55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אישה ואגם / דורית עמיקם

"החיים שלי היו כמו סירה קטנה ונחמדה ששטה באגם היפיפה שלי. האגם שהכיל את ההצלחה שלי ואת התהילה שזכיתי לה בעולם המדע, את מערכת היחסים שלי עם בעלי מיכאל האהוב שלי, במשך למעלה מעשרים שנה, הילדות החמימה והמרתקת שלי שבמהלכה הייתי מוקפת במשפחה אוהבת, תומכת ומטפחת... ועוד הרבה... החיים שלי, חשתי בסיפוק עצום , הם דמויי אגם יפיפה... שלעתים היה מעט סוער, ולעתים היו בו מערבולות, אך למרות גליו מעוטרי הקצף בתחרה לבנה, תמיד, בסופו של דבר חזר להיות האגם הרגוע, חלק כמראה בצבע כחלחל-לוונדר היפיפה."

ד"ר דניאל גולדבר אישה, מדענית ויועצת גנטית לחולי סרטן בעלת מוניטין עולמי, היא הגיבורה העיקרית והכמעט מרכזית בספר. בקול אותנטי היא מגוללת את חייה ופורשת את משנתה לחיים. נראה שהמציאות מעמידה אותה למבחן בכל רגע.

כשנפטר בעלה מיכאל חרב עליה עולמה, דניאל מתארת את הזוגיות שלהם כמושלמת וכרוכה בהרבה מחוות וחיבה. אולם דרך הלב להחלים ואחרי שלוש שנים היא מתפנה לשלב ב' בחייה. המפגש שלה עם ז'אן פול לא רמז על הבאות ועל הקשר שיתהווה ביניהם.
דניאל שבורה לאחר פרידתה מז'אן פול בנקאי השקעות מחונן וסופר, היא טווה שני קשרים אפלטונים חובקי עולם עם בריאן ופייר האחד פסיכולוג והשני רופא. המיילים שעפים בכל רחבי הגלובוס מלאים ברגש וגישושי אהבה וטעונים במסע העבר של כל אחד מהם. דניאל היא אישה עצמאית יש לה ג'יפ מוזהב, בית יפה, אבא תומך, חברים שאוהבים אותה וכלב אחד מתוק שעונה לשם ג'נג'ר. אך כל זה מתגמד לעומת השאיפה שלה לזוגיות אמיתית שתפצה על כל מה שעומד להתרחש בחייה.
ד"ר דניאל גולדבר היא אישה יפה בלונדינית שמתלבשת על פי צו האופנה חליפות מחויטות, תכשיטים ובושם שמתאים לכל עונה ומצב רוח.
שיחת טלפון באקראי מחברה טובה מעוררת את החשד שהיא נושאת את הגן BRCA גן המעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השחלות והשד כאחד. מיועצת וגנטיקאית היא הופכת לחולה בפוטנציה.
מי שמקבל את פניה בכל יום כשהיא מסיימת לעבוד הוא הכלב המתוק של ג'נג'ר שמבין אותה ללא מילים והיה מביט בה בערגה בכל יום.
יש בספר הסברים מדעיים לגבי סוגי סרטן והעובדה שחלקם מועברים בצורה גנטית אלינו מהקרובים לנו. המידע בספר משולב בסיפור בצורה חכמה ומהווה מעין תמרורי אזהרה לקוראות את הספר.
הספר מלא בסופרלטיבים אישיים אותם מרעיפה הגיבורה על עצמה, על הישגיה האקדמיים, על יופייה, על חוכמתה, אפילו על השדיים הגדולות שלה מוטיב שחוזר על עצמו שוב ושוב.

 לא ניתן לדעת מהכתוב אם מדובר בספר שיש בו קווים אוטוביוגרפיים  של המחברת.
כך הוא מסתיים: "כן, אני אישה עם אגם... אגם של תקווה, אגם של חלומות, ועיניי היפות, הגדולות, החומות מביטות קדימה בסיפוק וביטחון."
הספר משובץ בתמונות מיצירותיה של המחברת.

 

הוצאה עצמית/ תרגום, עריכה, עיצוב, עבודות האמנות והוצאה לאור: דורית עמיקם/ 306 עמודים 2018

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

משפט בוונציה / רוברטה ריץ'

רוברטה ריץ' שחיברה את רבי המכר 'המיילדת מוונציה' ו'המיילדת מן ההרמון', יוצאת  עם ספר נוסף הנקרא: 'משפט בוונציה'. מי שקרא את שני ספריה הקודמים יאהב לבטח גם ספר זה. מדובר ברומן היסטורי המעורר אמפטיה ולוקח את הקורא למסע מרתק בוונציה הנפלאה. מומלץ בחום לקרוא את כל הסדרה אך ספר זה עומד בפני עצמו.
הספר מתחיל בכלא פוצי בוונציה בשנת 1580 שם נמצאת חנה המיילדת בכלאה בחודשי הריונה האחרונים.

העלילה מתרחשת בוונציה במאה ה-16 כאשר מגיפות נוראיות משתוללות בה וגובות מחיר חיי אדם. גם עשירים וגם עניים מתים בחולי. אחד מהעשירים שמת במגיפה הוא בעליה של וילה גדולה בסן לורנצו. וילה דה פדובני. הילד הקטן במשפחה מתיאו ניצל באורח נס ונחשב היורש היחיד מה שמעמיד את חייו בסכנה נגד קנאים פוטנציאלים שחומדים את הרכוש שירש. הדוד שלו הוא בראש האנשים שמתכנן לרצוח אותו כדי לרשת את ההון המשפחתי.
חנה המיילדת היהודיה נכנסת לתמונה ומחליטה להציל את חייו של הפעוט בכל מחיר, מה שעולה בחיי הדוד המרושע. חנה בורחת עם איזק בעלה לקונסטנטינופול והם הופכים להיות הוריו של מתיאו הקטן. המשפחה הקטנה חיה בטורקיה ברווחה יחסית למה שחוו בוונציה מוכת העוני והמגיפות.יום אחד בשוק כשחנה לוקחת את מתיאו איתה הוא נחטף וכל הניסיונות לאתר אותו עולים בתוהו. היגון שעוטף אותה ואת בעלה הוא כבד מנשוא והיא מצטערת שלקחה אותו עימה באותו היום לשוק.

החוטפים הנאלחים הם אנטוניו פוסקארי נוכל שירד מנכסיו והחברה שלו צ'סקה יפייפייה מלאה בתחבולות הם לוקחים את מתיאו איתם חזרה לוונציה . פוסקארי מציג את עצמו בבית המשפט כאפטרופוס היחיד של הילד וכל זאת על מנת לרשת את כספו.
חנה מיואשת היא רוצה את מתיאו לצידה לכן היא מסתכנת ויוצאת במסע חיפוש אחריו. האם תצליח חנה האמיצה במשימתה, האם היא תשרוד? ומה יהיה על איזק בעלה?

סופו של הספר אינו סגור ונראה שעוד יהיה לו המשך מרתק  כקודמיו., אוהבי הסדרה יאהבו מאוד ספר חדש זה.

ממליצה מאוד נהניתי לקרוא אותו!

הוצאת כנרת זמורה ביתן/ מאנגלית: דנה טל/ עיצוב העטיפה: אמרי זרטל/ 288 עמודים 2018.
 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

רחוק, אני שומע / דני וולך

במהלך הסקירה לספר 'רחוק, אני שומע' מאת דני וולך אני מאזינה לדיסק המצורף ובו 12 שירים אותם הלחין המחבר. הכתוב הופך למוחשי כשהמילים מולחנות לשירים המתנגנים מולי.
המוזיקה נעימה ורכה מנעימה את המילים. השיר הראשון המתנגן הוא 'חיזור':
"היום חזרתי אלי,
חזרתי שקט אחרי.
מרפק מונח על שולחן,
ראש קפוא מול ראי,
מביט דרך חלון,"...


כל השירים חוץ מהשירה 'גיטרה' נכתבו והולחנו ע"י דני וולך. השיר 'הבית הנוסע' בשיתוף עם יונתן וולך.
הספר מחולק לשערים: היום חזרתי אלי, מחוג עקשן ולילה. השיר הראשון המופיע בספר נקרא 'הבית הנוסע':
"הבית שלי נוסע.
בפנים, מתנגנת מנגינה עתיקה.
לפתע עוצר,
דלת ננעלת בקול חריקה."...

"ספר שיריו החדש של דני וולך, 'רחוק אני שומע', נוגע כל כולו בקצוות; אך של כמקובל, 'קצוות' אלו אינם בהכרח קצוות של אומץ או תעוזה, אינם בהכרח קצוות של פריצת נפש קיצונית או בדידות מרה הנוגסת פנימה את האדם – לא. שירתו של דני וולך נוגעת בקצוות של רגש עדין, שברירי וקריסטלי." כתב – עורך הספר: יקיר בן משה.

שיריו של וולך מהפנטים ופיוטיים נוגעים במציאויות שונות המתרחשות אצלנו בני האדם, ביופי נפלא. מוצאו הארגנטינאי בא לידי ביטוי בחלק מהשירים.

דני וולך פסנתרן יליד ארגנטינה כותב שירה כעשור זהו ספרו השני קדם לו הספר 'מזמין יופי.'

הוצאת זמנים לשירה/ עורך יקיר בן משה/ ציור העטיפה והשערים: נופר רדא/ 71 עמודים 2018.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

העצב שרצה אהבה / אלה ויינטראוב

 

 

 

העצב שרצה אהבה' ככה זה מתחיל: " בבית קטן עם גג רעפים אדום, מסביבו גינה ירוקה ופרחים בה המון. בהרמוניה טובה גרה משפחה מיוחדת במינה, 'רגשות' זהו שמה." משפחה שאוהבת את כל מה שמצוי על פני האדמה, אנשים חיות וצמחים והיא נמצאת בתוכם כל הזמן. ישנם כל מיני סוגי רגשות במשפחה, כעס, עצב, בהלה, שמחה ועוד. בכל יום חוזרים בני משפחת הרגשות ומספרים על החוויות שעברו עליהם במשך היום, ורק העצב שותק בעצב. הוא מבקש בליבו להיות רגש אחר מכיוון שהוא מרגיש שאיש אינו אוהב אותו. אף אחד אינו אוהב להיות עצוב לכן כולם דוחים את קרבתו וזה באמת עצוב. אך חשוב באמת להבין ש"לא תמיד נעים עם הרגשות, אך גם הפחות נעימים רוצים להיות."

כולנו מורכבים מרגשות האופפים אותנו במשך היום בהתאם למתרחש בתוכנו וגם בהתאם למה שהולך בחוץ. כשזה קורה לנו והעצב עוטף אותנו חשוב לתת לזה מקום ויחס וזה תמיד עובר והשמחה מפעמת בתוכנו. כך קרה ליואב שהיה עצוב והרגיש בבטן את העצב, הוא נתן לו יחס ומקום ואז הרגיש שזה לא נורא כל כך ואחרי כמה דקות השמחה שבה לשכון בתוכו.

הספר מעביר מסר בפני הילדים והמבוגרים כאחד, שחשוב ואפשר לתת מקום לכל הרגשות שבאים וחולפים. גם כאלה הנעימים לנו כמו שמחה ואושר וגם אלו שפחות טוב לנו איתם כמו פחד ועצב.
את הספר מלווים איורים מקסימים מאת אורית קשת בשלל צבעים המאירים את הספר והופכים אותו למיוחד ונפלא. כמו כן, הספר נכתב בחרוזים והוא מתאים לילדים בגילאי הגן שיכולים לשתף את המבוגר בחוויות שונות שעוברות עליהם, שמחות ועצובות כאחד.

לחבק את הרגש בשמחה!

הוצאת אדמונית/ עורכת לשונית: אמירה בניימיני נבו/ עיצוב גרפי: גלים שם טוב/איורים: אורית קשת/ 25 עמודים 2018.

 

לדף הרשומה

מכתבים לארמנדה / מאת ציון בן שטרית

ספר נפלא מלא בפיתולים, הרמוניה ותובנות על החיים, לא תמצאו בו רגע דל ויש בו אהבה עזה שמתגברת על כל המכשולים.

נכד של סבתא שאין לו שם בסיפור הינו גיבור הספר והוא כותב לסבתו המיוחדת מכתבים. 'כותב המכתבים שלי' היא קוראת לו לנכד שגר אצלה לאחר שבביתו לא נמצא לו מקום. משפחתו הינה עניפה ויב בה הורים וילדים עשרה במספר. לסבתא יש כוחות על והמון דמיון כך מתאר אותה הנכד, 'היא יכולה לקרוא מחשבות ולראות את הנולד.'
סבתא רואה בנכדה שליח, והוא רואה בה שלוות נפש, נתינה, וראיית הנולד. מה  יפה הקשר ביניהם.

אבל יותר מהכל משתוקק הנכד לקבל את המכתב שמיועד אליו.
"אל דאגה בני, יבוא יום ותקבל גם אתה את המכתב שלך, ואפילו הרבה מכתבים. אלוהים לא משאיר אף אחד לבד ללא מכתב, ללא מסרים, ללא התייחסות."
'מכתב זה מכתוב אומרת לי סבתא'. ואז זה קורה יום אחד הדוור מביא איתו מכתב הממוען לנכד ובו רשומות מילים ספורות מעין כתב חידה: 'אני זה אתה, אתה זה אני.' המסר החזק הוא תחילתו של הסיפור המסתעף לשני סיפורים עוצמתיים. תחילה של מסרים  ומסע גדול שישפוך אור על חידת חייו. המכתב השני שמגיע מורה על הנכד להגיע לצריף של ארמנדה.
 ארמנדה הייתה המשוגעת של הכפר עולה חדשה מטורקיה שזעקותיה החרידו את שלוות כולם. הצריף שעמד נטוש הרתיע והפחיד את כולם.
כשמגיע לשם הנער הוא מגלה שהצריף מוזנח ומלוכלך בפינה באור הקלוש רואה הנער גוף קטן וחלוש רזה כגוויה רפה ונוקשה כאחד שאומר לו" 'ברוך בואך, חיכיתי לך. אתה נער אמיץ, אתה שליח. אתה נער בעל יכולות נבואיות, נחוש ואינו מוותר. אתה כותב מכתבים, בעל דמיון, אתה שליח. בחרתי בך."
מכאן מקבל הסיפור תפנית עצומה ומתפצל לשני קולות האחד של ג'וזף הזקן שנמצא בצריף הנטוש וסיפורו של הנער השליח.
ג'וזף מכחכח בגרונו, הסיפור שהוא עומד לספר לנער הוא ארוך מלא בנפתולי גבורה, אהבה עזה אמת  ואמונה. הסיפור חייב להיאמר למען האהבה, ולמען עתיד טוב יותר לעולם כולו, הסיפור חייב להיות מסופר הלאה והלאה.

זהו סיפור בתוך סיפור אפוף במתח ומסתורין. שמו של כותב המכתבים אינו מוזכר בו לכל אורכו אולי כדי לרמז שכולנו כאן בשליחות, כותבים ונכתבים בדפים ההיסטוריה.

מסרים רוחניים עמוקים עולים מהסיפור: "בתודעתנו, אנו יכולים להזמין מפגשים כאלה, וכאשר הם מגיעים, אסור לנו לדחותם. עלינו ללכת איתם עד הסוף. אלו הם סימנים אשר מובילים כל אחד מאיתנו לבניית 'אני' טוב יותר."
ג'וזף מספר והנער מקשיב מרותק כולו נשאב לתקופה אחרת שעברה מהעולם. ילדים שנמכרים למשפחות עשירות. ג'וזף היה בנו של בוראק בעל חנות עתיקות ורכש מיומנות רבה במסחר. בקשה מאב אחד המחפש את בתו שנמכרה בשם ארמנדה פותח תיבת פנדורה ומסע אמיץ שסופו אינו ידוע.
ג'וזף מחפש את ארמנדה שלו ברחבי טורקיה ויודע שיש להם חיבור מיוחד וסוחף.
הסוף חושף טוויסט מסחרר ומלא הפתעה.

ספר נפלא נהניתי לקרוא אותו ואת המסרים העולים ממנו.

הוצאת אופיר ביכורים/ עריכה: נורית שי/ עיצוב ועימוד גרפי: הלית כולני/ צילום עטיפה: עמי ואנושקה בן שטרית/ קונספט עטיפה: דורון ואן דר וכט/223 עמודים 2018.

 

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שוגי21 אלא אם צויין אחרת