00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"חוויות" נמצאו 4 פוסטים

אין כמו בארץ!

או - הדשא של השכן תמיד ייחשב ל"ירוק יותר"?   כשנוסעים לחו"ל ומגיעים לטריטוריה אחרת, יש איזושהיא תחושה (מוטעית בד"כ) באוויר ששם טוב יותר. אצלנו רועש וגועש בתקשורת, בפוליטיקה, במצב הכלכלי, חברתי ובכל מצב נוסף אפשרי. ברגע שיורדים מאותו מטוס שעלינו עליו פה בארץ, במקום אחר בעולם, נוטלים חזרה לידינו את המזוודות ויוצאים מפתח אולם הנוסעים, נושמים אוויר אחר של נופים ירוקים בארץ אחרת (שלא נדבר על יבשת אחרת), ואז הכל משתנה...   אז אני נחתתי בפראג... האווירה באירופה שונה לגמרי מפה, .
לדף הרשומה

אנרגיה בקצב הקסם

קשה להסביר במילים את הימים האחרונים. הרי לא משנה בכמה מילים אשתמש [אני מבטיחה להשתדל לנסות], אנרגיות כמו שהיו בכל שניה, דקה או שעת אימון בחמשת הימים האחרונים לא יעברו בעוצמה הנכונה ובמינון הנכון כדי לשקף את המציאות כפי שהתקיימה. התרגשות ענקית. כמו מסך צבעוני גדול שירד וסגר על כל שביב של שנייה ברגעים קסומים וניתוק מוחלט מכל מה שמסביב, צבע באופוריה את המציאות בצבעיו השונים, בצלילים מוכרים וחדשים בו בזמן שלוו במבטא פורטוגזי טהור. ככל שהתגברה עוצמת השירה, כך הלב הלם בהתרגשות, כמו תוף גדול שמבסס .
לדף הרשומה

העוזרת פיטרה אותנו!

04/02/2010
בדירה לא גדולה במיוחד במרכז העיר גרה משפחה אחת בת חמש נפשות. וכלב אחד. משפחה של אנשים עובדים, לומדים עם הרבה עיסוקים. כמעט כמו בכל בית טיפוסי, מועסקת עוזרת בית אצל אותה משפחה עסוקה. מגיעה אחת לשבועיים כדי להקל את המעמסה ולהשכיח בלאגן, להותיר אחריה שלל ריחות של חומרי ניקוי שמחליפים לכלוך קיומי מיותר. שמונה בבוקר של יום חמישי, שבוע כן שבוע לא. היא מגיעה כמו נמלה נמרצת. כזו שמעירה את כל הבית גם אם אין בו ישנים. בזריזות היא מחליפה לבגדי עבודה, מוותרת על קפה ומותרות, הופכת כסאות, מרימה חפצים, .
לדף הרשומה

צלילים

צלילים מוכרים שידרו רגש חשוף ישן לאוויר דחוס. משגרים הישר למפתח הלב רגש חזק, געגוע ישן ומילים.. מילים מוסתרות בין תווים ישנים, מרטיטות ומזכירות את פעם. החושך פנס אל הלב, מחטט בקופסאות ישנות, מוציא רגעים שעברו ומדליק דמעה יבשה בקצה של העין. הגיטרה מזייפת בצעקה, מכוונת, שרה את שיר הכאב לעולם. ושורות של צופים מתחדשים ונעלמים. רק להיזכר ולהדחיק. או להרגיש ואז לשכוח. רגש פצוע ומילים מדממות אבק של התיישנות, משתקפות במראה שחורה, הישר לתוך הנפש. קצת של פעם.  זכרון ישן מאיר את החושך .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת