ניקוי פסח לכבוד חנוכה תקציר הרשומה טוב, עשיתי קצת בלגן בבלוג. מחקתי ממנו 400 רשומות, ופרסמתי מחדש רק שירים וכמה סיפורים קצרים. הרוב המוחלט של הדברים האישיים עף החוצה. אולי חלק מהם יחזרו, בצורה כזו או אחרת. זה גם בילגן משמעותית את סדר הפרסומים, אז אם זה משנה לכם אתם מוזמנים להכנס לתגובות ולראות מתי בדיוק פורסם כל קטע. לא יודע מה עוד אכתוב פה מעכשיו, אבל זה מרגיש טיפה יותר נעים. להתראות בשמחות. קרא עוד 26/11/2011 | מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
מכתב לילד שעוד לא נולד תקציר הרשומה אני עוד לא יודע איך קוראים לך, ובכל זאת, אני כבר קצת מכיר אותך. רציתי להגיד לך שתזרח את אורך אל העולם. שתצליח לחיות באור, למרות שכל העולם התבלבל ומגשש את דרכו בחשכה. שלא תיפול למלכודת. שלא תתבלבל. יש לך זוג הורים מדהימים, ולא הייתי יכול לאחל לך טובים יותר. אני מתפלל שלא יתבלבלו בעצמם. מאחל לך שתצליח לא לאבד את הדרך. שתדע, שעדיף מהכל לאהוב. שכל מה שמרגיש לך לא נכון, אינו נכון ב... קרא עוד 26/11/2011 | 28 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
שיר תקציר הרשומהזאת היא. זאת חייבת להיות היא. התמונה קצת מטושטשת, והעפר שכטר האידיוט הזה תופס את רוב המקום, מחזיק עז כאילו הוא רמבו. לך תנסה את זה על איזה תיש בהזדמנות, נראה כמה תחייך. אני חייב לנסוע אליה. חוות סוסים על איזה הר בגליל. מה את עושה שם? כל הלילה שכבתי במיטה והחלפתי תנוחות, עד שהתייאשתי והלכתי להסתכל על הרחוב מהמרפסת. ברגע שהיה טיפת אור יצאתי. אני אוהב את האוויר של הבוקר. יש משהו ... קרא עוד 26/11/2011 | 3 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
הלידה שלי תקציר הרשומהכל אחד והלידה שלו. שלי מתחילה עם שיר. "...יום אביב, ריחות לילך, בין חורבות העיר שלך. יום יפה לשוט בנהר, בתוכי הלב נשבר..." היא מתחילה ביום שמתניה מת. מתישהו לפנות בוקר, תקוע מאחורי דלת של איזו סמטה מסריחה בג`נין, בחושך ובאבק הזה שנכנס לך לעיניים, לגרון ולנשמה וצועק בכל קול שאין לו "לך מכאן!". מה הוא עשה שם? למה? למי אכפת. אנחנו כל כך מתמחים בלריב ובלהיות צודקים, שאנחנו שוכחים ש... קרא עוד 26/11/2011 | 12 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
שימי בואי הנה! (כמו שמצלמה מקפיאה רגע אחד) 06/12/2005 תקציר הרשומה"שימי, גור פשפשים מלוכלך שכמוך, בואי הנה!" הכלבה מקפצת אליו בשמחה לאורך הספה, גומאת בנחישות את מאה תשעים ומשהו הסנטימטרים שמפרידים בין הגרב הענקית שכרסמה לבין העוגייה וחוטפת אותה מבין שפתיו. "ליאור... אתה הורס לי את הילדה. עכשיו היא כל פעם תרצה לאכול איתנו על הספה" "כן, אבל תראי איזה נמר פשפשי היא..." הכלבה מחייכת אליו בערמומיות, מלקקת את אפו בתנועה מלאת ריר ואז פונה לחפור בקפ... קרא עוד 26/11/2011 | 13 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
