00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אור" נמצאו 2 פוסטים

יורה של סתיו

    יוֹרֶה של סתיו, יוֹרָה רותחת     והגעגוע ממשיך לפרכס בתוכי למשהו בלתי נראה, ערטילאי ובלתי אפשרי משתוקקת לתפוס לחוש לגעת, לטעום או אולי לפחות לראות ילד טבע שלי, כספר פתוח אני לפניך, אתה מדפדף בין דפיי ומסיר אט אט את כסות מילותיי אחדים מהם מעלים חיוך ואחדים מעוררים ריגוש ותשוקה שלא באה על סיפוקה. לא רואים את קצה הדרך, של הדיאלוג התחושתי המתמשך בינינו, הבלתי נלאה ואז, אתה משיב לי ועוטף אותי במילותיך. קלועה אני ביניהן, כלואה אני. כמה יפה ומפעים כמה עצוב ה"אין מוצא" הזה שלנו, .
לדף הרשומה

יום הזיכרון לחללי צה"ל

  מדינת ישראל ואזרחיה מרכינים ראשם לזכרם של חללי צה"ל         רשומה זו מוקדשת לזכרו של יוסף שריג ז"ל   בכל שנה ביום הזה – יום הזיכרון לחללי צה"ל, הוא יום עצוב לכולנו. בערוצי הרדיו משודרים שירים נוגים על בנינו שנפלו במלחמות, ושירים שנכתבו   על ידי חיילי צה"ל, זמן קצר לפני שנפלו בקרב. אחד השירים היפים ביותר הגורמים לי להזיל דמעה, הוא שירו הידוע של יוסף שריג ז"ל. התוודעתי לשיר הזה לפני הרבה שנים, דרך אחיו הצעיר של יוסף שריג, בערבי השירה עם החברים המשותפים, שבהם  נהג לשיר לנו את שירו של אחיו הנערץ יוסף, בליווי פריטה נוגה על הגיטרה.   * * * הלב נצבט לקרוא על הנופלים, לשמוע את השירים ולראות את הצילומים האחרונים של הצעירים יפיי הבלורית והתואר, שחייהם נגדעו בטרם עת.   כמה פרטים על חייו, (מתוך מקורות שונים) יוסף שריג משורר ומלחין ישראלי, נפל במלחמת יום הכיפורים ב-10 באוקטובר 1973.   יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולתקווה שהיתה סופרת ילדים נודעת. עם שחרורו החל ללמוד מוזיקה במכון "אורנים", ולאחר מכן השתלב במשקו בעבודה חקלאית ולימד מוזיקה באזור עמק בית שאן. במלחמת יום הכיפורים לחם סרן יוסף שריג כמפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן, ונהרג. הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת, והועלה לדרגת רב-סרן. יהי זכרו ברוך .   שריג כתב והלחין שירים רבים. שיריו הוצאו לאור תחת השם: "עשרים שירים". שירו הידוע ביותר הוא "אור וירושלים", אותו כתב ב-1972, כשנה וחצי טרם מותו, ללהקת הגבעטרון:   השקט שוב צונח כאן משמי הערב כדאיית דיה מעל התהומות ושמש אדומה נושקת להט חרב את הפסגות, המגדלים והחומות.   ראיתי עיר עוטפת אור והיא עולה בשלל צבעי הקשת והיא נוגנת בי כנבל העשור ראיתי עיר עוטפת אור    
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת