00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

השימוש בבלוג ככלי למידה

בכיתת החינוך הבלוג טוב כיצירת אמצעי תקשורת ייחודי לכיתה בו ניתן לשתף את כולם ולגבש את הכיתה.הבלוג נותן לילדים להיכנס לתחום מוכר להם, נותן להם ייחודיות ויכול להצמיח גם את התלמידים שפחות דומיננטיים בכיתה.

בפן המקצועי, הבלוג הוא דרך טובה להביא לידי ביטוי תלמידים שקשה להם להתבטא בעל פה או בכתב.  כמו כן הבלוג מאלץ סיעור מוחות בין אנשים. לדוגמה בהוראת המתמטיקה, בה אני מתעסק, ניתן לתת בעיות כאתגר , לצרף קישורים נוסחאות וחומר רלוונטי ולבקש מהתלמידים לדון בהן ולמצוא פתרון. הבלוג הוא כלי מצוין לאלץ את התלמידים לעבוד מחוץ לכיתה, לפתח מיומנויות כתיבה ומתן ביקורת, לעבוד בקבוצות ולהתעסק במשהו שמוכר להם ובכך לאפשר להם לבטא את עצמם....

תומר.

לדף הרשומה

מה אפשר לעשות עם בלוגיים בכיתה ובחינוך

19/11/2012

 

ראשית, חשוב לי לציין שכל נושא הבלוגים חדש לי לחלוטין ואני עדין לומדת להכיר אותם מקרוב על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

שנית, כמורה שמלמדת מקצועות רבי מלל לבגרות ספרות, היסטוריה א' והיסטוריה ב' רק בכיתות מב"ר / אתגר – תלמידים בעלי קשיים אובייקטיבים ולקוי למידה. אני חושבת שכדאי ורצוי שאני אפתח בלוג לכל קבוצות הלימוד שלי, בו התלמידים יתנסו בכתיבת תשובות בגרות על שאלות אותן אתן בכיתה או ידונו בהרחבה על נושא מסוים שנלמד בכיתה. התלמידים יצטרכו לענות  על תשובת בגרות על פי הקריטריונים אותם הם יקבלו בכיתה. ובבלוג הם יקבלו משוב מתלמידי הכיתה מה כדאי להוסיף לתשובה בכדי שהתשובה תהיה מקיפה ומלאה והם יגיבו בחזרה לתלמיד אחר מה אצלו חסר בתשובה. וכשהם ידונו על נושא מסוים, כל אחד ואחת מהם ייתן את הזווית שלו,  ולדעתי כך הם ילמדו היטב את כללי התשובה ואת החומר הלימודי.

בנוסף אני חשובת שלתלמידים שיש להם בעיה שפתית והם מתקשים לבטא את עצמם בכיתה בעל פה, הבלוג ייתן להם מענה משולם לדון ולדבר על נושא מסוים,  ובכך הם אף יצליחו לעלות את מעמדם בכיתה היות ויכול להיות מצב בו תלמיד לא מביע את עצמו בכיתה אך בבלוג הוא יביע את עצמו מצוין.

לדעתי הבלוג יאפשר חווית לימוד נוספת ומאתגרת שתאפשר לתלמידים את הבמה המתאימה.

לגבי כיתת החינוך שלי – תלמידי כיתה יב', אני חושבת שכדאי ורצוי לעלות נושאים שמטרידים אותם לדיון בבלוג, וכל אחד יכתוב בעילום שם כמובן מה דעתו על הנושא וכיצד לדעתו צריך להתמודד אתו?.

לדוגמא: לאחרונה התלמידים מספרים על זה שהם מצלמים את עצמם עירומים ומעבירים לקבוצה הסגורה שלהם ולפעמים אחד מהקבוצה מעביר את זה לקבוצה אחרת וכך הם הופכים להיות חלק ממה שהם לא רוצים.  ואני חושבת שהבמה של הבלוג תראה לחלק מהתלמידים שהם לא לבד, שיש עוד תלמידים שחוששים בדיוק מאותם דברים שהם חוששים. וכך אתה בעצם יצור שיח כיתתי בריא ללא שיפוט וביקורת.  ואת מכלול הדברים מהבלוג אפשר להביא לשעת חינוך ולהמשיך את הפעילות בכיתה.

חשוב בכל שבוע לעלות נושא אחר לדיון בבלוג וכך להציף במהלך השנה כמה שיותר נושאים. אני מאמינה שבבלוג התלמידים יצלחו לבטא את עצמם יותר מאשר בכיתה.

 

א  ו  ש  ר  י  ת

לדף הרשומה

מורה לכל הכיוונים - תומר אטלן

הבלוג בו סיירתי נקרא "מורה לכל הכיוונים". בלוג מעניין מאד בו כותבת מורה בישראל מודל 2012, מורה שלא מורחת מורה עם ותק וללא נתק מהמצב הקיים.....

 מצ"ב קישור:

חינוך לתוצאה - מוֹרָה לכל הכיוונים - תפוז בלוגים

חינוך לתוצאה ולא לידע וערכים.

בבלוג כותבת מורה בשם טלי  המכונה "טלי הפרונטלית" , אשר מספרת על שגרת היום שלה, על העובדה שהיא כל יום ,שעה אחרי שעה עומדת מול תלמידים לבד והיא זאת שנמצאת בשטח. למרות זאת קיימים "מומחים" אשר יושבים במשרדים למעלה במשרד החינוך, מצטלמים ומתראיינים לתקשורת והם אלה שקובעים מה נכון ומה לא, איך צריך ללמד ואיך משוחחים עם התלמידים . בנוסף לאחר שהיא מסיימת את יום העבודה היא קוראת בתקשורת על "אנשי חינוך" מדומים אשר מתיימרים להיות מבינים בחינוך ולמתוח ביקורת ללא שום אחיזה בשטח.

עוד כותבת טלי על העובדה שתלמיד הפך בעשור האחרון כלקוח ובית ספר הוא רשת השיווק , המורה צריך לתת שירות במקום לחנך וללמד, ועל כן התלמיד נהיה "מלך" בעל זכויות אשר מונעות את המטרה שלשמה בית הספר קיים – חינוך לידע וערכים.

הכי הזדהיתי עם הקטע שנקרא "חינוך לתוצאה" בו באמצע השנה באופן אוטומטי ובעזרת המיקוד אותו מפרסם המפמ"ר, המורים והמנהל בראשם הופכים ממוקדים לתוצאה ומתעלמים מהדרך , מההנאה שבלמידה ומפיתוח היצירתיות של כל תלמיד – פשוט כי אין זמן וחייבים לעמוד ביעדים המדומים" חבל מאוד!!!!!!

 

התגובה שלי הייתה:

שלום טלי, גם אני מורה כבר 9 שנים, ואני כל כך מנסה על אף הלחץ שסביבי להספיק את החומר ובו בזמן להקנות ידע עמוק יותר, ערכים וחינוך. כל פעם שאני חושב על זה אני מבין כמוך שמשהו לא תקין כאן, מטרת הציונים לדעתי הם אך ורק להוריד את הדימוי העצמי של הילד. על אף שזה כלל לא התכלית שלהם. אך יחד עם זאת אני מקפיד לעשות את מה שאני חושב לנכון, ובכל רגע נתון לצד הלימוד אני מנסה לחנך לידע, מנסה ללמד אותם ללמוד ומעל הכול מנסה להבהיר להם שהציונים זה לא הכול. הדבר נותן לי את הרוח הגבית להמשיך....

לגבי מה מניע אנשים לכתוב בבלוג אני מבין במהלך החשיפה שלי לעולם זה:

כאשר אתה כותב בבלוג – אתה מרגיש מוגן , לא מכירים אותך אישית לא חודרים לפרטיותך ולא שופטים אותך הדבר הופך את הקוראים לסובייקטיביים וללא משוא פנים. ולמרות זאת יש לך אפשרות לחשוף דעות ופרטים אינטימיים.

כאשר אתה קורא בבלוג, אתה יכול לעצב את דעתך, להיעזר באירועים שקרו לאחרים ללמוד דרך נרטיביים, להתנגד או לחזק, להיות שייך למשהו. חוסר הדבקת דעה לפנים ,מגדר או מגזר מעניק אמת....

תומר

לדף הרשומה

יומן המורה

 נושא הבלוג שהתעמקתי בו, הוא יומן המורה, ביומן המורה המורים מתייחסים לדמות המורה במגוון ההיבטים. בבלוג,  מצאתי התייחסות  לתחושת הסיפוק העילאית שאתה חווה בתור מורה כאשר אתה מצליח, ולפעמים אתה מרגיש כישלון גמור, אך לימים אתה מקבל שיחת טלפון או נפגש עם אנשים מהעבר שאומרים לך שמה שעשית עבורם זה הדבר הכי טוב שמישהו עשה עבורם. כלומר הכישלון שלך הופך לניצחון.

בנוסף מעלים את השאלה, האם להתעקש עם התלמידים ולהשאיר אותם בכל מחיר בבית הספר גם אם אתה יודע שאתה עושה לאותו תלמיד עוול?.

בבלוג  כותבים  על פרויקט עוז לתמורה, מה הרווחנו, אם הרווחנו ובעיקר מה לא הרווחנו?.

עוד מציינים את מעמדו הנמוך של המורה, חוסר ההתחשבות בו, מדגישים את התסכול מול ההבטחות של משרד החינוך שלא התקיימו. מציינים שהשיעורים הפרטיים משתלמים יותר מלעבוד במערכת החינוך, ולא רק בגלל הכסף, אלא מפאת מכלול הדברים.

התגובה שלי הגיעה לאחר שנה, בה לא נכתבה שום תגובה בבלוג. לנושא לוותר / או לא לוותר.

תגובתי הייתה: "שאני נוהגת לומר לתלמידיי, שביום שאני אוותר להם אני אוותר עליהם, ולכן אני נלחמת בכל כוחותיי לא לוותר להם לא על התנהגות. לא על למידה ולא על הגעה סדירה לבית הספר. אם כי אני בהחלט מסכימה אתך שלפעמים צריך לדעת לשחרר בכדי שהם יצליחו יותר".

התגובה שקבלתי: הייתה למייל האישי שלי, בו נכתב לי: "תודה על התגובה בבלוג, לצערי יש בעיה עם הוספת התגובות ולכן אני כותב לך כך. בהצלחה בהמשך דרכך בהוראה".

הקישור לבלוג:

  http://www.tapuz.co.il/blog/net/UserBlog.aspx?foldername=yomanmore&skip=1

 

לדעתי מה שמניע כותב בלוג לכתוב את הבלוג ולהשקיע בו מאד, הוא איזה שהיא תקווה שאנשים רבים יקראו את הבלוג שהוא כותב, ועל ידי הכתיבה הוא יצליח לשנות איזה שהיא תפיסה או יעביר מסר ברור. לא רק לאדם אחד, אלא לכמה שיותר אנשים. הכתיבה דרך הבלוג, זוהי דרך טובה לתת תמונה רחבה ומלאה על נושא מסוים שמטריד אותך/ מכעיס אותך/ מקומם אותך. בנוסף הכתיבה בבלוג נעשית בצורה אישית וללא מתווכים, והיא פונה לקהל היעד שכותב הבלוג רוצה להגיע אליה. מפאת הכתיבה האישית, קל לקורא להתחבר אל הכותב ואף להזדהות עם דבריו. דבר חשוב נוסף הוא, שהכניסה לבלוג היא בחינם מה שמגדיל את הסיכוי שקוראים רבים יקבלו את המסר ובכך הכותב למעשה מצליח לשווק את דבריו.

 

א ו ש ר י ת

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל or2711 אלא אם צויין אחרת