00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Er ist wieder da - וכן, הוא חזר. ובגדול.

28/11/2016

חשבתי הרבה זמן האם עלי לכתוב את הפוסט הזה, והאם עלי לפרסם אותו. למעשה, לא תכננתי לעשות זאת מלכתחילה. אבל נמאס לי לשמוע טיעונים בעייתיים פעם אחר פעם, ונמאס לי בעיקר לשתוק. נמאס לי לא להגיב כאשר אני שומע דברים שגורמים לאוזניים שלי לבעור מכעס, בעיקר כאשר זה מגיע מאנשים שמתיימרים לייצג אותי. אז קיצר, here goes nothing.

הבה ניגש ישא לעניין - הסיבה לפוסט הזה היא הבחירה של טראמפ. אני לא הולך להסתיר זאת - דעתי על האדם היא שהוא, ואין איך לייפות את העניין, פסולת אנושית. מדובר ברמאי ונוכל שעשה את הונו מירושה וגם שם הוא הצליח יפה מאוד להפסיד כמות לא מבוטלת של מזומנים ונדמה שכשרונו היחידי נמצא בהטרדות מיניות, גסות רוח, ובהשתתפות בתוכניות ריאליטי (טוב, גם זה כישרון), ועד כמה שקלינטון הייתה (ועודנה) טיפוס נאלח, היא לכל הפחות לא ירדה לרמות של הסתה ואיום כנגד שלטון החוק במקרה שלא תיבחר. פוליטיקאים הם לרוב לא חומר אנושי משובח בשום מקום שבעולם ללא יוצא מן הכלל, ומדובר בטיפוס שלרוב הכבוד שלי אליהם מינימלי. למה? כי כדי לשלוט במזבלה אתה צריך לדעת להתלכלך. אבל יש לכלוך ויש לכלוך, או במילים אחרות, גם לזיהום יש קו אדום. וזה הנושא שאני מעוניין לכתוב עליו. ולפני שאני ממשיך הלאה אני מעוניין להבהיר שלא, אינני אזרח אמריקני, והאם אובמקר יבוטל או לא והאם תהיה חומה בגבול מקסיקו מעניין אותי כקליפת השום - זה לא נוגע אלי, ותהא דעתי בנושא אשר תהיה. הפוסט הזה אמנם קיבל השראה מטראמפ והdeplorables שלו (כן תומכי טראמפ יקרים, לא להיות PC הולך לשני הכיוונים. נחזור לזה עוד מעט), אבל זאת רק הסיבה. אני בעצם מתכוון לטראמפיזם כתופעה עולמית, שאני פשוט לא יכול לשתוק לאור מה שאני רואה וקורא, בין אם באירופה, ישראל, ארה''ב, או כל מקום אחר בו נהוגה התרבות המערבית, כיצד כל מני מגנים של התרבות המערבית בפועל הורסים אותה בשיטתיות.

לפני כשנה קראתי ספר מאוד מוצלח, guess who's back, תרגום אנגלי של ספר גרמני המספר סיפור קומי על היטלר שקם לתחייה בברלין בשנת 2011 ומנסה להסתגל, מוצא את דרכו לתוכניות אירוח ומתקבל כבדרן - מאחר ואף אחד לא מאמין לו שהוא באמת מאמין למה שהוא אומר, וכיצד הוא לאט לאט צובר תומכים שתומכים בו כי הוא פולט רפש כביכול אנטי ממסדי וחריג. בשנת 2015 יצא סרט המבוסס על אותו הספר, וזה בין המקרים הבודדים בהם אני יכול לומר שהסרט מתעלה על הספר. הספר עצמו מצוין כי הוא קומי. כן, יש בו ביקורת חברתית נוקבת וכיו''ב, אבל הסרט הוא פשוט סטירת לחי מצלצלת. נכון, יש בעלילה שלו קטעים הומוריסטיים, אבל יש בו הרבה קטעים בהם שחקן המחופש להיטלר מסתובב ברחבי גרמניה ועורך ראיונות לאנשים מהרחוב (ואני חוזר על כך - זה לא מבוים). אותם הקטעים חושפים את הגרמני הממוצע במלוא כיעורו, פחות או יותר כמו שסאשה בארון כוהן עשה לאמריקאים ולבריטים עם בוראט. טוב, האמת היא שכאן התוצאה הייתה הרבה יותר מזעזעת בגלל ההקשרים ההיסטוריים, ובעיקר בגלל שהיו ראיונות בהם גרמנים אפילו הנהנו בחיוב על אזכורים של "מחנות" למהגרים. כן, אני יודע, ראיונות כאלה הם לא כלי אמין, וזה לא שהייתה לי אשליה שהגרמני הממוצע הוא אירופאי עדין. החיה האחרונה, איך נגיד זאת בעדינות, לא קיימת. בכל מדינה בעולם רוב האנשים חשוכים - מה שיותר זעזע היה הסיומת של הסרט. בסוף הסרט ישנה סצינה בה מישהו מבין שהיטלר הנ''ל הוא אכן היטלר ולא קומיקאי, מנסה להתנקש בו, ולא מצליח. לאחר ניסיון ההתנקשות היטלר מופיע מאחוריו ואומר "אין לך סיכוי. אני נמצא בכל אחד ואחת מכם", ומיד לאחר מכן מופיע קליפ של הפגנות ימין לאומני אירופאי (לא, ואל תתחילו עם "ימין קיצוני". נגיע לכך עוד מעט) לצד נאומים וראיונות של מנהיגי הימין הלאומני, וכן, זה מזעזע. למה זה מזעזע? כי אחרי הבחירה של טראמפ, אשר ביסס קמפיין שלם על לא פחות מהסתה, למילים האלה ישנה משמעות - אין לנו סיכוי, כי הנגע הזה אכן נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו. וכן, אנחנו צריכים לפחד, וזה לא משנה כמה מנסים להרגיע אותנו שטראמפ/מארין לה פן/בנט וכיו''ב יתמתנו אחרי הבחירות. כן, אנחנו צריכים לפחד, לשקשק מפחד, ולפעול בהתאם.

לא, אני לא מגזים. לא מדובר בקיצוניים, אלא ברוב - כפי שראינו בריטניה הלכה שבי אחרי פנטזיות ושקרים ויצאה מהאיחוד האירופאי. בארה''ב נבחר אדם שלא היסס לשקר, להסית, ולשסות כדי להגיע לבית הלבן. בצרפת יש בחירות עוד מעט ולמארין לה פן יש סיכוי רציני להיבחר, וזה בלי לדבר על גרמניה שגם בה תנועות גזעניות הולכות וצוברות תאוצה. רגע, בל נשכח את החצר האחורית שלנו - לנו יש בממשלה מפלגה פולקיסטית, לא יותר ולא פחות, וזה בלי לדבר על הליכוד שגם הופכת למפלגה שהדרך להגיע לראשותה היא על ידי להסית, בין אם נגד ערבים או אשכנזים, או כל אויב תורן אחר של "הישראלי השורשי".

ולא, אנא הפסיקו לומר ש"מדובר בקיצונים ועשבים שוטים". אלה לא עשבים שוטים, הערוגה כולה רקובה מהיסוד. ובבקשה, אנא הפסיקו לומר שמדובר ב"דעות לגיטימיות". דיון על מדיניות הגירה זאת דעה לגיטימית, הסתה נגד זרים זאת לא דעה לגיטימית. וכן, זה מה שזה, הסתה. אני יודע שעכשיו כל מני אנשי ימין לאומני "אינטלקטואלי" מספרים לעצמם מעשיות כאילו כל הרפש והשקרים שהם מטילים באוכלוסיות שלמות זאת התנגדות לתקינות הפוליטית. אז לא, מצטער לומר לכם, לטעון שנשים צריכות להישאר במטבח במקום לשאוף לאכלס משרות מסוימות או שיש הבדלים ביולוגיים בינן לגברים שהופכים אותן לגרועות במתמטיקה זה לא אי תקינות פוליטית, זה סתם שוביניזם מהסוג הישן והמכוער (שיש לו בערך אפס ביסוס מדעי, ד''א). לומר שללהט''בים לא מגיעות זכויות שוות זה לא אי תקינות פוליטית, זאת הומופוביה, לסבופוביה, ביפוביה, וכיו''ב. אתם יודעים מה? בואו ניקח את זה למשהו יותר אקטואלי. אתם טוענים שמדינת ישראל צריכה להילחם בהתבוללות? ברכותיי, אתם לא יותר טובים מתומך להב''ה מצוי - כן, אני יודע, כל החיים שלכם תמכתם במערך ואיך לכל הרוחות אני מעז לקרוא לכם גזענים. אז מצטער לומר לכם, אתם גזענים. אין זה עניינה של המדינה עם מי אדם בוחר להתרבות, והיא לא צריכה לעסוק בזה - העם הוא אוסף אנשים שזכותם להחליט על גורלם בלי שהמדינה תעודד אותם לדבר, מדובר בישות אמורפית שנמצאת בראש שלנו ולא מעבר. מעניין מה הייתם חושבים אם ארגונים בגרמניה היו מעודדים גרמנים להתרבות רק עם גרמניות - אה, אופס, אני יודע מה היה קורה: נציגי התנועות הנ''ל היו הופכים ליקירי תנועות ימין מרכזיות בארץ, כמו הליכוד למשל. בחזרה לנושא המרכזי, לא, אתם לא "לא תקינים פוליטית". יש הבדל בין למתוח ביקורת על תרבויות או אידיאולוגיות לבין להסית ולשסות. כל תומכי הימין הלאומני אמנם מספרים לעצמם שהם כביכול מגנים על התרבות המערבית, אבל הם בפועל רק משסים. 

עד עכשיו נמנעתי במכוון מלהשתמש במילה "ימין קיצוני", ובצדק רב, בעיקר מאחר ומדובר בתנועות לאומניות שהשיוך שלהן לימין לא ממש ברור (גם אם הוא התקבע), בעיקר מאחר וליברליות היא לא אחת מאבני היסוד שלהן. זה מביא אותי לנקודה נוספת שהזכרתי קודם לכן, והיא הדרך בה כל אותם המסיתים פשוט אוהבים לספר כיצד הם "מגנים" על "תרבות המערב" מאותם האלמנטים שרוצים להשמידה. בזמן שאין לי ספק שהתרבות המערבית מנוגדת ללא מעט תרבויות (כמו למשל התרבות האיסלאמית, ההינדית, ועוד כמה, שמה לעשות שהערכים בהן שונים, ומשליכים לא מעט על המצב הסוציואקונומי של האנשים שחיים לפי תרבויות אלה), ועד כמה שאני מאמין בערכים מערביים, הדבר האחרון שאני יכול לומר על הליצנים האלה הוא שהם מגנים על התרבות המערבית. ולמה זה? כי בניגוד אליהם, אני גם טרחתי ללמוד את ההיסטוריה של התרבות המערבית.

למרות שלא מעט אנשים אוהבים לדבר על התרבות ה"יודיאו-נוצרית" האמת היא שהחוב שלנו ליהדות ולנצרות די מוגבל. למעשה, התרבות המערבית נולדה ביוון והתעצבה ברומא (וכאשר רומא התנצרה העולם נכנס לימי הביניים. כן, האימפריה אמנם הושמדה ע''י הברברים, אבל אלה שמחו את תרבותה היו הנוצרים), אבל הרעיונות שבהמשך הגדירו אותה נולדו בעיקר במאה ה18 (חלקם הופיעו כבר במאה ה17, אבל לא זאת הנקודה), בעידן ההשכלה. באותו העידן החלו להתעצב תפיסות של זכויות אדם ע''י פילוסופים אירופאיים, שקידשו את החירות, שלטון החוק, העם כריבון ולא כעריץ, וכיו''ב. בהמשך, מאותן התפיסות הפוליטיות התפתחה תפיסה כלכלית - הליברליזם המודרני, שהאמין בחירות כלכלית. אמנם היום 99.99999% מה"ליברלים" בעולם מאמינים רק במובן הכלכלי של הליברליזם (ובכל מה שקשור לשאר הם לרוב שייכים לשילוב הנתעב של בורות עם דעות קדומות), אבל במקור ליברליזם החל כרעיון פוליטי, שממנו נגזרו רעיונות כלכליים. כמובן, מול הליברליזם שקידש את החירות וזכויות הפרט קמו גם הוגים שקידשו את הקולקטיב, כאשר המפורסם בהם הוא ז'אן ז'אק רוסו, אשר בקדשו את הכלל הניח את היסודות הן לפשיזם והן לקומוניזם (וזה, ד''א, המקור לטענה לפיה אין הבדל בין הימין הקיצוני לשמאל הקיצוני). עד שהלאומנות החלה להרים את ראשה המכוער במאה ה19, הימין האמין יותר בליברליזם, הן כלכלי והן פוליטי, והשמאל זה שהתנגד לו (ואכן, בהתחלה לאומנות הייתה עניין שמאלני יותר). הליברליזם וזכויות הפרט והחירויות שאנו רגילים אליהן אינן מובנות מאליהן - למעשה, ברוב העולם המערבי הם הגיעו רק לאחר שנות ה50, וגם זה לא תמיד ולא באופן מלא. אגב, אם אינכם מאמינים לי שבמקור הימין היה נאור יותר ביחס לחירויות מהשמאל, אתם מוזמנים לקרוא את ז'בוטינסקי - לצד הלאומנות שלו הוא מדבר על חירויות ושוויון זכויות, לערבים ויהודים כאחד. זה הרבה יותר ממה שרוב הימין הישראל כיום מציע, כנראה מאחר ובניגוד לז'בוטינסקי הלאומנות הישראלית המודרנית משיחית באופייה.

ואיך זה קשור לימין המודרני? ובכן, הימין המודרני הורס את התרבות הליברלית הקלאסית. כדוגמא, ניתן להסתכל על המתקפות המתוקשרות בישראל נגד בג''ץ המגיעות מימין. הרבה אמנם לא יודעים זאת, אבל ליברליזם במקור לא קשור היה לדמוקרטיה, אלא להבטחת חירויות. למעשה, היו הוגים ליברליים שהיו נגד מתן זכות בחירה להמונים בשל סכנה לעריצות הרוב, בו הרוב משתמש בכוחו הדמוקרטי לרדוף את המיעוט. מכאן נולד הרעיון של "שלטון החוק", מערכת כללים שכולם, ללא יוצא מן הכלל, כפופים אליה, וזה כולל את המדינה עצמה. או במילים אחרות, העובדה שהרוב רוצה משהו לא נותנת למדינה גושפנקא להתעמר באדם הקטן. וזאת בדיוק הבעיה במחאות נגד בג''ץ מימין - בפרפראזה על דבריו של ביבי, בימין שכחו מה זה ליברליזם. הם שכחו שבית המשפט לא יכול לאשר גניבת קרקעות, גם כאשר הגנב מזוהה עם מפלגת השלטון. הם שכחו שיש חוקי יסוד, ושאם רוצים שבג''ץ לא יפסול חוקים מטעם 120 הפופוליסטים אשר מנוגדים לחוקי היסוד, יש לשנות או לבטל קודם את חוקי היסוד. מה לעשות שיש הליך חוקי ברור מאוד לכל דבר, ומי שמתאונן על כך צריך ללמוד לציית לחוק ולא לעבור עליו. וכן, זה שבשומרון חיים כל מני יוצאי סיירות ושאר אנשים שביצעו "שירות משמעותי" לא מעניין אותי - הם כפופים לאותו החוק כמוני, והעובדה שהם שירתו בסיירת לא נותנת להם פטור לפגוע בקניינו של אדם אחר. על הצדק להיות עיוור.

הדוגמא האחרונה ניתנה על ישראל, אבל סביר שהייתי יכול לתת אותה על כל מדינה בעולם המערבי. אני יכול להתדיין עד מחר על הפרץ הזה של הפופוליזם ופוליטיקת השנאה, אך לא אעשה זאת. ישנו גם הכיוון השני של פוליטיקת הזהויות, הפטריארכיה וכיו''ב המיתוסים המדומיינים משמאל, ואליה אתייחס בהזדמנות אחרת מאחר וגם היא בעייתית להחריד בדרכה שלה. אך זה לא הנושא. הנושא הוא פוליטיקת השנאה וסכנותיה. בכדי לחזור אליו, אני מעוניין לשוב לדבר על הסרט er ist wieder da, על אחת הסצינות בו, בה היטלר מספר על הדרך בה נבחר על ידי רוב הגרמנים, ועל כך שהוא אמר מראש את הדעות שלו, כולן. ואנשים בחרו בו. ניתן רק לתהות מה היה האחוז ממצביעיו שמלמל לעצמו "הוא קיצוני עכשיו ויתמתן אח''כ". אני די בטוח שאף אחד מהם לא ציפה שזה יסתיים כך, ושהיטלר יעשה את מה שעשה. אבל זאת בדיוק הבעיה עם פוליטיקה פופוליסטית, בפרט כזאת שרק מחריפה את הטון - הפופוליסט שנבחר עכשיו אולי לא יבצע את מה שהוא הבטיח ואולי לא מאמין בכך, אבל בהמשך יבוא אחד שינסה לבצע, וכאן טמון זרע הפורענות, ועקב האכילס של הדמוקרטיה. פופוליזם מתמשך ומחריף הוא הבסיס עליו צומחת עריצות הרוב שבסופו של דבר הופכת לעריצות של ממש. 

אז כן, אני יודע שנוח להאשים פוליטיקאים "מיינסטרימים" שהם היו מושחתים ויצרו שנאה לממסד וכיו''ב, וסביר להניח שחלק רציני מההאשמות האלה מבוססות, מי יותר ומי פחות. אבל זה לא משנה את העובדה שפוליטיקת השנאה שצומחת כאלטרנטיבה לכך היא סכנה אמיתית - גם אם הסיכוי לא גבוה שיקרה אסון הוא עדיין לא 0, וחובה לעמוד על המשמר. הזכויות שיש לנו, החירויות שיש לנו, הפרטיות שלנו, וכיו''ב אינם מובנים מאליהם, וכפי שאמרתי, רובן די צעירות. ישנם מספיק deplorables שם בחוץ שאינם מאמינים בהן - ושואפים לבטלן, אחת אחרי השנייה. אתם יכולים לנחש לבד למי הם מצביעים.

טענה רווחת ומרתיחה למדי היא שזרם התמיכה בטראמפיזם, ברקזיטיזם, ביביזם, וכיו''ב תנועות המלבות שנאה ופילוג הן תגובת נגד לתקינות הפוליטית. מדובר בשקר אחד גדול, שהגיע הזמן להיפטר ממנו. כל הדיון המטופש להחריד של פוליטיקת הזהויות, פטריארכיה וכיו''ב בולשיט הוא בעיקרו דיון אקדמי, שבינתיים השלכתו לעולם הממשי זניחה. רגע, תטענו, מה לגבי הדרישה למתן שוויון להומואים? לחוקים נגד הטרדה מינית? להכרה ציבורית בעוולות היסטוריות שנעשו לאי אילו ציבורים? האם זאת לא תקינות פוליטית? לא. זה לא תקינות פוליטית. אני מצטער לבשר לכל המזדעזעים, אבל להטריד מינית זאת לא חירות, ולא מהווה אקט מחאתי. לצייר קריקטורות גזעניות שקוראות לפגיעה באנשים ממוצא שונה זה לא אי תקינות פוליטית, זאת גזענות. מניעת זכויות שוות מלהט''בים זאת להט''בופוביה. זה דבר אחד למתוח ביקורת על תרבויות ותופעות שאינן מוצאות חן בעיניכם. אני אתן לכם דוגמא - לטעמי האסלאם היא דת פרימיטיבית שמעודדת טרור. זאת ביקורת. ללכת ולומר "כל המוסלמים צריכים להיות מגורשים מכאן כי עצם קיומם מסכן אותנו" זאת גזענות. לומר "יש תופעות שליליות בקהילה הגאה" זאת מתיחת ביקורת לגיטימית. לומר "בגלל הומואים יש רעידות אדמה ושאלוהים שונא אותם ולכן שיאמרו תודה שלא זורקים אותם לכלא" זאת הומופוביה. לומר "יש נשים שמשתמשות בתלונות על הטרדה מינית כדרך לסחוט גברים חפים מפשע" זאת ביקורת לגיטימית. להטריד מינית זה לפגוע בנשים. אני מניח שהרעיון ברור. אז לסיכום, לא, זה שדעה חשוכה לא הופך אותה ללא תקינה פוליטית, וכן, כאשר יש מועמדים שנבחרים על בסיס דעות חשוכות כולנו צריכים לשקשק. למשל, אם נתייחס אל הרב הצבאי המיועד, זה שאישר אונס בדיון "תיאורטי". צריך להיות מאוד עיוור למציאות כדי לטעון שלדיון התיאורטי הנ''ל בהלכה אין השלכה למציאות במדינה שרובה שומר מסורת בצורה זאת או אחרת. וכן, מה לעשות, דיון שכזה נותן לגיטימציה לאונס בזמן מלחמה ע''י אנשים שעבורם ההלכה היא החוק. אבל לא, העיקר שכל מני הוגים שרואים בעצמם מינימום צלבנים הלוחמים כנגד התקינות הפוליטית מיהרו להעלות את הרב הנ''ל על נס, כאילו הוא מרטין לותר קינג. אני מתערב שאם היו מנסים לאסור על מנהיגים פשיסטיים ופולקיסטים להתמודד בבחירות בשל הערות גזעניות עדר תומכיהם היה מנפק מחאות דומות.

וכן, ברור לי שיש לא מעט שמזדעקים כרגע, איך אני מעז להשוות. מצטער לבשר לכם, ההשוואה במקומה. למדו על פאשיזם, פולקיזם, ונאציזם, ותיווכחו שהאויב שאנו מתייצבים מולו הוא אויב ותיק מאוד. אמנם הוא ירד למחתרת לאיזה 70 שנה, אבל זאת אותה הגברת בשינוי אדרת. תנועות פופוליסטיות הניזונות משקרים ומשנאה ואף מפיצות את השתיים באופן אקטיבי, שרק מנצלות את המערכת כדי להתנגח בה ולהרסה מבפנים. יותר מדי אנשים כמהים "למנהיג חזק" אשר "יילחם במערכת" ויקיים את "רצון הרוב", הלא הוא עריצות הרוב, ואז אותו המנהיג לא רק שמאיים באלימות אם הוא לא ייבחר, אלא גם נבחר - ותומכיו גם חוגגים זאת בפרצי שנאה אלימה, בלי כל קשר לתוצאה. ראינו זאת בברקזיט, ראינו זאת עם טראמפ, וכנראה שבקרוב גם באירופה, ובוודאי שגם בארץ. זהו אכן אויב ישן מאוד, והשלב הראשון בכדי להשמיד את הסרטן הזה יש לקרוא לו בשמו - סרטן פופוליסטי. זה מה שאנחנו ניצבים מולו. אם אנחנו לא ננצל את החוק כדי לקרוא עליו תיגר ולהילחם בו בדרכים שלו, אם אנחנו לא נמצא איך לסלק אותו מהחיים הפוליטיים, אנחנו נאבד באש שהוא יבעיר, ואני לא מדבר כאן במובן מטאפורי.

הפוליטיקה הפופליסטית היא נגע. יש להסירו לפני שהוא משתלט על כולנו. אנו על סף התהום, ויש רק דבר אחד שאפשר לעשות - כפייה ליברלית. אם אנו רוצים שהמודל הליברלי הקלאסי לא יעלה בלהבות השמיימה, עלינו לשמור עליו. וזה אומר שיש לקחת מהמחוקקים כל אפשרות לפגוע בו, ולקבע זאת בצורה בה זה יחקק באבן. זה אומר שצריך להתחיל לכפות חינוך לערכי הליברליזם הקלאסי, במובן הפוליטי. זה אומר שצריך להתעלם ולהמנע מייצוג כמה שיותר תרבויות שערכיהם מתנגשים עם הליברליזם, גם אם אנשים נעלבים בדרך וטוענים שהמורשת שלהם נמחקת - אין מה לעשות, אם אנחנו רוצים שהליברליזם אכן ינצח, עלינו לבצר את הניצחון הזה. כן, אלה אמצעים קיצוניים, אבל אנו נמצאים בזמנים נואשים. צריך לזכור שבזכות הליברליזם אנשים רבים, גם אם אינם מבינים זאת, הם בני חורין ולא סובלים מהתנקלויות השלטון באופן בלתי פוסק. אולי מה שאני מציע נשמע לכם קיצוני, אבל תחשבו היטב מהי האלטרנטיבה, במקרה בו הטראמפיזם ישתלט ויממש את חזונו, או, לחלופין, כל הSJW (ההבדלים ביניהם, אחרי הכל, הם בעיקר סמנטיים) - גורלות יחרצו בכיכר השוק, מיעוטים תמיד יהיו בסכנת רדיפה (וכן, תומכי טראמפ יקרים, גם אתם יכולים להפוך למיעוט יום אחד. בהתחשב בדמוגרפיה, זה יכול להיות עניין של זמן בלבד), תהיה משטרת דעות וציד מכשפות (כמו שבישראל יש ביחס לשמאלנים, למשל), וכיו''ב תופעות שחשבנו שהשארנו מאחור. אז לא, נחשו מי חזר. הבה נדאג לבעוט את האורח הלא קרוא הזה אחת ולתמיד.

לדף הרשומה
12
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Nelyo אלא אם צויין אחרת