00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"עצים" נמצאו 18 פוסטים

מוזיאון גטי וילה - הגן המזרחי

הגן הרביעי והאחרון במוזיאון גטי וילה ניקרא ה"גן המזרחי" מעצם מיקומו בצידו המזרחי של המוזיאון. גן זה לפי עיצובו ב"וילה דה פאפיירי" האורגינלית באיטליה שימש את אם הבית ובו היתה נחה מידי יום מעמל הבית ומהטיפול בילדים. כאן היא היתה מתרווחת לה לצילם של העצים, נהנית מצלילי המים שבמזרקה וממראה הפרחים מסביב. לפי התיאור שקיבלתי בעת הסיור לגבי ייעודו של הגן הזה העליתי הצעה לשנות את שמו ל"גן האשה" שנתקבלה בשמחה רבה בקרב הנשים שהשתתפו בסיור, טענתי שכפי שקיים "יום האם" מדוע לא להקדיש גן לאשה שמטפלת בנו כל השנה, דואגת לבית, מגדלת את הילדים ומנהל את משק הבית בצורה כה מוצלחת ויעילה. בתוך שתי דקות רכשתי לי כאן כל כך הרבה ידידות שטענו שסוף סוף יש מי שחושב עליהן. אינני מבין, מה, בעליהם מזניחים אותם כל כך ומצבן כה גרוע? אני מורגל שאשה היא סמל ומעמדה חשוב מאד! אולם נחזור חזרה לגן הזה. שטחו די קטן ומהוה פינה שקטה ורומנטית למי שמחפש רגעים שקטים לניקוי הראש. הצמחייה כאן מאד מטופחת כמו ביתר הגנים שבמוזיאון. שיחים גזומים להפליא, עצים, צל ופרחים מרהיבים. שתי מזרקות מים ממוקמות בשטחו, האחת עשוייה משיש מצופה בציורי מוזאיקה והשנייה נבנתה בצורת כוס משקה ענקית כשהמים זורמים ממנה מתוך פיותיהם של אריות קטנים ונשפכים אל בריכה עגולה ובה שושנות מים וצמחייה אחרת. רק מלשבת ולהקשיב להמיית המיים בבריכה אפשר לנקות את הראש ולנוח בצורה מושלמת. גם כאן תנועת המבקרים לא פסקה ולו לרגע ונאלצתי לחכות בסבלנות על מנת לצלם במינימום הפרעה, שתי המזרקות המרהיבות האלה משכו עוד ועוד מבקרים והמצלמות טירטרו מסביבן ללא הרף. המצלמה שלי היתה סבלנית הפעם, לא דחפה ולא השתוללה, רק עמדה וחיכתה לתורה וכשזה הגיע היא החלה לעבוד במלוא הקצב. בתוך מספר דקות צילמה למעלה ממאה וחמישים תמונות, איני מסוגל להבין איך היא עשתה זאת. מרוב תיקתוק לא שמתי לב כמה תמונות היא דפקה ורק כשהתיישבתי אחר כך ליד המחשב בבית גיליתי את התמונות הנפלאות שהיא צילמה עבורי, אני ממש גאה בה, איזו עבודה נפלאה! כמובן שהיא זכתה לחיבוק אוהב ממני, אני ממש מאוהב בה כל פעם מחדש!   הקליקו על התמונות להגדלה   מבט כללי על הגן המזרחי משני צידיו.   אחת המזרקות בנויה בצורת כוס משקה כשהמים נשפכים אל הבריכה מתחתיה מפיהם של אריות קטנים.  
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן העמודים הפנימי

עד עתה סיירתי בשניים מתוך ארבעה גנים נפלאים במוזיאון. היו אלה גנים די גדולים בהשוואה לשני הגנים הבאים שהינם יותר קטנים אולם לא פחות מרהיבים ביופיים. גן העמודים הפנימי משתרע על שטח קטן וגם הוא מוקף מכל צידיו בעמודי שיש מסוגננים על פי אותו סגנון רומאי קדום, במרכזה בריכת מיים בעומק של כחמש עשרה סנטימטרים בלבד ולשני צידיה מספר פסלים הניצבים כאילו למשמר. הצמחייה סביבה סימטרית ומורכבת בעיקרה משיחים גזומים להפליא ופרחים. בנוסף לצמחייה המרהיבה נטועים מסביבה כמה עצים המשרים צל נפלא סביבם וגורמים לקרירות רבה. הגן נקרא גן העמודים הפנימי לא רק מעצם היותו מוקף בעמודים אלא בעיקר עקב מיקומו ממש בתחומו הפנימי של המוזיאון כשמלבד העמודים ממוקמות מסביבו גלריות רבות המכילות אמנות עתיקה ונפלאה הכוללת פסלים וחפצי אמנות אותם אסף גטי במשך שנים. התנועה בגן רבה מעצם מיקומו ולמבקרים ניתנת ההזדמנות לנוח בין ביקורם בגלריות השונות. צורת הפסלים לאורכה של הבריכה מאד מעניינת ונראית כקבוצה של חמש נשים רומאיות כשביניהן ניראה משטח ריק המיועד לפסל שישי. האגדה המקומית יודעת לספר שאלה היו בנותיו של אחד השליטים הרומאים דאז שכאילו הופקדו על משמר הגן הזה, אחת מהן מרדה בדברי אביה והוענשה כשהנוכחות במקום נאסרה עליה, משום כך המשטח השישי הממוקם במרכז השורה עומד ריק ויתום.  בארבעת קצוותיו של הגן הקטן הזה ניצבות מזרקות מים הפועלות על בסיס של מיחזור תמידי ואמורות כאילו לספק את מילוייה של הבריכה והשקאת הגינה, הכל כמובן סימבולי אחרת הדבר היה דורש מפעל קטן להתפלת מי ים (האוקינוס נמצא ממש בשכנות) שלדעתי יכול היה להיות רעיון לגמרי לא רע אולם יקר ומי יודע איך הדבר היה משפיע על מחירה של החנייה במקום.   הקליקו על התמונות להגדלה   כמו בגן העמודים החיצוני גם כאן קיימת בריכה ארוכה ומלבנית המכילה מים רדודים ומוקפת בעמודי שיש מעוצבים וצמחייה מרהיבה. לאורכה ומשני צידיה ניצבת קבוצת פסלים נפלאה השומרת עליה.   במבט ממושך על הפסלים הללו נראה כאילו הם מדברים האחד עם השני ומי שעיצב ותיכנן אותם עשה עבודה נפלאה, שימו לב על במשטח הריק שאמור היה להכיל עליו את הפסל השישי.   גן זה נקרא גן העמודים הפנימי מעצם מיקומו ממש בתוככי המוזיאון כשהוא מוקף בעמודי שיש מעוצבים.  
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן התבלינים - עץ האתרוגים ושיחי הענבים

ה פתעה נוספת חיכתה לי באחת מפינות הגן בדמותו של עץ הדר די קטן שניצב בצד ועליו פירות שנראו כלימונים. הבחנתי בו ממרחק וחשבתי לעצמי שהלימונים הללו נראים קצת יותר מידי גדולים בהשוואה למרחק. התקרבתי מעט וקלטתי שלא מדובר בלימונים אלא באתרוגים (אני עדיין מכיר וזוכר עוד מהארץ איך נראה אתרוג) והפתעתי היתה שלמה. "מה עושה אתרוג כאן ואיך הוא מתקשר לנושאי המוזיאון?" תמהתי. בסיור הוסבר לי שהאתרוג היה אחד העצים החשובים באותה תקופה ובעל שימוש רב בכל בית כמעט, ובעקבות האקלים הזהה לאזורנו הוא חי כאן בנחת ובשמחה.   הקליקו על התמונות להגדלה   עצי האתרוג אינם עצים גבוהים ומסוגלים להגיע לגובה של בין שניים לארבעה וחצי מטרים בלבד, ענפיהם חזקים וחדים בקצוותם המשוה להם מראה ותחושה קוצנית, עליו ירוקים וריחו הלימוני נישא למרחק. בימים אלה ניתן להבחין באתרוגים הבשלים והגדולים המתנוססים עליו לראוה וחלקם מגיע לגודל של עשרים סנטימטרים בקירוב. הוא עץ די קטן ולא חסון, עליו עגולים בקצוותיהם, הוא מאד רגשי לקרה ואינו משיל את עליו בחורף, בנוסף לכך הוא גם רגיש לחום וליובש ולכן האקלים התאים ביותר לגידולו הוא אקלים בינוני בו הקיץ אינו חם ויבש והחורף אינו קר.     האתרוג מוכר לכולנו מעצם היותו אחד מארבעת המינים בסוכות ולמעשה הוא אחד משמונה זנים שונים והידוע מכולם. צורתו אליפסית ובעל פיטם בצווארו. בדרך כלל נהוד לקוטפו למטרות טקסיות כשהוא מגיע למשקל של 142 גרם ואינו מאורך, קליפתו צהובה וקשה מעט. ניתן גם להשאירו על העץ והוא ימשיך לגדול ולצמוח עד שהענף עליו הוא צומח לא יוכל לשאת את משקלו ואז ישבר.   וכאילו להשלים את תמונת שבעת המינים כאן בגן התבלינים גם מקומם של הענבים לא נפקד. בנו להם סוכה מיוחדת עליה הם צומחים ומטפסים בשמחה רבה. במיוחד בעונה זו בה הכל מסביב פורח וצומח היא ממש מרהיבה בצורתה ועליה ירוקים ומלאים שמחה וצבע. סוכה זו מאפשרת למבקרים שהייה מוצלת מתחתיה ומבט על השיחים המטפסים על הזמורות המרכיבות אותה, ממש חגיגה לעיניים.   תמונה שווה אלף מילים. אשכולות קטנים קורמים עור וגידים במעלה השיחים ומה שנראה כרגע כגרגירים ירוקים קטנים יהפכו בעוד חודש לאשכולות ענבים עסיסיים ומרהיבים ביופיים. יש עוד שאלות?         מראה האתרוגים
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן התבלינים - עצי התאנים

העצים הבאים שפגשתי כאן הם עצי תאנים שהחלו להעלות את פריחתם המרהיבה בשבועות האחרונים. לפי צורת צמיחתם נראה שמושקעת כאן עבודה רבה באחזקתם ובטיפול המסור לו הם זוכים מצוות מיומן המטפל בם כל העת. העלים צומחים בצורה בריאה וכמי שבחצרו צומח עץ דומה איני יכול שלא להתפעל מאופן צמיחתם הבריא ומצורתם המאד ציוריים שלא לדבר על הפרי הנפלא והמגרה. אלה עצים הצומחים כאן כבר כמה שנים טובות ונראה שהם מאד שמחים כאן.   הקליקו על התמונות להגדלה   עצי התאנים הם חלק מהעצים האהובים עלי ביותר לא רק בשל פריים המתוק אלא בעיקר בזכות עליהם המיוחדים בצורתם. עצים אלה כשאר העצים כאן אינם גדלים לגובה רב וגובהם הממוצע מגיע לבין שבעה לעשרה מטרים. בין ענפיהם הבחנתי בתאנים הצומחות וגדלות בכמות יפה, צבעם הנוכחי אמנם ירוק אולם כמה מהם נוטים לקבל צבע סגלגל. בעוד שבוע שבועיים גם הם יחלו להבשיל. העצים מכילים בתוכם נוזל חלבי לבן ובכל פעם שקוטפים את הפרי או שוברים ענף מיד מופרש הנוזל הזה שהינו רעיל ומסוגל לגרום לתופעות אלרגיות במגע איתו במיוחד אצל אנשים הרגישים לאלרגיות.   תאנים ידועות כמאכל העוזר במקרי עצירות, ולעיתים קרובות הוא מומלץ כמזין למעיים ומשלשל טבעי מעצם תכולת הסיבים הגבוהה שבו. רבים מאיתנו צורכים כמות גדולה של נתרן הנמצא בדרך כלל במזון מעובד, וצריכה מוגזמת עלולה להוביל ללחץ דם גבוה. דיאטה עשירה בפירות וירקות טריים כולל תאנים מעלה באופן טבעי את כמות הפוטאסיום הנדרשת ובכך עוזרת בהורדת לחץ הדם.  תאנים משמשות גם להורדת משקל מעצם הכילן כמות גדולה של סיבית המעניקה הרגשת שובע ובכך פוחתת הרגשת ה"רעב" והרצון לנשנש ופחות חומרים משמינים נכנסים לגוף. בנוסף לכף תאנים הם גם מקור נפלא לסידן התורם לחיזוק העצמות. היתרון שבאכילת תאנים גדול ומועיל לגוף אולם כמו עם כל מאכל אחר אכילה מופרזת עלולה להשיג את התוצאות ההפוכות.   ממחקרים רפואיים שנערכו לאחרונה עולה שהצוף הלבן שמופק מהגדמים שבעץ ידוע כשיקוי מרפא בטיפול במחלת הסכרת, דלקת הסימפונות, יבלות גניטליות, שחמת הכבד, לחץ דם גבוה, בעיות עור ואולקוס. העלים ידועים כמכילים חומרים נגד סכרת. חולי סכרת נזקקים למנות קטנות יותר של אינסולין כשהם מטופלים בתמיסת עלי תאנה. הם שותים את התמיסה בארוחת הבוקר. בנוסף לכך
לדף הרשומה

מוזיאון גטי וילה - גן התבלינים - עצי התפוחים

בגן התבלינים צומחים גם כמה עצים מעניינים שבימים אלה מעלים פריחה מרהיבה וריחנית. אני ממש קורן משמחה כשאני רואה עצים פורחים, זה ממש תענוג לעיניים ושמחה בלב. וכאן הכל סביבי כה מוריק ומלבלב ממש כמו שכתוב בספרים. אחד העצים האלה או למעשה שניים הם עצי תפוחי עץ בצורה מעט שונה מאותם תפוחים שאני בדרך כלל רואה בשווקים או בסופרמרקט. ראשית פריחתם לבנה וורודה המופיעה בקבוצות קטנות ושנית הפרי ארוך ובצבע ירוק אדמדם. תפוחים כאלה ראיתי בזמן שירותי הצבאי הסדיר ברמת הגולן וזוכרני עד עצם היום את פריכותם וטעמם המתוק חמצמץ שכבש אז את ליבי בטעמם הנפלא. התבוננתי בפרי ההולך ומבשיל כאן על שני העצים הללו וטעמם עלה מיד בפי, לשנייה שכחתי היכן אני נמצא משום שלנגד עיני עלתה תמונת המטע מאז והרצון לקטוף אחד כפי שעשיתי אז החל לכרסם בי אולם מהר מאד התעוררתי מההזייה ולא העזתי לנגוע באף אחד מהם על מנת לא להסתבך כאן עם אנשי המוזיאון שלא לצורך. התבוננתי בהם ארוכות והמשכתי לפנטז עוד כמה דקות עד למעבר לעץ הבא. עוד מימי התנך הוא נודע כפרי מגרה כשחווה פיתתה את אדם. היום קיימים עדיין חילוקי דיעות בהקשר למוצאו. היסטוריונים רבים חלוקים בדעתם אם הוא החל במצריים העתיקה או במקומות אחרים באזור הים הכספי או בסין. דבר אחד ידוע וברור שהמצרים הקדמונים ניהלו רישום יסודי ומקיף בנושא גידול עצי תפוחי העץ שלהם. במאה ה-13 רעמסס השני קבע שתפוחי עץ מזנים שונים ינטעו ויגודלו באזור הדלתא של הנילוס, וקיימות גם הוכחות שהיוונים הקדמונים במאה השביעית גידלו עצי תפוחים למאכל.  אכילת תפוחי עץ טומנת בחובה יתרונות רבים ומועילים לגוף, אני שמעתי לפחות על חמישה עשר יתרונות כאלה ובטוחני שרבים מכם מודעים להם. מכל פנים ראוי להזכיר כמה מהחשובים ביותר שבהם על מנת להבין מדוע פרי זה נחשב לאחד החשובים עוד מתקופת הרומאים. אחד היתרונות החשובים במיוחד הוא שבאכילת תפוח עץ בלוטת הרוק בפה מייצרת כמות מוגברת של רוק המסייע בהקטנת רמת הבקטרייה בתוך הפה ובכך נשמרת בריאותו. בנוסף לכך הוא ידוע כמונע את מחלת האולצהיימר, שומר נגד מחלת פארקינסון, מוריד את הסיכון לחלות בסכרת, מרסן סוגים שונים של סרטן, מוריד את כמות הכולסטרול בגוף, עוזר לשמור על לב בריא, מונע אבנים בכיס המרה, עוזר במקרים של שילשולים ועצירות, מנקה את הכבד ומחזק את המערכת החיסונית
לדף הרשומה
1234
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת