00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סלה וסלסלה

בערב שישי שעבר החלטתי לסרוג סל מסדינים שנשארו מהיום הירוק שארגנתי בביה"ס שבו אני עובדת. תכשיטי הבד שהכנתי לא סיפקו את הצורך שלי בעבודות מהירות ובסיפוקים מיידיים, מסתבר...
קרעתי את אחד הסדינים לרצועות וסרגתי ממנו סל חמוד. חשבתי שראוי להכין לסל סלסילה תינוקת, שתשב בתוכו, אבל לא היה לי כוח לעשות את זה באותו ערב, החלטתי לחכות עם התינוקת למחרת.



בלילה, לפני השינה, אמרתי לעצמי שאני חייבת להתקשר למחרת לדבר עם ר. כדי להספיק לדבר איתה לפני שתלד.
בבוקר, קצת אחרי שהתעוררתי, קיבלתי SMS מ-ר. מאוחר מדי... היא ילדה. מסתבר שבזמן שאני סרגתי סל היא היתה בעיסקי הצירים...
את הסלסילה התינוקת שתכננתי סרגתי באותו הבוקר. היום סופסוף ביקרתי את ר. ואת ביתה המתוקה, וכמובן שהבאתי להן את הסלה והסלסילה...



לדף הרשומה

ללפף בקטן

פחות או יותר מאז שהתחלתי את סל הליפוף הצבעוני, התרוצצו לי בראש רעיונות, תכנונים ופינטוזים על הכנת תכשיטים בטכניקה הזו.
התחלתי מצמיד משקיות, שמסתבר שעדיין לא צילמתי, ובשלב הבא הכנתי את הסיכה הזו -


הבד החלק הוא מהפחשפה של המתפרה שמאחורי חנות כיתן באבו-גוש, והבד הצבעוני הוא משקית עם אוסף דוגמיות בדים שהגיעו לידי. מדובר בבדים מחרידים, שלא לומר מזעזעים ואף מגעילים (בדים מכוערים, למקרה שלא הייתי ברורה), אבל באורח פלא, כשהם מתלפפים לא רואים את הגועל.

אחר כך הכנתי סיכה לשיער -



זו חוויה מאוד מרעננת, אחרי שני סלי הליפוף שקלעתי לאחרונה, להתחיל עבודה ולסיים אותה אחרי פחות משבוע...

(אפשר להגדיל תתמונות בלחיצת עכבר)

את שניהם אמא שלי עומדת לקבל הערב ליומולדת (שהיה לפני שבוע). היא תקבל גם שרשרת מהממת, אבל אותה אני עדיין מסתירה, כדי שתהיה לה קצת הפתעה.



אנחנו נפגש בהופעה של `סוסיתא` - להקה מעולה, עם סולן מעולה - אחשלי (מי אמר אובייקטיביות ולא קיבל?...)


לדף הרשומה

הוראות לקליעת סלי ליפוף + שני סלים

 
 
גם הרשומה הזו שופצה והועברה לאתר שלי. מוזמנת לקרוא אותה שם
 
 
לדף הרשומה

כל סבתא צריכה סל!

גם הפוסט על הסל היפה הזה עבר לעולם שכולו טוב - לבלוג באתר שלי. מוזמנת לקרוא אותו שם.
 
                                                         
                                       
 
 
 
לדף הרשומה

מה עם המים?

 
שלושים שנה עברו מאז שודר השיר הזה בתכנית רגע עם דודלי, ועדיין לאף אחד אין תשובה ברורה לשאלה...



לאחרונה קיבלתי מכל קצוות הרשת את מייל העצומה נגד קנס המים. קראתי ברפרוף ומחקתי. למה?
כי אני לא מתה על עצומות אינטרנטיות, כמו שכבר ציינתי (אם כי חתומה על לא מעט כאלו. מודה.)
כי אני בעד תשלום גבוה על המים - הרי לאזרח הקטן לא ממש איכפת מהסביבה (הפיזית, האנושית, הבנויה והמימית). נכון? אבל ממש ממש אכפת לו מהכיס הפרטי שלו, אז אם זו הדרך לשכנע אותו לעשות משהו (או לא לעשות, במקרה הזה) - מעולה!
כי המייל רצוף נתונים מפחידים, ההנחה שלי היתה שהנתונים האלו מוגזמים במקרה הטוב, ומופרכים במקרה הסביר יותר, אבל אין לי כוח לבדוק את הנושא. לאסף מ`עץ בעיר` דווקא היה כוח לבדוק, גם את הנתונים שלו אין לי כוונה לבדוק, אבל אני נוטה להאמין להם יותר. ככה.

[מעניין לעניין... אני מחפשת בנרות תמונה של ברז מטפטף ברזולוציה גבוהה. אם למישהו יש כזאת מיותרת אני אשמח.]
לדף הרשומה

מג`וק וענת יוצא..... ?

