00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"יום הזיכרון" נמצאו 2 פוסטים

עוד ועוד בנים נופלים מחוץ לזמן

    האם השכול הזה הוא גם של כולנו?                                       לתחושתי – כן. הוא גם של כולנו, היושבים בארץ הזאת אשר לנצח תאכל חרב. זו אותה החרב המאיימת תדיר על צווארינו. בכל שנה מחדש, אנו מזילים דמעה על הבנים שהמוות בלע את חייהם הקצרים.                                                לזכרו של אורי, בנו של דוד גרוסמן, שנפל במלחמת לבנון השנייה מצאתי לנכון להביא מספרו המטלטל של גרוסמן ``נופל מחוץ לזמן`` כמה מקטעי הקולות הללו הכתובים בריתמוס שירי, הותירו אותי המומה לגמרי... כמו לאחר אגרוף בבטן.. ואני מניחה שגם את כל אלה שכבר קראו בו זה מכבר.   "חמש שנים שתקנו את הלילה ההוא. את נאלמת ראשונה, ואחר-כך אני. לך היתה טובה השתיקה, ואותי היא לפתה בגרוני" (עמ` 17)   הספר מובא כסיפור בשני קולות-בוכים ואבלים, הנזעקים מליבם השבור של הורי - הבן שנפל ולא יהיה להם יותר... ופתאום הם נאלצים להסתגל למציאות חדשה, קשה ובלתי אפשרית.                                                     מתוך ``נופל מחוץ לזמן`` / דוד גרוסמן אשה בלילה ההוא חשבתי לעולם כבר לא ניפרד גם אם נרצה איך נוכל? מי יקרב אותו, מי יחבק/ אם לא שנינו בגופינו נעטוף את מלואו הריק? - - - - - - איש לנו יישבר הלב, אולי נמות כמותו, בן-רגע, או נישאר תלויים מולו, מתנדנדים / בין המתים והחיים- אבל את זה אנחנו מכירים, חמש שנים גרדום געגועים
לדף הרשומה

יום הזיכרון לחללי צה"ל

  מדינת ישראל ואזרחיה מרכינים ראשם לזכרם של חללי צה"ל         רשומה זו מוקדשת לזכרו של יוסף שריג ז"ל   בכל שנה ביום הזה – יום הזיכרון לחללי צה"ל, הוא יום עצוב לכולנו. בערוצי הרדיו משודרים שירים נוגים על בנינו שנפלו במלחמות, ושירים שנכתבו   על ידי חיילי צה"ל, זמן קצר לפני שנפלו בקרב. אחד השירים היפים ביותר הגורמים לי להזיל דמעה, הוא שירו הידוע של יוסף שריג ז"ל. התוודעתי לשיר הזה לפני הרבה שנים, דרך אחיו הצעיר של יוסף שריג, בערבי השירה עם החברים המשותפים, שבהם  נהג לשיר לנו את שירו של אחיו הנערץ יוסף, בליווי פריטה נוגה על הגיטרה.   * * * הלב נצבט לקרוא על הנופלים, לשמוע את השירים ולראות את הצילומים האחרונים של הצעירים יפיי הבלורית והתואר, שחייהם נגדעו בטרם עת.   כמה פרטים על חייו, (מתוך מקורות שונים) יוסף שריג משורר ומלחין ישראלי, נפל במלחמת יום הכיפורים ב-10 באוקטובר 1973.   יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולתקווה שהיתה סופרת ילדים נודעת. עם שחרורו החל ללמוד מוזיקה במכון "אורנים", ולאחר מכן השתלב במשקו בעבודה חקלאית ולימד מוזיקה באזור עמק בית שאן. במלחמת יום הכיפורים לחם סרן יוסף שריג כמפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן, ונהרג. הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת, והועלה לדרגת רב-סרן. יהי זכרו ברוך .   שריג כתב והלחין שירים רבים. שיריו הוצאו לאור תחת השם: "עשרים שירים". שירו הידוע ביותר הוא "אור וירושלים", אותו כתב ב-1972, כשנה וחצי טרם מותו, ללהקת הגבעטרון:   השקט שוב צונח כאן משמי הערב כדאיית דיה מעל התהומות ושמש אדומה נושקת להט חרב את הפסגות, המגדלים והחומות.   ראיתי עיר עוטפת אור והיא עולה בשלל צבעי הקשת והיא נוגנת בי כנבל העשור ראיתי עיר עוטפת אור    
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת