00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"ניתוק" נמצאו 10 פוסטים

קפיצה קטנה ליום כיפור- היום ולפני שנה...

  שנה שלמה של שקט כדי להיזכר ברעש שלפני. אני כל כך בתוך זה ששכחתי כבר איך היה קודם. עברה שנה שלמה ואני רק יודעת שהשנה הזו הולידה ממני את האמת, את מי שניסתה ורצתה להיות שם כל הזמן הזה ולא היה לה מקום. שנה שלמה של שקט עברה, ויום הכיפורים הוא בדיוק הזמן. הזמן לסלוח לעצמי על שנים של הזנחה, נפשית ופיזית. זמן לסלוח לאנשים סביבי שראו ולא ידעו איך לעזור לי וגם לאלה שבכלל לא יודעים על מה אני מדברת והרי תמיד הייתי נורא שמחה וחייכנית ולא הראיתי סבל... אני רק למדתי שהכל יחסי. זמן לחשוב על דרכים חדשות לפצות ולכפר על מה שעוד לא הגעתי אליו, על הדברים שחסרים לי, על מה אני רוצה להשיג ועל מה אני רוצה לוותר. זמן טוב לנקיון, לשקט, לרעש, לחיים...   שנה שלמה שהיא עולם ומלואו והרי קרה בה כל כך הרבה: הרגלים, שינויים, התחלות, סיומים, ריבים, סליחות, כעסים, הבנות, אהבות, אכזבות. מהכל למדתי. את מה שחשוב אני לוקחת איתי ומעתיקה לראשית הדף החדש, את מה שלא אני משאירה מאחור ולא מסתכלת לשם.   שתהיה שנה טובה ושמחה, שנה של התפתחויות, שינויים, צמיחה ולמידה אינסופית. שנחווה, נאהב, נחייך, נרקוד ונכיר את עצמינו בגבהים חדשים, כאלה שטרם הספקנו לטפס אליהם. צום מעניין, מאתגר וטוב לצמים (אני בינהם).   גמר חתימה טובה. טל
לדף הרשומה

שלושים ימים ונימה אופטימית

  בשעה 21:00 בערב החלפנו את המשפט האחרון וגם הוא היה בנימה פסימית במיוחד. מיד אחרי זה הוא אמר לי שעדיף שאעזוב אותו כי הוא עצבני. מאז הוא בכלל לא התקרב חזרה. הוא רק הולך ומתרחק, הופך לצל של מישהו שהכרתי פעם. קשה להגדיר כמה קרובים היינו, במיוחד כי להודות בטעות הזו שחוזרת על עצמה פעם בשנה שנתיים לעולם לא יהיה קל. עוד זיהוי לא מוצלח של תכונות שהופכות את האדם שחשבת שהוא, למשהו רחוק שנות היכרות מעצמך וממנו. פעולת ההדחקה מתחילה לעבוד והשכנוע העצמי שאת הטעות הזו לא יכלת לחזות מראש מתחיל לקרקר. אם להיות כנה, ברור שהיה אפשר לזהות אותה, יש רגעים בחיים שאנחנו פשוט מעדיפים להתעלם מהצבע הצהוב וגונבים את הרמזור רק כדי להגיע יותר מהר, לא להאט, לא לעצור, לתת לרוח להוביל. תקופת שלושים הימים הראשונים עברה. מאז הוא הולך ומצטמק בעיני, הופך לדמות שאי אפשר להודות בכלל שאי פעם הכרתי. המילים, הסיפורים והסתירות כבר מתחילות להתגלות לכולם, מסתבר שאני לא היחידה שחוותה את הסטירה הזו והתאכזבה. מצד שני, יש את אלה שיודעים לקרוא את הקלף כמו שצריך ונהנים להישאר קרובים. כל עוד זה לא מפריע לקרבה השייכת לי איתם, זה לא צריך לשנות משהו. יש את המחשבות ויש את הדימוי שעומד מולי, בינהם יש פער עצום של שקרים. אני קמה, ממשיכה ללכת קדימה. זה לא מה שיעצור אותי מלהבין את עצמי. אותו כבר הפסקתי לנסות.  התמונה מפה
לדף הרשומה

האישה שלא הצליחה לבכות

הכרתי אותה לפני לא כ"כ הרבה זמן. החיבור ביננו עשה את שלו בטבעיות והגורל הושיב אותה בדיוק על ידי על המטוס לגן - עדן, כך שהחיבור היה מהיר וההתרגשות היתה משותפת. אני חושבת. היא סיפרה לי על עצמה פרטים כמוסים, כאלה שלא טרחה לספר לאף אחד נוסף שהיה על הטיסה הזאת. היא לא הצליחה לחבר את עצמה למושבו של אף אחד מלבדי. ואני חשבתי שזו זכות גדולה עבורי. היא סמכה עליי, ואני פיתחתי אמון בה, ובטיסה הזו ובכל שהיה אחריה, מצאנו את עצמינו חוברות, מחוברות, מכירות. שתי נפשות רגישות שמצאו את החֶבְרַה שתבין אותן. שתי .
לדף הרשומה

השקט הזה...

  השקט הזה הוא קסם שאפשר לחוות אותו רק אם באמת רוצים ורק פעם אחת בשנה. ביום כיפור. הרחובות דממו אתמול כבר לקראת השעה ארבע וחצי אחה"צ וקרני השמש האחרונות ליוו את אחרוני ההולכים בחוץ אל יקיריהם בבתים לארוחה שלפני הצום. בבית שלי אף אחד לא צם השנה. ככה יצא. אך מנהג קבוע ככל "ארוחת חג", הוא לאכול ארוחה מפסקת גם אם אין צמים לאחריה, אלא רק עד הארוחה הבאה. בשעה חמש אמא שלי כבר החלה להיבהל שטרם ישבנו לאכול, "עוד מעט נכנס הצום" היא אומרת חצי בצחוק והשאר מכורח ההרגל..   השקט הזה בחוץ. .
לדף הרשומה

שיר של זמן - Time

And you run and you run to catch up with the sun, but it's sinking Racing around to come up behind you again The sun is the same in a relative way, but you're older Shorter of breath and one day closer to death   הנחמה היחידה שלי ביום הזה, היתה השמש בים שעוררה את מה שהיה צריך לעורר והשכיחה את מה שצריך לשכוח. לפרק ולבנות מחדש. ולמה גנבו לי את השמש לשעה אחת?
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת