00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניתוח הופעות אוסקר 2014 - שחקנית משנה

16/02/2015

בעוד שבוע ייערך טקס האוסקרים, וכמו שנה שעברה , אני חוזר ומסתכל על הופעות המועמדות ומעביר עליהם את הדעה שלי, את הסיכויים שהם ינצחו ועוד. 

 

השנה קטגוריות המשחק נחלקות לשתיים: קטגוריה שאני רוצה שכל אחד ינצח כי כל הופעה היא מנצחת ומגיעה לה לזכות וקטגוריות שאני לא באמת רוצה שאף אחד יזכה כי ההופעות האלה כל כך.. בסדר כאלה.  ונתחיל דווקא באחת מהקטגוריות היותר בעייתיות - שחקנית המשנה הטובה ביותר. 

 

אמה סטון בבירדמן

"You're doing this because you're scared to death, like the rest of us, that you don't matter. And you know what? You're right. You don't. It's not important. You're not important. Get used to it. "

מועמדות ראשונה. השתתפה ב17 סרטים.

התפקיד: סאם תומפסון, ביתו של ריגן תומפסון שחזרה ממכון גמילה ועובדת כעוזרת האישית שלו.

למה היא מועמדת: בירדמן סחף את האקדמיה והמבקרים, ואמה סטון, בחורה אהובה על הציבור זוכה לתפקיד עם שיניים. 

רשמים: בירדמן הוא סרט שקל לשחק בו. זה לא אומר שהשחקניות והשחקנים שבו קיבלו חיים קלים - חלקם מנפקים את הופעות חייהם, אבל עדיין היה משהו נורא קל בדרך שבה המצלמה מראה עוד כמה שניות ומוציאה עוד קצת מהם שגרם גם לשחקנים הכי משניים להיות מהנים מאוד על המסך. אמה סטון מקבלת, למשל, מונולוג ארוך ועסיסי שנשאר עליה ובכך מגביר את עוצמתו של המונולוג ושל המשחק שלה. ובכל זאת, מדובר כאן יותר על תפקיד של כריזמה מאשר משחק רגיש ומלא ניואנסים. אמה סטון מחשמלת את המסך בכל תפקיד שלה אבל קשה להגיד שהיא נכנסת מתחת לעור של סאם או שאי פעם חשבתי שאני לא מסתכל על אמה סטון על המסך. 

רוצה שהיא תזכה: למה לא? אם ג'ניפר לורנס זכתה לפני שנתיים על תפקיד לא מאוד שונה שגם הוא נבנה על הכתפיים שלה, למה שגם לאמה סטון לא יהיה איזה אוסקר? לא מגיע לה, אבל זה בטח לא יזיק לאף אחד.

האם היא תזכה: היא המקום השני לזכייה, אבל בהפרש ניכר. פרטישה ארקט לקחה (ובצדק מסויים) כל פרס בקטגוריה הזאת עד עכשיו ולא נראה שיעצרו אותה בדרך לאוסקר שלה. לא נורא, אמה סטון עוד צעירה ותצליח לזכות באוסקר ביום מן הימים.

קיירה נייטלי במשחק החיקוי

"this work is the most important thing I will ever do. And no one will stop me. Least of all you."

מועמדות שנייה. השתתפה ב28 סרטים. 

התפקיד: ג'ואן קלארק, האישה היחידה בצוות המופקד על פיצוח מכונת האניגמה הנאצית. 

למה היא מועמדת: סרט עם הרבה מועמדיות בקטגוריה חלשה, עם הופעה שמבדלת אותה בזכות המין שלה ואנשים שנזכרים כמה היא הייתה טובה ב"התחלה חדשה". 

רשמים: נייטלי משחקת תפקיד מוזר וקשה של אישה שצריכה גם לעמוד על שלה ולהצטיין מעל השאר וגם לתת את רוב הכבוד וההדר לגברים שמסביבה. התפקיד הזה לא מצליח להתרומם לחלוטין אף פעם, בייחוד עם שורות נוראיות כמו "האנשים שאף אחד לא שם לב אליהם הם האנשים שעושים את השינוי הגדול ביותר", אבל נייטלי יוצאת בכבוד ומצליחה להביא יושרה לדמות שלה ולא רק למחזר את השטיקים שלה או למצמץ בקול. שחקנית פחות טובה הייתה נכשלת לחלוטין, אבל נייטלי מצליחה להוציא את המיטב מבנדיקט קאמברבץ' ולאתגר אותו הכי הרבה מבין כל האנשים שאיתם הוא חולק את המסך.

רוצה שהיא תזכה: כן, אבל לא על תפקיד כזה. אי אפשר להחליף את המועמדות עם מועמדות על התחלה חדשה? אנחנו בטוחים?

האם היא תזכה: לא. 

פרטישה ארקט בהתבגרות

" I just thought there would be more. "

מועמדות ראשונה. השתתפה ב35 סרטים.

התפקיד: אימא, אימו של הגיבור הראשי של התבגרות.

למה היא מועמדת: הלב הפועם של הסרט שנחשב למוביל באוסקרים, והזדמנות להעניק כבוד לשחקנית מבוגרת שאהבו לפני שנים ומאז לא הצליחה למצוא תפקידים טובים. 

רשמים: פרטישה ארקט עוברת מסכת קשה בדרך לעצמאות שלה ולמרות שהיא מקבלת את הסצנות הכבדות ופחות מתקשרת מול גיבור הסרט, מצליחה ליצור קשר אימהי עם הילדים שלה ובדרך לסלול את התסכולים של אימא חד הורית שמנסה להצליח ולגדול. בינה ובין איתן הוק, הבעיה הגדולה של הסרט זה שהוא מתמקד בדמות הכי פחות מעניינת. 

רוצה שהיא תזכה: לא ממש. למרות "רומן על אמת", פרטישה ארקט לא נחקקה בליבי כשחקנית שראויה לכבוד גדול וההופעה, למרות שהיא טובה היא לא עד כדי כך טובה שהיא מצדיקה את הפרס הגדול. מצד שני, זה נכון לגבי כל ההופעות בקטגוריה הזאת. 

האם היא תזכה: כן. לא שזה עוול גדול מדי, בייחוד כאשר רוב המבקרים האמריקאים בטוחים שזאת אחת מההופעות הקולנועיות הטובות ביותר של השנה.

לורה דרן בהולכת רחוק

"I've always been someone's daughter or mother or wife. I never got to be in the driver's seat of my own life."

מועמדות שנייה. השתתפה ב36 סרטים. 

התפקיד: בובי, אימה של גיבורת הסרט שאותה אנחנו רואים בפלאשבקים במהלך הסרט. 

למה היא מועמדת: שאלה טובה. המועמדות של דרן הייתה הפתעה טובה בזמן הקראת המועמדיות. הסברים אפשריים הם שאחרי שהם נתנו מועמדות לאביה שנה שעברה, היא הייתה חקוקה בזכרון. אפשרי גם שהשתתפותה בלהיט "אשמת הכוכבים" (גם שם בתפקיד האימא של הגיבורה) נחרט בזכרונם. ואולי פשוט השחקנים נורא אוהבים את הסרטים של ז'אן מארק-ולה. בכל מקרה, היא כאן. 

רשמים: קשה לשפוט לעומק את ההופעה של דרן בסרט. היא מופיעה לשמונה דקות בכלליות, ואף פעם לא ליותר מדקה וחצי בבת אחת. היא מצליחה ליצור דמות ועולם שלם בשמונה הדקות האלה, ולעבור מתפקיד לתפקיד ומרגש לרגש אבל היא משאירה אותך עם טעם כבד של עוד. מדמות כזאת מעניינת רוצים לראות כמה שיותר, וקשה להתלהב כשאתה מרגיש שראית רק רבע מהסיפור האמיתי.

רוצה שהיא תזכה: כן. דרן שחקנית ותיקה ואהובה, והתפקידים שלה בסרטים של לינץ' או פארק היורה היו נהדרים, והזדמנות קטנה לתת לה כבוד לא תפגע באף אחת (טוב, אולי בפרטישה ארקט). 

האם היא תזכה: לא, אבל אם כן - זאת תהיה הפתעה נעימה ביותר.

 

מריל סטריפ באל תוך היער

" I'm not good, I'm not nice, I'm just right." 

19 מועמדיות, 3 זכיות. השתתפה ב53 סרטים. 

התפקיד: המכשפה, המניעה במידה רבה את החלק הראשון של הסרט ועוזרת לאופה ואישתו להסיר את הקללה.

למה היא מועמדת: כי היא מריל סטריפ. השנה, בניגוד לשנה שעברה, המשחק שלה מדי פעם עלול להיחשב לעדין ולא למוגזם ועדיין - הסיבה העיקרית שהיא פה זה כי היא מריל סטריפ. 

רשמים: מריל סטריפ שרה. היא שרה טוב, ומראה הרבה רגש בשירים שלה אבל קשה לחשוב על ההופעה הזאת כיוצאת דופן באיזו שהיא צורה פרט לעובדה שהיא שרה. 

רוצה שהיא תזכה: לא יודע, כמעט וכן רק בשביל שאנשים יבינו כמה זה מגוחך שכל שנה נותנים לה מועמדות במקום לשחקניות יותר טובות ממנה, ובכך לגרום לה להתאמץ יותר בתפקידים הטובים שלה באמת.

האם היא תזכה: למרבה המזל, כנראה שלא. לא שזה ימנע ממנה להיות מועמדת עוד 10 פעמים לפחות בשנים הקרובות. 

 

ומי נשכח?  המירוץ הפעם היה סגור בהרבה וארבעה מתוך החמישה היו ידועים מתחילת המירוץ בערך (סטריפ,נייטלי,סטון, ארקט) על המקום החמישי נאבקה גם ג'סיקה צס'טיין על תפקידה בשנה קשוחה במיוחד אבל הפסידה בסוף. חלק מהמבקרים התפללו למועמדות של רנה רוסו על הופעתה בחיית הלילה (ועל זה יש להגיד: מה? ). גם נעמי ווטס ואימלדה סטונטון זכו לשלוש שניות קטנות במירוץ עם מועמדיות על וינסנט הקדוש בגילדת השחקנים ועל גאווה בפרסי האוסקר הבריטים (בהתאמה), אבל ההופעה שההיעדר שלה גורם לכל המירוץ הזה להיראות מגוחך היא בלי ספק טילדה סווינטון ברכבת הקרח, ההופעה הטובה ביותר של השנה שמגמדת את כל ההופעות פה. 

 

מחר - אחת מהקטגוריות הטובות של השנה - שחקן משנה. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרשת השבוע קולנועית - יתרו

בפרשתנו, עשרת הדיברות מופיעים לראשונה. נורא מפתה לקשר לכתבות מסוג "עשרת הדברות של עשייה קולנועית" ולעזוב את הפרשה (כאן, כאן וכאן ). אבל לפני עשרת הומטודיברות, יתרו מגיע למשה ורואה שהוא קורס תחת הנטל של לעשות צדק ומשפט לכל עם ישראל. הוא מפנה אותו לרעיון של שופטים מחוזיים ואיזוריים - אחד לכל עשר,מאה וכו', ובכך לפטור אותו מהתעסקות בדברים הקטנים. 

הרעיון הזה מגיע למסקנה אלימה ביותר בסרט "השופט דרד" שיצא ב2012, סרט המבוסס על קומיקס שבו שופטים מתנהגים גם כשוטרים המוציאים לפועל,הורגים ושופטים או כמו שאומר השופט בעצמו "אני הוא החוק". כמובן שהסרט מתרשח בעתיד מקביל שבו הפשע יצא משליטה כך שקשה לא להסכים איתו, ועדיין יש משהו מבהיל בכיוון הכללי של האצלת הסמכויות שמתרחשת בסרט הנ"ל. פרט לזה, הוא פשוט סרט אקשן מדהים,מטורף ומדמם שאם כבר הזכרנו אותו - אז כדאי לכולנו לראות אותו שוב פעם.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרשת השבוע קולנועית - בשלח

בפרשת השבוע שהייתה אתמול, עם ישראל עובר את ים סוף, מתלוננן שאין לו אוכל ומים ומותקף על ידי עמלק. אבל החלק שכנראה הכי מצוטט מכל הפרשה הזאת היא שירת הים. ולכן אנצל את ההזדמנות לדבר על שירים בקולנוע. 

 

שירים בקולנוע הם במצב ביניים מוזר בחינת היחס של צופי ומבקרי הקולנוע אליהם. מבקרי קולנוע יחמיאו לסרט על פסקול (מקורי או של שירים קיימים), ויחמיאו לסרט מחזמר על שירים שנמצאים בו - אבל סרט מקורי שבו מופיע שיר שנוצר במיוחד בשבילו - יש לפתע תזוזה לא נוחה בכסאות. כל שנה מחדש, כאשר מכריזים על המתמודדים לאוסקר, אנשים שמחליטים להתעניין בפעם הראשונה מרימים גבה לנוכח הקטגוריה "השיר הטוב ביותר". מה זה פה, הם שואלים. פרסי הגראמי? מה הקשר של שיר לסרט? 

ובכן, הרבה, והקטגוריה הזאת, למרות התלונות הרבות עליה ממחישה זאת. לצורך העיון, אני אתעלם משירי מחזמר, שם נראית לי הקטגוריה ברורה מאליו ומוסברת (למרות שהפיתוי גדול, מלדבר מסאות' פארק ועד פעם אחת דרך דיסני) , אבל הרי הקטגוריה לא יכולה לקום וליפול רק על מחזות זמר. השירים המקוריים מתחלקים גם כן, לכמה קטגוריות. יש שירים שמופיעים בסרט עצמם כחלק חשוב כמו " מה שיהיה, יהיה"  שהיווה חלק בלתי נפרד מהמתח של "האיש שידע יותר מדי". מדי פעם הם משמשים נעימה למונטאז' נחמד כמו "טיפות גשם נופלות על ראשי" ובוץ' וקסידי. מדי פעם הם מתנגנים רק על רקע הכתוביות כמו השיר במועמד הטרי לסרט הטוב ביותר סלמה. ומדי פעם הם נהיים אפילו יותר גדולים מהסרט עצמו - כולם מכירים את " רק התקשרתי כדי להגיד שאני אוהב אותך" של סטיבי וונדר, אבל מי זוכר שהוא הופיע כחלק מסרט, וזכה עליו באוסקר?.  האם ארמגדון היה להיט כזה גדול בלי השיר של אירוסמית'? כפי שאפשר לראות, שירים הם לא פעם חלק מהסיבה שסרט נהיה איקוני ונזכר בתודעה הציבורית ולמרות שיש להם תחרויות משל עצמן, בהחלט ראוי להנציח גם אותם ולזכור את תרומתם הגדולה לעולם הקולנוע, כמו ששירת הים עזרה לקעקע את קריעת ים סוף כקטע איקוני, וכמובן היוותה השראה לשיר זוכה האוסקר "ישנם ניסים" מנסיך מצרים (שאומנם מתקשר לקטע לפני בסרט, ובכל זאת).

עוד שירים מקוריים מהקולנוע (לא של מחזות זמר) מכל הזמנים:

שיר הירח - היא

קשה להיות סרסור - Hustle and Flow

לאבד את עצמך - 8 מייל

אם לא היה לי אותך - מפלצות בע"מ

 מכסחי השדים - מכסחי השדים

9 עד 5 - 9 עד 5 

חיה ותן למות - חיה ותן למות

ובונוס : משחקי מחשב לא נוטים להשקיע בשירים, אבל פורטל, כנראה המשחק הכי טוב שנוצר, נהיה יותר טוב אפילו יותר בזכות השיר הנהדר שמופיע בכתוביות שלו - "עדיין בחיים" 

וכמה מהשנה -

"תהילה" - סלמה

"בשביל הריקודים והחלומות" - הדרקון הראשון שלי 2

"הכל אדיר" - סרט לגו

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרשת השבוע קולנועית - שמות, וארא, בא

קצת נעלמתי בשבועות האחרונים, אבל לא נטשתי את הפינה השבועית ואפילו ניצלתי את העובדה ששלושת הפרשות מלפני שבועיים ועד זאת שתהיה השבוע כולן מספרות את הסיפור המוכר של יציאת מצרים כדי לאפשר בדיקה והשוואה של סרטי יציאת מצרים לאורך הזמנים.

הראשון, המוכר והארוך בצורה בלתי מתפשרת הוא "עשרת הדיברות" שיצא בשנות ה50 והיה ללהיט גדול בזמנו. צ'רלטון הסטון גילם את משה ויול ברנר את פרעה וססיל בי. דמיל ביים על פי סרט אילם שביים בשנות ה20. השני הוא סרט האנימציה נסיך מצרים שיצא בסוף שנות ה90, שבו ואל קילמר גילם את משה ,רייף פיינס את פרעה וקאסט מלא סליברטאים מילא את תפקידי המשנה (ממישל פייפר דרך ג'ף גולדבלום ועד סטיב מרטין). האחרון הוא הסרט שיצא השנה "אקסודוס: אלים ומלכים" , שבו כריסטיאן בייל נכנס לסנדלים של משה וג'ואל אדגרטון גילם את פרעה. 

למרות שכולם מספרים את אותו סיפור, לכל אחד יש גישה משלו אל הסיפור וכיצד להציג אותו.

עשרת הדיברות הוא אפוס תנכ"י מהתקופה הישנה, עם גיבור מושיע שנלחם בזכות האל באנשים רשעים, למרות שבזכות צוות שחקנים גדול ומפואר, הוא מצליח לתת גם לפרעה אפיון יותר מחד מימדי. הרבה מהסרט מתבזבז על מה שקורה למשה לפני שהסיפור מתחיל בכלל - התנ"ך לא התעקב על הנושא הזה, אבל בסרטים זה מה שמעסיק את כולם. גם כאן משה הוא מועמד לרשת את פרעה, דבר שלא מוזכר בסיפור המקורי. אבל כאן הוא נהפך לבעל חמלה כלפי העבריים כבר בהתחלה ומנסה לעזור להם על ידי חוקים ותקנות שישפרו את מצבם, לפני שהוא יודע שהוא עברי בעצמו. לאחר שהוא מגלה שהוא עברי, הוא מצטרף לאחיו וזועם את זעמם - דבר שמוביל אותו להרוג מצרי לאחר שהוא חוטף עברייה. מכאן הסיפור ממשיך כמעט כמו הסיפור התנכ"י, פרט לעובדה שגם כאן חלקו של אהרון בסיפור מצטמטם מאוד ואילו קרנו של יהושע, שלא מוזכר בשלב זה כלל, עולה ביותר. הסיפור גם אינו מפסיק לאחר יציאת מצרים אלא ממשיך ומתאר את חטא העגל וקבלת עשרת הדיברות, בחירה מעניינת אבל אחת שלא ממש נותנת טעם טוב בפה. כל הגיבורים כאן מדברים בפאתוס יחסי, והגרוע מכולם הוא צ'רלטון הסטון - אחד מהשחקנים הגרועים ביותר שהוליווד הפכה לכוכבים שלא יודע להגיד משפט בלי לחשוב שהוא החשוב ביותר (כריסטופר נולאן היה נהנה ממנו) ברגע זה, גם אם הוא נתפס כרגע על ידי קופים מהחלל החיצון. 

נסיך מצרים הוא הקצר והמהודק מבין השלושה, ומסיים את כל הסיפור בתוך 100 דקות כולל שירים. הסגנון שלו קומי, משתעשע, אבל מכבד את המסורת ואת המדרשים. לא מחפש דרכים להרשים בצורה יוצאת דופן, אלא רק לספר את הסיפור בצורה פשוטה וצמודה למקור ככל הניתן (גם כאן לאהרון יש תפקיד משני יחסית לתפקידו המקורי). והצניעות הזאת היא זו שהופכת אותו לגירסה הטובה ביותר מבין השלושה לפרשות השבוע האחרונות.

אקסודוס, הסרט החדש, הוא כנראה הגרוע מבין כולם והוא בטח המתמהיה מבין כולם. הסרט מעלה שאלות ורעיונות ואז שוכח לפתח אותם, ונראה כמו תוצאה של כמה תסריטים לא אפויים שנדחסו יחדיו נגד רצונם. ובכל זאת הגישה הכללית של הסרט לסיפור היא בין בחינה אגנויסטית של הסיפור לבלוקבאסטר טיפשי וחסר אינטליגנציה. האגנוסטיות, למרות העניין שהיא מייצרת, נתפסת במערומיה בסופו של יום. כי ככל שאפשר להצדיק חלק מהמכות או האירועים, אין שום דרך לא אלוהית להסביר את מכת בכורות (וגם אם יש - הסרט לא בחר בה). דבר זה מוביל לכך שכל השאלות והרעיונות האגנוסטיים שלו נזרקים לפח בסופו של דבר ונשארים סתם רעיונות יפים שבזבזו לנו את הזמן. ולצערי, משפט זה נכון לגבי 90 אחוז מהשחקנים שנשכרו לסרט ואז התפקיד שלהם הסתכם בלהגיד שני שורות במקרה הטוב. אם בעשרת הדיברות נתנו לכל דמות עולם פנימי ותפקיד אמיתי - באקסודוס השחקנים צריכים להגיד תודה אם יש להם יותר מחמישה שורות בכלליות. 

שבוע הבא, בתקווה, נמשיך עם שאר הסיפורים ונמצא עוד פירושים, קשרים וכו' קולנועיים. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרשת השבוע קולנועית - ויחי

פרשת השבוע כולה סוף גדול. יעקב מברך את בניו ומת, יוסף נאסף גם הוא אל אבותיו ובנוסף לכל זה אנחנו מסיימים את ספר בראשית. 

ועל כן אין לי מה להוסיף אלא להיזכר בסופים הגדולים של הקולנוע. 

הבוגר הוא אויב. כמו היצור  עם השיער שחלף עם הרוח במועדון קרב או בצ'יינהטאון . או בעצם בקזבלנקה או אולי בעצם בשדרות סאנסט?  לא משנה, הכל ספרות זולה. 

ספוילרים בכל אחד מהקישורים מן הסתם. 

 

אתם כמובן מוזמנים להוסיף את שלכם, ושבת שלום לכולנו

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NeverMinds אלא אם צויין אחרת