00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"פריחה" נמצאו 12 פוסטים

מוזיאון גטי וילה - גן העמודים החיצוני - כלניות

את הכלניות אני זוכר  עוד מתקופת מגורי בישראל, היינו יוצאים לקטוף אותן בשדות וצבען האדום והמרהיב היה צובע מישורים ושדות. מאז אותם ימים זרמו מים רבים בנחל ועברו כמה שנים טובות מאז ראיתיהן לאחרונה. באחד מביקורי האחרונים במוזיאון גטי וילה גיליתו אותן בגן העמודים החיצוני (בעיקר) ובגן העמודים הפנימי כשהן מקשטות בצבעיהן המרהיבים את הגינה המעוצבת. הן הישוו לגן הזה מראה מאד מיוחד ובלטו מאד ברקע הירוק שמסביבן, עבורי היתה זו לא רק הפתעה אלא בעיקר הנאה מושלמת לאחר כל כך הרבה שנים שלא ראיתיהן וכמובן שהרגשתי צורך לתעד ללא הגבלה, לא כל יום יוצא לי לראותן בפריחה כה מרהיבה. לא היה איכפת לי ממבטם המשתאה של האנשים מסביבי שכנראה חשבו לעצמם: "מה המשוגע הזה מצלם כל כך הרבה כמה פרחים אדומים וכחולים" אף אחד מהם לא יודע מה הפרחים הללו מסמלים עבורי או מה הם מזכירים לי. למזלי תפסתי אותם בשעת הפריחה, משום שכשבוע מאוחר יותר פקד אותנו גל חום איום שפשוט שרף אותן והותירן יבשות וקמלות על גבעוליהם, מה לעשות אמא טבע החליטה כך ומי אנחנו שנעמוד בדרכה. האדם היחיד שהבין את התרגשותי הרבה מהכלניות היתה מדריכת הסיור לה הסברתי לפני תחילת הסיור שאני ישראלי המגיע מאזור הים התיכון וממזג אויר זהה, היא הציגה אותי בפני יתר הממשתתפים בסיור וכשהגענו לאזור בו צמחו הכלניות היא קרצה לי ואמרה "את הפרח הזה אתה בוודאי מכיר!", מכיר? ועוד איך מכיר, אין נפש אחת בישראל שאינה מכירה את הכלניות המרהיבות האלה, רק שבישראל הן קיימות גם בצבע לבן וכאן ראיתיהם בעיקר בצבע אדום וכמה כלניות בצבע כחול. מצלמתי שעד היום מעולם לא פגשה בכלניות התרגשה מאד מצבען המרהיב והחלה לתקתק ללא ליאות, "לאט, לאט יקירתי" אמרתי לה, "אנחנו עדיין לא עוזבים הביתה, קחי את זה בקלות, החיים קצרים". אולם היא המשיכה מבלי להקשיב לי עד שנאלצתי לעצרה לפני שמשהוא באמת יקרה לה חס וחלילה. אנשים מסביבי הביטו בה בחמלה ואחד מהם אף אמר לי "עליך להיות גאה בה" הוא רק לא ידע עד כמה אני באמת גאה בה!   הקליקו על התמונות להגדלה   כלניות צומחות בערוגות. ממש הופתעתי לראותן צומחות כאן אולם במחשבה שנייה מזג האויר הים תיכוני כאן זהה למזג האויר בארץ ומאפשר את צמיחתן המרהיבה.   מראן כה מרהיב שאפילו אלף תמונות עדיין לא יעשו עימן שום חסד,
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן התבלינים - עצי אפרסקים ושזיפים

עצים נוספים אותם ראיתי כאן במוזיאון היו עצי אפרסקים וקיימים כאן שני סוגים מהם. האחד נושא פריחה מרהיבה והשני בעל פריחה קצת יותר מתונה השופע בעלים ופרי. אני מעריך שהסיבה שנשתלו כאן שמי עצים הזנים שונים נעוצה בעצם הפרייתם או שאחד מהם זכר והשני נקבה, איני יכול להצביע על כך בוודאות אולם אני יכול רק לשער. מקורו של עץ האפרסק בסין ויש לו משמעות חשובה מאד בתרבות הסינית המחשיבה אותו כ "עץ החיים" ופירותיו מסמלים אחדות ונצחיות. כלות בסין נוהגות לשאת זרים מפריחתו ובמסיבת החתונה  נהוג להגיש אפרסקים שבעצם אכילתם מסמלים כאילו אכילת מזון המספק אריכות ימים. אפרסקים משמשים השראה לציירים רבים בכל העולם ותדמיתם מופיעה על יריעות קנבס מצויירות, כמו כן ניתן להבחין בם גם על ריקמות ובגדים שונים. ז'ו ז'ינג, אל החיים הנצחיים בסין הוא למעשה דמות של אדם זקן ומקורח המחזיק ביד אחת אפרסק כסמל לבריאות ואריכות ימים, גם צורת ראשו מזכירה מאד אפרסק.   הקליקו על התמונות להגדלה   אחד משני עצי האפרסקים כאן ממש מרהיב ביופיו, פרחיו האדומים מבצבצים לאורך ענפיו ובולטים למרחוק. אין עליו סימני פרי ולכן אני משער שהוא עץ זכרי שנועד כנראה למטרת הפרייה לעץ האפרסק השני שניצב בסמוך.   על עץ האפרסקים השני צומחים פירות נהדרים שבטוחני יהו גדולים כשיבשילו בעוד כמה שבועות ויהיו מאד עסיסיים. מעניין מי יגיע אליהם ראשון האנשים או הציפורים הרבות החיות כאן באזור.   ממש ליד עצי האפרסקים צומחים גם שני עצי שזיפים שרק לפני שבועיים בערך החלו להתעורר מתרדמת החורף ולהעלות פריחה נפלאה. פירות עדיין אין עליהם אולם פריחתם די מרהיבה ומעניינת בצורתה. קבוצות קטנות של פרחים לבנים ועדינים צצים לאורך הענפים ובטוחני שבעוד זמן קצר יניבו פרי בכמות גדולה.          ממה שראיתי כאן עד עתה עולה שהגן הזה מלא בכל טוב, ממש שמורגנסבורגן רציני. מעניין מה ייעשה עם כל הפרי הרב שיבשיל בעוד מספר שבועות? ומי יהנה ממנו? מה שבטוח זה שיהיה כאן סלט פירות נהדר מפרי טרי וטעים.                      
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן התבלינים - עץ הרימון

גן התבלינים מושתת בעיקרו על תבלינים המקנים לו כידוע את שמו, אולם בנוסף לתבלינים צומחים בו גם מספר עצי פרי ששימשו את הרומאים והיוונים אז כמקורות מזון וקוסמטיקה, וביניהם ארבעה עצי רימונים המניבים כרגע פריחה מרהיבה ושונה מהרימונים  הצומחים ברוב המקומות, הם נראים בפריחתם יותר כשושנים מאשר רימונים ובסיורי הרגשתי צורך לתהות על קנקנם. בין השאר נאמר לי שאלה אינם עצי נוי ומניבים פרי יפה בסביבות חודש אוגוסט. בחצרי האחורית צומח עץ רימונים שמניב פרי כבר עתה (אמנם בוסר) ועליו שונים לגמרי מהעצים האלה כאן, הובהר לי שקיימים ארבעה סוגים של עצי רימון והעצים כאן  הם מסוג "Wonderful" שבצורתו קרוב מאד לצורתם של עצי הרימון דאז ב "ווילה דה פייפירי" באיטליה.   הקליקו על התמונות להגדלה   העצים אינם גבוהים ולמעשה ניראים יותר כשיחים גבוהים מאשר עצים והפריחה האדומה עליהם מרהיבה בצורתה וגורמת למבקרים רבים להיעצר לידם ולצלם ללא הרף. איני מאשימם, זו אכן פריחה מרהיבה ומעניינת וגם אותי המצלמה שיכנעה להיעצר לידם למשך כמה דקות טובות. בעת ביקורי כאן בקיץ שעבר זוכרני שהפרי לא היה גדול במיוחד ולמעשה די קטן, חשבתי אז שהעץ נועד למעשה יותר לקישוט מאשר עץ פרי אולם הסתבר לי כאן הפעם שהפרי למרות היותו קטן מעט מיתר הרימונים המצויים בשוק ראוי בהחלט למאכל וטעים מאד.   האגדה היוונית העתיקה יודעת לספר שבסביבות 500 לפני הספירה Hades ניסה לשדל את Persephone בעזרת רימון ומשהתכבדה וטעמה ממנו היא נשתעבדה לו והפכה כביכול לאשתו, ומכאן אנו למדים שרימון מסמל איתנות בחיי נישואין. והאגדה היוונית מוסיפה שכש Persephone שוהה יחד עם בעלה בעולם התחתון העונה היא עונת החורף וכשהיא מבקרת את אימה כל שנה נוצר האביב, כל אחד ואמונתו.   מוצאו של הרימון הוא כידוע פרס וכשהגיע בפעם הראשונה לאירופה הוא הפך לסמל יותר מאשר רק פרי. הוא שימש כחלק קבוע באמנות, שירה, דת ומיתולוגיה. בסופו של עניין הוא זכה להערכתה של התרבות המערבית בשל ערכו הרפואי, וכשהוא התפרסם ברחבי אירופה צורתו הופיעה על שלטי גיבורים רבים וציין לידה אצילה.   הרימון הפך לפרי פופולארי בתרבות המזרח תיכונית לפני 6000 שנה בעיקר בזכות היותו בעל ערך תזונתי ראשון במעלה שמיצו סיפק בריאות ואריכות ימים. ערכו הלך וגדל בזמנים
לדף הרשומה

הגן היפני בוואן נייס - צמחיית הלוטוסים מתחדשת

במשך חודשי החורף בכל שנה מחדשים בגן את צמחיית הלוטוסים בבריכת ההשתקפויות ולפני שבועיים בזמן שהותי כאן נוכחתי בשתילתם של הלוטוסים בבריכה. הגננים שתלו חוטרים קטנים בתוך המיים והגנן הראשי הסביר לי שכך נשתלים הצמחים הללו כאן בבריכה. הופתעתי מאד מעצם מראם של השתילים הקטנים הללו שנראו יותר כגזרי גבעולים זעירים מאשר צמחים. כשהוא הבחין בהשתאותי הוא הסביר לי שהשתילים הזעירים הללו התחילו את דרכם כזרעים בתוך מיכלי מיים ולאחר מכן קיבלו את צורתם הנוכחית, הוא גם אמר לי שלמעשה זרעי הלוטוס מסוגלים לשרוד יובש במשך מאתיים שנה שלאחריהם ינבטו ויצמחו כאילו מאומה לא קרה, למשמע המידע הזה ממש השתוממתי אולם מתברר שזרעי הלוטוס הם זרעים שמסוגלים לכך! הוא גם הוסיף ואמר שהבריכה הזאת תהיה מוצפת בפרחים תוך זמן קצר. הבוקר כשהגעתי לכאן הרגשתי צורך לבדוק את הבריכה ולראות מה מצב הלוטוסים. להפתעתי גיליתי שהם צומחים בדיוק כפי שהגנן הראשי הסביר לי לפני שבועיים. קטעים נרחבים כבר מכוסים בעלים ענקיים ומאד אמנותיים  בצורתם ובמספר קטעים החלו אף לצוץ פרחים לבנים. כשהפריחה תהיה בשיאה בעוד מספר שבועות הקרנבל הצבעוני ישתולל כאן במלוא עוזו.   הקליקו על התמונות להגדלה   פריחה חדשה ומרהיבה בבריכת ההשתקפויות. צמחים שזה עתה נשתלו מוציאים את עליהם בצורה מרהיבה ולפי הקצב מובטחת כאן חגיגה צבעונית בימים הקרובים.   עלי הלוטוס גדולים ומאד מיוחדים בצורתם, גם טיפות המיים שהתאספו עליהם מהטל בלילה נראות נהדר.   פרחי לוטוס לבנים צצים מבין העלים וזו רק תחילת ההצגה. בעוד שבוע שבועיים יפרחו כאן לוטוסים וורודים וצהובים והקרנבל הססגוני יחגוג בגדול.         אז כפי שאתם רואים הגן הזה מלא בהפתעות ובכל פעם שאני מבקר בו אני מוצא הפתעה חדשה. עתה כשהאביב מתקרב הפריחה תרהיב בצבעיה ואני מאמין שהמצלמה תשתולל כאן במלוא הקצב. מה שמהנה אותי במיוחד הם צורותם האמנותית של הפרחים על צבעיהם הססגוניים ובטוחני שלא אתאכזב.                    
לדף הרשומה

הגן היפני בוואן נייס – שיחי אזלייה

בחלקים רבים כאן ננשתלו שיחי אזלייה המניבים פריחה משגעת באדום, סגול ולבן. כשמטיילים על השבילים מסביב לאגם ניתן להבחין בהם ללא מאמץ מיותר, הם פשוט צובעים את שולי השבילים בצורה מרהיבה. פרחים מוכרים אלה מקשטים גנים רבים ברחבי העיר אולם כאן הם תוכננו בצורה מאד מוצלחת שממש מקשטת את הגן בצורה מיוחדת מאד. הדברים אמורים במיוחד בקטעים מסויימים לאורכו של האגם בו נשתלו מאות שיחים כאלה ומבליטים את האגם בצורתם וצבעיהם. המטרה היתה לספק קונטרסט מרהיב בין המדשאות והשיחים כשהפריחה המרהיבה תשלים את כל התפאורה הנפלאה הזאת, וזה ממש הצליח ובגדול. לא רק שהפרחים מרהיבים בצבעיהם אלא גם צורתם המיוחדת תורמת רבות למראה הכללי והמיוחד והמצלמות המבקרות כאן מטרטרות לא מעט מסביבם. אני חייב להודות שגם אני נדבקתי בחיידק הצילום כאן והמצלמה לא הפסיקה להקליק וכשטענתי בפני הגנן הראשי שהפרחים הנפלאים הללו גורמים למצלמתי לעבוד שעות נוספות הוא הגיב בחיוך והרגיעני שאני לא היחיד והוא כבר הורגל לכל הטרטורים וקליקים מסביב. אז ברשותכם אעביר את רשות הדיבור למצלמתי .   הקליקו על התמונות להגדלה   שיחי אזלייה הינם ילידי אזורים רבים בעולם כגון אסיה, ארופה וצפון אמריקה ונשתלים כצמח נוי בכמויות גדולות. לפי ההשערה הם הוצגו לראשונה באמריקה ב-1830  במטעי אורז בדרום קרוליינה לשם הובאו לשמש כסימון החלקות ומאוחר יותר הועברו גם לגנים וחצרות אחרים. חשוב לציין שאזלייה הוא צמח רעיל וכשהוא נאכל על ידי חיות בית הוא גורם להן בעיות בבטן ובלב, כל חלקיו של הצמח רעילים וחשוב להרחיקן מממנו.   פרחיו של הצמח מרהיבים בשלל צבעיהם והופכים כמובן כל גינה ליצירה אמנותית בצורתם המיוחדת. הצמח מופיע באלפי זנים, מינים וצבעים וכל מה שנדרש בזמן השתילה הוא לוודא שהזן הנבחר מתאים לאקלים בו הוא עומד להישתל. זני האזלייה נבחרו כאן בקפדנות מרובה תוך שימת הדגש על השפעת האקלים ובחירת הצמחים המתאימים שיספקו את התוצאה הטובה ביותר. מי שעיצב את הגן הזה ידע מה הוא עושה ואת התוצאות המרהיבות ניתן לראות בכל רחבי הגן הקסום הזה.         שיחי אזלייה מסוגלים לחיות שנים רבות במידה ויקבלו את הטיפול הנכון לו הם זקוקים. ביפן למשל חיים שיחים כאלה מאות שנים והגיעו כבר למימדים של עצים בעלי גזעים
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת