00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
ברוכים הבאים!

צוק איתן - מבצע או מלחמה? (או: משל הסופרטנקר ובת היענה)

28/08/2014

אז צוק איתן - מבצע או מלחמה?

לפי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מבצע יכול להימשך עד 35 יום. משמע צוק איתן=מלחמה ולא מבצע.

אך המדינה מתעקשת לשווק את הנ"ל כמבצע עם 30% הנחה על תושבי הפריפריה (שיקנו כנראה לצערנו גם בפעם הבאה באותו סופרמרקט בבחירות הבאות).

כאן תמצאו את הערך "מבצע" בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_מכירות

וכאן תמצאו את הפרשנות, הרי זה תפקיד התקשורת, לספק פרשנות. הרי מה היינו עושים ללא פרשנות התקשורת שבמשך 50 יום אמרו לנו שהמבצע יכול להמשך יום, יומיים או לכל היותר שבוע? מה היינו עושים ללא פרשנות התקשורת שפירשה לנו שיש סיכוי טוב ל"הפסקת  אש" בשעות הקרובות, למרות שיש סיכוי טוב גם שהפסקת האש תדחה... וואו!

במודגש הטקסט מוויקפדיה ולצידו דברי הפרשנות:  

"מבצע מכירות הוא פעולה שמבצע ספק במטרה לקדם באופן מרוכז את המכירות של מוצר או שירות שהוא מספק, ובמסגרתו מקבל הלקוח ערך מוסף כלשהו, שלא קיים במכירה הרגילה" - איזה ערך מוסף קיבלנו במבצע שלא היינו מקבלים במלחמה רגילה? מסקנה - זו מלחמה לכל דבר ועניין.

"הערך המוסף הנפוץ ביותר במבצעי מכירות הוא הנחה במחיר, אך הוא יכול להיות גם מתנה בעת הקנייה, הנחה לעתיד, הגרלה ועוד" - ההנחה שקיבלנו היא בגובה של 30%, בעיקר על תושבי הפריפריה. מתנה? את זה תמיד מבטיחים אבל לא מקיימים. הנחה לעתיד? כן, במבצע הבא. והגרלה? לצערנו בחיי אדם.

"המבצע גם נבדל מהמכירה הרגילה בכך שיש עליו מגבלות שונות. כך למשל, המבצע יכול להיות מוגבל בזמן" - אכן, 35 יום, לפי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מעבר לזה זה כבר לא מבצע. שוב, מדובר במלחמה. "מוגבל בקהל היעד, מוגבל גאוגרפית" - כן, כבר אמרנו, בעיקר תושבי הפריפריה. בעיקר תושבי הדרום. "או כל מגבלה אחרת" – יעני זה סתם היה איזה מבצע מוגבל אחד. ר"ל "יא מוגבל!". "בכך משדר הספק ללקוח תחושה של הזדמנות שיש לנצל אותה, ובאופן זה מגדיל את המכירות" - מה אומר לכם. הזדמנות של "פעם בחיים". לצרכנים הפלסטינים והישראלים כאחד - אל תשכחו להגדיל את "המכירות" של הספק בבחירות הבאות, בתודה - הרשות להגנת הצרחן.

"לעתים, קידום המכירות אינו המטרה הראשית של המבצע" You think? "אלא רק אמצעי להשגת מטרה שיווקית אחרת" הממ זה נעשה מעניין. "כך למשל, יכול עסק למכור את מוצריו במחירי הפסד" - בינגו! "כאשר המטרה המושגת היא כניסה לשוק חדש" -  החמאס שניסה לעשות הפיכה ברשות הפלסטינית? הליכוד שניסה לרצות את ישראל ביתנו והבית היהודי? (ניסה, לא אמרנו הצליח). "מטרות אפשריות נוספות יכולות להיות שימור לקוחות קיימים" נאאא... הפוך גוטה. השלטון גם "שם" וגם "כאן" הפסיד את הלקוחות הקיימים. "פגיעה במתחרים, עבודה מול קבוצות לחץ (ועדי עובדים) ועוד" - טוב זה אולי כן.

