33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מספרת סיפורים

בלוז

כשמוסיקת הבלוז פגשה אותי....)

רגע של היסטוריה,

הבלוז צמח משירי דת כושיים ומשירי עבודה בסוף המאה ה-19 אפריקנים-אמריקנים דרומיים העבירו את השירים בעל-פה. החיבור עם מוסיקת העם האמריקנית (Folk) ועם מוסיקת הקאונטרי  מהרי האפלצ'ים  יצר צורות כלאיים חדשות כמעט בכל אזור בארה"ב

נדידתם של השחורים מהדרום לצפון הביאה את הבלוז ומוסיקאים והנגנים אל מרכזים עירוניים גדולים כמו שיקאגו, ממפיס  ודטרויט. בכל מקום כזה התפתחה מוזיקת בלוז אופיינית.

הבלוז הוא הבסיס לג'אז ורוק אנד רול.

ובחזרה אלי, באיזה צומת היא פגשה אותי?

לפני המוני שנים....

ואני נערה בכתה יב', באותו כפר נפלא וירוק בו שהייתי ולמדתי, הוזמנתי למסיבה בבית פרטי של בן השכבה שלי, בית גדול בשכונה תל אביבת יוקרתית...

והיו שם המוני אנשים צעירים, מוכרים ואחרים והמוזיקה התנגנה כמו שמוסיקה במסיבת ריקודים צריכה להתנגן.

לפתע שמעתי משהו אחר. משהוא שממש אבל באמת הצית לי את הלב!

מעולם קודם לא שמעתי זמרת ששרה ככה מתוך הנשמה מתוך הקרביים והבטן.

כמובן ששאלתי : מי זו ואיך קוראים לה? ואיך קוראים לשיר? הסתבר שהרבה מכירים אותה חוץ ממני....

מאז הפעם הראשונה שעשיתי היכרות עם האחת והיחידה! ג'ניס ג'ופלין! מאז אני מכורה.

ג'ניס לא שרה בלוז מקורי אלא משהוא משלה אבל אין ספק שהוא נשען על מוסיקת הבלוז והנשמה.

שנים הייתי בטוחה שהיא זמרת אפרו אמריקאית שהרי לא יכול להיות שאחרת שתשיר ככה...

והנה השיר הראשון שלה ששמעתי

קצת אחר כך פגשתי באיש שלימד אותי להקשיב למוסיקה בכלל, הוא אהב (בין יתר אהבותיו לסוגי מוסיקה) את הבלוז וכמובן שגם אני התאהבתי בבלוז, כי איך אפשר שלא?!

לאט ובמשך השנים גיליתי בכל פעם עוד דברים ועוד זמרים. כאלה שנשארו עם הבלוז של הדרום ובעיקר של לואיזיינה, כאלה שהצפון השפיע עליהם וניגנו שיקגו בלוז או דטריוט...

אבל אני שאינני מהמקפידים על קוצו אלא רק נהנים כשהאוזן שלי מתחברת מסתפקת בפחות ידע ורק בהנאה מהקצב, המלודיה שנכנסת לי מתחת לעור והמילים...(כן, בסדר הזה) מסתדרת טוב גם בלי המון תאוריה והיסטוריה...

הכיף הגדול הוא לגלות זמרים, יוצרים, שבשבילי הם חדשים ולהנות ממה שהם מביאים.

לדוגמא לגלות שהשחקן המחונן שמשחק את האוס בסידרה ההיא הוא מוסיקאי בלוז מחונן++ שמאוהב בלואיזינה ובמוסיקה הזו

כדאי, באמת כדאי להאזין להכל.

 

קפיצה גדולה לכאן ועכשיו, לפני כחודש הזמינה אותי חברה לגינה שלה ברעננה לערב עם להקת בלוז.

היא שלחה גם קישור ליוטיוב שניתן היה להתרשם ומכיוון שהיינו במרכז כמובן שבאנו

באנו ונשארנו המומים.

לא ציפיתי לאיכות כזו של מופע ובטח לא לרמה כזו של מוסיקת בלוז.  אז אם אתם שומעים על הופעה שלהם, לא משנה היכן, רוצו!

הזמר ונגן המפוחית המחונן הוא דב המר, אמריקאי במוצאו, הוא לב הלהקה או יותר נכון הנשמה של הקבוצה.

בלוז במייטבו! פה!!

 

ו...לגמרי לגמרי במקרה, הגעתי לפני כשלושה שבועות לפסטיבל בלוז בפיאוריה אילנוי ארה"ב!

אז כן, הגעתי לפיאוריה אילינוי בכלל לא במקרה. הגעתי לאירוע מאוד חשוב וחגיגי של משפחתי שהתרחבה והיום כוללת גם משפחה שם.

(אגב, נפתח סוגרים קטנים, כשהייתי ילדה ולכל מיני אנשים בעיירה הקטנה שלי, זאת שנבנתה על ראשו של הר, קיבלו חבילות (בעיקר בגדים ובובות לתפארה) מעבר לים ומיוחד מאמריקה החלומית, הייתי כל כך מלאת קנאה....frown! לנו לא היה אף אחד מעבר לים, בקושי קצת כאן, בארץ הקטנה והשחונה, ואף אחד מאלה לא יכול היה לשלוח לנו חבילה שלא לדבר על חבילותdevil

והנה היום אני על הקו, לשם ובחזרה....מביאה חבילות לשני הכיוונים בעצמיcheeky ).

חוזרת לפסטיבל הבלוז, אז כאמור לגמרי במקרה הגעתי בזמן להנות ממוסיקה הכי הכי על ידי אחד מנגני וזמרי הבלוז הכי הכי,

איש בן 82!!! ומופיע כאילו השנים ברחו ממנו והוא נשאר מקסימום בן 42! איזו אנרגיה איזו מקצוענות איזו חוויה!!!

על האיש מתוך ויקיפדיה: 

ג'ורג' "באדי" גאי (George "BuddyGuy; נולד ב-30 ביולי 1936) הוא זמר וגיטריסט בלוז אמריקאי. דורג במקום ה-30 מתוך 100 הגיטריסטים הגדולים של מגזין "רולינג סטון" של כל הזמנים.

השפיע על גיטריסטים ואמנים מרכזיים, ובהם ג'ימי הנדריקסאריק קלפטוןג'ימי פייג'קית' ריצ'רדסג'ף בקג'ון מאייר וסטיבי ריי וון.

בהופעה חיה!

 

ואז הגעתי לארץ וגיליתי שהוא , George "BuddyGuy, היה פה ועוד יותר מזה הוא יהיה פה! ב 25.10.18 בפארק ברעננה.

אח אח, איזה מוסיקת בלוז הוא מביא!

עונג גדול לאזניים ולעייניים.

מוסיקת נשמה שנוגעת בנשמה. התחילה בשדות הכותנה הקשים, הלבנים שחורים של לואיזיינה וממשיכה לפעום הרבה אחרי.

ואפילו פגשה אותי, פה, רחוק מהמקורות הרחוקים של לואיזיאנה.

בלוז עם כל הנשמה.

המשך בטוב על כולם

לדף הרשומה

ולא היה בייננו אלא

בית קפה

מחכה לילד שייסים איזה דבר.

בינתיים זמן טוב לקפה והתבוננות שקטה בנעשה.

שעה שהשמש מתחילה להתכופף ולאסוף את הקרנים לרחצה במים.

עיר גדולה שלא נרדמת אפילו עם גללות שינה. מדרכותיה משמשים את כולם ללא לפסקה.

מולי יושבים שניים. השנים שחלפו הותירו בהם סימן ואפילו סימניים.

האחד מגלגל ומעשן, מעשן ומגלגל גם הוא כמו העיר, ללא מנוחה.

ידיו עסוקות כל הזמן. רגל אחת שלו מקופלת ומונחת על כסא הנצרים. משעין עליה  את מרפקו, מסרב לקבל בהכנעה את השנים.

רואים.

יושב ישיבה של נער וחזותו אומרת שהוא מתנגד כולו להגדרה של גילו.

אני בטוחה שיש לו סל מלא של סיפורים על העיר הקטנה הלבנה ההיא שהיתה פה. על נערות שאהב, על בתי קפה שמאז ישב.

על גברים  ונשים שתלתליהן התערבבו בתלתליו אלו שמרדו בו ועזבהו לנפשו והשאירו את קרחתו בוהקת ונקיה ללא רבב.

סיפורים מלאי עניין שכל כך הייתי נהנית להקשיב להם אילו לא היתה בייננו הזכוכית הגדולה מפרידה....

חגים טובים על כולם

וחשבון נפש מעצים.

לדף הרשומה

יומולדת

12/09/2018

הבלוג של שושה

http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/shusha0006

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שפה משתנה - זה הכל בגלל חום יולי אוגוסט

התגולגלתי (!) למפגש מיוחד של אנשים.

אנשים שמצאו כי המפגש שלהם משרת אינטרסים משותפים והאינטרסים המשותפים

התומכים זה בזה מייצרים הרבה טוב לכל אחד מהפרטים שבקבוצה וכמובן שלכולם ביחד.

במפגש הזה פגשתי גם בהמשגה חדשה ולא רק באנשים חדשים או רעיונות חדשים.

מישהי הציגה את עצמה כ "סבתא להשכרה"....כן, היא בהחלט בגיל המתאים והיא סבתא כנראה אבל שלא מאוד עסוקה וצריכה להרחיב את הפרנסה...

ובמקום להציג עצמה כשמרטפית, כמה יותר מדליק להיות " סבתא להשכרה" ועוד בתקופה שבה ההורים עוסקים ב "קריירה"

ולא בסתם "עבודה" והסבים והסבתות עסוקים: ב"קריירה" או בחווית שעות הפנאי,

או שהם הטיילים הכי טיילים בעולם (מתחרים בכל הכוח עם הטיילים שאחרי צבא)

וברוב הזמן אינם פנויים להתפנות....

"סבתא להשכרה"  נותנת מענה מושלם לכולם.

אז חשבתי לי על עוד כמה מושגים שמתאימים למלא את החסר, נגיד: "דודה בהשאלה"

 או שאפשר למשל לתת מתנה  "דודאות בבגיפט-קארד" (לפי שעה).

או  נגיד " אמא בדמי מפתח" (לתקופות ארוכות)....מתאים כשהאמא חייבת לנסוע לנסיעת עסקים ארוכה

או להצטרף לתקופה למחקר מעבר לים...או לכתוב עכשיו דחוף ובאיחור את הדוקטורט...

או אולי "אבא זמני" כזה שיש לו זמן כשלמקורי, חסר...

בקיצור, זה הזמן למצוא המון מונחים, סקסיים ובון טוניים

לחברי משפחה בהחלפה....

אתם מוזמנים להוסיף כטוב ליבכם או על פי צורכיכם....cheeky

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ס×?×?א ל×?ש×?ר×?

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

קופסת חלומות

אוגוסט עכשיו.

חם.

קיבלתי דרישת שלום מדורון.

לדורון היתה קופסת חלומות שרצה להגשים.

היה מציץ בה מיידי פעם לאורך החיים.

מוציא חלומות שהגשים ומכניס חדשים.

בבחרותו פגש אותה. עבר יחד אתה שנים. מגיל צעיר הלכו יחד. גידלו אהבה, משפחה חברים.

במהלך המסע הארוך בין גבעה אחת לשנייה החלה היא לוותר על להבת הנר שלה.

ניסה להפיח בלהבה שלה אש אך היא סירבה. הוא המשיך ללכת בעוז ונחישות גוברת והיא נותרה בוויתורה.

הילדים גדלו, עמוד שידרתם התחזק, הלכו ובחנו את יכולותיהם בשבילי חייהם.

דורון חש עצמו נבגד מזו שבנה יחד אתה את חייו, כאילו הפרה הסכם חתום להמשיך לצעוד גם היא, באותו הקצב עם אותן מטרות באותו במסלול.

כשהשתיקה בינהם רבצה בהם כמו כביסה שהחמיצה אחרי ימים של השריה, נפתח אצלו זמן ההגשמות של החלומות שבקופסה. 

הוא לקח תרמיל ומקל, הושיט גם לה, היא סירבה, ביכרה להישאר דועכת מאחור.

דורון החליט, פתח את הדלת ויצא. טייל בשדות ובהרים, שט על פני נהרות וימים.

כך החל במסע לארצות רחוקות. בכל מקום, עצר, התבונן סביב.  תמיד בחר בכפרים קטנים או בחוות בודדות.

הציע את עזרתו בעבודה ובתמורה קיבל מקום לישון ובעיקר, סיפור טוב.

 הכיר אנשים מעניינים וזכה בהכנסת אורחים לבבית.

יום אחד הגיע לעת ערב לכפר קטן, בתיו פזורים על פני המרחב.

התבונן סביב ומצא בית אחד, עומד על ראש גבעה בדד. מסביב לבית עצים גבוהי צוואר וצמרת. מסוככים ומשוחחים.

עלה בשביל הצר. נקש בדלת. פתחה לו אשה, שיערה האסוף אסף גם הרבה שזירות לבנות. כמו היו שיערותיה רקומות.

עמדה וחייכה חיוך קטן ואתה חייכו גם השבילים הדקים שסביב העיניה, הרגיש מיד כאילו חיכו לו פה כבר, עונות.

כשהסביר שהוא טייל שמציע לעבוד בהתנדבות ובתמורה הוא רק זקוק למקום להניח את הראש והוא ישמח לבשל להם ארוחות.

היא ענתה שהם ישמחו לעזרה בחווה הקטנה שלהם וישמחו לארח אותו.

הוא קיבל בקתה קטנה,

התמקם

בכל הימיים עבד בחווה, בכל עבודה שנדרשה.

בערב עזר או זכה בעצמו להכין לכולם ארוחה.

בכל מקום שאליו הגיע היה מוציא מהתרמיל את קופסת החלומות, מציץ בה, מוציא חלומות מיותרים, משפץ אחרים ומכניס חדשים.

גם כאן, בכל ערב כשנכנס לבקתה הקטנה שלו והשלווה והשקט ליוו אותו, היה מתפנה אל הקופסה שלו.

בוקר אחד התעורר אל תוך זריחה יפיפייה והירח עוד לא כבה.

התבונן סביב סביב והרגיש שמשהו קורה לו.

בתחילה לא הבין

חש בלבול גדול. כאילו האדמה נעה תחת רגליו. כאילו העצים מניעים את שורשיהם מתחת לרגליו.

כאילו הנחלים שינו את כיוון זרימתם,

כאילו פתח את הקופסה

והיא,  באחת, 

היתה רייקה. 

סופ"ש מלא בטוב.

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת