00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"טיול" נמצאו 16 פוסטים

מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע?

פורים עוד רחוק, אבל דיברתי כרגע עם חברה יקרה, והסתבר לי שהיא לא שמעה אף פעם על העדלאידע בשדה בוקר, הבטחתי מיד לשלוח לה תמונות שצילמתי בשנה שעברה, ואחרי שסגרתי את הטלפון החלטתי שכדאי פשוט להעלות את התמונות לבלוג, לטובת שאר קוראי, מהר, לפני שתהינה תמונות חדשות. על העדלאידע של ביה"ס לחינוך סביבתי בשדה בוקר שמעתי כבר לפני הרבה שנים, ואיכשהו כל שנה היה לי איזה תירוץ ולא נסעתי. בשנה שעברה סופסוף נסעתי (אחותי עברה לגור שם, וגיסי עובד בביה"ס, כך שאין לי שום תירוץ...), וכמובן שהייתי על סף התעלפות במשך יומיים. הגענו יום קודם, ומיד יצאנו לסיור בביה"ס, לראות את ההכנות האחרונות. אני נעתי בין התלהבות ובין לחץ היסטרי, כי לא נראה שיש איזשהו סיכוי שהדברים יהיו מוכנים למחרת בבוקר, אבל כולם נראו פעלתנים אך רגועים, מסתבר שהם ידעו בדיוק למה, אכן ה-כ-ל היה מוכן למחרת. כל כיתה בוחרת נושא סביבו היא יוצרת את החלק שלה, ואפשר לראות בבירור איך עם השנים והנסיון משתפרת איכות העבודות.         תמונות מיום ההכנות האחרון - גיברת פסל-חירות אוחזת אייפון (כיתות י' - אמריקה) מאחורי הקלעים, כלומר מתחת לשמלה של הגיברת   זירת קרב התרנגולים (כיתות י"ב - תרנגולים)        ובעדלאידע עצמה - כיתות י"א - חרקים   כיתות י' - אמריקה   כיתות י"ב - תרנגולים (התרנגולת והביצה מסתובבות על מחבת, עליה גם כתוב 'מה בא קודם?') תחפושות התרנגולות, לטעמי, היו הדבר הכי מדהים בכל העדלאידע הזו! בקרוב גירסת 2012...
לדף הרשומה

אבקת חשמל עפה ברוח

אני כזאת פארשית! לא כיביתי את האור. מודה. זאת אומרת אני כן כיביתי את האור, כי בדיוק השכבתי את יהל (ככה קוראים לשעה הזאת שבה אני נכנסת איתו למיטה ונרדמת, ואם יש לי מזל גם הוא. נכון?), אבל באופן כללי האורות ברוב רחבי הבית דלקו. נהייתי זרקנית! חוצמיזה, מרוב שאני כבר יומיים נלחמת בעורך של הבלוג (מסתבר שאף אחד עדיין לא עשה הכרות בין תפוז ובין הגירסה החדשה של פיירפוקס), ומנסה לסיים רשומה משובחת (אין הנחתום וגו', אני יודעת, אבל אני ממש מרוצה ממנה, חכו, עוד תראו...), שכחתי לגמרי שהיום זו הזדמנות מצויינת להראות ולספר לכם על הביקור שלנו בחוות הטורבינות בגולן לפני כמה חודשים. אז הנה - לפני כמה חודשים טיילנו בצפון, החלטנו להכנס לחוות הטורבינות, לראות איך עושים חשמל בלי ללכלך. טיפסנו (ברכב. כן?) לגבעה, ושם, בין תעלות הביצורים הנטושות חיכו לנו הטורבינות. אין הרבה מה להגיד ולספר, אני ממליצה בחום ללכת ולראות את העוצמה הזאת.         העמדתי את העזר בתפקיד קנה מידה [לא ממש מדויק, כי הוא עומד כמה מטרים לפני הטורבינה, ומאחוריו יש עוד ירידה קטנה עד למקום מושבה (כלומר עמידתה) של הטורבינה] במורד התל, בצד הדרך מוצב שלט עם נתונים על זיהום האוויר שנחסך מפעילות הטורבינות, שגם מזכיר לנו שזיהום אוויר זה לא סתם משהו מגעיל או מיותר, זה דבר שפוגע ישירות בבריאותנו, שלא לומר - הורג! וכמה תמונות בשביל הנפש:
לדף הרשומה

כלניות

בשבת הידרמנו, כמו כל עמישראל, לראות את הנגב פורח. שלא כמו כל עמישראל בחרנו בדרכים צדדיות, עם קצת פחות פריחה, אבל גם פחות אנשים, כלומר בלי אנשים בכלל, רק אנחנו. התחזית אמרה 'גשם', ואני מייד נכנסתי לכוננות שיא - טיול בגשם זו לא בעיה, בעיקר כשמתכוננים מראש ולוקחים את המנשא המתאים (זה שיש לו כיסוי גשם), שלא כמו בטיול בכרמל לפני שלושה שבועות, ששם הפתיע אותנו מבול וחזרנו לרכבים נוטפי מים (וגם נוטפי תרמיל, שבו היה בגדים רטובים להחלפה ליהל...). הבעיה תתחיל כשיהל ירצה קצת ללכת, והגרביים שלו ירטבו ויתמלאו בבוץ. בעיה. בלית ברירה שלחתי את הבנים לישון, הוצאתי מהארון שקית עם שאריות עור שקיבלתי לפני שנה, פישפשתי בקישורים שלי, בין הררי ההוראות לתפירת נעליים שהספקתי לאסוף. בחרתי את אלו . התכנית המקורית היתה להחליף את הפרח שבהוראות באיזו חיה חמודה. התלבטתי בין פיל לדוב, אבל אחרי שפתחתי את שקית העורות, וגיליתי את חתיכת העור האדם הבנתי שאין יותר מתאים לטיול פריחות מכלנית אדומה על הנעל! כשהנעליים הו מוכנות הבנתי שיש לי ביד נעליים מקסימות, אבל כנראה קטנות, והבנתי גם שאני אצטרך לחכות בסבלנות עד הבוקר כדי למדוד על דוגמן הבית (השעה היתה כל כך מאוחרת, כך שלא הייתי צריכה לחכות הרבה). כמאמר השיר: "בבוקר ראיתי שלא טעיתי". מזל שהיה יום שמש נעים, חלק מהזמן יהל בכלל היה יחף, בשלב מסויים גרבנו לו גרביים. והנעליים? מחרתיים בני הדודים שלו ימדדו אותן, אני מקווה שלאחד מהם לפחות זה יתאים. אם לא - עמליה, את הבאה בתור! ולא תתחמקו מתמונות מהטיול...   התמונה המוצלחת ביותר מהטיול, לטעמי - חזרנו, כמובן, עייפים אך מרוצים
לדף הרשומה

מנשאים ועוגות

אמנם הודעתי שאני לא מתנצלת פה, אבל בכל זאת אני חייבת (מי אמר פולניה ולא קיבל...) - קצת נסחפתי, מודה, אבל זה פשוט היה קשה לבחור תמונות, ותאמינו לי שזה מבחר סופר-מצומצם. יצאה רשומה עמוסת תמונות. 'צטרעת.   מנשאים לפני כמה ימים חשבתי לכתוב משהו בבלוג, זה לא יצא אל הפועל ואני אפילו לא זוכרת מה התכוונתי לכתוב, אני רק זוכרת שתוך כדי מחשבה על מה ואיך לכתוב הבנתי שעדיין לא השווצתי פה במנשא שתפרתי. אז הנה אני משוויצה - לפני השוויץ אני חייבת להתוודות - בחודשים האחרונים עברו פה בבית תשעה מנשאים - שני מנשאי בד ארוך - אחד סגול, אלסטי יותר וחם פחות, ששימש אותנו בעיקר בהתחלה, והשני, כחול עם כיס כתום, אלסטי פחות וחם יותר, ששימש אותנו בעיקר מאוחר יותר, כשיהל כבר היה כבד ביותר, והמנשא הסגול נראה כמעט כמו ערסל בין הברכיים שלנו... (יהל בן חודש וטיפה במנשא הסגול על אבא בטיול בשכונה ) (יהל בן 4 חודשים על אמא, במנשא הכחול, משתקף ב פסל של אניש קאפור במוזיאון ישראל) שני מנשאים דמויי OTSBH שלא היו נוחים לנו. אחד חזר לבעלים המקוריים והשני הועבר להילה, חברתי היקרה, כדי שתוכל לקחת איתה את שולה לנסיעות על האופנוע. (בתמונה שולה, יהל בן החודשיים ואני בביקור אצל ששולה והילה) מנשא בייבי ביורן, שקיבלנו בהשאלה, אני לא אוהבת את הז'אנר של המנשאים האלו, השתמשתי בו פעמיים לכמה דקות בכל פעם (להורדת כביסה), באחת הפעמים יהל הספיק גם לפלוט עליו. לפני כמה שבועות סופסוף כיבסתי אותו, והוא מחכה בשקית בפינה עד שיוחזר לחברה שהשאילה לנו אותו. מנשא קובבה בלוי וישן (המנשא שבתמונות שבראש הקישור, אבל עברו כמה וכמה שנים מאז שהתמונות צולמו), שחברה נתנה לי כדי שאני אתפור על פיו מנשא, זה עדיין לא קרה, וכנראה כבר לא יקרה כי יהל כבר גדול מדי, אבל הוא כבר הספיק להציל אותנו כשהגענו יום אחד לסופר וגילינו ששכחנו לקחת מנשא, במקרה הקובבה עוד היה באוטו. מנשא טיולים מקצועי שקיבלנו בהשאלה מאותה חברה, בינתיים לא הספקנו להשתמש בו, כי לכל הטיולים שטיילנו מאז שיהל יושב הספיק המנשא שתפרתי. מנשא Maya Wrap, המנשא היחיד שקנינו. הוא משמש אותנו מדי פעם, לנשיאות קצרות - גן שעשועים ושות'. מנשא יאמו מקסים ש- Colargolet המקסימה השאילה לי. (שביל הפסגה של המירון, הכאפיה היא פשוט חיתול
לדף הרשומה

למה בכלל מיחזור?

הטיול נערך ביום שבת ה-21 בנואר 2006 הרשומה פורסמה בבלוג הישן 5 ימים אחר כך     הבטחתי בלוג על מיחזור, והנה פתאום מתחשק לי לספר על משהו אחר לגמרי*. אל דאגה - נמצא קשר: מה כל כך טוב במיחזור? מיחזור הוא אחת מהדרכים לשמור על עולמנו! למה לשמור על העולם? כי יש בו מקומות כמו זה     בשבת ביקרתי את המשפוחה בערבה. אח שלי הודיע לי ש"הולכים לגן הבוטני", ולקח אותי למאגר (כלומר - מאגר חצבה ). המאגר (כמו כמה מאגרים נוספים) הוקם בנחל ערבה, במטרה לאגור מי שיטפונות. בשני החורפים .
לדף הרשומה

גרביים. 1.

באחד מסופי השבוע האחרונים סיימתי סופסוף את זוג הגרביים הראשון שלי, אני מניחה שיהיו עוד זוגות, כי היחס בין כמות ההשקעה (המועטה) לסיפוק (העצום) עושה חשק לעוד...   לקח לי הרבה זמן להעיז להתחיל לסרוג אותן, זה תמיד נראה לי כמו משהו שרק סורגות מנוסות, בנות 90, עם קילומטראז` עצום של צמר, מסוגלות לעשות, אבל מסתבר שזה לא רק אפשרי, אלא אפילו פשוט ביותר.   מישהי, מומחית לענייני גרביים, אמרה לי שהיא מעדיפה דוגמאות שמתחילות מהאצבעות, ככה אפשר למדוד אותן בקלות במהלך הסריגה. היא גם הציעה להדריך .
לדף הרשומה

דרושים!

דרושים: רגעים, דקות, ימים, שעות, שניות ועוד.... אין לי זמן! מי שיש לו זמן מיותר מוזמן לשלוח לי. רציתי קצת לקטר ולשלוח דרישת שלום. וזו הזדמנות להראות את התמונה הנהדרת שצולמה לפני כמה שבועות בטיול בצפון. אם השעה היתה פחות מאוחרת אולי הייתי מצליחה להיזכר בשם הנחל בו צולמה התמונה, או שהעזר היה מזכיר לי. אבל אני עייפה והעזר חולם חלומות, כדי שיהיה לו מה לא לזכור בבוקר, ואתם תסתפקו בתמונה.
לדף הרשומה

יציאה

תמונה אחרונה מ תל-קציר  
לדף הרשומה

חלונות

23/08/2007
אתמול בבוקר צילמתי את קרני השמש החודרות מבעד לתריסי חלון חדר השינה (איזה ניסוח פיוטי. נכון?). אחר הצהרים נתקלתי בשיר של ביאליק שנכתב בדיוק לכבוד מה שראיתי והרגשתי בבוקר. לצערי הרב יש איזו בעיה טכנית, ואני לא מצליחה להוריד את התמונות מהמצלמה למחשב. בינתיים, עד שהבעיה תיפתר אני אסתפק בהעלאה של רשומה מהבלוג הישן, היא פורסמה בו ב-24 באוקטובר 2006, אחרי שחזרנו מטיול בצפון       בלילה האחרון של הטיול בצפון ישנו ב- Fauzi Azar Inn אכסנייה מדהימה בנצרת. האכסניה ממוקמת באחת מסמטאות .
לדף הרשומה

מקלט

מיום ראשון שעבר ועד אתמול המחשב שלי היה בשביתת אינטרנט. בינתיים, עד שאני אסיים לצמצם פערים (עוד 40 מיילים למנאייק...) אני משחררת פירורים - עוד תמונות מ תל קציר באדיבות העזר.  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ארבל א אלא אם צויין אחרת