55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פליטים / רון אבי-יוד

הספר 'פליטים' נוגע בהוויה המיוחדת שהתפתחה עם השנים והשורה על מדינתנו, בריכוז הפליטים הבאים להתפרנס בארץ כשהם חשופים בכל רגע לגירוש מיידי. הספר מתמקד בסיפור אנושי אחד, שאין ספק שרובנו היינו מפספסים מתוך המכלול הקיים ואין סיכוי שנבחין בו מתוך הסטיגמות שלנו עליהם על הפליטים.

גיבור הספר הוא  גדעון סטודנט לראיית חשבון שנה שנייה,למרות שבנשמתו הוא עובד סוציאלי לא ממומש רגיש בנשמתו. הוא נקרע בין אהבתו להילית שגורמת לו לאכזבה, לימודים שאינו מתלהב מהם בלשון המעשה, כשברקע מהבהבים מולו כל הזמן העובדים הזרים במלוא עליבותם זועקים לעזרה. הם מתגודדים בקרן רחוב משוועים לעבודה ונראים תלושים מהמציאות.
גדעון מתחייב לעזור לקשיש בשם יעקב שיש לו עובדת זרה בשם גיטה. המפגש הראשון ביניהם מהוסס אך לאחר מכן הכל זורם ויעקב הקשיש משתף את גדעון בעברו הכואב עם הנאצים.
כשהשניים מדברים על העובדים הזרים תורם יעקב את חוכמתו לנושא ומזכיר לגדעון שעצם העובדה שהם ביחד מפריחה בהם תקווה ושמחה. "הם מחפשי עבודה ומחפשי חיים. כולנו כאלה באופן זה או אחר."
גדעון בעצמו מרגי ש סוג של פליט בעיר תל אביב, הוא הגיע מהפריפריה מבאר שבע שם נראה לו הכל עלוב לעומת תל אביב הגדולה והנוצצת. הוריו עדיין גרים שם והוא מבליח לביקורים קצרים אצלהם.ההרגשה שעולה מהסיפור היא שבארץ שלנו בו יש ריבוי של עדות ועליות מארצות שונות, כמעט כולנו סוג של פליטים כל אחד מהמקום שלו.

אמירה של גדעון כשהוא נפגש בקבוצה של זרים ברחוב משקפת בעצם את המציאות שלו ושלנו: "הם בני אדם כמוני וכמוך, מרגישים חוסר ביטחון וחוסר שייכות, משתדלים להיות יחד אחד עם השני ונלחמים לשרוד בתקופה הזאת." ההתרחשויות בספר הן מהירות ולעתים מפתיעות.
עוד גיבורי משנה לסיפור, לב השותף לדירה של גדעון שחולם ליצור סרט שישקף את מצב הפליטים בארץ, הילית חברתו הסטודנטית של גדעון, שולמית שושה המלצרית בבית הקפה, מוזס העובד הזר ובתו הופ, יעקב והעובדת הזרה שמסייעת לו בכל והוריו של גדעון. כל אלו יוצרים פסיפס של סיפור נוגע ומרגש ששלובים בו אחווה, תקווה, אופטימיות ושלום. אולם למרות הכל היה חסר לי עומק בסיפור והוא נגמר מהר מדי.
הוצאה עצמית/ עריכה נועה לקס/ ציור הכריכה: פזית גת –סגל/ עיצוב העטיפה: נטע שהם/ 144 עמודים 2018.

לדף הרשומה

ניקי הנקודה / אורי כהן

אתחיל מזה שאני מאוד אוהבת את הוצאת 'פראג' יש לי הרבה ספרים שלהם בבית וכולם משובחים וטובים.

'ניקי הנקודה' הוא ספר לילדים ולמבוגרים כאחד. יש בו למידה והנאה, מוסר השכל וחומר למחשבה. קראתי אותו בבוקר אחד ויצאתי לעבודה מלאה בטוב והסברת פנים לזולת.

ניקי היא נקודה חמודה כזאת ששמים בסוף משפט, סביבה המון סימני פיסוק. במוחה מנקרות שתי שאלות חשובות 'מי אני? ומה אעשה כשאהיה גדולה?
ניקי יוצאת למסע חייה ופוגשת בדרכה המון סימני פיסוק אליהם היא מתוודעת ומגלה שלא כולם ממש דומים באופיים, ממש כמונו בני האדם.
הראשונה שהיא פוגשת זו שולי סימן שאלה שמדברת בשאלות, גם היא לא יכולה לענות לשאלותיה של ניקי. השתיים הופכות לחברות וממשיכות לטייל, בדרכן הן רואות סימן קריאה שעומד זקוף ושחצן על משמרתו, אריק שמו  שחושב שהוא יודע הכל. שחצן כבר אמרנו. בהמשך המסע שלוש נקודות תזזיתיות עומדות בדרכי שתי החברות ניקי הנקודה ושולי סימן השאלה. 'מי אתן' הן שואלות והתשובה שהן מקבלות, שהן שלוש נקודות שמסמנות בטקסט שיש עוד הפתעות בדרך.
וכך ממשיך לו המסע, עם פסי הפסיק שהוא קטן קטן אך חשוב מאוד ומפריד בין המשפטים כדי שנוכל לקחת הפסקה ואוויר בקריאה. נקודותיים מופיעות ומפרשות את תפקידן, שמן הוא קודי וקוני, והגרשיים המופיעים בתחילת ציטוטים והם נקראים ולא במפתיע בשם החיבה גרשון וגרי. השם הכי מגניב שמופיע בקשר לסוגריים נקרא סיגל וסיגלית ואת זה ממש אהבתי. הספר ממשיך ומתאר את שאר סימני הפיסוק בדרך מאוד מיוחדת ומהנה.
על הדרך מקבל הקורא הצעיר והמבוגר כאחד גם שער לאהבה וקבלה עצמית ויחס זהה לזולת איתו הוא בא במגע וגם לימוד הפיסוק בדרך מהנה וייחודית.
הספר צבעוני ומשובב לב יש בו איורים מקסימים ומונפשים של כל הדמויות המופיעות בו בצורה כובשת נעימה.
משפט הסיום בספר: " עתה הייתה לניקי משימה, להזכיר לכולם, שיש הרבה ניסים, קסמים ונפלאות בעולם. ושדרך החברות והאחוה תגלו את שפת האהבה."
ספר נפלא מלא בחוכמה, לימוד ומודעות עצמית. ממליצה מאוד!

הוצאת פראג/ ציורים: אלכס דה דוראדו/ 2018.

 

לדף הרשומה

רסיסים מודבקים / אסנת סבן

ספרה השלישי של אסנת סבן נוגע בנשים ובמשברים שהן חוו בעברן. רוב הכאב  נוגע וקשור ולא במפתיע בגברים ובאבות.
'רסיסים מודבקים' הינו אוסף של סיפורים קצרים על נשים ונערות שכולם נוגעים בצורה כזאת או אחרת בהתרסקות ומצבי חיים קשים.
העבר נחשף בחיי הגיבורות כמו טלאי ישן המתכתב עם העתיד. נשים שונות מתקופות אחרות כשהיו עדיין ילדות ונערות חלושות במצבים ירודים בחיים.
מצבים נפוצים, נפיצים מצבים מפחידים, מיניים, שמכאיבים ומתוכן מפרפרות הנשים. הורים גברים וחברים מזדמנים אחראים לרוב הרסיסים.
רסיסים מודבקים שמו של הספר נעוץ בעיניי, בעברה של כל אישה מתוך משבריה, שבריה ואסונותיה שחוותה ומתוכם היא חיה והרסיסים האלו שבתוכה המודבקים בחובבנות לעולם לא יהיו שלם אחד מושלם אלא עבר מוכתם רווי בכאב.
לחלק גדול מהסיפורים 'מודבקים' שירים מרגשים בסופם.
'אתה לא מובן לי.
כמו תורת הקואנטים
כמו צבע השמיים
כמו אכזריות האדם
כמו מחזוריות הטבע
כמו צירוף מקרים
כמו עיניים משקרות.'

מתוך אחרית דבר מאת ענבר אשכנזי: "זו הייתה ככל הנראה קערת עמוקה ורחבה שהתנפצה לרסיסים, ולפי הרסיסים הבלתי אחידים היא הייתה עשויה מחרסינה לבנה, משובחת ונטולת עיטורים. וטוב שאין התרפקות או צער על ההתנפצות הזו, ולמעשה גם אין מאמץ לאחות את הרסיסים ולהדביקם מחדש.

הסיפורים  משקפים בעצם במהותם כמיהה נואשת לגבר חזק ומכיל ופחות פוצע מילולית ופיזית.
מדובר בספר נוגע ומעניין שכתוב ברהיטות שכתוב חלקית על החיים של כולנו!

הוצאת בלה לונה/ עריכה: תמי לבנת מלכה/ עיצוב השער: נטע שהם/ כולל אחרית דבר מאת ענבר אשכנזי/ 154 עמודים 2018.

לדף הרשומה

האהבה הלבנה / חיים ספטי

'האהבה הלבנה' הינו ספר השירים השלישי של הסופר חיים ספטי. שיריו התפרסמו בכתבי העת: עכשיו, אפריון, עיתון 77, הליקון, מאזנים ועוד.
ספריו הקודמים הם: 'דו"ח על יתרת הנפש ו'הזמן קורס, ניתך.'

שירתו של ספטי עשירה וגדושה בדימויים, עד שנדמה שכל שיר עשיר מקודמו מלא ונפלא.

'הד שעטתך
חשוף לייסורי הדמיון להד שעטתך מתחת לעורי
לרעד אדמת לבי תחת הלמות פרסותייך
הוזה חלקות עורך יפי יצוריך.'

שכבות רבות ומגוונות יש בשירים  בספר זה, שנעים בעוצמתיות לכל הכיוונים, מטעינים את הקורא בשלל רגשות, עד שנראה שלדמיונו הפורה של המשורר אין גבולות והכל אפשרי ומיוחד בשיריו. גם שירי מחאה ניתן למצוא בספר כמו השיר 'הניחו לי' המתאר את שטיפת המוח של הפרסומות בהם אנו נתונים בכל רגע נתון.
'הניחו לי מן הבוטות, גסות הרוח, האלימות המילולית,
נלוזות השימוש בנשים חשופות, בגברים חשופים,
בילדים ובתינוקות חשופים.'


שירתו של ספטי נעה בניגודיות בהרמוניה, אל הצורם והמכאיב בעולמנו. עד שנדמה שלא השאיר אבן אחת שלא הפך בשיריו. חלק מהשירים ארוכים מאוד וחלקם קצרים והם משקפים כישרון, דמיון פורה, הלך רוח ורצון לשנות ולהאיר פינות חשוכות במרחב האישי של כל אחד מאיתנו.
'ערפל סינתטי
עצי ברזל ביער יצוקים
ופיל בראשית מהלך בדרכי האספלט
וערפל סינתטי ופסלים נקנים מידי רוכלים.'

ספר השירים מחולק לשלושה שערים: האהבה הלבנה (שירי אהבה), נגלתה אלי הדממה (שירים שונים) וניחוח אמריקאי.

מדובר בספר מאוד רבגוני אשר זולג מאהבה וניחוח של תקווה ומתקדם  לאיטו לעבר דימויים עשירים של טבע ושירי מחאה בעקבות מצבים אקוטים שנגעו בנימי נפשו של המשורר ובאו לידי ביטוי בשיריו.
ספטי נוגע בהבל חיינו, בזיקנה, במוות, בפשרות ובגלים שהחיים מייצרים לנו. גלים מכל הסוגים חלקם מרוממים אותנו חלקם מפילים.
ספר שירים מקסים נוגע ועשיר ממליצה מאוד!

הוצאת כרמל ירושלים/ על העטיפה: ציור של לנה פיינבורג-ליליינהיים/ 190 עמודים 2010



 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

זכוכית השמים הכחולה / ורדה אליעזר

 'זכוכית השמים הכחולה' הינו ספר השירים הראשון  והנוגע אותו כתבה ורדה אליעזר מגשרת ויועצת זוגית ואישית. ורדה  טווה דמויות מעולם הזיכרון ומהילדות שלה בפתח תקווה שהייתה מלאה בקסם אך גם רוויה בקשים.
הספר נפתח במילים היפות והאופטימיות האלה: 'כשאת הים עוטפת שמש תקווה ליום של טוב בי מפכה.'

'נגיעות
נגיעה ראשונה הותירה סימן
ותמו סיכוייה להיות חופשיה

נגיעה שניה קטמה מגופה
ונמחקו רצונותיה להיות שלמה'

שיריה נושקים לדמיון ולטבע מאירים ומעירים את טבע האדם והיופי הסובב אותו. שירי ריחוף, שירי ביחד המפעמים בין השורות.

'עולמות
דוב המערות ישן את שנת החורף
דוב המערות שבע ממלחמות,
מנסיונות להשיג איזשהו טרף
אשר יפיג את תחושת הרעב מקרבו.

דוב המערות ישן את שנת החורף
לקראת אביב חדש, בו ינסה לממש
חלומות שנצברו בחודשי תרדמה
בתוככי מערה.'

האושר והעצב משמשים בערבוביה בשיריה מלאי המשמעות של ורדה אליעזר, מעניקים  לקורא הצצה נדירה אל תוך מוחה ומפעילים את הגלגלים בראש . בשירים עולים על המקצב הנכון, של כוחות הטבע והאדם שנוגעים מטבע הדברים האחד בשני כל הזמן.

'עצה
תקשיבי, אמרה נשמתה,
עכשיו זה רק אני ואת.
כבר אין כאן אף אחד.
אז אל תיתני לריק למשוך למטה,
אל תיקחי אותנו בכוח אלי מעמקים.

תראי, מתוך הכלום עוד יכול לנבוט פרח,
פגרים הם זבל אורגני לרגבים.'

העבר שופע רגש בשיריה היפים והמרגשים ומתוכו צפים ומתנגנים יופיים של החיים ולעתים גם צערם כמו הטבע שיודע עליות ומורדות כל הזמן. השיר שנושא את שם הספר הוא שיר מקסים ויפיפה.

ספר מפתיע מומלץ!

הוצאת מוטיב/ 103 עמודים 2018.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שוגי21 אלא אם צויין אחרת