00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"יפה" נמצאו 4 פוסטים

מי זאת האהובה?

  "פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון " פסל של האמן האיטלקי אנטוניו קנובה, המאה ה-18   - - - געשת אליה כנהר בשעת סופה כתבת אותה בשפת דימויים בלעדית לך   "את פלא מתחדש שלא היה כמותו".. - - - ציירת עיניים יפות עצובות ונפש זכה ירכיים זולגות ניגרות כדבש ותנור שתדיר בוער אליך צליל צחוקה כענבלים ושדייה זקורים - - - כפי שמובן מכתוביך היא אכן יפה מרעישת נפש, נחשקת וסוערה - - - בציור שלך ובין כל המילים אני מחפשת ותוהה, מי זאת האהובה?  
לדף הרשומה

כמו השער לגן העדן

השער לגן שהיה שלי, כמו השער לגן העדן     באחד המגזינים לגינון קראתי ``ככל שהביקוש לבית עם גינה גובר, כך קטן גודל הגינות בארץ``. הרי זה ברור שקרקעות הנמכרות מחוץ לאזור המרכז הן זולות יותר וככל שמתרחקים צפונה או דרומה כן ייטב ויוקל לכיס שלנו. פעם שטח של דונם היה חזון נפוץ למדי, ואילו כיום נאמר תודה לשטח של 200 מ"ר. כאשר העתקנו את מגורינו לאזור ירוק מוקף פרדסים ושדות, הרגשנו כמו זכייה בפיס כשראינו את שטח הקרקע שלנו שהשתרע עד ל 450 מ"ר, ומיד פנטזנו על תכנון הגינה. אחזה בנו אותה .
לדף הרשומה

יורה של סתיו

    יוֹרֶה של סתיו, יוֹרָה רותחת     והגעגוע ממשיך לפרכס בתוכי למשהו בלתי נראה, ערטילאי ובלתי אפשרי משתוקקת לתפוס לחוש לגעת, לטעום או אולי לפחות לראות ילד טבע שלי, כספר פתוח אני לפניך, אתה מדפדף בין דפיי ומסיר אט אט את כסות מילותיי אחדים מהם מעלים חיוך ואחדים מעוררים ריגוש ותשוקה שלא באה על סיפוקה. לא רואים את קצה הדרך, של הדיאלוג התחושתי המתמשך בינינו, הבלתי נלאה ואז, אתה משיב לי ועוטף אותי במילותיך. קלועה אני ביניהן, כלואה אני. כמה יפה ומפעים כמה עצוב ה"אין מוצא" הזה שלנו, .
לדף הרשומה

הבל היופי

  היו ימים....ואני כאן רק בת 18     הבל היופי / סוג של אובדן   בהשראת הפוסט של "הר הקסמים" אובדן היופי   כשאני מתבוננת במראה ובוחנת את פניי, עולה בי מחשבה כמה קל לנשים שלא זכו למתנת שמיים - להיוולד עם גוף יפיוף, מחוטב, כמעט מושלם על החוף בבגד הים, לשבות את לב כולם לחוש את המבטים הננעצים, ובכל מקום להוות גורם משיכה ולשמוע: "פיגורה ראויה, כמה יפה"   כמה קל לנשים שלא זכו למתנת שמיים זו, כמה קל להן   עוברות השנים ובעורף נושף ומתקתק השעון, המרמז שעובר הזמן הוא מאיים להמשיך ולנעוץ ללא רחם את טרפיו. ובשיער שהיה פעם שופע ומלא, פסי כסף עדינים מבצבצים סביב עיני השקד קמטוטים זעירים ושתי תעלות מפארות את צידי השפתיים שהיו מושא חלום והעור, אויה, עוד מעט יהיה נפול, יהיה נפול..   כמה קשה למישהי שזכתה במתנת שמיים והיתה תמיד   נערצת, נחשקת, מתוקה, יפה, כי איש לא הכין אותה ולא אמר לה שיבוא יום, והיא תילחם בציפורניה להוכיח שהיא עדיין שווה. כמה קשה.   היופי הוא לא נצחי /   היופי הוא בעיני המסתכל / אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו החשוב הוא לתפוס את הרגע , כי הזמן הולך ונעלם.
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת