00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"הונגריה" נמצאו 27 פוסטים

שיר הזאבים

כאשר הייתי בכיתה ד' בבית הספר העממי בהונגריה, הצטרפתי לתנועת-הצופים. בגלל החוקים האנטישמיים, היהודים אולצו להקים מסגרת נפרדת וכך נהייתי גם אני צופה מן המניין בגדוד מס' 311 ע"ש וורושְמאַרטִי, אליו השתייכו יהודים בלבד. בימי א' ערכנו טיולים בהרים ובקיץ יצאנו למחנה. אנו, בני השכבה הצעירה ביותר, נקראנו גורי-זאבים והשתייכנו ללהק 'האַטי' (כשמו של הפיל ב"ספר הג'ונגל" של קיפלינג). המנוננו היה "שיר הזאבים", מאת משוררה הלאומי של הונגריה, שאַנדוֹר פֶטוֹפִי. המשורר כתב בעצם צמד שירים. בן זוגו של שיר זה הוא "שיר הכלבים", בו מסופר על הכלבים המפונקים, החיים בבטחה בבית חם, אוכלים שיירים משולחן בעליהם ומקבלים באהבה ובליקוק רגלו של אדוניהם גם הצלפות שוט הנובעות מהתפרצויות כעס חולפות. תנועת הצופים לא הייתה ציונית, אבל המסר בשיר – שחוברה לו גם מנגינה – השפיע עליי עמוקות, הפך לסיסמתי כאשר הצטרפתי לתנועת נוער ציונית והחלטתי לעלות ארצה אחר השואה. אני ממשיך לפזמו עד היום. שירו של פטופי בתרגום חופשי:     A FARKASOK DALA           Süvölt a zivatar A felhős ég alatt, A tél iker fia, Eső és hó szakad.   Kietlen pusztaság Ez, amelyben lakunk; Nincs egy bokor se', hol Meghúzhatnók magunk.   Itt kívül a hideg, Az éhség ott belül, E kettős üldözőnk Kínoz kegyetlenül;   S amott a harmadik: A töltött fegyverek. A fehér hóra le Piros vérünk csepeg.   Fázunk és éhezünk S átlőve oldalunk, Részünk minden nyomor ... De
לדף הרשומה

פשיסט יהודי

לפני שנים אחדות ראיתי קומדיה פולנית קטנה ומלבבת – כמדומני בסינמטק, היא לא הוצגה בבתי הקולנוע אחר – בשם "ירושת נס-פורים". בסרט סופר על אנטישמי קיצוני, שהאמין, כי העם היהודי הוא שורש כל רע וניצל כל הזדמנות לבטא דעה זאת, ברחוב, במגרשי כדור-רגל ואפילו בכתיבת כתובות-נאצה במעלית בביתו. יום אחד התהפך עולמו של האיש, כאשר התבשר, כי הוריו היו יהודים והוא אמור לזכות בירושה גדולה. איליה וקוץ בה, התנאי לקבלת ירושה: הוא צריך לנהל אורח-חיים יהודי! הוא הלך לבית הכנסת, התחיל ללמוד על היהדות, מה לא עושים למען כמה מיליונים? עתה הסתבר שהחיים הם הטלנובלה הכי טובה! 'יוביק' היא מפלגה פשיסטית הונגרית, בעלת השקפת עולם לאומנית קיצונית, נוצרית, שחבריה מטיפים לשנאת זרים ומשמיעים הצהרות אנטישמיות ואנטי-צועניות. המפלגה שזכתה לקרוב ל-17% מהקולות בבחירות האחרונות, הקימה מיליציה פרטית בשם 'המשמר ההונגרי', המשליטה טרור בכפרים בעלי אוכלוסייה צוענית. לצ'נאד סגדי, סגן נשיאה של המפלגה וחבר הפרלמנט האירופאי מטעמה, שהצטיין בנאומים אנטישמיים חריפים, נודע לפתע, בעקבות פרסום מסמכים מטעם יריביו במפלגתו, שהוריו יהודיים, מה שהופך גם אותו ליהודי. זה היה כמובן שוק גדול עבורו והוא הלך לבקר את הסבתא שלו, ששמה בישראל הוא מגדה קליין, אשר גילתה לו בפעם הראשונה, שהיא ניצולת מחנה המוות אושוויץ. היא גם אמרה לו, כי   המשפחה החליטה לשמור בסוד את שורשיה, כדי לחסוך מעצמה גזירות והשפלות עתידיות. אין זה כנראה המקרה היחידי בהונגריה ובמזרח אירופה, בו לבני-משפחה אין מושג על שורשיהם. לפני יובל שנים לוויתי ידידה לתופרת בבלגרד. התופרת דיברה הונגרית (שפה, אותה ידידתי לא הבינה) וכאשר נודע לה כי אני ישראלי, פרצה בבכי מר וגילתה לי סוד כמוס, אשר לדבריה אינו ידוע לאיש. האישה, מבנות עמנו, שכלה במלחמה את בעלה וילדיה. היא נישאה שנית לנוצרי ויש להם גם ילדים, אבל הם אינם יודעים ולעולם לא יידעו, כי היא יהודייה. כדבריה: "למה לי לסכן את חיי ילדיי? אי-אפשר לדעת מתי יופיע היטלר חדש." גם ידידי הטוב, הצלם ההונגרי הידוע, איבן בנדה לא היה מודע בנעוריו למוצאו ונודע לו עליו רק כאשר בא הביתה מבית הספר וכינה את אחד מחבריו לכיתה "יהודי מסריח". אימו הייתה זאת שגילתה לו את 'הסוד
לדף הרשומה

סרט בשבת בצהריים

20/07/2012
לראות סרט בשבת בצהריים ב-12.15? תחילה זה היה נראה כעיתוי מוזר, אבל בדיעבד התברר כרעיון טוב. כאשר יצאנו מהבית בשעה 11.30, היו הכבישים בת"א כמעט ריקים והגענו ליעדנו בזמן שיא. הסרט מוצג בבית-ציוני אמריקה ובאזור כמה מגרשי חנייה, שבכניסה אליהם מתנוסס שלט המכריז ללא-בושה, כי מחיר החנייה בשבת הוא 25 ₪. למזלי הבחנתי מעבר לכביש בחניון של 'אחוזת החוף', בו תושבי העיר חונים בהנחה של 75%. ראש העיר הותקף לאחרונה על-יד אנשי המחאה החברתית ובצדק, אבל בנושא זה מגיע לו שאפו קטן: לחנות ב-4 שקלים בלבד, זאת ממש מציאה! זאת הפעם הראשונה בה הזדמנו לסינמה אורלנדו ואני יכול רק לשבח את בית ציוני אמריקה על יוזמתה לפתוח בית קולנוע במרכז העיר. הזמנו כרטיסים לסרטו החדש של אישטוואן סאבו " מאחורי הדלת ". אשתי כבר התרגלה לכך שאני רץ לראות כל סרט הונגרי, אבל גם לה ציפתה הפתעה נעימה: במקום לקרוא את הכתוביות בתחתית המסך, לא נזקקנו להן בכלל, כי הסרט דובר אנגלית בלבד. זאת היא פנינה של סרט, המתאר יחסי אנוש סבוכים בין שתי נשים קשות-עורף. אין בו פעילות רבה, אבל מתחת לפני השטח היצרים גועשים. הלן מירן הנהדרת, אינה משחקת, אך נכנסת לכל תפקיד וחיה אותו, חן כמלכה אליזבט (בסרט לפני שש שנים) וחן כמשרתת תימהונית, קשוחה ובוטה, נערה כפרית קשת גורל שהתגלגלה העירה. היא אומנם משמשת משרתם של אדונים, אבל שומרת על כבודה העצמי. למרות שפתו האנגלי, השחקנים הזרים (בתפקיד הראשי השני, של בעלת הדירה אותה המשרתת מנקה, מופיעה השחקנית הגרמנייה המצוינת מרטינה גדק, שהופיעה במספר סרטים שהוצגו בארץ) והעובדה שבסרט לא נראים נופים, כי הוא מתרחש ברובו הגדול בשני בתים הסמוכים זה לזה, הבמאי הגאון הצליח להעניק לסרט אווירה מזרח-אירופאית מובהקת. בעלילה שזור גם סיפור קטן על השואה, אולי הד רחוק מחוויותיו של סאבו, ניצול שואה בעצמו. ציינתי כבר את מיקומו המרכזי של אולם הקולנוע ואכן כשיצאנו בסביבות 13.45 מהקולנוע, עמדו לפנינו אפשריות רבות היכן לסעוד את ארוחת הצהריים. בחרנו בגוצ'ה, אחת המסעדות האהובות עלינו. לא אתאר את המנות שבחרנו – הן היו מצוינות – אך אומר דבר אחד: השירות במסעדה זאת יוצא-מן-הכלל וניכרת הדאגה לסועד. לדוגמא: מעולם לא החליפו את המפית המלוכלכת שלי באמצע הארוחה, מבלי שביקשתי זאת. דבר אחד בלבד הפריע
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אוזני המן - אינם אוזניים ואינם של המן!

    פרסום מחודש של רשומה שהתפרסמה ביוני 2007   בשעתו, כאשר ביקרתי בקנדה וצילמתי בשוק בוונקובר שני מגשים עם אוזני המן (הצילום בראש הרשומה), הסתקרנתי כיצד המאפה הפורימי המסורתי הזה הממולא פרג, או ריבה, או שוקולד, זכה לשמו המקאברי במקצת? האם המקור הוא במסורת היהודית? צורר היהודים, המן, הוא אחת הדמויות השנואות ביותר בהיסטוריה שלנו אחר היטלר (ואף נוהגים לכרוך יחדיו את שני השמות), אבל לא האמנתי אף לרגע, כי רק מתוך שנאה לרשע זה, נוגסים היהודים באופן סמלי באוזניו. אני סבור גם, כי אם מאפה זה היה אמור להזכיר לנו את המן, הוא היה מר כלענה ולא טעים כל-כך. אחר הכול, פורים הרי הוא חגנו העליז ביותר ואין בו מקום לשנאה.   גוגל הכול-יכול (הגידו, עם יד על הלב: האם היינו יכולים להסתדר בלעדיו?) מצא עבורי מאמר חתום על-ידי איילה ש. שהתפרסם באתר הונגרי של הקהילה האורתודוקסית וחסידי חב"ד http://www.zsido.com . מסתבר, כי השאלה עוררה גם את עניינו של בלשן יהודי הונגרי בשם י. שרגא. האיש גילה סיפור מרתק על נפתולי התרגום (הלא מדויק) משפה לשפה ועל כך, כי שמו של המן התגלגל לשמו של המאפה במקרה בלבד. מקורו של המאפה שאנו מכנים אוזני המן נמצא במזרח אירופה. שמו בגרמנית הוא עד היום Mohntaschen , ז.א.   כיסוני-פרג, אולם לשמו ההונגרי כבר השתרבבה ה'אוזן' והוא נקרא barátfüle , שמשמעו אוזנו של ידיד. לתחילת הסיפור עלינו לחזור ל-1849,שנה בה דיכאה השלטון האוסטרי בעזרת הצבא הרוסי את מלחמת העצמאות ההונגרית. אחר כניעת הצבא ההונגרי, הופעל בידי האוסטרים שלטון-אימים נגד ההונגרים, 13 ממפקדי הצבא המורד הוצאו להורג, אלפים נכלאו. ב-1867, בעקבות תבוסת האוסטרים במלחמה נגד הפרוסים, הושגה פשרה, (המכונה 'פיוס') בין שני חלקי הממלכה האוסטרו-הונגרית והיא הפכה למונרכיה דואלית (הקיסר פרנץ יוזף הוכתר גם כמלך הונגריה), ניתנה חנינה לאסירים המדיניים והחלה הונגריזציה של מוסדות השלטון בהונגריה. במחציתה השנייה של המאה ה-19, בה דיברו עדיין בבודפשט ובמיוחד בחלקה המערבי, בבודה, רוב התושבים גרמנית, פעלה בבודה מסעדה בבעלותו של אדם בשם פרוינד (ידיד בגרמנית). בין היתר התמחתה מסעדה זאת במין בצק ממולא בריבה, שקודם בישלוהו במים ואחר טיגנוהו בשמן.
לדף הרשומה

הגיבור הנשכח - שינדלר ההונגרי

קראתי מספר ספרים על השואה, אבל מעולם לא עסקתי באופן אינטנסיבי בנושא, כך שכאשר נסעתי לפני כעשור ליפן, הופתעתי לשמוע על קיומו של חסיד אומות העולם היפני סוגיהרה סמפו (גם בכפר הולדתו ביקרתי). עם זאת, עד עתה סברתי לתומי שאני מכיר די טוב את ההתרחשויות בימי השואה בהונגריה, השזורות בסיפורי ההצלה של ראול וולנברג השבדי וקרל לוץ השוויצרי (שאומנם לא הציל את חיי, אבל העניק לי את הארוחה הטובה ביותר, מרק חם ולחמנייה, שאי-פעם זכיתי בה), אולם לאחרונה ראיתי סרטון יוטיוב, ממנו נודע לי על סיפור מופלא, אשר גם בדמיוני הפרוע לא הייתי משער את היתכנותו. מסתבר, כי בבודפשט של שלהי מלחמת העולם השנייה, אשר הטרור הפשיסטי הרצחני ביותר השתולל בה ואלפים רבים הוצעדו מערבה, נורו למימי הדנובה הקפואים ועשרות אלפים הורעבו למוות, היה אדם, שהקים מקום מקלט לכ-2000-2500 יהודים, סיפק להם מזון (דל ככל שיהיה), שירותי בריאות והפקיד על שמירת ביטחונם חיילי ס.ס. גרמניים! שמו של איש זה סרן לאסלו אוצ'קאי ( Ocskay ), בן למשפחת אצילים ידועה, שנפצע במלחמת העולם הראשונה, השתחרר מהצבא וחזר לשרות פעיל לבקשת ידידו היהודי, למטרה המפורשת: לנסות להציל יהודים במסגרת 'שירות העבודה' (בהונגרית munkaszolgálat , או בקיצור (MUSZ . במלחמת העולם השנייה, נחשפו במסגרת שירות זה הגברים היהודיים לרמות שונות של סבל והשפלה. נעשה בהם שימוש, לרוב בתנאי עבדות, בדרכים, במסילות ברזל, במכרות הנחושת בסרביה הכבושה. רבבות מהם נהרגו בעת הקרבות בחזית הרוסית, ממוקשים, מקפיאה, מהרעבה שיטתית ומהתעללויות שומריהם ההונגריים. בחודשים האחרונים של המלחמה, העבירו אנשי צלב החץ, שהשתלטו על הונגריה באמצעות הצבא הכיבוש הגרמני, את רוב אנשי שירות העבודה לידי הגרמנים, כדי להקים קו הגנה סביב וינה. כנראה ולעולם לא נדע את מספר אבידות היהודים בשירות העבודה. סרן אוצ'קאי הקים פלוגה שלכאורה עסקה באיסוף בגדים ותיקונם עבור החיילים הלוחמים בחזית והצליח לקבץ אל תוך המשכן המאולתר בבניין הגימנסיה היהודית לשעבר, גם את בני משפחותיהם. כך מתאר ידידי הטוב טומי ביומנו את הדרך בה הובאו הוא ואחותו אל מחנה הפלוגה: "יום אחד הופיעו בביתנו שני חיילים עם סרט זרוע של הנ'ילאשים (מפלגת "צלב החץ" הפאשיסטית ההונגרית). כולם נבהלו מאוד. הם קראו בשמנו וצעקו:
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל avrishacham אלא אם צויין אחרת