00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבל היופי

 
היו ימים....ואני כאן רק בת 18
 
 

הבל היופי / סוג של אובדן

 

בהשראת הפוסט של "הר הקסמים" אובדן היופי

 

כשאני מתבוננת במראה ובוחנת את פניי,

עולה בי מחשבה

כמה קל לנשים שלא זכו למתנת שמיים - להיוולד

עם גוף יפיוף, מחוטב, כמעט מושלם

על החוף בבגד הים, לשבות את לב כולם

לחוש את המבטים הננעצים, ובכל מקום להוות גורם משיכה

ולשמוע: "פיגורה ראויה, כמה יפה"

 

כמה קל לנשים שלא זכו למתנת שמיים זו, כמה קל להן

 

עוברות השנים ובעורף נושף ומתקתק השעון, המרמז שעובר הזמן

הוא מאיים להמשיך ולנעוץ ללא רחם את טרפיו.

ובשיער שהיה פעם שופע ומלא, פסי כסף עדינים מבצבצים

סביב עיני השקד קמטוטים זעירים

ושתי תעלות מפארות את צידי השפתיים שהיו מושא חלום

והעור, אויה, עוד מעט יהיה נפול, יהיה נפול..

 

כמה קשה למישהי שזכתה במתנת שמיים והיתה תמיד  

נערצת, נחשקת, מתוקה, יפה,

כי איש לא הכין אותה ולא אמר לה

שיבוא יום, והיא תילחם בציפורניה להוכיח שהיא עדיין שווה.

כמה קשה.

 

היופי הוא לא נצחי /  היופי הוא בעיני המסתכל / אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

החשוב הוא לתפוס את הרגע , כי הזמן הולך ונעלם.

לדף הרשומה

פרפטום מובילה

זורק דיסקוס
פסל של זורק דיסקוס בגנים הבוטנים בקופנהגן בדנמרק

 

פרפטום מובילה

תנועה נצחית של מכונה שהיא בתנועה מתמדת

המפיקה אנרגיה בלתי נלאית, ללא הפסקה.

יש בי משיכה גדולה ואפילו הערצה לאנשים אנרגטיים שפעלתנותם היא בלתי נלאית.

מוחם גופם ומרצם אינם יודעים לאות והם מלאים באנרגיות כמעט 20 שעות ביממה,

מתאים להגיד עליהם פרפטו מובילה.

כמו בעלי היקר שאינו מסוגל לשבת בחוסר מעש ולבהות למשך דקה מול העצים בגינה,

כפי שאני אוהבת לעשות, בעבורו זה בבחינת עבירה על החוק.

 

לאנשי הפרפטו מובילה, אין רגע דל, הם בתנועה מתמדת עסוקים כל הזמן בעבודה,

עם המשפחה, מוצאים זמן לתחביבים, עיסוקים ספורטיביים, חברים, מוסיקה, טיולים

מספיקים לעבור על העיתונים, לקרוא שני ספרים בשבוע, לעשות סקס ועוד ידם נטויה.

נפשם וגופם אינם יודעים מרגוע. איני יודעת אם לקנא בייצורי- על אלה או לרחם עליהם.

הם אינם נהנים משלווה שאפשר להפיק מבטלה רגעית, כפי שאני נהנית.

 

את המילה "פרפטו מובילה" פגשתי ושמעתי לראשונה בשחר ימי ילדותי,

דרך יצירות מוסיקליות שהמוכרת ביותר והחביבה עלי היא

 "moto perpetuo" מאת פגניני

http://www.youtube.com/watch?v=FBC6VbugJt0&feature=PlayList&p=7AE8A4E78CF6B370&playnext=1&playnext_from=PL&index=64

ובוצעה על יד הרכבים מוסיקליים ועיבודים רבים שהאהוב עלי הוא בקצב הבוסנובה,

הנקרא "בתנועה מתמדת" אשר לצערי אין למצוא ביצוע זה בשום מקום.

 

במוזיקה קלאסית פרפטואום מובילה הוא כינוי לפרק המהיר שביצירה, ובו תנועה בלתי פוסקת

בערכי צליל קצרים, על פי רוב חלקי שש-עשרה. דוגמאות מוכרות הן

מעוף הדבורה של רימסקי קורסקוב, (בודאי כולם מכירים) הטוקטה לפסנתר של פרוקופייב,

הפרק האחרון בסונטה לפסנתר וכינור של ראוול.

בנוסף לקומץ הדוגמאות שהבאתי, בשם זה חוברו במיוחד קטעי נגינה

עבור האומן המבצע לשם הפגנת הווירטואוזיות שלו.

       

חלק מהמקורות באדיבותו של בעלי וחלק מספרות המצויה בבית וגם מעט ממני.

מוקדש ל"פרפטו מובילה" נוסף, אחייני האהוב בועז כהן.

לדף הרשומה

ט"ו באב - חג האהבה

"הנשיקה", פרנצ`סקו הייז

 

נושא האהבה תמיד היה קרוב לליבי ובסולם העדיפויות שלי, הוא מככב

במקום הראשון בחשיבותו בחיים.

על פי תפיסת עולמי, האהבה יפה גם למבוגרים ולקשישים מבינינו.

האהבה אינה שייכת לצעירים וליפים בלבד.

ראיתי בני שמונים אוחזים ידיים בהתרגשות, מתגפפים ומתנשקים כמו היו בני עשרים.

היש תופעה יפה, מרנינה, מרגשת, מפעימת לב ונעלה יותר מהאהבה?

האהבה היא סם החיים

רגש האהבה היה ונשאר תופעה בלתי מובנת, אף שנכתבו עליו ספרים ואין ספור שירים ולחנים.

בהשפעת האהבה יצרו יצירות אמנות נשגבות ויצאו בגללה לדו קרב ולמלחמות.

אפילו שלמה המלך נפעם ממנה ואמר: "נפלאה מבינתי דרך גבר בעלמה".

 

אחת הגיבורות ב"סונטת קרויצר" של טולסטוי מסבירה למישהו מידידיה:

"אהבה היא הערצה לאחד והיחיד שאף אחר בעולם לא ישווה לו".

 ועל כך כתב אנטול פראנס:

האהבה

סם המגן

על יופיין של הנשים,

היא ניזונה מנשיקות

כשם שהדבורים ניזונות

מן הפרחים.

 

חלק מהקטעים נבחרו, לוקטו ושוכתבו על ידי מהנט, מהספרים שקראתי במהלך שנותיי וגם מתוך הגיגיי.

ט"ו באב

ט"ו באב- חג הפיוס והאהבה בישראל. הדים לחג הזה ניתן למצוא בספר שופטים.

המשנה בסוף מסכת תענית, מתארת את החג כך: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין,

שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים...

למצוא בני זוג שבאו בעקבותיהן.

 פירושה של התאהבות

בעורו של כל אדם חבויות בלוטות מקרוסקופיות, המכילות זרמים חשמליים. כשאתה פוגש באדם

שהזרמים שבעורו מקבילים לזרמים שבעורך- הרי לפניך אהבה

                                                             

בתחום הפסיכולוגיה רגש האהבה נחקר רבות ועל פי תיאוריה הנקראת "משולשי האהבה", קיימים שלושה מרכיבים:

אינטימיות - מידת הקרבה והקשר לאחר והרצון להיחשף לגמרי בפניו.

מחויבות - מידת הנאמנות ותחושת החובה להיות בקשר ולהישאר נאמן.

תשוקה - מידת המשיכה הגופנית והפיזית, מרכיב המתפתח באופן מיידי, אך גם דועך מהר.

הלב מסמל את האהבה

האהבה היא תחושת חיבה עזה כלפי אדם אחר, או לבעל-חיים. אהבה מתאפיינת בתחושת געגועים בלתי נלאים

לנפש האהובה, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. האהבה  יכולה להיות גם מכאיבה,

וטרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן.

האהבה היא תופעה אנושית ייחודית

הגורמת ליכולת האדם להתעלות מעל עצמו למען משהו מחוצה לו.

  

נשים מייחסות חשיבות ליכולת בן הזוג לספק צרכים רגשיים ואילו בעיני הגברים, המשיכה הפיזית מהווה המרכיב העיקרי.

לאהבה כמה קטגוריות עם מאפיינים שונים

אהבת הורים - לילדיהם. אהבה בלתי מותנית, אהבה משפחתית-קיימת בשל קרבת הדם.

אהבה חברית - קיימת בשל תחומי עניין, רעות וחברות ותחושת שיתוף ושייכות.

אהבה רומנטית - בין בני זוג, שמחברת בין קרבה נפשית לגופנית.

אהבה עצמית - בין אדם לעצמו, אהבת האל - בין אדם לאלוהיו,

אהבת אדם - אהבה לבני-אדם באשר הם

  

באהבה הרומנטית

קיים צורך עז בקרבה נפשית וגופנית עם האהוב, צורך הכרוך במשיכה מינית.

מרכיב הדמיון והפנטזיות חזק, ואינו מצוי במערכת יחסים רגילה המבוססת על חיבה,

שהיא יציבה ורגועה ובכוחה להאריך ימים,

לעומת ההתאהבות שעלולה להיות קצרת טווח ועלולה לגרום למכאובים וייסורי נפש.

ביחסי חיבה, לקנאה אין תפקיד גדול ובאהבה הרומנטית, הקנאה היא מוטיב מרכזי.

  

האהבה הרומנטית כרוכה בסערות ובטלטלות רגש, בעיקר בתחילתה.

ישנן אהבות אשר גורמות לאוהבים להשלים אחד את השני באופן הדדי

וישנן אהבות הגורמות לאוהבים לבטל את אישיותם אחד בפני השני.

 

האהבה הרומנטית היא נושא התופס מקום מרכזי בכל תחומי התרבות, בקולנוע, באומנות, בספרות ובמוזיקה,

מוזכרת במיתולוגיה היוונית וקשורה למושגי האבירות בימי הביניים.

האהבה אף מוזכרת בכתבי הרמב"ם, בשירה ובתרבות היהודית בתקופת ימי הביניים.

  

האהבה הרומנטית הופיעה עוד מימי התנ"ך כמה פעמים.

בשיר השירים השימוש באהבה רומנטית בא כמשל לאהבה בין אלוהים וארץ ישראל,

כאשר הקשר ביניהם משול לקשר בין נאהבים - גבר ואישה.

 

שיר השירים, אשר לשלמה

יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין.  לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך;

על-כן, עלמות אהבוך.  אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך-נזכירה דודיך מיין,

 הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים.  הנך יפה דודי אף נעים, אף-ערשנו רעננה.

  

סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני. 

שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני.  השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות, או, באיילות השדה: 

אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ. 

לדף הרשומה

תחרות הכריכה האחורית – הר הקסמים

 
בחירתי לתחרות "כריכה אחורית" היא

הר הקסמים

 

מאז שהצטרפתי למשפחת הבלוגיה בתפוז לפני חודשים ספורים, למדתי להכיר את

מגוון הסגנונות והנושאים הנכתבים בבלוגים השונים.

מצאתי כמה בלוגים מצוינים שבהחלט ראויים לתשבחות ואף להמלצה חמה לכריכה האחורית.

 

כאשר ביקרתי לראשונה בבלוג של הר הקסמים, הצצתי, רותקתי והוקסמתי.

מצאתי בלוג שהוא "מערת אלדין", מהקסומים והמשובחים ביותר שיש לנו בתפוז.

כשם המשתמש שלה, היא מהלכת קסמים על כל מי שבא ונכנס בשערי בלוגה.

"קסם",  "קוסמת" כינוי חיבה והערכה שמצמידים לה חבריה לבלוגיה.

קוראיה- מבקרים קבועים, והם בבחינת "עולי רגל" למקום יחיד ומיוחד, הר הקסמים הבלוג

הנוגע כמעט בכל הנושאים האפשריים הקרובים ללב הכותבת,

מוידויי נפש וסיפורים אישיים הכתובים בשפה רהוטה, יפה, עשירה ונוגעת ללב,

חוויות מטיולים בטבע מלווים בצילומים פיוטיים, העברת חוויות מטלטלות

מתוך קריאה, ביקורת והמלצה על ספרים, מוזיקה, קולנוע,

ועד לאמנות: סקירה, ניתוח/פרשנות על זרמים באמנות ויצירות ידועות שם בארץ ובעולם.

עז רצוני לצרף כאן כמה קישורים לפוסטים של הר הקסמים, אך לצערי המקום צר מלהכיל אותם.

אחד מן הפוסטים שהם חלק בלתי נפרד מהכותבת:

 

למה קוראים לי הר הקסמים  

 

קטע קטן מהפוסט

"הר הקסמים הוא הספר המשמעותי ביותר עבורי עד היום...

אני חוזרת לספר הזה שוב ושוב כאל חבר ותיק, ותמיד אני מתפעלת מחדש

מיופייה של הכתיבה...

לצערי, אני יכולה לעזוב את הר הקסמים, אבל הר הקסמים לא עוזב אותי"...

 

"סימפטומים של מחלה אינם אלא גילויים מחופשים של כוח האהבה;

וכל מחלה, היא רק אהבה ששינתה את צורתה"

"הר הקסמים" - תומאס מאן.

 

קישור נוסף לפוסט שנבחר על ידי:

 

האשה המורדת בציור הפרה-רפאליטי

 

הר הקסמים, איננה מסוג האנשים המושכת בחוטים למשוך אליה נפשות וקולות.

מאחורי הקלעים, מצאתי אישיות צנועה, רגישה ועדינת נפש, יצירתית ומוכשרת להפליא.

רק לאחר שהתוודעתי לפוסטים הנפלאים שלה, למדתי להכיר

מי היא הנפש ההוגה, הכותבת והמעבירה לנו מתחושותיה, רשמיה והרהורי נפשה.

נכבשתי על ידי כתיבתה ומילותיה.

 ואסיים בזה:

מילים הן גשר, המתווך ומעביר את בשורת הנפש, הדמות והאישיות, מנשמה אחת לחברתה.

וכשהן רהוטות ואסתטיות כמו בבלוג של הר הקסמים, מה נותר לי עוד לומר?

 

ראוי מאד שיהיה בחירתי לתחרות הכריכה האחורית .

לדף הרשומה

תחרות הכריכה האחורית – ספינותי

 

 

בחירתי לתחרות "כריכה אחורית" היא

ספינותי

 

  

         בביקוריי בבלוגים השונים, נכנסתי באופן אקראי לבלוג הבית של תפוז על מה כותבים היום?

גיליתי משהו חדש שונה ומרענן בנושאים שהועלו שם.

סיקרן אותי לדעת מי הן הנפשות הפועלות מאחורי הבלוג, המסוגלות לכתוב רשומות

ברמה כה משובחת ומשובבת נפש? התמיה אותי לדעת, מדוע מס` המבקרים

 בבלוג המדהים הזה, אינו מתקרב למס` המבקרים הפוקדים את הבלוגים האחרים בתפוז.

 

לאחר שבדקתי, מצאתי מי הנפש העלומה מבין כותבי הבלוג הזה,

הגורמת לי ולעוד קבוצת מבקרים קבועה, להתפעם בכל פעם מחדש.

 בנוסף, גיליתי בלוג אישי משלו בשם ספינותי.

 שמו הפרטי שירן, המוכר לכולנו כמנהל פורום התמיכה בתפוז.

שירן כבן 30, יליד הארץ, בן לאב בריטי ואם ישראלית.

 גדל והתחנך באוקלנד, ניו זילנד שהיא מולדתו השנייה וערס חלומותיו.

בגיל הגיוס, הגיע לארץ במטרה לספוג את מורשת תרבותה והוויתה,

 והתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל. בעל תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה

 ובקרוב יסיים את התואר השני שלו בספרות אנגלית.

 

נרשמתי כמנויה בבלוג ספינותי, וככל שהכרתי את רשומותיו של שירן, נפעמתי יותר.

 גיליתי עולם מאד מגוון ומלא עניין. שפת כתיבתו צחה ועשירה בדימויים.

ברשומותיו מועלים נושאים המטרידים אותו וקרובים לליבו. ברשומתו: ארץ ללא ערכים

כותב על נכסיה הערכיים, האידיאולוגיים, החברתיים המוסריים, של מדינתנו.

 הוא מבכא (איך לא?) את

עילגות הלשון והשפה העברית שנידלדלה. הנה קטע מרשומתו זו:

 

"והעברית? כיצד זה עלה עליה הכורת ובאבחות גרזן חדות מערטל אותה ממכמניה.

 הרי דלות הלשון הפכה להיות סימן היכר לדובריה של `העברית העכשווית`.

"איך קוראים לך" בא במקום  "מה שמך".

 "אני לא חושב" החליף את "אינני סבור" או "לפי עניות דעתי".

                         "יאללה ביי" דחק את רגליה של הפנינה הלשונית הוותיקה "להתראות",

וכמובן "כאילו" המושל בכיפה שירש את "לכאורה" או "כנראה".

הערכים הולכים ומתכנסים להם בפינה נידחת של נוסטלגיה עטופת רחמים ולגלוג".

 

שירן כותב בכאב על העדר ערכים בכלל, על אנוכיות ויהירות של אנשים,

 כבוד והערכה לזולת, אהבת המולדת, תרבות, היסטוריה, מוזיקה, שירה

 ועל מסעותיו בעולם בליווי צילומים יפיפיים.

בהתייחס לגילו הצעיר, אני מלאת השתאות על התובנות שהוא מגלה והראיה המעמיקה,

 צניעותו וענוות ליבו. שירן מביא לרשומותיו רוח של אופטימיות, תום לב, יופי ואמונה בטוב

 שניתן למצוא באדם וביקום הסובב אותנו, ועל כך לא נותר לי אלא לקוד לו קידה עמוקה!

 

ראוי שהבלוג של שירן ספינותי יהיה בחירתי לתחרות הכריכה האחורית, ולא אתפלא,

 אם אכן בקרוב מאד נראה כולנו את ספרו העומד לצאת לאור.

 

וברשותכם, כפי שאחרים שאלו, אשאל גם אני: איך אפשר שלא להתאהב?

 

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת