00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"ילדים" נמצאו 3 פוסטים

תהלוכת הדובדבן בליאונה וואלי

09/06/2013
  לא רק ערים גדולות כמו לוס אנג`לס, סן פרנסיסקו או סן דייגו קיימות במדינת קליפורניה, עיירות וקהילות קטנות קיימות ומתפקדות גם הן, על המפה הן אמנם מופיעות כנקודות זעירות שבקושי רואים אותן ומצריכות שימוש במיקרוסקופ על מנת להבחין בהן אולם הן קיימות ושוקקות חיים. אחת העיירות האלה היא ליאונה וואלי שבה אנו נוהגים לבקר בעונת הדובדבנים. זוהי עיירה חקלאית בת 1,600 תושבים בערך השוכנת בינות ההרים היפים שבמחוז הצפוני של לוס אנג`לס, במרחק של כעשרה קילומטרים מערבית לעיירה פאלמדייל. ליאונה וואלי התפרסמה בעבר בעיקר בזכות חוות הבקר הרבות שהיו פזורות בה על כל השטח והיום היא מאד מפורסמת בחקלאותה ובעיקר בגידולי מטע שעיקרם דובדבנים וענבי יין. מזג האיור המקומי מתאים בעיקר לגידול עצי דובדבנים אולם גם פירות וירקות אחרים עושים שם חיל. עם נוף ציורי של חופות שיחי כותנה כנגד השמיים הכחולים והצלולים בשילוב עם ריחם המתוק של הדובדבנים זה מקום נפלא לבילוי סוף שבוע במיוחד בסוף האביב ותחילת הקיץ. מצעד הדובדבן (כפי שהוא מכונה) נערך כאן בכל שנה בשבת הראשונה של חודש יוני ומציין את תחילת הקטיף. זהו מצעד כייפי של עיירה קטנה ומושתת על המון ילדים, בעלי חיים, מכוניות ישנות ומשאיות. השנה המצעד נערך בסימן חגיגות יום השנה הארבעים לקיום מצעד זה, וארבעים שנות פוריות  עשירה בדובדבנים. נושאו היה:"היפ הופ הוריי. איתס צ`רי דיי" או בעברית: "הידד היפ הופ, זה יומו של הדובדבן" (באנגלית זה מתחרז קצת יותר טוב). מזג האויר היה חם מאד ויבש, השמש היכתה ללא רחם ולמזלנו תפסנו פינה מוצלת מתחת לעץ אלון ענקי לצידי הכביש וכך חזינו במצעד ממקום קריר ומוצל. אמנם זה לא היה מצעד הפרחים המפורסם שנערך מידי שנה בפסדינה אולם במימדים של עיירה חקלאית זעירה זה היה מאד נחמד והקרין אוירה משפחתית חמה ומסבירת פנים. רובם הכירו האחד את רעהו וראיתי חיוכים ורגשות ידידותיות שעוררו את קינאתי למראיהן, יכולת לחוש מעין משפחה אחת גדולה שהגיעה לכאן לשמוח, להבדיל מהעיר הגדולה שם מעטים מכירים האחד את השני וכל אחד טרוד בעולמו הוא. אוירה זו הזכירה לי לא במעט את כל אותם ימים מאושרים אותם העברתי במושב ביצרון שם הייתי מבלה את החופש הגדול בכל שנה. ממש אוירה משפחתית חמה וידידותית, יש מה ללמוד (החיים זה לא רק ריצה אחרי הדולר!). הדבר
לדף הרשומה

יריד שבועות תנכי בוודלנד הילס, קליפורניה

המקום המתאים ביותר לחגוג את חג השבועות הוא ללא ספק בארץ במיוחד בקיבוצים ובמושבים שם אתה ממש מרגיש את האוירה. שדות ירוקים, ניחוחו של החציר, געיית הפרות במרעה וקרקור התרנגולות בלולים, מה מתאים יותר מזה ועוד במקור. אני זוכר את כל אותם רגעים נהדרים בתקופת שירותי הצבאי בסדיר עת הוזמננו להשתתף בחגיגות שבועות בקיבוצי הצפון. האוירה היתה נהדרת. מראה תהלוכת הטרקטורים ועליהם חבילות חציר טרי שפיזרו את ניחוחם בחלל האויר העלה שמחה וחום בלב. רקדנים ורקדניות בלבושם הססגוני רקדו במלוא הקצב והילדים הסתובבו שם כשבידידהם סלסלות הביקורים מקושטים בפרחים נהדרים ומלאים בכל טוב שהאדמה יכלה רק לתת. מראות כאלה ניתן לראות רק במולדת ובעיקר בקיבוצים ובמושבים ששם החג קרוב מאד למקורות דהיינו  אמא אדמה. כאן בניכר משתדלים להמחיש עד כמה שזה ניתן את אותם מראות וצלילים כמו בבית אולם אתה מיד יכול לחוש את השוני, זה לא אותו דבר! נכחתי בסוף השבוע ביריד תנכ"י לכבוד שבועות שבו ניסו המארגנים להמחיש בצורה תנכית את החג. שני גמלים ערכו סיבובי מסלול קבועים כשעל גבם רוכבים מבוגרים וצעירים ותור ענק השתרך לו מכאן ועד להודעה חדשה, היו שם אוהלים גדולים שסיפקו תעסוקה מגוונת ומעניינת לילדים שכללה בין השאר הכנת גבינה בעזרת פיסות הבדים המיועדות לכך, דריכת ענבים בה הילד דרך על הענבים שהונחו בתחתיתו של פח גדול ומעך אותם לעיסה בוצית תוך הנאה מהתבוססות בבוץ כמובן, הכנת לימונדה בעזרת מיקסר שהותקן על גבי אופניים והונע על ידי הסתובבותו המהירה של הגלגל האחורי, באוהל אחר ישבו הילדים וקישטו סלסלות חג בפרחים ססגוניים, באוהל נוסף הם עסקו בגזירת וייצור בגדים וסנדלים תנכיות מבד ולבד, היתה גם עז שההנאה לאכילה ולחלבה היתה גדולה, שתי פרות (בובות) בעלות עטינים שהיו עשויות מכפפות גומי (לא כמו האורגינל) סיפקו את תחושת החליבה לילדים (מה באמת הם מבינים) ואפילו מעגל תיפוף היה שם ומשף אליו ילדים ומבוגרים שישבו ותופפו במשך דקות ארוכות תוך שהם מוציאים את מירצם על התופים, היתה שם גם פינת ליטופים ובה ארנבות, תרנגולות גדיים ועוד ובה הילדים עסקו כל אחד בתורו בליטוף החיות. כמו כן הופיעה להקת הריקוד "קשת חיים" ומקהלת ילדים מקומית ששרה את שירי החג היפים והנודעים והאוירה היתה נהדרת, תמיד טוב לחוש את החג ולהרגיש קרוב למולדת. הקליקו על
לדף הרשומה

יום האם ל"מלכה" ו"אמא"

מליוני אמהות בכל רחבי תבל זכו בסוף השבוע לחגיגה מיוחדת שנחגגת פעם אחת בשנה (לדעתי צריכה להיחגג יום יום) – "יום האם". נשותינו העוסקות בכל ימות השנה בעבודות הבית המפרכות  וגידול הילדים וטיפוחם ראויות ליותר מ"יום האם". במצב הכלכלי היום רבות מהן עובדות לפרנסת הבית הצנועה כשמשכורת אחת אינה מספקת לכלכלת הבית במיוחד לאור מחירים ההולכים ומאמירים מיום ליום. רבות מהן מהוות את המפרנסות היחידות או הראשיות בבית ולשם כך עובדות בכמה מקומות בו זמנית ומה שמאפיין אותן היא ההתמדה ונשיאת האחריות למשפחה. ככלות הכל הן אלה שאחראיות למעשה על הבית מבפנים. אז כמו כולכם חברים גם אני מלא אהבה, הערכה וכבוד ל"מלכה שלי" שכל יום מבלה בין העבודה לבית ללא תלונות מיותרות ומתוך אהבה למשפחה (מה הייתי עושה בלעדיה?) ולפי הספר שלי כל יום צריך להיות "יום האם" בשבילה! ןכך החלטנו ג`וניור ואני להפתיע אותה השנה ביום המיוחד הזה ולהכין לה את המאכל שהיא מאד אוהבת – סושי ירקות ומרק מיסו מסורתי. כמובן שג`וניור התנדב לבשל את המאכלים הללו מעצם אהבתו לבישול (במיוחד מאכלים יפניים מסורתיים) ואני נידבתי את עצמי במלאכת התיעוד. בבוקרו של יום ראשון ששלחנו אותה לשופינג ספרי שגורם לה להנאה רבה (טוב, תראו לי אשה שלא נהנית משופינג) וביקשנו ממנה לקחת את הזמן ולא למהר. לא היינו צריכים להתחנן לכך במיוחד כשהיא נהנית ממסעות כאלה. אחרי שיצאה למסע הקניות ג`וניור מיד התלבש על המטבח והחל לעבוד בקצב מהיר על בישול האורז הדביק והמרק, שוטף את האורז מספר פעמים, במקביל קוצץ בצל ירוק למרק, מכין את הירקות שבאים בתוך הסושי ומפקח על שני התבשילים שמתבשלים בשני סירים שונים בו זמנית. איזה קצב ואיזה ביצוע, אפילו המצלמה שתיקתקה ללא הרף החלה בסופו של עניין להראות סימני עייפות. אולם ג`וניור לא מאט, הוא יודע שבזמן מסויים הארוחה חייבת להיות על השולחן לפני שאמא חוזרת. למרות שאני רק תיעדתי את המלאכה לא הפסקתי להתפעל מהקצב והביצועים של ג`וניור, לרגע חשבתי שאני נמצא במטבחו של השף המפורסם וולפנג פאק מעצם הקצב המהיר. ממש להתפאר! שעתיים וחצי מאוחר יותר היצירה היתה מוכנה לתפארתו של ג`וניור, וה"מלכה שלי" שחזרה כמה דקות מאוחר יותר היתה מופתעת לגמרי. היא מכירה את יכולתו של ג`וניור וטעמה בעבר לא מעט מתבשיליו הנהדרים אולם לסושי כזה בתוספת מרק
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת