33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מספרת סיפורים

עץ במאה שערים

ראיתי עץ

עץ במאה שערים

ראיתי עץ ירושלמי עצוב

עמד בשלכת

ערום ועלוב

פירות אחדים מצומקים ומיובשים

נותרו עליו,

מתביישים.

להזכיר

שניטע פה עץ לשמח

ועתה

הוא רק קולב לניילונים

שברוח ירושלים

מתעופפים וניתלים.

שבת חמימה

לדף הרשומה

הלך לו איש

יום שישי

יום שישי חורפי שמשי.

אולי השמש זרחה גם היא לכבוד יום האשה?

צועדים ברחובותיה של ירושלים.

מאמץ העליה ניכר בנשימה ובנשיפה.

לפנינו איש אחד.

צועד גם הוא.

כתפיו שחוחות.

אחת קצת יותר מהשניה.

על ראשו כיפה סרוגה, אפרפרה כחולה.

כאילו היה לו מאחור לאסו, לכד את מבטי.

כזאת מן אשה אני,

תופסים לי את המבט,

ועוד בירושלים האחת.

צועד לפנינו איש.

האיש צר וקצת ארוך אך צעדיו כבדים.

המשא שעל כתפיו ניכר גם ברגליו

בכל פעם שהוא דורך במדרכה הקשה כאילו נעלו מסרבת להפרד ממנה.

ואז היא עולה לאיטה ומגיעה בכבדות השניה.

 צועד לפנינו איש ובידו שקית בד רזה.

צועד לפנינו ומחשבותי הולכות איתו.

לפתע הוא פונה לימין

נפער במבנה שמלווה אותנו לצד המדרכה פתח רחב.

אני מרימה מבט,

שלט.

"בית החולים הצרפתי"

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?×?×? ×?×?×?ל×?ם ×?צר×₪×?×? ×?ר×?של×?ם

מתוך ויקיפדיה: בית החולים הצרפתי סן לואי בירושלים הוא בית חולים שהוקם בשנת 1851 ביוזמת הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, שמשמש היום כהוספיסלחולים במחלות חשוכות מרפא.

 

 

וכמו שאמרו לי היום:

סעו לשלום.

לדף הרשומה

אצבעות ירוקות

03/03/2019

מאוד מאוד אוהבת את העונה הירוקה הזו.

מסביב ירוק ירוק ונקי נקי באוויר.

העצים מצטחצחים במקלחות חינם.

האדמה הקשה אחרי שהשמש ליהטה אותה במשך חודשים ורגביה הפכו מכווצים, מאוגרפים ועייפים,

כולם מחכים.

והנה אחרי שטיפות רבות שבאו מעל, תיחחו ומילאו בטוב,

האדמה נענתה בשמחה והנביטה מרחמה מאות זרעים שכולם צמחו חייכו והוריקו אותה.

שדות שדות של כרים ירוקים ובתוכם המוני צבעים נוספים, אדום של דרום, וורוד של מתחת לסלע, צהוב של חרדלים וכתום של ציבעונים

ואל נשכח לרגע את הירוק.

שדות וצידי דרכים ירוקים והמון המון עלי חובזה שמצפים!

פרט לעובדה שהנפש מתרחבת והמים שוצפים בנחלים, אני נהנית לקטוף עלים רעננים וגדולים של חובזה

להביא אותם הביתה ולהכין "עלי חובזה ממולאים" - אישית אני מעדיפה אותם על עלי גפן, הם יותר רכים.

עוד רגע לפני המתכון צריכה גם להזכיר את אמא שלי ומשפחתה, ילידי ירושלים, שבזמן המצור של מלחמת השיחרור,

כשכולם נאלצו להצטצם ולמצוא כל דבר שניתן לאכול, החורף הביא עמו את החובזה

לאורך הילדות שלי שמעתי לא מעט על נפלאותיה ותרומתה למטבח הירושלמי.

עכשיו אפשר לעבור למתכון.

ירוק ירוק - "אצבעות ירוקות - עלי חובזה ממולאים" - צימחוני/טבעוני

30 עלי חובזה רעננים וגדולים - שטופים היטב וחלוטים קצרות

1 ורבע כוס אורז  - לבשל את האורז חצי בישול

חופן נדיב של פיטרוזיליה קצוצה

כפית שום קצוץ

מלח

כפית שטוחה סומק

חצי כפית כמון

רבע כפית כורכום

פלפל שחור

לערבב היטב את התבלינים ולהוסיפם לאורז

אל הגילגול

כמו עלי גפן - להניח את הצד ה"מבריק" על משטח העבודה

להניח במרכז העליון של העלה הפרוס כף אורז מתובל - לסדר בצורת אצבע

לקפל את שני צידי העלה כלפי פנים  - לגלגל את העלה בצורה הדוקה ליצירת "אצבעות ירוקות"

בסיר רחב 2 כפות שמן

על שכבת השמן לרפד בשתי שכבות של עלי חובזה לא ממולאים - פרוסים

על שכבת הריפוד להניח בצפיפות זה לצד זה את "אצבעות ירוקות" - עלי החובזה הממולאים

לרוטב - 

כוס וחצי ציר ירקות

מיץ מלימון וחצי 

שן שום כתוש

מלח פלפל שחור

סומק

מלח ופלפל שחור

לערבב היטב וליצוק על הירוק

(אני הוספתי עגבניית שרי צהבהבה מעל - לא הכרחי כלל)

לכסות את הסיר ולתת לנוזלים לרתוח בעדינות - כלומר לא על אש גבוהה

שה"אצבעות ירוקות" לא יבהלו חלילה

בערך כחצי שעה.

אפשר להגיש עם חצי לימון ליד - לאוהבי החמוץ...

טעים, רענן והכי שייך לעונה ולפה.

 

סיר של אצבעות ירוקות

סופש חמים וטעים

 

 

לדף הרשומה

משלושה יוצא אחד ושאלה

כמו במשחק ההוא: משלושה יוצא אחד.

פעם כתבתי כבר על שלושה שחצו את דרכי וניערו אותי ממחשבותי

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2596383

עברו שנים, אני אלפי קילומטרים מהמקום ההוא.

יושבת לי לארוחה של בוקר במלון קטן בשמורת שבט הנאבחו במדינה ושמה יוטה בארץ הגדולה גדולה.

בלב ליבה של שמורת ילידים גאים שומרי מקום ומסורת .

שקועה לי בהתעוררות איטית מליל מנוחה ולקראת יום מלא במראות יפיפיים של השמורה,

כשלפתע נכנסים שניים ומתישבים, נראים כמצפים. קצת דרוכים.

אחרי זמן, 

נכנס עוד אדם אחד ומצטרף לשולחנם.

 כל כך בלטה מיד ההירכיה בינהם מעבר לגיל, לגובה או למיקומם סביב השולחן.

שוב, גם פה כמו בפעם ההיא, משהו בתנוחות הגוף של כל אחד מהשלושה תפס, לכד וצד את מבטי.

ישבו להם שלושה ודנו מול דפים ומפות.

ישב הימני שהסביר ודיבר.

ישב השמאלי שבעיקר שתק והינהן

וישב האמצעי חבוש בכובע ראוי אותו לא הסיר ושיערו המאפיר אסוף וקשור על עורפו בסרט בולט כמתבקש.

בכל חזותו ושפת גופו סיפר שהוא ראש השבט או לפחות יושב ראש הנהגה הבכירה או לפחות סמנ"כלה.

עוד לפני שקלטתי את המדרג הגילאי היה אפשר ללמוד על הכל מהאינטראקציה של דיבורי הגוף בינהם ושל כל אחד מהם.

גם פה וגם הפעם עלתה בי אותה שאלה: ביצה או תרנגולת?

 מה בא קודם היציבה או התפקיד? הכסא או הבן אדם? הראש או כובע? הגיל או התרגיל?

 

שבוע נפלא

לדף הרשומה

בשם אומרם

בעוד רגע וקצת אני מתחילה סדנה חדשה עם קבוצה חדשה של דור שני לשואה.

כאלה שמעוניינים וחשוב להם להמשיך ולספר את סיפור העדות.

"בשם אומרם"

הסדנה מסייעת לארגן את המידע שלהם (ולא מעט את החורים במידע), לכלל סיפור שניתן וחשוב להמשיך ולספר.

 

לכן,

זה גם הזמן שלי לספר על קהילה יהודית אמריקאית לא גדולה.

כאלף יהודים שחיים בעיירה בשם פיאוריה שבאילינוי ארה"ב (מרחק של כ 3 ש' נסיעה משיקגו). 

שהחליטו יום אחד שחשוב להם להנציח את קורבנות השואה ולהביא את הסיפור והזיכרון גם לעיר המרוחקת שלהם המונה כולה כ 250,000 איש.

את תחילתו של הרעיון התחילו שניים SUSAN GERSHOWITZ KATZ והאיש שאתה SHELDON KATZ.

הם הצליחו לסחוף אחריהם את כל הקהילה היהודית בפאוריה אבל לא רק אותם.

עוד אלפי אנשים בעיר וברחבי העולם, ליתר דיוק, 48 ארצות מרחבי העולם השתתפו בהנצחה הזו.

אז מה היה שם?

ביום אחד של חורף 2001 קר, (קר בפיאוריה בחורף), ישבו השניים והגו רעיון לבנית אנדרטה לשואה.

חשבו, מה יכול לייצג את מיליוני האנשים, כפרטים, שנרצחו ביד רעה?

והגיעו לרעיון: כפתורים! כל נרצח יקבל ייצוג של כפתור אחד.

מדבר גם עם אותן ערמות .....

6 מליון כפתורים כמספר הנספים היהודיים שיאוכסנו בתוך 18 "עמודי מגיני דויד" שקופים.

ועוד מיליוני כפתורים ב 5 עמודים משולשים לזכר ניספי השואה האחרים (צוענים, נכים, להט"בים...)

וכך, פנתה הקהילה בגלויות לכל עבר והפיצה את הבקשה לשלוח להם כפתורים.

מיליוני כפתורים נאספו!

וכמובן גם כסף בכדי להקים את כל האנדרטה כולה.

כל כפתור שהתקבל נספר, נשטף ונוקה.

היו שותפים לתהליך, תלמידי בתי הספר (שכמובן בתוך התהליך שמעו את סיפור השואה), הקהילה היהודית ומתנדבים מקהילות שונות בעיר.

במהלך שנה וחצי נאספו הכפתורים!

לקח עוד זמן עד שנמצא לאנדרטה מקום ראוי ומתאים בעיר ( גם זה כמובן לא היה מהלך פשוט) .

היום האנדרטה עומדת לצד המוזיאון המרכזי של העיירה ותלמידי בתי הספר שבאים לביקור במוזיאון וכך כל מי שמגיע לביקור,

עוברים דרך האנדרטה המיוחדת הזו.

סיפור קטן על קהילה אחת קטנה והנצחה שאספה אליה רבים מכל העולם.

ואולי גם המשך למשפחה כעץ, הכוח שיש לה, שענפיה ושורשיה משתרגים ברחבי כל העולם.

 

לכל איש כפתור

עמודי הכוכבים

תזכורת ומקום גם לניספים האחרים

כולל לוח הסבר והנצחה 

 

לכל איש יש שם ומקום להזכיר ולזכור

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת