00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תרבות

תרבות ארגונית היא משהו שמושרש בכל ארגון, גם אם ארגון חושב שאין לו תרבות ארגונית- עצם חוסר התרבות מהווה תרבות ארגונית. אך מה החשיבות של התרבות הארגונית?

כל ארגון מתנהל לפי כללי יסוד, נורמות וקודי התנהגות שרצים בו במשך הזמן, אותן נורמות מהוות את הבסיס להתנהגותו ונראותו של הארגון. אותה תרבות מתווה לארגון את דרך העבודה שלו, היעילות שלו והאפקטיביות שלו וכל אלה נראים כמוכתבים משמיים אך הם נתונים לשינוי עם הזמן. לא רק שנורמות אלה נתונות לשינוי- זאת החובה של כל מנהל ומוביל ארגון לבדוק ולחקור על התרבות הארגונית של הארגון שלו ובמידה וצריך לשנות או לשמר אותה.

תרבות ארגונית שלילית יכולה להביא להדרדרות באיכות האנושית של האנשים בארגון, היא יכולה לגרום לתופעות מקולקלות כמו אלימות וזלזול בארגון. הנורמות הנמוכות והרודות יכולות ליצור כדור שלג שיכול להגיע למצב של פירוק הארגון. מנגד, תרבות ארגונית חיובית יכולה להיות המנוע של הארגון להתקדמות והשתפרות מתמדת. תרבות ארגונית חיובית נותנת לארגון את המגש הנוח עליו יכולים אנשי הארגון לפתח את עצמם ואת הארגון.

תרבות ארגונית היא משהו שלא תמיד ברור וגלוי לעין, כדי להבין מהי התרבות הארגונית שלנו עלינו להסתכל על קווים מנחים וכוללים שפועלים בארגון ולנסח ביחד את הנורמות שמנחות את הארגון. לאותו ארגון יש גם אפשרות להחליט על נורמות שהוא חושב שהן חשובות ולהטמיע אותן בארגון. שינוי ארגוני הוא לא דבר פשוט אך לפעמים הוא הכרחי לצורך צמיחת הארגון ולעיתים אפילו בשביל לשמור על קיומו. תרבות ארגונית היא לא משהו שמוכתב משמיים ולא ניתן לשינוי- הוא משהו שניתן לעצב ולשפר כדי שהוא ישילך על הארגון ויעצב אותו בדמות שרוצים שיהיה מנהליו.

אני מאמין שתרבות ארגונית היא המנוע העיקרי של הארגון, מה שמשתקף עליו וצובע אותו בצבעים שמייחדים אותו. אני רואה על הארגון שני נמצא בו כי תרבות ארגונית חיובית משפיעה על יעילות הארגון, ולא פחות- על האנשים שבו! האווירה והנורמות שהארגון מאמין בהם מונחלות לאנשי הארגון וכך ניתן לעשות שינוי אמיתי בחיי האנשים בארגון, לטובה או לרעה. אני מאמין שכל מוביל או מנהל ארגון חייב להבים לעומק את התרבות הארגונית שלו, לפקפק בה ואם צריך גם לשנות אותה, זאת כדי ליצור בארגון את החזון שהוא רוצה ובכך  גם ליצור באנשים את ההתהגויות שהוא מאמין בהן.

תרבות אומרת המון, בואו נבחן אותה, בואו נלמד ממנה, בואו ניצור אותה!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

למה?

למה זאת שאלה דיי בסיסית, כזאת שמשאירה אותנו לפעמים ללא מילים. אבל מה באמת החשיבות של השאלה הזאת, למה? למה הלמה הזה כלכך חשוב ולמה לעזאזל אנחנו כלכך מפחדים מהלמה הזה לפעמים?

השאלה הכלכך בסיסית הזאת טומנת בחובה לרוב שאיפה לידע, להבנה ל המשמעויות מתחתלפני השטח של הדברים שאנחנו רואים בחיי היומיום. זה יכול להתבטא הילד קטן ששואל את אביו למה מטוס טס כי הוא מנסה להין את הפלא הזה שהוא רואה בשמיים, זה יכול להתבטא בתלמיד ששואל את המורה שלו למה הכדור נופל כמו שהוא נופל כי הוא רוצה להבין את חוקי הפיזיקה לעומק, וזה יכול להתבטא באישה ששואלת את השופט בבית במשפט למה כי היא רוצה להבין את משמעות החוקים שעליה היא צריכה לשמור. יש תיארויה שאומרת שכאשר שואלים מספיק פעמים למה- אפשר להגיע למציאות האמיתית. שאנחנו שואלים למה מספיק פעמים אנחנו מתחילים להוריד את השכבות שמכסות את האמת האמיתית, אנחנו מורידים את הציניות, ההגזמות, הסחות הדעת וכל שאר הדברים. השיטה אומרת שלאחר שאילת למה 7 פעמים אנחנו מגיעים לאמת האמיתית, ויצא לי לנסות את השיטה הזאת כמה פעמים. בהתחלה מקבלים תשובה סטנדרטית ובנאלית, בערך בלמה השלישית התשובה מתחילה להיות יותר מורכבת, בלמה החמישית התשובה כבר לא כלכך בוררה מאליה או קלה, ובלמה השביעית אנחנו כבר מגיעים לרמה עמוקה שמגיעה הכי קריב שאפשר לאמת.

אותה שאילת למה מתקשרת מאוד לתחקיר. בארגון שאני שייך אליו התחקיר הוא חלק משמעותי מחיי היום יום שלנו כחלק מהתפיסה שהתחקיר יכול לקדם אותנו קדימה. הצורך הזה להתקדם קדימה מניע אותנו הרבה ושאילת השאלות ובעיקר מתן התשובות לאותן שאלות באמת מקדם אותנו קדימה בצורה משמעותית קדימה! אני רואה איך בארגון שלי השאיפה לדעת מקדמת קדימה לא רק את הדרגים הגבוהים אלא גם את האנשים ב"תחתית" שמעצם העובדה שהם שואפים להביא את האמת על הושלחן הם לומדים הרבה על המציאות.

אני מאמין שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו "למה?" על הדברים שאנחנו עושים כדי ללמוד, להשתפר ולשתף את הידע שלנו כדי להיות יותר טובים ממה שאנחנו בדרך כלל. והשאלה הזו "למה" תוכל להשיג לנו את האפקט הזה ולקדם אותנו מעבר למה שחשבנו שנוכל להגיע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הארגון הלומד

אני מכיר את המושג למידה ארגונית בצורה דיי טובה,

אצלנו בחיל מקדשים את ערך הלמידה הארגונית, התחקור, זה משהו שזורם בדם של האגרגון שאליו אני שייך ולפעמים יצא לי לחשוב למה אנחנו כלכך מקדשים את שימור הידע הארגני וההפקה המתמדת של מידע ממנו. מה עוזר בתחקור? למה הוא טוב? אז יש לי תשובה לשאלות האלה. התשובה שלי מתחילה בשאלה- מה שונה בין אדם לעכבר מעבדה? מה מיוחד בנו שמבדיל אותנו מאותן חיות ניסוי לא מתוחכמות? זה דיי פשוט להגיד- אנחנו יותר אינטיליגנטיים, יותר חזקים, יותר יצירתיים, יותר דומיננטיים. אבל זוהי לדעתי לא הראייה הנכונה- הסיבה העיקרית שאנחנו שונים מעכבר המעבדה או כל חיה אחרת היא היכול שלנו לשמר ידע! כשעכבר לומד לפתור מבוך הוא שומר את המידע הזה לעצמו- ברגע שתיקחו כמה עכברים בזמנים עוקבים ותתנו להם לפתור את המבוך- כל אחד יךמד מחדש איך לפתור את הבעיה. לעומת זאת בני אדם משתפים את המידע שלהם- הם ומדים ממנו ובכך יכולים להגיע לתוצאות טובות ומורכבות יותר- כמו בדוגמא שלנו- איך לפתור את המבוך הכי מהר, ומה השיטה לפתירת מבוכים כלליים?

בארגונים הצורה היא דומה- כדי שארגון יוכל להתקדם ולהשתפר עם הזמן הוא צריך לדעת להסתכל על עצמו בצורה אובייקטיבית ולהבין עם עצמו במה הוא צריך להשתפר, לאחר מכן עליו ללמוד מאותן תובנות איך הוא יכול להשתפר ובעצם להעלות את הרף שלו מפעם לפעם. הארגון הלומד יכול להביא את עצמו למצב מיטבי בסוף הדרך- אבל זאת רק אם הוא מתחייב להתמיד ולהשתפר בצורה מתמדת. אצלנו בחיל זה בטבע שלנו- לראות מה לא טוב, להגיד איך אפשר לשפר וליישם את השיפור הזה.

ישנן כמה דרכים בארגון ללמוד ממה שהוא עושה- יש למידה שנעישת לפני ביצוע הפעולה (BAR-משמע תדריך), דרך ללמוד מהפעולות שקרו ממש הרגע (AAR-משמע תחקיר) ולבסוף הפקת לקחים מרוכזת וכוללת של תקופה גדולה (משמע תחקיר תקופתי), שילוב של כל השיטות הנ"ל ייתן לאותו ארגון פלטפורמה מיטבית ללמידה ופיתוח עצמי- כמובן רק אם הוא באמת רוצה בכך.

לסיכום, אני חושב שלמידה ארגונית היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים והיעילים ביותר שארגוןיכול ליישם, היא דורשת שאיפה למצויינות, היא לא פשוטה, אבל בסוף היא מביאה תוצאות- ועם תוצאות בשטח אי אפשר להתווכח!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

התחזית הכוללת

כמה טוב אנחו מנחשים?

מנחשים? מעריכים? האם יש באמת הבדל בין השניים? לאחרונה יצא לי להיחשף לתופעה מעניינת מאוד בה מתאגד ההמון כדי למצוא הערכה טובה לבעיות או שאלות בין אם פשוטות או מורכבות.לדוגמא- מה חושב ההמון על השקות סרטים עתידיות והפוטנציאל הרווחי שלהם, או לחילופין מה ההמון חושב על פרוייקטי היי-טק ומדע עתיגיים ומה סיכוייהם להצלחה. הותפעתי לראות שבדומה לחוכמת ההמונים בנושאים אחראים כפי שסקרתי בפוסטים הקומים- גם כאן הקבוצה יודעת בצורה טובה למדיי לחזות את אותן תשובות שלוב אין לנו תשובה טובה לתת עליהן מלבד הערכה מתמטית או אנליטית.

אני חושב שיש הרבה היגיון בתוצאות שהזכרתי לעיל, בסופו של דבר לכל אחד יש את ההערכות שלו, הדעות שלו ובסופו של דבר את מקורות המידע שהוא מנתח מהם את ההערכה שלו, שנחבר את כל האנשים האלה ביחד- אנחנו בעצם מחברים מאגר עצום של אתרים, מקורות מידע ודעות שונות ומאגדים אותם ביחד. ועל כן אנחנו מקבלים פרספקטיבה גדולה יותר מזו של כל קבוצת מומחים בנושא. אותה פרספקטיבה טומנת בחובה את הניתוח האישי של כל אחד מאותם פרטים שנותן את חוות הדעת שלו בנושא ובעצם מהווה סוג של "קימפול" מידע איכתני ומגוון שנותן לנו נירמול טוב למידע העצום שמופץ ברשת לגבי אותה החלטה. כד אדם גם נחשף למקורות מידע שונים- ולכן ביחד אותן תפיסות עולם סובייקטיביות לכאורה עוברות שילוב לראיית עולם כוללת ומדוייקת יותר.

הפוטנציאל של כלי זה הוא כמובן עצום, שימוש בחוכמת ההמונים במקרה הזה לצורך הערכות טובות יכולה לקדם אדם הן בפאן העסקי, הן במדעי והן במדיני. אנחנו יכולים לקחת את ההערכות האלה מעבר להמלצות על סרטים וכמות הכסף שהם יכניסו ולקחת את זה קדימה בנוגע להצלחת פרוייקטים ממשלתיים, הקמת מבנים ומתקנים ציבוריים ואפילו השקעה במחקר מדעי ורפואי. השימוש בכלי הזה לא אומר תפשרות על הכלים המסורתיים והמומחים בנושא, אלא ממשיך ומשלים אותם. באמצעות חיזוי ההמונים ניתן לאמת ולחזק את הטענות שיוצרים אותם מודלים או מומחים מסורתיים וליצור נקודת מבט שונה ומגוונת יותר בנוגע לאותן דילמות שאנחנו מתמודים איתם כשאנחנו מגיעים למצב של קבלת החלטות.

לסיכום, אני חושב שהערכת ההמונים היא כלי שאנחנו צריכים להשתמש בו, למקצע אותו ולמסד אותו. לא כתחליף אלא כתוסף לשיטות ההערכה הקיימות היום- ובכך להגיע לסטנדרט חדש של הערכות ובכך גם של תוצאות!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

wiki

וויקי, מה זה הדבר הזה.. מה כמו ויקיפדיה? בהתחלה שהתחילו להסביר לי מה זה הדבר הזה לא כלכך הבנתי את הרעיון. לקחת משהו חשוב ויוקרתי כמו אינציקלופדיה, מאגרי ספרים, מילון- ופשוט להוציא אותו לקהל הרחב שיידע מה לעשות. עד עכשיו זה היה נראה לי מוזר, שהעריכה של אותם דברים צריכה להיות על ידי בעלי מקצוע, ולא סתם אנשים. אבל בואו נודה באמת- זה פשוט עובד טוב.

וויקיפדיה לדוגמא מראה לנו ששילוב של ההמון, המידע והתצוגה של שנייה על ידי המחשב- היא שילוב מנצח. הצורה שבה אנשים לוקחים את וויקיפדיה ברצינות הפתיעה אותי, אנשים יושבים ועורכים את הערכים כאילו זאת העבודה שלהם, למרות שזו לא. והאתר, הוא בבקרה מתמדת, יותר ממה שאני חשבתי. יש אנשים שיושבים יום ולילה כדי לערוך, לתקן, ליצור ולשתף ערכים כדי ליצור את המאגר הידע הגדול והמסועף ביותר בעולם. אני תמיד חשבתי שהדבר הזה הוא קצת "מערב פרוע", שכל אחד יכול לבוא ולערוך את הערכים שהוא רוצה בצורה לא מבוקרת ולא מקצועית, אבל אני רואה היום שיש קהילה שלמה של אנשים שיושבים, מעצבים, משפרים, משווים ומתקנים ערכים כדי לשמור את המאגר הז חנקי כמה שיותר ואמין כמה שיותר, וזה משהו שיפה לראות. 

אני לא יודע איך הייתי מסתדר בלי וויקיפדיה, כל התיכון שלי היה מלא באתר הזה, אני לא יודע איך אף תיכוניסט בארץ היה מסתדר בלי וויקיפדיה. זו הפכה להיות האינציקלופדיה היחידה שבני נוער ניגשים אליה, מאגר המידע הגלובלי עבר מאותם חדרים גדולים מלאי ספרים ועבר לאותו מסך שנמצא לכל אחד מאיתנו בחדר, או הכיס, ובעצם הפך אותנו למומחים בדברים שמעולם לא חשבנו שנתעניין בהם.

אני חושב שאנחנו במקום מעניין מבחינת מידע קולקטיבי, הצורה שבה אנחנו משתפים את המידע שלנו, מנהלים אותו וממקצעים אותו כבר תפסה תאוצה, אבל היום היא מתבססת ומבוססת על ידי טכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור מצב בו המידע הקולקטיבי שאנחנו אוגרים וממקצעים יבוא אלינו בצורה האינטואיטיבית והנוחה ביותר כדי שבסוף כולנו נוכל להיות יותר מקצוענים ובעלי אופקים רחבים יותר ממה שאחנו היום, ממה שההורים שלנו היו, ואני חושב שאם נמשיך עם המגמה הזו- הידע כבר יהפוך לדבר טריוויאלי יותר ויותר, ואז נתחיל להתענין לא רק בצבירת הידע- אלא בהתעמקות והפקת המידע הבאמת מעניין ממנו. אני חושב שלאט לאט נראה ניתוחי מידע מורכבים, מענייני ומועילים יותר, זאת באמצעות אות מאגרי מידע גלובליים וכלליים כמו ויקיפדיה, עולם ה"ביג דאטא" מתפתח והאינטרנט מהווה את המנוע לאותו מטוס ממריא. 

אז אני אופטימי, אני סקרן, סקרן לראות מה העתיד צופה לנו, ואיך המידע הולך להגיע אלינו- באיזה דרכים, באיזו כמות, ובעיקר באיזו דרישה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל NihulYedaKing אלא אם צויין אחרת