לפני שנתיים, בערך, התחלתי לכתוב את הרשומה הזאת, ליתר דיוק - המצאתי כותרת, בחרתי מדור, ליקטתי תגיות, שמרתי וזהו. מאז הרשומה מחכה, בהתחלה היא חיכתה לצילום של העבודה, אחר כך היא חיכתה סתם...

לפני שנתיים, בערך, השתתפתי בסדנא נהדרת של ענת צוקר קלי. ענת היא אמנית ומעצבת, היא קולעת סלים ממחטי אורן בטכניקת ליפוף (coiling).

לפני שנתיים, בערך, באחד משיעורי הקרמיקה, התארח אצלנו האמן  משה שק (ג`וק), קרמיקאי מרשים ביותר.
 
 
על הסדנא של ענת, הסדנא של משה, ומה שעשיתי בהשראת שניהם, אפשר לקרוא ברשומה המלאה שעברה לאתר שלי, עם עוד תמונות ועם קישורים מעודכנים.

 
 
 
לדף הרשומה

המועצה לישראל קונה

גם בחג הנוכחי, יוכלו המוני בית ישראל המחפשים תעסוקה לילדיהם המשועממים (כמה אפשר לבהות בטלוויזיה, או לגדל חובזה ב-Farmville?) לצבוא על שערי הקניונים, לזכות במופע רועש ובפעילות יצירה לתפארת קניוני עזריאלי. הפעם, לפחות בשלושה מהקניונים, מנצחת על תזמורת ה"הפעלה" (אין לכן מושג כמה אני שונאת את המושג הזה, כמעט כמו `יצירה`) לא אחרת מאשר המועצה לישראל יפה.

מסתבר שהמועצה
לישראל יפה משיקה "פרויקט סביבתי ייחודי הנוגע לאחד מהנושאים הסביבתיים הבוערים  ביותר - הפחתת הפסולת והגברת המיחזור. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות הציבורית לצורך המיידי בהפחתת כמות האשפה הנשלחת להטמנה, כחלק מקמפיין רחב היקף של המועצה בנושא פליטת גזי חממה ומשבר האקלים." (מתוך אתר המועצה).
במסגרת הפרוייקט הייחודי חברה המועצה לאקדמיה לעיצוב אופנה, ובמהלך החג תערכנה בקניונים תצוגות אופנה של בגדים שעיצבו הסטודנטים מ"
מחומרים לא קונבנציונאליים ממוחזרים כמו כלים חד פעמיים, שקיות פלסטיק, ושקיות מפלסטיק מתכלה" (הציטוט מהאתר, ההדגשה שלי). אני מודה שלא הלכתי אתמול לאירוע הייחודי בקניון מלחה, (דווקא רציתי, אבל לא היה לי אומץ להתקרב לשם באמצע חג/חופשה) אבל אני מוכנה להתערב שהכלים החד פעמיים לא היו ממוחזרים. קשה לי לדמיין סטודנט טרוט עיניים שוטף את כלי הפלסטיק בסיומה של המסיבה שארגן בביתו, ומתחיל לתפור מהם מחוך לשמלת השקיות שלו. התסריט ההגיוני יותר, הוא שהסטודנט היקר שלנו, כשקנה את הכלים החד-פעמיים למסיבה המעולה, קנה גם עוד כמה חבילות לצורך העבודה.
חבל שהמועצה לישראל יפה לא עשתה שעורי בית. כי אם היא היתה עושה, היא היתה מגלה שאחד האוייבים הגדולים לסביבה, וגורם מהותי בהגדלה של כמות הפסולת אינו אחר מאשר תרבות-הצריכה, והדרך הטובה ביותר להקטין את כמויות הזבל שאנחנו זורקים היא להפסיק ליצר אותו, לקנות אותו, להשתמש בו.

כל מהותם של אירועי הקניונים הוא לחזק את מעמדו של הקניון כמקום בילוי, ואת השופינג כחוויה תרבותית לגיטימית לשעות הפנאי (כן, מה לעשות, גם חוסר תרבות הוא תרבות). כל אירוע כזה, ולא משנה איזו כותרת ירוקה תינתן לו, הוא אירוע שמעודד את
תרבות-הצריכה. חבל שהמועצה לישראל יפה נותנת יד לכזה דבר. גרין ווש במיטבו.
חג אורים שמח!

התמונה נלקחה מאתר מקומון מודיעין, וצולמה ע"י מנחם בנטוב


הבשורה הירוקה מגיעה לקניוני ארצנו, רוצו לראות (ואם אתם כבר שם, אל תשכחו לקנות משהו)
 
תוספת מאוחרת -
פירסמתי את הרשומה גם באתר שינוי ירוק, והתפתח שם דיון מעניין עם מרב ניר, המנהלת המקצועית של המועצה לישראל יפה. הדיון אילץ אותי לחדד והסביר עוד את דברי, ואני ממליצה לקרוא גם שם.
לדף הרשומה

שתי(ק) וערב

לפני שנה ביקשו ממני הצעות לסדנא. בזכות העובדה שקצת נמאסתי על עצמי ניסיתי לגוון ולחפש רעיון חדש. הצליח לי -

 


תיק ארוג מרצועות שקיות.
 
את ההוראות לאריגה מצאתי באינטרנט. הנול עשוי מקרטון, כמו בקישור (ההוראות לתיק נמצאות שניה לפני אמצע העמוד), ואת החוטים מהקישור החליפו חוטי שקיות.
 
את חוטי השתי הכנתי בשיטה האהובה עלי (הוראות).
את חוטי הערב הכנתי בשיטה שאני פחות אוהבת (הוראות), אבל מודה ומתוודה שהיא ממש מתאימה ונוחה לתפקיד הזה - אפשר להחליף צבעים בתדירות גבוהה ובנוחות (פשוט לחבר טבעת חדשה מצבע אחר), ולא צריך לעבוד עם חוט ארוך. הלולאה גם מאפשרת עבודה נוחה עם מחטי-קרטון (המצלמה שלי השיבה את נשמתה לבורא-מצלמות, אז תאלצו לנסות להבין למה אני מתכוונת) - רצועת קרטון (של קורנפלקס וכד`) באורך כ-15 ס"מ, ברוחב ס"מ, מקופלת לשניים. את טבעת השקית משחילים בין שני חלקי רצועת הקרטון ויאללה לעבודה. הובנתי? מקווה שכן.

יללה לישון!
 
לדף הרשומה

לעשות מה שאפשר

נתקלתי בסרטון הנחמד הזה.

כיאה לתוצר של תרבות המערב, שגדל על סרטים הוליוודיים, ציפיתי לסוף טוב. קיבלתי, אבל קצת אחרת.


 



חוצמיזה נתקלתי מוקדם יותר ברעיון המדליק הזה - אריגת/סריגת חבל קפיצה מגרביים ישנות.

ורציתי גם לספר לכם שנסעתי ביום שישי ברחובות אם המושבות, וראיתי מודעות המבשרות על תערוכה חדשה במוזיאון פ"ת - "פאול קור מצייר", אני מקווה שהפעם אני אצליח להגיע לתערוכה, אחרי שרק לא מזמן  גיליתי אותו. את התערוכה הקודמת - `מוזיאון הטבע` שממש ממש רציתי לראותהצלחתי לפספס. ככה זה כשתערוכה מציגה כל כך הרבה זמן... גיסתי אומרתשהפסדתי תערוכה מצויינת.

ודבר אחרון (ואני חוזרת לעבוד...) - אני רואה שיש הרבה כניסות לבלוג שליבימים האחרונים בעקבות חיפושים בגוגל אחר רעיונות לדברים שאפשר לעשות מלולבים, אז כמובן שאתם יכולים להשתמש בעלים לצורך הכנת הדג וגם להכין סל כמו זה (יש לי לולב, שמצאתי ברחוב לפני שנה בדיוק, ומאז הוא מחכה בבגאז`. אולי יגיע יום ואני אקלע ממנו סל...)

[סתם ליד כללי - כל האיןרווחים ברשומה הזו אינם באשמתי, אלה באשמתפוזבל. האיןרווחים בהערהזו הם באחריותיהבלעדית. ככהלפחותאני לא אהיהמתוסכלתמהתפוז]

לדף הרשומה

שנהיה לראש ולא לזנב. גם בסוכה.

במסגרת החיפושים אחר עבודה קלה ומתאימה לקישוט הסוכה (לחוגי אריגה שאני מעבירה בבתי ספר) ניסיתי אתמול לקלוע דג.
הוא עשוי מעלי דקל (סיפרתי את הסכך שלנו, שמוכן כבר מאז ארוחת הצהריים בחצר בראש השנה). הוא פשוט להכנה. בשבילי. אני קצת חוששת שלילדים יהיה קשה (ילדים מפונקים מהזן של "ארבל, תעשי לי", "אני לא יכול", "לא יוצא לי". יש לקרוא בטון מתבכיין, כמובן) אז אני ממשיכה לחפש עוד רעיונות.
לפחות יש לנו כבר קישוט אחד מוכן לסוכה...
 
רוצה דג כזה גם בסוכה שלך? את הוראות ההכנה אפשר למצוא כאן.
 
הוראות הכנה לקישוטים נוספים לסוכה אפשר למצוא באתר שלי
 
 
 
 
                  

 

 

 

 
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ארבל א אלא אם צויין אחרת