00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

היום הבינלאומי ללא עישון

 

יום ללא עישון. כבר הרבה שנים אני לא !

היום הבינלאומי ללא עישון, מתקיים בעולם כולו מידי שנה ב-31 למאי.

כולנו כבר יודעים על האיסור באפשרות העישון במקומות הבילוי הציבוריים, וטוב שכך.

גם אני נהניתי מהעונג לאחוז בנונשלנטיות סיגריה ולפלוט סילוני עשן תוך כדי שיחה

מלווה בצחוקים עם החברים.. וכך גם בעלי.

משמח אותי שהגמילה מהעישון שהיה כל כך כיפי, לא החריב עלינו את עולמנו.

 

מבקר הספרות אריק גלסנר, סיפר במאמרו על נתן זך המשורר המעשן, אשר מנה

מס' רב של משוררים עבריים שעישנו.

האם יש קשר בין יצירה לעישון?

''אנשים שנמנעים מעישון הם אנשים פרקטיים, הדואגים לשימור עצמם'' כותב גלסנר.

''המשורר אינו אדם פרקטי. הוא מייצר דברים שלעתים יש להם דורש ולרוב אין.

בהתאם הוא גם מעשן. הרי במילא יצר השימור העצמי המהולל אינו מנתבו.''

 

אז עם כל אהבתי למשוררים, לשיטתי מוטב להגיע מיד להחלטה ולהפסיק לעשן.

גם לאחר 25 שנות עישון, זה אפשרי.

 

 

 

 

לדף הרשומה

הקשר שלי ל ``נש-די-דן``

הקשר שלי ל  נש - די - דן

כמה מילים שלי, לאחר שקראתי היום את מדורו של יאיר ניצני במוסף שישי ב``ישראל היום``.

הקישור לכתבה ``בעקבות השבט האבוד`` מצורף בתחתית הדף.

לראשונה בחיי שמעתי על ``נש-די-דן``, מפיו של אורי כהן גיסי האהוב והאבא של בועז וחגית.

הקהילה של עדת נשדידן שונה מקהילת העדה הכורדית, כך מציין ומדגיש תמיד הגיס שלי, אורי.

הייתי ילדה כשאורי נשא לאשה את אחותי ז``ל, וסיפר על מורשת משפחתו שנמנית על

העדה הנשדידנית.

מוצאם מאורמיה ושפתם היא אורמית, הדומה מעט לארמית של כתבי הקודש.

הקהילה האורמית היא קהילה קטנה הגאה מאד על מוצאה, וכפי שראיתי ושמעתי וגם טעמתי,

הם מצטיינים במטבח עשיר ומיוחד בטעמים, כמו עלי הגפן הממולאים שלהם, מרק קובה משגע

מרק אגוזים המגביר את אונו של הגבר, והשיפטה המפורסם.

את המאכלים שהזכרתי לעיל, הכרתי במהלך השנים אצל אחותי שלמדה מחמותה איך להכין

את התבשילים הנהדרים הללו.

הנה מתכון השיפטה של חיים כהן כפי שמופיע במדורו של יאיר ניצני, שאותו אני אוהבת לקרוא.

  שיפטה (קציצות בשר וג`ריש במרק חומוס)

   מצרכים:

   350 גרם גרגרי חומוס שהושרו בהרבה מים למשך לילה

   1/2 ק"ג ג`ריש (חיטה גרוסה דק, יש בסופר)

   1/4 כוס שמן

   3 בצלים בינוניים קצוצים

   1.5 ליטר מרק עוף

   כף כורכום

   1 ק"ג בשר בקר טחון (או מעורב בקר וחזה עוף)

   מלח ופלפל

 מסננים את גרגרי החומוס מהמים וקולפים אותם מקליפתם הדקה: מניחים את הגרגרים בתוך מגבת ועוברים על המגבת במערוך. פותחים ומסלקים את הקליפות.

מחממים את השמן בסיר ומטגנים חצי מכמות הבצל עד שהוא מתחיל לקבל צבע. מוסיפים את החומוס וממשיכים לטגן. מוסיפים את המרק, מתבלים בכורכום ומביאים לרתיחה.

מכסים את הסיר, מנמיכים את הלהבה ומבשלים שעתיים. שוטפים את הג`ריש היטב תחת מים זורמים. שמים אותו בקערה ומוסיפים את הבשר מתבלים במלח ובפלפל,

מוסיפים את יתרת הבצל הקצוץ ולשים. מעבירים את התערובת למעבד מזון ומעבדים לעיסה חלקה. צרים קציצות גדולות בידיים רטובות, מעבירים בזהירות לסיר המרק,

מכסים ומבשלים שעתיים על להבה נמוכה. מגישים את המרק והקציצות בקעריות, עם עלי ראשד וצנוניות טריות.

תודה ליאיר ניצני על הכתבה המהנה ותודה לחיים כהן השף, על המתכון.

    yairn@israelhayom.co.il

הקישור לכתבה ב``ישראל היום``

Please see עמוד S10 ב 17 אוקטובר, 2014 מוסף מתוך ישראל היום

לדף הרשומה

לכל אוהבי המוזיקה והספרים

לכל אוהבי המוזיקה והספרים

ובין היתר, גם לאוהבי רוקר טוב 88FM   עם בועז כהן.

