00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"ניתוק" נמצאו 10 פוסטים

מחשבת מסלול מחדש

יש רגעים כאלה, כמו מן הארה של אמצע יום קיצי מעיק, שאני מבינה שעד שלא אשחרר את כל מה שיצקתי לתוכי במשך ימים ארוכים ומתישים, לא אצליח להמשיך הלאה ולחזור לעצמי. אותם רגעים, בהם הכאב והעצב סיימו לבצע את פעולת ההשתלטות שלהם ולעטוף אותי בצבע זר, כזה שלא הולם אותי. ואז אני מחליטה לשתוק, להתנתק, להתרחק מכל מי שנמצא בסביבה הקרובה שלי וגם הרחוקה, רק כדי לחשב מסלול מחדש.   הוא, אמר לי השבוע שיש לי משהו עצוב מידי בעיניים ושהוא לא מצליח להבין אותי, להתמודד עם זה. קצת התאכזבתי לשמוע את זה ממנו .
לדף הרשומה

שיר לשבת בהקדשה ל - אבא / אביתר בנאי

למילים שנורות לאוויר יש כל-כך הרבה כֹּח ונטייה לפזר לפעמים הרבה עצב וכאב ואכזבה.. (ולמרות שאמרתי שלא אכתוב אותך פה) אני עומדת מולך, מאמינה ויודעת שאתה אבא טוב, אבא שאוהב אותי..     ככה סתם, אבא טוב..   שבת שלום!
לדף הרשומה

איך נהיית אחר (ועוד שיר לשבת)

מהמקום הכי לא צפוי, מהאחת שחברוּת בעיניה היא ערך עליון כמו בשבילי, ודווקא ממנה חטפתי את המכה הכי כואבת והכי מפתיעה והכי חזקה. וגם לי מותר לכעוס. אז נשארתי ללא מילים, וכשאין לי מילים משלי, אני מתחבאת מאחורי מילים ומנגינה של אחרים ... חבר איך נהיית אחר...
לדף הרשומה

קול הכאב (Pain)

כל- כך הרבה זמן נגמר, עבר עד אותו הרגע, אשליית הסליחה מצלצלת באוזן ללא קץ, קולות הגעגוע מחרישות אוזניים, צעקות החרטה נשמעות ללא מילים.   הכאב, חרוט לאורכה של ההבנה המתלהטת בתוכו, האכזבה מכסה את השברי ם בזיכרונות שננעצו בזמנים הכי היפים. של שנינו. ולי, רק שאלה אחת נותרה, האם הזמן יצליח להשקיט, להשכיח את הפגיעה, ויקל והכל לכדי לסלוח?   *  *  *  *  *  *   While I'm melting in the rain, deep in pain, she is so far" "?Will we ever meet again as friends, after so long (pain)
לדף הרשומה

מחשבות על חברים ואכזבות

חברים הם הדבר החשוב ביותר שאנחנו לוקחים איתנו במסע החיים שלנו. "לא טוב היות האדם לבדו" כבר אמרתי כאן בעבר, ובדיוק השבוע כותב אחר כאן בבלוגיה , כתב ונתן מחשבה שנטמעה בי וגרמה לי לחשוב על צבירת חברים ואנשים אמיתיים בחיינו בדרכינו, כאלה שחולקים איתנו ומלווים אותנו בכל הדרך ולא רק בצעדים האחרונים או הראשונים, מכירים אותנו ומבינים בנו דבר או שניים גם ללא מילים. אנחנו מכירים ופוגשים בחיינו אינסוף אנשים, מחליפים מבטים, חולקים מחשבות ותחושות עם חלקם וממשיכים הלאה בדרך .
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת