00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
בלוג הצילום שלי

"מוות" נמצאו 33 פוסטים

אומרים רק מה שמוכרחים

    בטח כולם מכירים את התחושה שהחיים נמצאים על HOLD . זה מה שקורה איתי בזמן האחרון. הכל עומד ומחכה להתנעה שבוודאי תגיע במקדם או במאוחר. לאחרונה יצא לאור ספרה החדש של נילי דגן חברתי - "מאחורי המלחמה רואים את הים" , המלווה בצילומיו של הצלם גדי דגון, בהוצאת "אבן חושן". זהו ספרה השני של נילי, שאותה הכרתי בסדנת שירה של רחל חלפי בבית אריאלה בשנת 2006. הפרק האחרון שבספר - "אומרים רק מה שמוכרחים", ובו מחזור השירים – "מחלקה אחרונה" - מבוסס על היומן שכתבתי  "ימי סיגלון". מיותר לציין כמה אני נרגשת כל פעם כשאני קוראת אותו. אני מוצאת את עצמי בכל מילה של נילי. קולי שלי נמצא שם בתוך השירים למרות שזו לא אני שכתבתי אותם וזה מחזיר אותי שוב ושוב לימים ההם, ימי הסיגלון שלנו.   מחלקה אחרונה   1.    כָּל הַלַּיְלָה אֲנִי קָמָה אֵלֶיךָ מִדֵּי שָׁעָה עֲגֻלָּה עוֹשָׂה סֵדֶר בַּחֲשֵׁכָה שֶׁלִּי. הַתִּקְרָה חָגָה כְּמַפַּת שָׁמַיִם מַבְזִיקָה יָרֹק זַרְחָנִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ סִיבוּב עַל צִיר שֶׁאֵין לוֹ קוֹל. בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ הַשְּׁכֵנִים הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים. לִפְנֵי כְּשָׁעָה נָפַח נִשְׁמָתוֹ הַטּוּרְקִי הֶחָבִיב. הֵעָדְרוּת הִיא מַעֲמָסָה כְּבֵדָה   אני חוזרת אל אותו לילה שבו מת השכן  תורכי הנחמד מהחדר ליד. שכן שכבר הכרתי את בני משפחתו, שאיתם יצרתי אחוות מלווים מיוחדת.     2.   רוּחַ מַצְלִיף בִּבְלוֹרִיּוֹת הַבְּרוֹשִׁים אֵינוֹ מַשְׁאִיר סִימָנִים הַבֹּקֶר נִגְרָר עִם שִׁקְשׁוּק עֶגְלַת הַתְּרוּפוֹת. בְּאֹפֶן מַטְרִיד כִּמְעַט עֵינֶיךָ שְׁקֵטוֹת פִּתְאוֹם קַל לִקְרֹא אוֹתְךָ כְּשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַתְּנוּעוֹת הַמַּסְגִּירוֹת אֲנִי מְצַלֶּמֶת אוֹתְךָ שׁוּב וָשׁוּב מְפִיחָה קִטְעֵי חַיִּים  "זוֹכֵר `אֵצֶל פִּינִי בֶּחָצֵר`?" הַזִּכָּרוֹן קוֹשֵׁר פְּרָטִים חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת. "תְּמוּנוֹת תּוֹפְסוֹת לָאֲנָשִׁים אֶת הַנְּשָׁמָה", אֲנִי אוֹמֶרֶת. אַתָּה נִּשְׁעָן עַל הַשּׁוּרָה הַבִּלְתִּי צְפוּיָה שֶׁלִּי: "הַאִם אַתְּ מְנַסָּה לִגְנֹב אֶת נִשְׁמָתִי?"   התמונות ההן שצילמתי אותך מלוות אותי תמיד. אני שבה ומסתכלת בהן מידי פעם ואתה נראה לי כל פעם מחדש כל כך יפה. היית כל כך יפה בעיני, גם כשכבר ראיתי את
לדף הרשומה

כאב שאין לו סוף

  מזה כמה חודשים אני עוקבת אחרי הבלוג של " להוציא מהבטן ". אישה שליוותה את בעלה חולה הסרטן בדרך המחלה עד למוות. שלשום  זה נגמר   ההודעה הקצרה, החדה, הדוקרת, החזירה אותי באיבחת מסך אל הנגמר שלי , שכל כך דומה לשלה...   הלוואי שהיו לי מילים מנחמות עבורה, אין לי. הימים האלה של הלפני והאחרי קשים. ללוות איש שאת אוהבת אל עבר מותו הבלתי נמנע זה אחד הדברים הכי קשים שקיימים. נוחם אין. יש איזו השלמה בידיעה שהסוף הזה טוב למענו. הסבל תם.   הייתי איתה, שם, בדרך ואני .
לדף הרשומה

הזמן של הדובי

  הערב ראיתי את הסרט " הזמן של דורית ". סרט על דורית הראל שחלתה במחלת ניוון שרירים ומתכננת את מותה. העיניים שלי עדין לחות.   כמו תמיד, סוג כזה של סרט מתחבר לי עם הדובי. גם הזמן של הדובי, כמו של דורית הראל, היה קצוב, אבל הוא לא היה אמיץ מספיק כדי לקחת את חייו במו ידיו. רק לקראת הסוף, בהוספיס, הוא ביקש אותי לעזור לו למות.  אז, היו ידי כבר כבולות. באיזשהו שלב, אני זוכרת שדיברנו על עמותת " לילך ", הצעתי לו לפנות אליהם להתייעצות, דבר שהוא מעולם לא עשה.   כל הסרט .
לדף הרשומה

אחרי הכיפורים

  בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי כְּבָר כָּלְתָה בְּךָ רוּחַ לְהֶרֶף   עַיִן הָיִיתָ פּוֹקֵחַ עֵינַיִם זוּג קְרִיסְטָלִים תְּכֻלִּים הָיוּ מִתְקַבְּעִים בִּי בְּמַבָּט חָלוּל שׁוֹבִים אוֹתִי בְּמַרְאוֹת קָלֵידוֹסְקוֹפּ רְחוֹקִים   הָיִיתִי מִתְכַּנֶּסֶת לְעֶבְרְךָ שׁוֹלָה רְגָעִים אֲבוּדִים   יָדְךָ, מוּשֶׁטֶת אֵין עֵבֶר כְּמוֹ אוֹחֶזֶת בְּשִׁבְרֵי הָאֵינוּת שֶׁחָתְמוּ אוֹתְךָ בְּסֵפֶר הַמֵּתִים    
לדף הרשומה

אני אוהבת אותָךְ

  כשהרמתי את הטלפון, עלה חיוך על פני "ניצה, מה שלומך?" שאלתי "מה קורה?" והיא עונה לי, "בסדר, אותו הדבר" "אבל התגעגעתי והחלטתי להתקשר אליך ולהפרד" "להפרד?" עניתי בשאלה "כן, הרופאים לא נותנים לי עוד הרבה זמן..."     כך, פתאום באמצע יום שיגרתי שוב נופלת עלי שאלת זמניותנו הזמנית כל כך.   ניצה היא עוזרת הבית שלי מזה שנים רבות. היא הגיעה אלי אחרי תאונת הדרכים שלי, דרך "מתן" שרותי סיעוד וכשהזכאות שלי לעזרה פגה, היא נשארה איתי. היא ליוותה את כל תהליך ההחלמה שלי, בתחילה היא בישלה .
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת