66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אנשים" נמצאו 67 פוסטים

זמן ביניים / מאיה דנק

  'זמן ביניים' הינו קובץ סיפורים מקסים שכל סיפור בו הוא עולם ומלואו. לכל אחד מאיתנו יש סיפורים לספר מהוויתנו, מחיינו ועולמנו הפרטי. אך לא כל אחד יודע איך לספר אותם בצורה מעניינת וכובשת. מאיה דנק מחברת הספר 'זמן ביניים' יצרה בספרה תמהיל מדויק של סיפורים נוגעים ומרגשים כאחד. הסיפורים מגלמים בתוכם גיבורים מיוחדים, כאלה שניתן להתחבר אליהם מהעולם הפרטי שלנו. בקובץ 11 סיפורים המחולקים לשלושה שערים. כאשר בכל שער סיפורים המתאימים לציר הזמן והמקום בו הם ממוקמים. סיפור אחד במיוחד נגע בי מאוד והוא הסיפור על ח' החתול שהתגלגל בדרך לא דרך אל משפחה שאימצה אותו, גידלה באהבה והעניקה לו הכל פשוט הכל, עד הסוף המר. אופן הצגת הסיפור גרמה לי ממש לדמוע. אני מאוד אוהבת בעלי חיים וחתולים בפרט ומגדלת שלושה בביתי לאחר שהוצלו מהרחוב.  הסיפור הראשון הפותח את הספר הינו: 'התנ"ך של איז'ו' והוא מתאר את איז'ו בעל חנות מכולת, שהגיע לארץ ערירי ועני עד שהצליח להשיג לעצמו מכולת קטנה. עברית לא הייתה שגורה בפיו והוא התחיל ללמד את עצמו עברית בין מדפי החנות. איז'ו קנה את כל כרכי מילון אבן שושן ובשקדנות שאין לה סוף היה מסמן במחברתו מילים שלא הבין. תאוותו למילים וללמידה הובילה את החנווני איז'ו לקרוא בכמויות עצומות שלא היו מביישות פרופסור בכיר באקדמיה. ההמשך מרתק אף יותר הסיפורים מאופיינים בשפה עשירה המדלגת בין גבוה לנמוך, הסיפורים ב"זמן ביניים" מחברים בין הביוגרפיה הפרטית של הכותבת לבין מטענה התרבותי. הליהטוט בין הפילוסופי לבין היומיומי מניב סיפורים רבי דמיון ושכבות על טבע האדם והתרבות האנושית. הקובץ מזנק מהכאן והעכשיו אל ההיסטורי, האישי והקולקטיבי, וממריא עד לעל-זמני ולכלל אנושי, ובכך משלב בין הריאליסטי לפנטסטי ליצירת קליידוסקופ עשיר של התבוננויות ותובנות. השער שם וכאן | בין הזמנים: כולל שלושה סיפורים, במרכזם ניצולי שואה הבוחנים באופנים שונים את הקשר בין מה שקרה להם "שם" לבין חייהם "כאן". השער כאן | זמן מחצית החיים: כולל ארבעה סיפורים שיש בהם נוכחות אוטוביוגרפית חזקה. כולם מתרחשים בכאן ובעכשיו: במשפחה, בכסף, בבגידה, בפחדים ובהתמודדות עם מותם של אהובים. כולם מוצגים מתוך נקודת המבט של
לדף הרשומה

המוח המשותף / ליאור צורף

לשדרג את החיים בעזרת חוכמת ההמונים: "לחוכמת ההמונים יש עוצמה גדולה, שאנחנו יכולים לגייס לשירותנו הודות לטכנולוגיות חדשות ולרשתות החברתיות. מדובר בדרך פשוטה לניצול כלים קיימים לשיתוף המשאב האנושי הגדול ביותר העומד לרשותנו – המוחות שלנו." ליאור צורף מחבר הספר 'המוח המשותף' (שנכתב ביחד עם עוד כמה המונים) עובד מיקרוסופט לשעבר יצא ללימודי דוקטורט כשהוא שם לב לעובדה מעניינת שאת כל חפציו התבקש להחזיר בעבודתו מחשבים, מפתחות המשרד, והרכב. אך דבר אחד נשאר הנכס המקצועי שלו לעולמים הרשתות החברתיות שבהן הוא פעיל, ההמון שלו בפייסבוק, בטוויטר ובלינקדאין. כל אלו נכסים עצומים וחשובים לכל אדם. צורף מביא דוגמא מוחשית לכך שחוכמת ההמונים מסייעת במקום שאפילו המומחים נכשלו. אם שבנה הפעוט בן הארבע היה חולה והחום לא ירד מיטב הרופאים בדקו אותו ולא עלו על הבעיה ובינתיים המצב שלו החמיר מאוד. האם שיתפה את מצב בנה במשך כמה ימים בפייסבוק בקרב חבריה ולפי הסימנים שנתנה ומקרי עבר עלו הגולשים שמדובר במחלה נדירה וקטלנית המחייבת ריצה לבית החולים. כך ניצלו חייו של בנה הודות לתהליך חשיבה משותף עם ההמון. האם פנתה לחוכמת ההמון והצילה את חיי בנה. מקרה אמיתי שהתרחש בחיים שלנו ומלמד המון על שיטת 'המוח המשותף' היעיל והחכם. "המשמעות של שיתוף חשיבה היא שימוש בתבונה קולקטיבית של אנשים באמצעות תקשורת דיגיטלית. זהו תהליך שמתנהל באמצעות מיקוד המונים – קראודסורסינג. במקום לחשוב לבד, אנחנו מנצלים רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות כדי לחשוב עם המון גדול." בפייסבוק לדוגמא יש לנו הרבה חברים שהם לא ממש החברים הקרובים שלנו, הנקראים 'הקשרים החלשים' דווקא אלו שאינם נמנים על מעגל חברנו הם אלו שיכולים לעזור במתן עצה, מכיוון שתחומי העניין שלהם נרחבים ושונים משלנו. הגישה שלהם לידע שונה משלנו לכן הניצול המקסימלי שלנו משאלה ממוקדת אליהם יכולה להיות גדולה ומשמעותית. הספר הזה הוא מסוג הספרים שאני קוראת ולא מבינה איך לא חשבתי על זה קודם.רובנו משתמשים בחוכמת ההמונים בהתלבטויות שונות בצמתי החיים ולא ממש מודעים לכוחו ולחוכמתו של ההמון בליבון בעיות, בתמיכה ובעצות חכמות, כאשר משקללים אותן מגיעים לתשובה די דומה לאלו שהתקבלו ממומחים מבלי להמעיט בערכם של אלו
לדף הרשומה

אספרסו, קצר- שפי שפס

אספרסו קצר ספר הסיפורים של שפי שפס לקח אותי למסע מיוחד ולקשת של אנשים ומצבים מהחיים שהיו בחלקם מפתיעים מאוד ובחלקם מרגשים, מצחיקים ועצובים. כל סיפור שהתחלתי לא ידעתי מה אפגוש במהלכו, איזה מצבים מחכים לי מעבר לפינה ואיך הוא יסתיים. כל סיפור מאגד בתוכו סיפור חיים שלם של האנשים המאכלסים אותו. אין ספק ששפס יודע לספר סיפורים ולרתק את הקורא אליו. גם מי שאינו חובב במיוחד ספר סיפורים קצר ישאב הנאה מקריאת קובץ הסיפורים המיוחד הזה. הטריגר לכתיבת הסיפור הראשון אספרסו קצר, היה תחרות הסיפור הקצר של עיתון ה'ארץ' לדברי שפס. הסיפור מתאר את קורץ אדם גמד שכל חייו עליבות וקושי שמו קורץ (בגרמנית קצר). הסיפור קשה מאוד והסוף שלו טרגי. מהסיפור על קורץ נפרץ הסכר שהיה קשור גם למחלה ממנה סבל המחבר שהבין שזה הז'אנר האהוב עליו סיפורים קצרים הדורשים זיקוק מדויק של העלילה והדמויות. שפס מלווה את גיבוריו מגיל רך לעיתים מבטן אימם ומתאר את התפתחות חייהם בדיוק וברגש. הקורא נחשף לעלילות מרתקות היכולות להתרחש אפילו בדלת שממול ואיש לא יידע. אנשים רגילים נחשפים במלוא עליבותם כשהגורל מהתל  וצולף בהם ללא רחם. האהבה מככבת בסיפורים לצד משפחה ושאיפות מקצועיות ודברים המשתבשים הלוך ושוב. ההווי הישראלי די שולט ברובד הסיפורים, אך ישנם גם סיפורים חובקי עולם המתוארים כאן. המחבר משתמש בהרבה מטבעות לשון לצד משחקי מילים המשתלבים היטב בסיפורים ומשביחים אותם. הכתיבה קולחת ומרתקת, היה בי את הרצון לדעת במהלך הקריאה מה קורה עם הגיבורים עם  כל דף שהפכתי. לסיכום ניתן לומר שהספר כולו הינו סיפורים אנושיים ומיוחדים המאגדים אותו. ממליצה בחום על קריאתו הוא מהנה ומיוחד! הוצאת אופיר ביכורים / עריכה: קארין בוכוולד / איור ועיצוב העטיפה: סלעית קרץ / עימוד: אורנה זנדני / 234 עמודים 2014.
לדף הרשומה

המקום הבטוח - תומר פלד

המקום הבטוח הינו אלבום מרהיב שיצר תומר פלד צלם מקצועי וזה ניכר בכל תמונה באלבום האיכותי. פלד מטפל באוכלוסיות מוחלשות בחברה כגון ילדים אוטיסטיים, בני נוער בסיכון, ומבוגרים המסתגרים בתוך עצמם. כמו כן הוא מדריך בקבוצת השווים שזוהי קבוצה הנותנת מענה רגשי חברתי ותעסוקתי באמצעות אומנות. פלד גם מדריך בתגי"ל שהינה מסגרת חינוכית שנותנת מענה לילדים עם צרכים ייחודיים בחברה. כגון עיוורים וליקוויי ראיה. כל ההקדמה הזאת לפועלו של הצלם ויוצר תומר פלד לספרו המקום הבטוח  באה כדי להמחיש את זווית הראיה המיוחדת ממנה בא פלד ואת  העוצמה שהוא שואב מעבודתו. באלבום למעלה מ-200 תמונות והוא מחולק לנושאים כמו שמחה, מנהיגות, עצב אחדות אלימות ועוד. באלבום מ נציח פלד את רגעי מחאת  הדיור שסחפו מדינה שלמה בקיץ 2011. תמונותיו שמעטרות את האלבום כולו ממחישות   את ה עצב, השמחה, הכאב, והזעקה של אותה מחאה מתוקשרת ברחובות. בפתח דבריו מציין פלד שהצילום עבורו הוא כלי רב עוצמה שעוזר לו לשתף את העולם במחשבות וברגשות שלו. עבודתו גורמת לו לרגישות המאפשרת לו לבחון את נפש האדם לעומק. מתצפיות שערך על מטופליו גילה התנהגות בסיסית של התכנסות פנימה הנקראת 'המקום בטוח' שם נעים להיות והפחד מתמעט. מהו המקום הבטוח: "המקום שבו טוב לך להיות. מקום שאתה מכיר היטב, יודע את גבולותיו מודע למקומך בו וזוכה להכרה דומה מהסביבה."  אם כך המקום הבטוח הוא מכלול של התנהגויות והרגלים אותם מאמץ כל אדם בהתאם לעולם שלו שהוא יוצר לעצמו. איך כל זה מתקשר למחאה? אנשים האמינו שמגיע להם טוב יותר מהמדינה והממשלה ולכן העיזו לצאת כל אחד מהמקום הבטוח שלו.,שלא תמיד היה טוב עבורם, אלא רק מוכר וידוע. אימוץ השקפת עולם של האחר ואמונה בדרכו הייתה מנוע רב עוצמה שגרם לאנשים להתחבר להקים אוהל ועוד אחד והמחאה תפסה תאוצה.  אחת ממטרות האלבום הינה להעביר את אווירת מחאת האוהלים שהייתה באותם ימים של להט וזעם בלתי נשלט. המסר המרכזי אותו מבקש פלד להעביר בספרו הינו:  "אני מקווה שספר זה יכול להמחיש, ולו במעט, את האווירה שהייתה אז, באותו קיץ של מחאה שבו אנשים עזבו את המקום הבטוח שלהם ויצאו להיאבק על עתידם, וכיצד אותה מחאה משפיעה עלינו כיום." הדפדוף באלבום משקף רגעים מיוחדים אותם לכד והנציח במצלמתו פלד. האלבום מרהיב
לדף הרשומה

בשמחה תמיד - לני רביץ

אופטימיות והומור כאמצעי להצלחה את מחבר הספר בשמחה תמיד לני רביץ הכרתי מספרו הקודם 'אופטימיות נצחית' שאהבתי מאוד, לכן היה ברור לי שאני רוצה לקרוא גם את ספרו החדש שנוגע כמובן בהומור, בצחוק ובאופטימיות כגישה לחיים. הספר בשמחה תמיד הגיע אליי ונקרא בשקיקה. הוא מלא בהומור עצמי, בתובנות אודות ההומור כמרפא ומשכך כל כאב בעולם והוא משובץ בסיפורים אודות מחברו לני רביץ בדרך הארוכה שעבר בחייו,  עד להיותו כהגדרתו אשף בהרצאות ונאומים הנוגעים לאופטימיות. לכאורה, הספר אינו מחדש כלום אך לקרוא אותו זאת חוויה עצומה. הוא מלא בשמחה מצאתי את עצמי מהנהנת למקרא הכתוב בו, בנוסף יש המון מה ללמוד מהכתוב וגם ליישם. הספר מתבסס על מחקרים פסיכולוגיים ועל חוויה אישית של המחבר והוא מסביר איך לחיות חיים של רווחה אושר ובריאות. אחת הדוגמאות החזקות בספר מתארת סיטואציה בה יושב רביץ במסעדה ולאחר הגשת ההזמנה מודה לו המלצרית. זה מביא אותו לתובנה ששירות אחרים ושיפור חייהם מעניק לנו הנותנים חיים בעלי עוצמה. מאותו יום מחליט רביץ להקדיש את חייו לשירות אחרים ולשיפור חייהם, לצורך כך הוא צריך לדעת מה חשוב לאנשים, לאחר ששאל אינספור אנשים מה חשוב לכם בחיים? הגיע למסקנה שהכל מתנקז לרגש א ו ש ר . כל הכסף, האהבה,ההצלחה מתורגמים לאושר שהם יעניקו לנו. אם כך כולנו רוצים להיות מאושרים. בנוסף המתנה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לאחרים היא הנוכחות שלנו. אין מתנה גדולה יותר מקשר. כל מה שיש לנו בחיים בעבודה ובמשפחה ובחיים בכלל, מסתכם במערכות יחסים הנבנות לאט ומעמידות במבחן את אושרנו ואת הצלחתנו. מערכות יחסים הן הכול בחיים כך למשנתו של המחבר וזה כל כך מתחבר לאמת הפנימית של החיים ומפזר הרבה מהערפל והכאב שאנו חווים בחיינו. רביץ מצטט את סטיב ג'ובס האגדי שהלך לעולמו לא מכבר בנאומו המפורסם כשאמר: "הישארו רעבים, הישארו מטופשים." להשאר רעבים מתפרש כסקרנות שאסור להגמל ממנה, בטח לא, כשאנחנו מתבגרים ומאבדים את חדוות החיים ומטופשים הכוונה היא שרצינות יתר מקפחת את האושר והתנהגות מעט מטופשת מעצימה ומשמרת את האושר. ניסיתי וזה עובד.  בספר מתוארת דרכו הפתלתלה של רביץ, בדרכו להיות נואם מוכשר. רביץ לא בוחל להופיע במסעדות מול קהל שמתעניין יותר בצלחת מאשר בדבריו. בהופעותיו ספג לא פעם השפלות וקריאות
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שוגי21 אלא אם צויין אחרת