגש, החלטתי על חשיפה(!) של כמה עובדות שאולי לא ידעתם. קצת היסטוריה: ה פוסט הראשון בבלוג תופרת חלומות פורסם ב15.6.2006 כשרק התחלתי לתפור. לפני כן היה לי בלוג אחר בתפוז. התחלתי אותו ב24.7.2003 ונטשתי אותו במרץ 2004. "ללכת שבי אחריך ילדה אהובה". בלוג של אמאשלליה, אמא טריה. יש בו כ4500 כניסות. וזהו. בין לבין הפעלתי בלוג בבלוגר http://thedreamdesigner.blogspot.com /  והייתי חלק ממנהלות נישות הסבתות שלי (נדמה כי לכל אחת יש סבתא שהיא מתגעגעת אליה) עוד היו בחיים כתבתי על סבתא שושנה אחרי בת מצווה של בת דוד שלי. ואז היתה את המלחמה של קיץ 2006. היא התחילה כ שהיינו בגלידריה . והיא ניערה אותי לגמרי. מלחמה זה לגדולים , כתבתי. עד אז האמנתי שמלחמות הן בשדה הקרב, ואז הבית והרחוב הפך לשדה קרב. אז גם הבנתי שליושבים בממשלה ובכנסת לא אכפת. אם לפני כן היתה תמימות שהכי חשוב העם. זו היתה חתכ'ת תובנה. אותה תובנה שהביאה אותי לחשוב על ירידה מהארץ. אבל נשארתי. סבתא שושנה נפטרה אחרי המלחמה. תיעדתי שיחות של הילד ה, ו קטנים מהיום יום. עזבתי את חיפה, העיר שבתוכה הרגשתי עוד זמן רב כצבי במלכודת ציידים, אחרי שמטח טילים אחד תפש אותי בחוץ, רצה מבניין לבניין עם שני ילדים קטנים על הידיים עד שמצאתי אשה טובה שהסכימה שאכנס למקלט שלה. הגעתי לכפר תבור והרגשתי כמו עירונית בכפר, בצימר. כל יום יצאתי החוצה ונפעמתי מהוד ההר, התבור. מצחיק שכעת רק מדי פעם אני רואה אותו. הוא רוב הזמן שקוף. באמת, זה קורה. תושבי כפר תבור לא רואים את התבור. מדי פעם אני מטיילת וממשיכה להתפעם ולצלם, הוא תמיד מרהיב. אבל ביום יום הוא איננו. נישט. כשרק הגעתי הנה הייתי זרה, תיירת. ותיעדתי כל מיני שיחות בכפר. את רובן מחקתי, כי כשהפכתי לבת בית פה זה לא התאים. יש סיפורים ששייכים רק לאלו שמספרים אותם. הפסקתי להיות עירונית בכפר , אני בת בית בכפר תבור. ודווקא עכשיו, אני מתכננת לגור בחניתה, בקיבץ רחוק על קצה הגבול. ויפה שם, ויש שם אנשים מקסימים ונעימים. הנה התוכנית (הצפויה לשינויים אבל בגדול זו הצורה) כרגע. המגרש כבר מוכן לבניה, ואנחנו בתוכניות. כן, יש עוד כמה סקירות לסקור. עוד כמה רשימות מפורטות, על התפירה, על
לדף הרשומה

יום נישואים שמח

היום אני ובעלי חוגגים 12 שנות נישואים. ב23/8/1998 התחתנו חתונה רבנית בנוכחות קהל מצומצם בחצר חברים ביקנעם המושבה. באותה חצר יש בריכת שחיה, אז לבשתי בגד ים תחת השמלה ומיד כשהרבי סיים להכריז עלינו כבעל ואשה- התפשטתי לבגד ים ואחותי גם, וקפצנו לשחיית לילה מרעננת. הרבי נצפה בורח ממקום ההתרחשות כל עוד נפשו בו LOL. וב23/10/98, שישי בצהריים (אז זה היה חדשני) חגגנו חתונה טבעית ומיוחדת בחניון הרקפות בפארק הכרמל, קבל עם ועדה עם כל המשפחות, החברים, הקרובים ואפילו דוד נחמד שכשחברתי שאלה אותו איך הוא קשור .
לדף הרשומה

השראה ליום שלישי

יש מקומות שמעוררים בי השראה. החנות של מירי, מירי'לה ליד כיכר השומר בכפר תבור היא מהמקומות הללו. מירי משנה כל יום יומיים את התצוגה כולה, כך שתמיד מעניין להכנס ולהתפעם משילובי הגוונים והעמדת הפריטים הנהדרים שלה. למירי יש קסם בידיים וטעם משובח, כך שנאספים לחנותה גוונים, שילובים, חומרים ומוצרים שמשתלבים אלו באלו בכוריאוגרפיה שכולה מירי. והנה תמונה שצילמתי למען ההשראה.   זו סחורה שרק הגיעה, עוד לפני המיקום שלה. מירי אמרה - רגע, אל תצלמי, זה עוד לא מסודר. .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת