33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מספרת סיפורים

"צילום" נמצאו 9 פוסטים

היה היה עץ

מאחורי הבית הקטן היתה גינה גדולה שהיתה לכודה בין גינות השכנים. מכל הצדדים.  האדמה החולית שעד לפני שנים לא רבות עמדה בתולה ופרועה, ניסתה בכל כוחה להכיל את חלומותיהם של המהגרים שעלו מכל קצות, לכבוש אותה לטעת בה סימן והטביע במצחה אות.  הנקבצים, קיוו כי זו תשמח בבקיעתה, תתעורר תחת מגע ידם ותמלא את יעודה - הצמחת לחם, פרי האדמה והעץ - וסופה שתשבור להם שבר.  אך כיוון שהיתה זו כפי שסיפרנו בתחילה, אדמה בתולית, היא לא כל כך ידעה כיצד למלא את תפקידה וכיצד להבשיל פרי בכל נטָע שניטָע. זאת בעיקר מכיוון שגם הנוטעים, הזורעים והשותלים, לא היו מומחי עבודת אדמה גדולים.  כך, "משקי העזר" -  שתפקידם היה לסייע בידי העולים-המהגרים, להעלות ארוחה משביעה על שולחנם. לא מילאו היטב את ייעודם והפכו להיות גינות ניסיוניות לגחמות ולגעגועים שהביאו איתם מהָשָם, מעבר להר ולים. היו ב"משקי העזר" החוֹלִיִים והשחונים הללו עדויות לנטיעות עצים טרופים לצד עצי דובדבן, שיחי של ורדים לצד שיחי מרווה ורוּדָה, עץ תפוז לצד עץ אגוז המלך שהגיע ישירות מאזורי ההר והקרירות. הרבה מהעצים והשיחים שנשתלו לא הניבו פרי. או שהצמחים לא ידעו  שהם צריכים להניב פרי, או שנוטעים לא ידעו,  שצמחים, לא תמיד מצליחים בהגירה ובעליה לארץ המובטחת ואם אין להם תנאי "בית" יישארו עקרים ובודדים.  באותה גינה גדולה שעמדה מאחורי הבית הקטן. צמח לתפארה עץ אחד שהיה לו דיבור טוב עם האדמה והיא, הצהבהבה, ראתה בו מקור לגאוותה. והעץ היה עץ תות.  עץ התות צמח וגדל וגדל וגדל.... וענפיו נתנו מחסה נרחב. עלעליו הצלו בימות הקיץ החמים מטרים ריבועיים רבים, רבים רבים.  ילדים ומבוגרים באו להסתופף בצלו וליהנות מהרוח הקלילה שנהנתה גם היא לשחק בין בדיו. שמו של העץ הלך למרחוק - ומכל קְצוֹת באו לראותו, לשבת תחת המחסה שיצר מפני החום והשמש. זו קפחה בעצמתה על ואת הפרבר העייף והממודר.  כל הבאים היו יושבים, מתרווחים, יש שהיו מטפסים על גזעו וממנו אל הענפים. מתענגים, מתערסלים. מצאו מנוח מעמל הדרכים והאבק.  עץ התות, עמד זקוף וגא. בכל שנה הרחיב את שטח נופו. שורשיו העמיקו והרחיבו המעגל. ובאביב....באביב....! בסמוך לחג הביכורים, העמיס העץ המוני פירות אדומים
לדף הרשומה

להתנדנד ....

יש תקופות שמאוד ברור לך מה אתה רוצה ומה אתה צריך. וכשמגיע הרגע שלכאורה מה שרצית או מה שחשבת שאתה צריך, קורה, מתגשם ומתרחש. פתאום, הכל מתנדנד ומתבלבל, מתחבט ומתלבט. ומתברר שהדברים שרציתי אתמול, היום הם שייכים לאיש לגמרי אחר. וככה, תוך כדי ההתבלבלות, אחד הדברים הכי מערערים הוא החשש הזה שאייזיק אסימוב ניסח בצורה טובה: "אנחנו בטוחים תמיד ששגינו בהחלטה שזה עתה גמלה במוחנו." כך, יש שעות של החלטה א' ומיד אחריה מגיעה החלטה הסותרת את הראשונה....ומתהווה חדשה שמתבלבלת ומבלבלת מערבב ובוחשת ולא מניחה....   דן מרגלית אמר: "ההחלטות החשובות באמת, מתקבלות בחושך ובקול חרישי" ניסיתי גם את זה ואמנם התקבלה התשובה והיא היתה מוצקה עד לאור ראשון. יחד עם עלית השמש בשמים התמוססה לה - כמו ויחד עם הטל.   בספר "האלכימאי" אומר פאולו קאולו: " החלטה היא רק ההתחלה. כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם קופץ לתוך זרם חזק שיישא אותו למקומות שכלל לא חלם עליהם בשעה שהחליט".  וזה אמנם מה שקרה. החלטתי ועשיתי, לפתע הרגשתי שקפצתי לתוך הזרם והוא נושא אותי ולא אני מנווטת אותו. ואני, בגילי, כבר לא כל כך מסכימה שמישהו או משהו (כמו החלטה שלי), יישא אותי כעלה נידף בזרם.  "אנחנו חופשיים עד לרגע ההחלטה. מרגע זה, ההחלטה שולטת במחליט". אמר ברטרנד ראסל, זה ממש לא מצא חן בעייני ולכן עצרתי באחת! כאן התחילה הבָּלבָּלה..... אולי משפטו של סטניסלב יז'יליץ, ממצה את העיניין כלומר אני אומרת לי ולכולם סביבי, שכבר החלוט החלטתי. "להסס משמעו כבר להחליט." עכשיו, עלי לקבל את העובדה ולעזור למעורבים לקבל אותה גם הם. כל זאת מבלי לפגוע ומבלי לשרוף גשרים. זו משימה לא פחות קלה ממשימת קבלת ההחלטה.   מקום טוב להתיחד בו עם המחשבות ולקבל החלטות   המשך שבוע  רגוע ומצויין
לדף הרשומה

היֹה היה...גלגל

"מורה מעדיף חמורים אחדים בכיתתו, מאשר ......אחד ויחיד. ובעצם הצדק עמו, כי אין זה מתפקידו לייצר אנשי רוח מופלאים, אלא יודעי לטינית טובים, מביני חשבון ואזרחים ישרי לב נאמנים. אבל, מי סובל יותר ממי, המורה מתלמידו או להפך? מי משניהם עריץ יותר, מי מציק למי יותר, ומי משניהם הורס ומחלל חלקים מנפש הזולת ואת חיי הזולת? את זאת אין לבדוק מבלי להתמרמר." הרמן הסה/ מתחת לגלגל.   היֹה היה לפני המון המון שנים בחור צעיר בשם הוא, הוא התגייס לחיל רגלים. סיים טירונות והתחיל את שלוש שנות השירות. הגיע מפקד צעיר. מלא מרץ נכונות ורצון למכביר. בהדרגה רכש המפקד את אמונם והערכתם של כל חבריו לפלוגה. גם הוא מאוד רצה לכבד ולהעריך את מפקדו כמו כולם. אך זה לא ממש יצא. היה שם בינהם איזה חיץ, איזה עלבון על כך שמפקדו לא ראה משהו ומצד שני העצים משהו אחר. המפקד לא ממש בטח בו ו הוא לא רכש למפקדו את אותה הערכה לה זכה מכל האחרים. כשנפרדו לאחר שלוש שנים דרכיהם, שלא כמו עם האחרים, לא שמרו על קשר ולא גילו עיניין במפגשים משותפים. כל אחד פנה לעניינו ולחייו.  הוא , בנה משפחה, למד והתפתח, הפך למפקד כתה, פלוגה, חטיבה....הגיע לדרגת בכירה ומכובדת מאוד טרם פרש. בכל מקום השאיר אחריו שובל של הערכה ואסף חברים לחיים. גם המפקד שלו נשאר בשירות עוד זמן רב , גם הוא נישא והוליד משפחה, אך נשאר באותה דרגה. לא, התקדם ,לא למד, כן, זכה להערכה ולאחר לא מעט מחזורים פרש, עשה הסבה ומצא עבודה קטנה חדשה. ובמשך עשרות שנים לא הצטלבו דרכיהם והעלבון הנסתר שנשא הוא, ממפקדו, התעמעם במידה. הוא , לאחר שפרש, חיפש תעסוקה חדשה. אתגרים במקומות לא צפויים ואמנם מצא. ביומו הראשון בעת סבב החפיפה הראשון בעת שהציגו והיכרו בפניו את העובדים. פנה אליו אחד מהם ואמר: " הוא ?!", הוא , התבונן היטב, נזכר בשמו של מפקדו אי שם בתחילת דרכו, הביט בפנים של האיש המבוגר והחביב שעומד מולו וחיבר באחת! מפגש מיוחד, אפילו היתה בו טלטלה קטנה. ועכשיו הוא עומד להיות הבוס של מפקדו הראשון. גלגל..... יש לכם עצות טובות בשבילו?     "הייתי חייב לעצור את המכונית, ל גלגל ים הייתה סחרחורת." ג'ק הנדי/ מחשבות עמוקות טיפ'טן - הגלגל, המצאה נפלאה של האדם. אך, יש גלגלים שכדאי להשמר מהם.     שוּשה
לדף הרשומה

לנקות את עין הרע

22/11/2011
בילדותנו, בביתה של סבתי, בימי שבת חג ומועד, היינו יוצאות אחר הצהרים, שתי ילדות, אחותה הצעירה של אימי -קרי, דודתי! שהיתה גדולה ממני בשנה בדיוק, ואני. היינו יוצאות מסורקות למישעי עם סרטים תואמים לשמלות המהודרות. נעלינו מצוחצחות ומבריקות. אומרות השקעה והדר, משערת הראש האחרונה ועד קצה קצהָּ של הנעל המבריקה. יוצאות לסיור טיול + סרט, בלב ליבה של השכונה או יותר נכון ולשם הדיוק, לפרבר של הפרבר ההוא, לא קראו אז שכונה אלא "שיכון". בשבילנו השתים, לא היה בילוי"מגניב" יותר מהבילוי האמור. היינו הולכות ביחד כשתי..
לדף הרשומה

טיפות של מים משמים עם מרק גשם

הגשם מטפטף לו בחוץ. זה זמן של בית. כאן חם, יבש, משפחתי ונעים. אחת ההנאות הגדולות שלי,  לשבת בבית המוסק,  מול החלון, להביט בגשם הניתך ומנתר בעת פגישתו עם האדמה ונבלע בה או בשלולית המלאה. בטיול שלנו במחוז ווטו היו גם ימים גשומים. זה כמובן לא עצר את הטיול והשיטוט אם כי לעיתים סרבל. ככה בעודנו יורדות מהמיניבוס שהוריד אותנו בפיאצה המרכזית של הכפר אסולו, ובעוד הנהג מנסה להיעזר במתורגמן שיסביר לנו היכן ומתי יש מיניבוס שיוריד אותנו אל הכביש הראשי בחזרה, הגשם ניתך במלוא אונו ואנחנו משתדלות להסתתר מתחת למטריות. המיניבוס נוסע, אנחנו בליבה של פיאצה מקסימה, שוממה. אנחנו והמון גשם. מסתכלות כה וכה ורואות בדיוק ממול, מחסה. שמתחתיו עומדת קבוצת אנשים, מסתבר מהר שהם תיירים, מקשיבים להסברים. מיהרנו גם אנו להסתופף מתחת למחסה הרחב ואולי גם ליהנות מהסבר מלומד. כמובן שגילינו שהקבוצה ישראלית, ודברי ההסבר ניתנו בעברית וכך יכולנו בקלות ליהנות  מהפרסקאות שעל הקיר ולהשכיל. הקול של המדריכה נשמע בצלילות אם כי לא ניתן לראות אותה כי חברי הקבוצה הקיפו אותה סביב סביב. אחרי מספר דקות הדבוקה קצת התרופפה ואני עקבתי בעיני אחרי קולה של המדריכה ומיד לחשתי לחברתי, "איזה קטע, הקול היה מוכר ועתה אני בטוחה". ניגשתי אל המדריכה ושאלתי אמרתי בשמה, היא הסתובבה, לשבריר שניה בהתה ואז אורו העיניים וחיבוק מלא שימחה החליף את שביב המבוכה. חברות ילדות - ששנים רבות לא נפגשו בארץ ,נפגשות בחסות הגשם והמחסה בצפון איטליה. מיד נעשה נעים וחם! תמונות של גשם איטלקי   חזרה לכאן ולעכשיו: כשגשם בחוץ וקר זה מיד משפיע על ההכנות במטבח. תוך כדי הקשבה לריקוד הטיפות בחוץ החל להתבשל לו "מרק גשם" בפנים. מרק גשם הוא מרק ירקות, קטניות ואטריות דקות. מרק סמיך ומהביל . אבל זה לא הכל, בזמן שהמרק עושה את שלבי ההתמזגות האחרונים. טיגנתי קלות נתחים של חזה עוף – מפולפלים, מומלחים, ועם מעט פפריקה. ההגשה: בכל צלחת – ניתחי חזה עוף מטוגנים ומעל שתי מצקות גדושות המרק. כל הכבודה בצוותא : מרק גשם  שיהיה חם ונעים.    
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת