00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תחקירים

בשיעור האחרון למדנו ועל ההבדל בין חקירה לתחקיר
דעתי האישית היא שתחקיר זו פעולה שמאוד חשוב לבצע בכל ארגון שכן זה הדרך שלנו ללמוד על הנעשה בעבר וכיצד אנחנו יכולים להשתפר בעתיד. תחקיר יכול להוות אבן דרך מהותית להצלחה של ארגון ויכול להוות הפקת לקחים מהותית.
קיים הבדל בין תחקיר לפני ארוע ותחקיר אחרי ארוע כאשר בתחקיר לפני ארוע יותר מתכננים מה הולך להיות, מאין "תאום ציפיות" ותחקיר לאחר ארוע מנסים להפיק לקחים על הפעולה שנעשתה.
בשונה לחקירה תחקיר לא מנסה למצוא אשמים כשיש חוקר ונחקר, לעומת זאת בתחקיר כולם הם בני שווים ומנסים ביחד ללמוד בתור "ארגון לומד".
מטרת התחקירים והתרבות הלומדת שמהותה בה היא להודות בטעויות וללמוד מהן כדי שעובדים לא יטעו שוב בעתיד.
 

שבוע טוב, מיכל 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מרחבים חברתיים

בשיעור האחרון למדנו על שיטות שונות איך להניע עובדים לעבוד? קיימים מספר שיטות לכך כאשר ניתן להסתכל על מוטיבציה מוטיבציה חיצונית ומוטיבציה פנימית. למדנו בשיעור כמה סוגים בחרתי להרחיב כאן על שניים.
אחת השיטות הידועות הינה שיטת המקל והגזר. כינויה של שיטת שכנוע המתבססת על מתן תגמול (תמריצים) עבור התנהגות טובה, וענישהבעקבות התנהגות בלתי רצויה. מלבד בהנעת עובדים שיטה זו ידועה מאוד בקרב החינוך.

הנעת עובדים יכולה להגיע גם ממקום של הנעה פנימית.כמו למשל תאוריית המוכוונות העצמית של דקי וריאן, לפיה עובד יניע את עצמו אם יש לו 3 דברים: 

אוטונומיה:לעובד יש חופש לעשות דברים לבד, ללמוד, להשפיע על התוצאות. לעובד יש אפשרות לבטא את עצמו ולקחת חלק אינטגרלי בעבודה

מסוגלות: לעודד את העובד שהוא יכול לעשות דברים, נוסף לכך העובד מקבל משוב על הנעשה

שייכות: העובד חש חלק מהחברה, יש לו משמעות בתוך החברה.

שבוע טוב, מיכל

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיתוף ידע בארגון וwiki

בשיעור האחרון למדנו על שיתוף ידע בתוך ארגונים.
הופתעתי לגלות שכוחו של הארגון וכוחה של חברה נובע דווקא מהעובדים ומהשיתוף פעולה בין העובדים בארגון.
הארגון עובד עפ"י נורמות ש"נכתבו" ע"י העובדים בארגון. ודברים יתנהלו יותר טוב אם העובדים ישתפו פעולה בנהם. 

נושא נוסף אשר התעסקנו בו בשיעור הוא wiki. אם עד שנות ה90 כדי לחפש ידע היינו הולכים לאינציקלופדיה ומחפשים את הערך המתאים, כיום אנו ישר נכנסים לויקיפדיה ומחפשים.
ויקיפדיה הוא ויקי כאשר ויקי היא שיטה לבניית מאגרי מידע שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים.
מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה- ויקי".
מה שכל כך טוב בויקיפדיה זה שכל אחד יכול לערוך ערכים קיימים ולשתף מהידע שלו ובכך שאר העולם "חכם יותר". 

שבוע טוב, מיכל

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור המונים

בשיעור האחרון למדנו מה זה מיקור המונים והכרנו דוגמאות של מיקור המונים. מיקור המונים מגדיר הוצאת פעילויות מתוך הארגון החוצה כלומר הפנייה של משימות המתבצעות על ידי עובדי החברה לביצוע על ידי הציבור. מיקור המונים בעצם מתבסס על רעיון חוכמת ההמונים. הרבה דברים מהווים מיקור המונים שהפתיעו אותי.

ויקיפדיה- המאמרים בויקיפדיה נכתבים ונערכים על ידי ההמון. הרעיון הוא שמי שכותב את המאמר לא בהכרח מומחה בתחום אולם היות והמאמר פתוח לשינויים ועדכונים ויש שימוש במנגנוני בקרת איכות הפך הויקיפדיה לתחליף לאנציקלופדיות. אנשים יכולים לשתף מהידע שלהם ומתחומי העעניין שלהם ובדרך זו ההמון יכול ללמוד מזה דברים חדשים.

TED-  ארגון אשר משתמש בקהל הרחב כדי לתרגם את הסרטונים בשפות שונות. כמובן שיש על זה ביקורת ועריכה אבל בבסיס אנשים מרחבי העולם רואים את הסרטונים ומתרגמים אותם בגדי שההמון הרחב יוכל להנות מהסרטונים.

Waze – בבסיס שלו מקורו במיקור המונים. וויז משתמש במשתמשים בכדי לעדכן את הדרכים, פקקים, עומסי תנועה. 

 ניתן לחשוב כי מיקור המונים הינו תחום אשר מלווה אותנו ביום יום וכי כל רשת חברתית מתבססת על כך. חשוב לנצל את זה!

סופש מקסים, מיכל

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חכמת המונים

בשיעור האחרון של ניהול ידע למדנו על מה זה חכמת המונים? איך בכלל ההמון יותר חכם מהפרט? ומאיפה התחיל חכמת ההמונית.
ניתנו מספר דוגמאות לאיך כל זה התחיל? האמת שאת הנושא יצא לי להכיר מהרצאתו של ליאור צורף בטד בשנת 2012 על ניסוי של גלטון פרנסיס ששוחזר. במהלך הניסוי הראו לקהל שור אמיתי ושאלו מה משקל השור. והממוצע היה הכי קרוב למשקלו האמיתי של השור (הפרש של פאונד אחד). ההמון הוא חכם כי כל אחד חושב אחרת ואנשים שונים ביחד יכולים להגיע לתוצאה אפילו יותר טובה ממומחה בתחום מסוים.

כיום יש הרבה מאוד אפליקציות ותחומים אשר מסתמכים על חכמת המונים. רשתות חברתיות, ווייז אשר מדווחת על פקקים/עומסי תנועה בהתאם לדיווח ההמון, תוכניות טלוויזיה כמו מי רוצה להיות מליונר או תוכנית שיצאה לאחרונה "מי יכול על ישראל"?. השימוש שלנו בחכמת המונים הוא ביום יום אם זה בחיפוש אחר מידע במנועי חיפוש או אפילו לשאול שאלה בפייסבוק כדי לקבל מגוון דעות.

שבוע טוב, מיכל

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מיכל שלכט אלא אם צויין אחרת