"בחירת המבצע הנכון היא תהליך הדורש מקצועיות ותכנון מצד הספק, במטרה להגיע לשיווי משקל בין עלות המבצע ליעילות שלו" - מקצועיות ותכנון. נשמע מעניין. Look & Listen! האם זה כולל את ההתראות החוזרות ונשנות שנשמעו לגבי המנהרות והתעצמות מערך הרקטות של החמאס, וההתעלמות מהנושא? "גורמים שלוקחים בחשבון בעת תכנון מבצע הם מיצובו של המוצר בשוק, נתח השוק שלו, מצב המתחרים ותגובתם הפוטנציאלית למבצע, השפעות ארוכות טווח של המבצע, צרכי הלקוחות ועוד" - שום דבר לא נלקח בחשבון. נקסט. "למשל, מבצע של הורדה של 50% במחיר מכונית תביא להגברה רבה של המכירות, אבל תגרום לנזקים רבים לספק" נו בטח, מכרו אותנו בזול, זה בהחלט פגע בספק. ממש איינשטיין... "מצד שני, מתן כיסויי מושב במתנה לקוני מכונית עשוי להתקבל באדישות אצל הלקוחות ולא להשיג כל אפקט" - כיסוי זה נחמד. זה מספק הגנה. אבל זה לא מונע ליכלוך עתידי. טוב מה אומר לכם, העיקר שהספק שמר על הכיסא שלו.

לסיכום – אל תהיו צרחנים, תהיו צרכנים נבונים.

המצב הבטחוני זה רק סימפטום של מערכת מיושנת ולא אפקטיבית. ממשלות ישראל לא ידעו על יוקר המחיה? הן ידעו. הן קיבלו אינסוף דו"חות. הן לא ידעו על בעיית הדיור בר ההשגה? ידעו. הן לא ידעו על עניין המנהרות וייצור ואגירת הרקטות? ידעו. אבל מה לעשות שהמציאות הפוליטית-מדינית אצלנו היא על בסיס הזנחה ו"סופר-טנקר". מזניחים, מזניחים, מזניחים, עד שצריכים להזעיק את אותו סופר-טנקר מפורסם, לצאת למבצע מיוחד, שעולה הרבה. הרבה כסף. הרבה חיים... אז הנה, יש לנו כבר שם לוועדה הבאה – "ועדת הסופר-טנקר ובת היענה".

תמשיכו להצביע לאותם אנשים בבחירות הבאות ותצפו שהמצב ישתפר. "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות." -אלברט איינשטיין

מבצע צוק איתן

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם"

21/07/2014

חמאס ירה אל באר שבע, מה ההגיון? יש שם אוכלוסיה ערבית. הוא ירה גם אל עבר ירושלים, שוב, מה ההגיון? יש שם ריכוז אוכלוסיה ערבית גדולה. הוא ירה אל עבר תל-אביב יפו, מי גר ביפו? ... והוא מנסה להגיע אל חיפה, שוב, יש שם ריכוזי אוכלוסיה ערבית גדולה. והעוול הכי גדול, מי סובל בגללו? האוכלוסיה הפלסטינית בעזה (שהצביעה לחמאס) שמתבקשת להוות מגן אנושי, בזמן שראשי החמאס עצמו יושבים להם במקום מסתור.
אבסורד נכון?
העניין הוא ש"הדשא של השכן לא ירוק יותר".
העוול בצד שלנו הוא שראשי השלטון הנוכחי הבטיחו לקהל בוחריהם לפני שנבחרו שחייבים למגר את שלטון חמאס. מאז כבר היו להם לא מעט "מבצעים" והגרלות  ואפשרויות לבצע את ההבטחה הזו לקהל הבוחרים. הם קיימו? לא - הנה אנו כאן במבצע נוסף. עונת המבצעים למצביעים הפראיירים.
מי משלם את המחיר? האזרח הקטן. וכמה שאתה יותר קטן the better (תושבי הפריפריה. ששוב, גם כאן, כמו בעזה, הצביעו למי שהם רצו שיהיה בשלטון, וכעת הם אוכלים שוב ושוב את פירות עמלם, למרבה הצער).
אבל יודעים מה? זה לא רק  השלטון הנוכחי, אלו כל ממשלות ישראל שידעו על הנעשה בעזה במשך השנים. הם ידעו שהם מייצרים ואוגרים אלפי רקטות, ולא עשו דבר. הרי יש מודיעין. אם יכלנו לפעול באירן (שזו מדינה, ולא רצועה, והיא רחוקה, לא בחצר האחורית שלנו) נגד מדעני גרעין, למה ממשלות ישראל לא פעלו כאן במסגרת "מגן ולא יראה"? זה בהחלט עוול ממדרגה ראשונה.
כרגיל, השלטון דואג לעצמו במקום הראשון, והאזרח, איפשהו אח"כ, אם בכלל.
אז הנה "אנחנו" שיותר טובים מ"הם". אזרחים משני צידי הגבול, שמשלמים את מחיר המבצע. רק היום, שניים במחיר אחד.

הכותרת מהשיר "מחכים למשיח" (תבחרו בצד את " מחכים למשיח").

לדף הרשומה

המבע הקולנועי - מיזנסצינה: קומפוזיציה ועיצוב

10/05/2013
מומלץ לקרוא את סדרת הרשומות הקודמות בסדרה - קודם
המבע הקולנועי - צילום: תאורה וצבע
 

קומפוזיציה ועיצוב

האתגר העומד הפני הקולנוען בעת עיצוב הקומפוזיציה הינו ארגון הצורות, הצבעים, הקווים והמרקמים על משטח מלבני. בקולנוע הקלאסי ארגון זה נעשה במעין שיווי משקל הרמוני. מניחים שאיזון הוא נורמה ברוב פעולותיהם של בני האדם.

העניין הוא שלעיתים סוטים מעקרון זה. למשל כאשר אמן רוצה להדגיש העדר שיווי משקל - כאשר סרט עוסק בדמות נוירוטית או בארוע היוצא מכלל שליטה, הגיוני למקם את הדמות בצורה סמלית במקום במרכז דווקא בשוליים. תמונה כזו מתאימה הרבה יותר להקשר הדרמטי.

(אציין רק שניתן להשתמש במגוון טכניקות לביטוי אותן רגשות ורעיונות – ניתן להשתמש באמצעים  ויזואלים אך ניתן גם לעשות זאת דרך דיאלוג, משחק או עריכה).

 

עין האדם מנסה לחבר את היסודות הצורניים של הקומפוזיציה למכלול הרמוני. היא יכולה להבחין בכ-8 יסודות ויזואליים. אלא שהעין אינה משוטטת אקראית. מה שמנחה אותה היא הדומיננטה. מדובר באזור בתמונה שמושך אותנו בשל ניגוד (קונטרסט) בולט.

בסרטי שחור לבן משיגים זאת ע"י העמדה של כתמים בהירים וכהים זה ליד זה או ע"י תאורה חזקה יותר במיקום הרצוי.

בסרטי צבע משיגים זאת ע"י צבע הבולט יותר מהשאר (אם כי ניתן להשתמש בכל יסוד צורני – צורה, מרקם, קו).

לאחר שהעין קלטה את הדומיננטה היא עוברת ל"קונטרסטים המשניים"... וכך היא ממשיכה לסרוק את התמונה ב"עצירות מבט"...

העניין הויזואלי בדומיננטה תואם את העניין הדרמטי בתמונה. אך היא יכולה להיות תנועה, או למשל עניין פנימי / intrinsic interest – מכוון שהקהל מכיר את ההקשר הסיפורי, יכול חפץ קטן להיות חשוב יותר דרמטית, גם אם מבחינה ויזואלית אינו נראה כך. תנועה כמעט תמיד מהווה קונטרסט דומיננטי בתנאי ששאר היסודות בתמונה נייחים (אם כי תלוי בסוג השוט – היא בולטת ככל שהשוט קרוב יותר, ופחות כשהוא רחוק יותר).

צפיפות - כאמור, העין יכולה להבחין בסביבות 8 יסודות ראשיים בקומפוזיציה. אם אין לצופה דיי זמן לבחון את התמונה מומלץ לא לעבור מספר זה. אך לעיתים דווקא כן רוצים ליצור מבוכה ויזואלית כזו (למשל בשוטים המדגישים אי סדר, בלבול, מלחמה...כאוס ויזואלי יכול לתרום).

יסודות הקומפוזיציה השונים (צורות, צבעים, מרקמים...) נקראים מסות / Weights. העין נאבקת לאחד מסות שונות לכדי תבנית אחת מאוזנת והרמונית. מסה של יסוד אחד יכולה לשמש כמשקל נגד למסה של יסוד אחר ובכך ליצור שיווי משקל ואיזון בתמונה.

אנו נוטים "לסרוק" את התמונה משמאל לימין (אלא אם יש יסודות המנחים אותנו אחרת). החלק העליון של הקומפוזיציה כבד מהתחתון. תמונה נראת מאוזנת כשרוב המסות בחלק התחתון של המסך. ניתן כמובן "לנצל" זאת בצורה הפוכה למטרות סמליות (משהו "מכביד" על הדמות).

דמויות ואוביקטים מבודדים נוטים להיות כבדים מדמויות/אוביקטים מאוגדים – כך למשל הגיבור ה"טוב" בסרטים יכול לאזן קבוצה שלמה של "רעים" רק משום שהוא מבודד.

כאשר מבחינים בתנועה, קווים אופקיים בתמונה נראים כאילו נעו משמאל לימין. וקווים אנכים כאילו נעו מלמטה למעלה. קווים אלכסוניים נראים יותר דינמים. ניתן "לנצל" אפקט זה להראות חוסר שקט פנימי בדמות הנראת כלפי חוץ רגועה.

מבנה שלד כללי ארגוני לקומפוזיציה מועדף הוא באופן מסורתי צורה של X או S , משולש או מעגל.

העיצוב הויזואלי בדר"כ משתלב עם רעיון תמאטי. מדגיש מושגים סמליים. קומפוזיציה מעגלית תרמז על בטחון למשל. קומפוזיציה זוגית תרמז על יחסים בין זוג וכו` וכו`...

 


 

 

האזרח קיין

 

דוגמא לדומיננטנה מהסרט "האזרח קיין". הדומיננטה היא צ`ראלס - הילד שברקע.

הוא בולט מבחינה ויזואלית בשל הניגוד הבולט בין בגדיו הכהים לרקע הבהיר.

מה גם שהוא נושא השיחה בקטע...

  


 

 

ביג

 

 

"מבוכה ויזואלית" (הדוגמא מהסרט "ביג").

 

 


 

 

 

האחים קריי

 

 קומפוזיציה זוגית - שווה ערך צורני לרעיון הסרט - תאומים ששלטו בעולם הפשע ("האחים קריי").

 


 

בתמונת הרשומה הראשית ניתן לראות דוגמא מהסרט "400 המלקות". סערת  הרגשות מתבטאת ע"י הקווים האלכסוניים של הגדר.  בנוסף תחושת המלכוד נרמזת ע"י מסגור הדוק מכל צידי הפריים וגם ע"י מיקוד רדוד מאחור והגדר שמלפנים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

המבע הקולנועי - מיזנסצינה: הפריים

14/04/2013
 
סדרת הרשומות הבאות תעסוקנה במיזנסצינה ("העמדה על הבמה", בצרפתית). הכוונה לארגון האלמנטים הוויזואליים של הצגת תאטרון על הבמה. ההעמדה היא בשלושה מימדים: עומק רוחב וגובה. ההעמדה הקולנועית הינה תערובת של ההעמדה התיאטרלית בשילוב עם ההעמדה באומנות הציור – שכן לאחר הצילום מכלול זה הופך לתמונה דו מימדית המוצגת על מישור התחום במסגרת.

 

הפריים

עולם הסרט תחום ע"י פריים הבד באולם הקולנוע החשוך שעליו הסרט מוקרן. בניגוד לציור או צילום סטילס, בסרטים הקומפוזיציה הממוסגרת אינה אוטונומית ואינה עומדת בפני עצמה. כמו בתאטרון, הסרט הוא אומנות בזמן ולא רק במרחב. הקומפוזיציות נשברות ומוגדרות מחדש...החומר נמצא בזרימה מתמדת. פריים בודד הינו רגע מוקפא שלא נועד להיות מוצא מהקשרו בזמן ובתנועה. לצורכי ביקורת נוהגים לנתח את הפריים הבודד, אך יש להתחשב בהקשר הדרמטי.

(קומפוזיציה - מיקום-יחד ... com-position).

הפריים הינו בסיס הקומפוזיציה, אך שלא כמו הצייר( או צלם הסטילס), בקולנוע אין מתאימים את הפריים לקומפוזיציה (אין מתאימים את משטח הציור/הקנבס לקומפוזיציה) אלא להפך – מתאימים את הקומפוזיציה לפריים, אשר גודלו קבוע לאורך כל הסרט. היחס בין רוחבו לגובהו נקרא בשם יחס האספקט / Aspect Ratio. ישנם מסכים בגדלי אספקט שונים.

רוב הסרטים מוקרנים ביחסי אספקט של 1.85 ל-1 (סטנדרטי) ו-2.35 ל-1 (רחב). לעיתים מקצצים את שוליהם של סרטים שצולמו ביחס אספקט רחב ליחס אספקט צר יותר, דבר אשר פוגע בסרט ויוצר אבסורדים שונים. שחקן יכול להגיב למשהו שקוצץ ואין אנו יודעים מה הוא. כאשר מקצצים ליחס אספקט של 1.33 ל-1 (שנהוג בטלויזיה... או לפחות בטלווזיה שאינה בעלת מסך רחב) מתקבלת קומפוזיציה עלובה עוד יותר.  

(פתרונות נוספים מעבר לקיצוץ התמונה הרחבה יכולים להיות ""Pan & Scan – מצלמת הטלויזיה סורקת את התמונה הרחבה ונעה מצד לצד כמו פינג פונג.

עריכה מחדש – חיתוך והצגה של חלק מהתמונה הרחבה. אם יש למשל 2 אנשים בתמונה הרחבה חותכים ומראים בתמונה א` איש אחד ועוברים לתמונה ב` אל האיש השני (חלקה השני של התמונה הרחבה). החסרון בכך שהבמאי התכוון שנראה את הדמויות זו לצד זו.

אופציה נוספת הינה "Letterboxing" – כוללים את כל התמונה הרחבה ומוותרים על החלק העליון והתחתון של מסך הטלוויזיה...נשארים 2 פסים שחורים, אחד למעלה ואחד למטה).

 

יחס האספקט

(למידע נוסף).

 

כאמור, צייר המצייר גורד שחקים לדוגמא יבחר במצע/קנבס אנכי. תמונת סטילס פנורמית תהיה רחבה בממדיה. בקולנוע יחס האספקט של המסגרת קבוע – דבר אשר מאתגר את היוצרים.

פתרון אפשרי לעניין זה הינו ה"מיסוך" (Masking). למשל – כדי להעביר תחושת גובה ניתן להסתיר את שני צידי הפריים במעין מסיכות שחורות שמקשרות למעשה את אותם חלקים שחורים עם החושך שבאולם הקולנוע – מה שמשאיר לנו "כאילו" פריים אנכי. כדי ליצור אפקט של מסך רחב ניתן למסך למשל את חלקו התחתון של הפריים... צורת מיסוך נוספת למשל הינה הקשתית (iris) שהינה מסכה עגולה שפותחת או סוגרת על מושא הצילום (אפקטיבי לשם התמקדות באוביקט).

המסגרת/הפריים הינו אמצעי מבודד המאפשר להעניק תשומת לב אל פיסה מהמציאות אשר רלוונטית אומנותית לסרט.

הפריים הקולנועי יכול לתפקד כמטפורה למצבים של סגירות. יש במאים המנצלים אותו לצורכי מציצנות (פריים המשול לחלון שדרכו הצופים "מציצים").

 

איזורים שונים בפריים יכולים לרמוז לרעיונות סימבוליים שונים (דוגמא לכך שהצורה היא התוכן).

אינסטינקטיבית מרכז הפריים נתפס כמוקד העניין. מצפים שיסודות ויזואליים מרכזיים ימוקמו במרכז.

בגלל ציפיה זו עצמים במרכז נוטים להיות לא דרמטיים ויזואלית. המרכז מועדף כשהנושא המצולם מעניין לכשעצמו. ריאליסטים מעדיפים את המרכז משום שמסגור כזה מושך הכי פחות תשומת לב לעצמו ונותן לצופה להתרכז בנושא ולא ביסודות הויזואליים/בצורה (אם כי גם פורמליסטים משתמשים במרכז בשוטים רגילים לצורכי אקספוזיציה).

האזור שליד הקצה העליון בפריים מתקשר סימלית לכוח, סמכות, הוד, שאיפה. מי שממוקם שם שולט בכל היסודות בפריים שמתחתיו. אם ממקמים דמות שלילית שם הצופה יכול לראות בה איום וסכנה (נכון רק אם דמות זו גדולה או שווה בגודלה לדמויות האחרות).

מצד שני זה יכול להיות פשוט המקום הטבעי למושא הצילום ואין כל כוונות סמליות במיקום הנ"ל. למשל בצילום Medium Shot הגיוני שהראש יהיה קרוב לחלק העליון. כוחה של המיזנסצינה בעיקר בLong Shot  או בExtreme Long Shot. בשוטים קרובים יותר יש פחות מרחב תמרון ליוצר.

האזור שליד הקצה התחתון בפריים מרמז על משמעויות סמליות הפוכות – כניעה, פגיעות, חוסר אונים. כאשר מופיעות 2 דמויות או יותר, זו הקרובה יותר לתחתית המסך נשלטת לרוב ע"י האחרות.

שולי הפריים מימין ומשמאל מרמזים סמלית על חוסר חשיבות או לחילופין על "אלמוניות" .

ישנם מקרים בהם היוצר ממקם את היסודות הויזואלים החשובים דווקא מחוץ לפריים. בעיקר כאשר הדמות קשורה לאפלה, מיסתורין או מוות. טכניקה יעילה שכן אנו מפחדים ממה שאין אנו רואים. (ניתן למשל למקם את הדמות מחוץ לפריים כאשר רק הצל נופל אל תוך הפריים... או למשל כאשר ניתן רק לשמוע את אותה דמות אפלה).

לסיום – ישנם עוד 2 אזורים שניתן להשתמש בהם בצורה סמלית – החלל שמאחורי הסט - למשל כאשר אין מראים לנו את הנעשה מאחורי דלת סגורה – דבר אשר מעורר סקרנות ויוצר אפקט מטריד. והחלל שלפני המצלמה – כאשר למשל רק יד האוחזת אקדח נכנסת לפריים, דבר אשר שוב יוצר אפקט מטריד (דוגמא מ"הנץ ממלטה" ניתן לראות בתמונת הרשומה הראשית).

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"איזה קטע" - פוטובלוג גדול על קוצו של יוד

06/04/2013

 במהלך השנים האחרונות צילמתי ותעדתי כל מיני תמונות חביבות, מצחיקות, תמוהות...

להנאתכם - הנה חלק מהאוצר הנ"ל

 

אורז

 בעברית - מובחר! באנגלית...סוג ב` :P


סודה

מי סודה צלולים!!! בניגוד למותג האחר הלא הוא מי סודה עכורים? ;)


שום
 

שום. אותה תווית, מהצד השני. "תוצרת ארצנו"? האומנם? הונג צ`אנג to you too!


משחק לילדים


Ages 6 & up ... מגיל 3 ומעלה. אחלה תרגום לעברית 

(כנראה הילדים בארץ מפותחים יותר מבהונג קונג).
 


סבון  נוזלי

"לא למכירה כבודד".
האמת...אני בהחלט מזדהה  ;(


שוקולית

"כשהעולם עמד מלכת" ... ועלית שינו את תמונות הילדים של שוקולית


תרכיז ויטמינצ`יק

ללא צבעי מאכל. ללא חומרים משמרים. ללא הכשר בד"צ. אכן מוצר נקי ובריא
 


לדף הרשומה
12345
RSS
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Noam S אלא אם צויין אחרת