בימים אלו, בועז כהן מוציא לאור את ספר הבכורה שלו

"סיפורים קטנים, תקליטים גדולים"

הספר יכלול כ-200 עמ` של חוויות וסיפורים מרגשים, זכרונות אישיים והמון מוזיקה.

הוא יודפס באיכות גבוהה, עם כריכה קשה ועם קוד דיגיטלי לסריקה שבאמצעותו יהיה ניתן

להוריד את הפסקול של כל המוזיקה המוזכרת בספר, כאשר לכל תקליט סיפור משלו.

- - - - - - - - -

נכנסתי גם היום לראות איך מתקדם פרויקט הספר ``סיפורים קטנים, תקליטים גדולים``

של בועז כהן באתר הדסטארט, שעל פי כל הנתונים צפוי להיות רב מכר..

אני מניחה שגם אתם, כמוני, אוהבים את הכתיבה של Boaz Cohen; ומעריכים את הידע הנרחב שלו ומתענגים

בהאזנה לתכניות שלו ב-88 אף אם.

 

``בועז לא זקוק בכלל להמלצות``... זה משפט שאני שומעת הרבה.. ואכן שמו הולך לפניו בשבחים רבים,

אבל אני בכל זאת רוצה להמליץ מאד להיכנס ללינק של הדסטארט, להצטרף לפרויקט

שבעוד ימים ספורים יסתיים ולרכוש את העותק שיהיה שלכם. כדאי לכם ! 

 

הלינק לאתר הדסטארט -

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=7287

 

פניה אישית מלב אל לב

למי שמעוניין לסייע בהוצאה לאור, ניתן לרכוש את הספר - פירוט והסברים בלינק המצורף.

ימים ספורים בלבד נותרו להגיע ליעד. אני זקוק לכל עזרה שתוכלו לתת לי.

ספרו לחברים. הפיצו, שתפו. כל סיוע משמעותי. בלעדיכם לא אוכל לעשות זאת.

אין לנו עוד הרבה זמן. אני מודה לכם מראש על הכל. אוהב אתכם.

תודה וסופ"ש נפלא!

בועז

לדף הרשומה

"קצת" גאווה לאומית מגיע לנו, לא?

עמק יזרעאל

                                                     עמק יזרעאל

ראו את הפנייה שנעשתה לרשות שדות התעופה – מי שמסכים לתוכן המכתב שיעשה לנו לייק או שיגיב בפייסבוק

או שיפנה גם הוא ישירות לרשות שדות התעופה.

אמנם הם הגיבו לכותבת אבל על מנת שבאמת יעשו משהו בנדון -  עשו משהו גם אתם ותבואו על הברכה....

תודה

 

 

לכבוד המנהל הכללי                                                          20 באוגוסט 2013

רשות שדות התעופה

ת.ד. 137

נמל התעופה בן גוריון 70100

 

 

א.נ.

 

לפני מספר ימים חזרתי מביקור בשטוקהולם, שוודיה. עם יציאתנו מהמטוס, בשרוול המוביל אותנו החוצה, ליוו

אותנו לכל אורך המסדרונות עשרות צילומים של גיבורי תרבות שוודיים או כאלה שנולדו בשוודיה והפכו עם השנים

 לאייקונים בינלאומיים, עם הכיתוב WELCOME TO MY HOMETOWN   

 

כך לאורך כל הדרך החוצה אמרה לנו גרטה גרבו WELCOME TO MY HOMETOWN     אחריה הבמאי

אינגמר ברגמן, אחריו אלפרד נובל, אחריו אינגריד ברגמן,  ועוד ועוד והרשימה ארוכה. גאווה לאומית!

 

חזרנו ארצה, ובשרוול שהוביל אותנו החוצה, ליוו אותנו בנק הפועלים, ארז טל ועלמה זק  נשענים על מגדל פיזה 

ועל אתרים אחרים בעולם, ושוב בנק הפועלים, בנק הפועלים.... לא מעורר סלידה?  

עד לאן אפשר לרדת בשביל כסף!!

 

האם חסרים לנו גיבורי תרבות, אתרים ישראליים, מורשת יהודית, סופרים, מחזאים, וישראלים טובים אחרים  שצילומיהם יכולים לקבל בגאווה את פניהם של אורחים מארצות אחרות שבאים לבקר כאן בישראל?

חסר לנו מה להראות?  לא יותר נכון הוא לקשט את הכניסה לארץ עם סמלים יהודיים, נופים של ישראל, או

סמלים אחרים של המדינה המראים את ההישגים האדירים של המדינה בכל תחום אפשרי, בתרבות, באמנות, בקולנוע, בטכנולוגיה, במדע, בחקלאות, ולהראות את כל מה שעשינו בהצלחה במשך 65 שנות קיומה של המדינה? 

הרי הפכנו ארץ מדבר לגן  פורח, ולהצלחות שלנו בנסיבות הקיימות אין אח ורע בעולם!

 

הנה לכם מספר רעיונות:

צילומים של החלוצים של פעם מול הישראלים של היום

                 אזור הנגב של פעם ואזור הנגב היום

                 כל המגדלים שקמו ברחבי המדינה עם הדגש על אלה של תל אביב

                 רחוב ירושלמי

                 רחוב תל אביבי

                 צעיר ישראלי צבר טיפוסי

                 צעיר חרדי

                 קיבוץ  – יש כאלה שעוד לא הופרטו

                 אישים שעשו למען המדינה

                 אישים שמפארים את שם המדינה

 

כיתוביות עם צילומים רלבנטיים כמו למשל:

 

WELCOME TO THE LAND OF THE BIBLE

WELCOME TO THE LAND OF MILK AND HONEY

WELCOME TO THE HOLY LAND

WELCOME TO JERUSALEM

WELCOME TO THE WHITE CITY OF TEL AVIV

WELCOME TO THE LAND OF HIGH TECHNOLOGY

WELCOME TO THE LAND OF JESUS

WELCOME TO THE LAND OF THE JEWISH PEOPLE

WELCOME TO THE LAND OF AGRICULTURAL INNOVATIONS/INVENTIONS

- - - - - - -

כל מה שתשימו  – יהיה יותר נכון כקבלת פנים לאורחים הבאים לבקר אותנו,  וגם לישראלים החוזרים

הביתה... קצת גאווה לאומית!!! את הפרסומות אפשר לשים במסדרונות המובילים חוצה לארץ ובמרחבים אחרים

רק לא בכניסה לארץ.  יש לכם הרבה מרחבים בשדה התעופה....

 

אני מרשה לעצמי לתת לאחראים על הנושא ברשות שדות התעופה חומר למחשבה, בתקווה שתמצאו משהו -

יותר הולם ויותר מכובד  לשים בשער הכניסה למדינה... "קצת" גאווה לאומית מגיע לנו, לא?

 

 

אשמח לקבל את תגובתכם.

 

בכבוד רב

 

 

 

לדף הרשומה

עוד ועוד בנים נופלים מחוץ לזמן

 

 האם השכול הזה הוא גם של כולנו?

                                     

לתחושתי – כן. הוא גם של כולנו, היושבים בארץ הזאת אשר לנצח תאכל חרב.

זו אותה החרב המאיימת תדיר על צווארינו.

בכל שנה מחדש, אנו מזילים דמעה על הבנים שהמוות בלע את חייהם הקצרים.

                                              

לזכרו של אורי, בנו של דוד גרוסמן, שנפל במלחמת לבנון השנייה

מצאתי לנכון להביא מספרו המטלטל של גרוסמן ``נופל מחוץ לזמן``

כמה מקטעי הקולות הללו הכתובים בריתמוס שירי, הותירו אותי המומה לגמרי...

כמו לאחר אגרוף בבטן.. ואני מניחה שגם את כל אלה שכבר קראו בו זה מכבר.

 

"חמש שנים שתקנו את הלילה ההוא. את נאלמת ראשונה, ואחר-כך אני.

לך היתה טובה השתיקה, ואותי היא לפתה בגרוני" (עמ` 17)

 

הספר מובא כסיפור בשני קולות-בוכים ואבלים, הנזעקים מליבם השבור של הורי -

הבן שנפל ולא יהיה להם יותר...

ופתאום הם נאלצים להסתגל למציאות חדשה, קשה ובלתי אפשרית.  

                                               

מתוך ``נופל מחוץ לזמן`` / דוד גרוסמן

אשה

בלילה ההוא חשבתי לעולם כבר לא ניפרד

גם אם נרצה איך נוכל?

מי יקרב אותו, מי יחבק/ אם לא שנינו בגופינו

נעטוף את מלואו הריק?

- - - - - -

איש

לנו יישבר הלב, אולי נמות כמותו, בן-רגע,

או נישאר תלויים מולו, מתנדנדים / בין המתים והחיים-

אבל את זה אנחנו מכירים, חמש שנים

גרדום געגועים

דממה

הריח שמדיף גופך ביגונך/ כשפתאום

צולל עליך, עט,

הריח המר, שבתוכו / אני מוצא תמיד גם את ריחו.

- - - - - -

שני פתיתי אדם / היינו, ילד ואמו/בחלל עולם/דאינו

שש שנים תמימות/ היו בעיניי כימים אחדים

והיינו כמו שיר/ חרוז מעשים וניסים

עד שבא ונשב / קל שבקלים /

מפח/ נשיפה / מניפה/ רוח דקה בעלים-

וגזר וחתם / את לכאן והוא לשם

תם ונשלם/ ונשבר לרסיסים.

- - - - - -

איש

אבל הכי אהבתי את ריחות הקיץ / עם ניחוחות האפרסק והשזיף

שעסיסם היה ניגר על לחייו

                                               

יהי זכרו של אורי גרוסמן ברוך.

- - - - - - -

דויד גרוסמן זכה בפרס ברנר לשנת תשע"ב על ספר זה.

 

 

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת