00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דבר אחד אני לא אוכל להיות

אני יכולה להיות כל כך הרבה דברים בשבילך

חברה לחיים, מאהבת, אוהבת, מעצבנת, מפנקת, מלטפת, מכעיסה, מצחיקה, משגעת והרשימה עוד ארוכה

דבר אחד אני לא אוכל להיות

אני לא יכולה להיות חדשה

אם נפשך חושקת בחדש רק כדי להרגיש שהוא חדש את זה לא אוכל לתת לך

אני אוסף של חוויות שלנו של שנים, שריטות, פירדות, כאבים, רגעי אושר, מתנות, שיגרה, חיבוקים וטעויות

האוסף הזה לא יהיה חדש, הוא לא יהיה לא מוכר, דף נקי הוא לא יהיה

ואתה,

אתה צריך חדש מידי פעם, להרגיש שהוא פשוט חדש, לרענן את הראש והמחשבה

מעולם לא אהיה חדשה עבורך

ואחרי כל מה שעברנו כל השנים בכנות?

לא רוצה גם להיות חדשה, לא רוצה להחליף את הרגעים האלה בחדש טובים ככול שהיו וגם רעים ככול שהיו

 

הרבה דברים יכולתי להיות עבורך

חדשה- לא.

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"כולנו זונות"

"כולנו זונות" אמרת לי עם המבט הזה שלך בעיינים שאני מכירה יותר מידי טוב

המבט שמראה לי שעוד שתי דקות הסיכוי שאשאר לבושה שואף לאפס.

"אבל אני לא" אמרתי בנחישות, מנסה להתעלם מהמבט שלך, לדחות את המשמעות שלו.

"כולנו זונות"

"אני לא יודעת להגיד לך לא" סיננתי

המבט שלך הפך למציאות ואתה שואל: "מי לקח לך את הלא?"

"אתה"

אני נכנעת לך כי לקחת לי את ה"לא"

 

"אנחנו דפוקים" אני אומרת לך אחרי שנהיה שקט ואפשר לשמוע כל דפיקת לב.

אנחנו דפוקים כי החיים הפרידו בנינו, הם מבינים יותר טו מאתנו שלא נועדו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה. ועדיין תמיד אנחנו מגיעים למבט הזה שלך ולכניעה שלי.

"תן לי סיבה הגיונית למה? הרציונל שלי לא נח בלי סיבה הגיונית"

"כי התגעגעתי?"

"לא מספיק טוב, אנשים יודעים להראות געגוע בלי להגיע למצב הזה"

"בזה אני ואת שונים. אני יכול לנתק את המעשה, לא להתמקד במחשבה ולהמשיך הלאה. ככה אני שורד".

אני משחקת תפקיד אורח בחיים שלך, אני לא הדמות הראשית. אני יודעת שאחרי הרגע הזה אעלם לטובתך ובעיקר לטובתי.

כנראה שבמהלך החיים אצוץ לעוד איזו הופעת אורח, אבל אני לא הדמות הראשית. 

החיים הראו לנו שתפקידי אורח זה מי שאנחנו, רק ככה זה עובד.

 

"היה טוב לראות אותך בובה"

חיבוק אחרון, חיבור של פעם שממלא את הלב בנוסטלגיה. חיבוק ששמור רק לרגעים האלה, לבריחה הקטנה מהמציאות.

קדימה הגיע הזמן לנחות לקרקע.

 

בדרך הביתה, בדרך חזרה למציאות החלק הרציונלי לא מניח לי

למה???

רק משפט אחד מהדד:

"כולנו זונות"

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל nobodyswife87 אלא אם צויין אחרת